כללי מאמר של אליהו פריד

[yosil]

לאחר מייל של פונטייפ יצא לי קצת לחטט באתר שלהם, והנה התוצאות..

יסודות התקשורת החזותית
מאת: אליהו פריד

המציאות בה אנו קיימים יורדת בסופו של כל ענין ליסודותיה. (אויר) אש, מים ואדמה. יסודות אלו מתורגמים לכל שאר היסודות הקיימים בטבע.

יסודות הצורה: (קו) עיגול, מרובע ומשולש.

יסודות הצבע: (אור וחושך) כחול אדום צהוב.

ההקשרים בין היסודות אינם ניתנים להוכחה. ברם, כל אדם עם הרגש בריא יבין שאכן כך הם הדברים.

האדם, כיצור אסוציאטיבי שמקיש ומבין דבר מתוך דבר, מבין את מציאותו במילים, בחושים וברגשות. הבנה בסיסית זו, היא היסוד למושגים: "תקשורת חזותית" ו-"שפה גראפית".

האש מצטיירת אצל כולנו כצהובה, והצהוב מצטייר כצבע של משולש. נסו בדמיונכם לצבוע עיגול בצהוב, זה נראה לכם טוב?

ולעומת זאת, משולש צהוב מסתדר יותר?

מים הם הנוזל, ומצטיירים אצל כולנו ככחולים, וכחול מצטייר כצבע של עיגול.

אדמה היא מוצק, ומצטיירת בעינינו כאדמדמה, והאדום מצטייר כצבעו של המרובע.

נכון שלא הבנתם מלה??? לפחות רובכם? אם כן, ננסה לדמיין את זה אחרת:

אש מצטיירת ככחולה, כחול הוא הצבע של המרובע .

מים מצטיירים כאדומים. אדום הוא הצבע של המשולש.

אדמה מצטיירת כצהובה. צהוב הוא הצבע של העגול.

התיזה הזאת מסתדרת לכם יותר? לא? בכלל לא? או לפחות הרבה הרבה פחות?

ברור, כי היא לא נכונה, והראשונה, לעומתה, נכונה.

כעת נדגים את הענין במונחים אחרים.

חפצים: קשה יתקבל כמרובע,

רך כעיגול ופריך כמשולש.

כלי אוכל: כפית – עיגול, סכין – מרובע, מזלג – משולש.

אופי: סמכותי הווי אומר מרובע. עדין הווי אומר עגול. שובב,

נו לא משולש???

טעמים: מתוק הוא עגול, חמוץ הוא משולש, מר הוא מרובע.

זמנים: עבר – מרובע. הווה – עגול. עתיד – משולש.

מסחר: שרות – עגול, אמינות – מרובע, קידמה – משולש.

***

כמו שלצורות השפעה אסוציאטיבית על האדם גם לצבעים השפעה זהה.

הכחול ירגיע וימתן את האדם. הצהוב יעורר את האדם. והחום (אדום עמוק) יגרום לתחושת רצינות.

וכך גם בצורות, העגול יעניק לאדם תחושת רוך וזרימה, המרובע תחושת נוקשות ורצינות, והמשולש תחושת פעלתנות ושובבות.

כל טווח הצורות והצבעים נוצרים ע"י שילוב היסודות. כאשר משלבים כמה צבעים וכמה צורות, נוצרים צבעים וצורות חדשות. צבעים וצורות אלה מקבלים משמעות מורכבת חדשה, משמעות שהיא הפועל היוצא מן המשמעויות הטמונות

ביסודות האב.

צורה הנוצרת מסך של צורות מתהדרת בעושר צורני. לכן, כאשר האותיות מעוצבת ע"פ העקרונות שדוברו, יש בהן תוספת יכולת להעביר מסרים סמויים (התחושות שנוצרות בעת הקריאה בפועל). ואגב, כל מה שנכתב במסגרת זו מהווה תשובה בקפסולה לשאלת השאלות: איך יוצרים לוגו מוצלח.

 

[דן כהן]

מאמר הזוי.... מדהים ומפעים כאחד.

אגב מי שמכיר את אליהו יודע שעל כל תזוזה הוא יכול להקפיץ לך תאוריה

 

[סטאר]

בקטע של החומרים והתכונות זה אכן מובן,
אבל מה שהוא קישר בתחילת המאמר בין הצורות לצבעים זה כבר בכלל לא נראה לי משהו הגיוני, כל אחד יכול לדמיין משהו אחר, אין שום קשר בין אדום לריבוע ולא בין צהוב למשולש בגלל אש או אדמה,
בכלל צבע אדום הרבה יותר שייך ומבטא אש אצל רוב האנשים, ולא צהוב שכבר הרבה יותר מבטא בננה,
לדעתי אדום מאד רחוק מריבוע, ריבוע זה יציבות, ואדום זה אש, דם, תוסס, פעילות, מהירות, חום וכו'.

בכלל בעיניי יש תורה אחרת לצבעים,
אדום זה אש, ומבטא אצלינו דברים של אנרגיה ופעילות, אם זה פיזי, ובנפש זה מבטא רגש פעיל וחזק, כעס, שמחה פורצת, וכו'
צהוב, משהו חומרי, אדמה (שלרוב זה לא אדום, רק חום שזה הכי קרוב לצהוב), חול, סלעים, אוכל, והנאה,
כחול, חוסר פעילות, שקט, בתכונות אדם זה מבטא חוסר ברגשות, סמכות וביטחון כי זה נטול רגש ושינויים, השמיים (חמצן) והים הם כחולים כי אין להם פעילות ותנועה עצמית והם לא חומריים כל כך.

ולפי הכללים האלו אפשר לראות הרבה דברים מורכבים, למשל ירק צומח זה משהו שמורכב מאדמה וממים, יש בצמח גם חומריות וגם אנטי חומריות, (ואין בצמח פעילות ותנועה), גם פרי כשהוא עדיין לא בשל הפרי ירוק כי עדיין זה לא כל כך חומרי ועם תאווה, וכשזה כבר בשל וזה כבר יותר חומרי לנו, זה נהיה צהוב, שזה נותן לנו תחושה של משהו טעים, ובהרבה פרות כשזה טעים עם טעם חזק או שזה מאד מתוק שזה כבר טעם יותר פעיל זה נהיה כתום או אדום, כי זה מקבל את הצבע של הפעילות, למשל אבטיח, תות, פלפל מתוק לעומת פלפל ירוק, רימון עם טעם חזק, גם פרות הדר כתומים לעומת ירוקים צהובים,
הדברים החומריים כמו האנשים והחיות האדמה והגזעי עצים, הם צבעים של חום בז' שזה הכי קרוב לצהוב עם טיפה אדום וכחול בתוך הצהוב (חום בז'), גם האוכל רוב סוגי האוכל הם בצבעים האלו, או כתום ואדום אם זה משהו יותר חזק בטעם, אבל אין אוכל בצבע כחול או סגול או טורקיז בשום מקום, (חוץ ממתקים צבועים וכדו')
לכן כשמפרסמים דבר מאכל ורוצים לגרות, חייבים להשתמש עם הצבעים בין צהוב לאדום, ולא לערב כחול סגול או ירוק כי זה מרחיק את התאבון,

לכן גם בעולם נהוג לתת את הכחול לבתי משפט, שוטרים, ביטוח, כלכלה, וכל דבר נטול רגש וחומריות ונטיות אישיות, בצבע הכחול, (צבא ירוק זה רק להסוואה בין העצים)

ואדום לכל דבר מתריע מהיר ומסוכן, אמבולנסים, מכבי אש, שלטי זהירות, כל דבר עם פעילות מוגברת,
או ברגשות מרץ והתלהבות או רגשות חזקות אחרות,
לכן צבע רוחני ומיסטי לדעתי הכי מתאים משהו שיש בזה כחול שזה נטול חומריות אבל גם את האנרגיה והרגש, לכן סגול מקובל בהרבה מקומות לדברים רוחניים עם רגש,

הצבע של הילדות הצעירות זה ורוד, כי זה אדום שזה רגש אבל אדום חלש כי זה רגש עדין, לכן הצבע של הרגשות הפשוטות זה ורוד, רגש סוער כבר אדום.

ובנים זה כחול, או כחול בהיר, שזה כבר פחות רגש ועדינות,

בגדול, אדום מפעיל אותנו כחול מרגיע, וצהוב באמצע,