דרוש מידע מדוע חובטים בערבה

  • הוסף לסימניות
  • #2
ברוך ששפך חמתו על עצים ואבנים
ראיתי ספר שכתב שערבה מסמלת את הרשעים ולכן אנו מכים אותים וחובטים בהם

והנה תשובת הבינה מלאכותית
חיבוט הערבה בהושענא רבה הוא מנהג עתיק יומין בעל משמעות סמלית עמוקה. המנהג נובע משורשיו בתקופת בית המקדש, שם היו הכהנים זוקפים ענפי ערבה סביב המזבח. כיום, אנו ממשיכים את המסורת הזו על ידי חבטה בענפי הערבה כסימן לסיום חג הסוכות ותחינה לכפרה.

הנה כמה מהסיבות והסמלים הקשורים לחיבוט הערבה:

  • זכר למקדש: כפי שהזכרתי, חיבוט הערבה הוא זכר למנהג שהיה נהוג בבית המקדש. על ידי חבטה בערבה, אנו מחברים את עצמנו למסורת העתיקה ומביעים את געגועינו לבית המקדש.
  • כניעה והתחננות: חבטה בענפי הערבה מסמלת כניעה והתחננות לפני הקב"ה. אנו מבקשים סליחה על חטאינו ומבקשים רחמים.
  • ביטול הדינים: הערבה, כצמח שאינו נושא פרי, מסמלת את מידת הדין. על ידי חבטה בערבה, אנו מבקשים לבטל את הדינים הרעים ולהביא עלינו את מידת הרחמים.
  • שמחה וסיום החג: חיבוט הערבה הוא גם ביטוי לשמחה על סיום חג הסוכות. זהו מעין סיכום של תקופה מיוחדת ורגע של התחדשות.
ישנם מספר הסברים נוספים לחיבוט הערבה:

  • סמל לשפתי המלעיזים: יש הסוברים כי הערבה מסמלת את שפתי המלעיזים על עם ישראל, ועל ידי חבטה בה אנו מבקשים להשתיק את הקולות השליליים.
  • חיבור בין שמים וארץ: חבטה בערבה יכולה לסמל את החיבור בין השמים והארץ, בין האדם לאלוקים.
לסיכום, חיבוט הערבה בהושענא רבה הוא מנהג עשיר במשמעות, המשלב היבטים היסטוריים, סמליים ורוחניים. הוא מזכיר לנו את הקשר שלנו למסורת, מעודד אותנו להתפלל ולהתחנן, ומסמל את סיום חג הסוכות.
מחילה מהדודה בינה.... אבל כמה המצאות חסרות מקור הקשר והגיון את יכולה לדחוף ב200 מילים....
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
נשמח שיעלו כאן סיבות וטעמים לחביטת הערבה בהושענא רבה
טעם מנהג חבטת הערבה הגאונים. כתבו שערבה שאינה עושה פרי ונובלת מהר מסמלת את מידת הדין ומיום זה יתבטלו הדינין וייסתם פי המקטרג ויינתן בעפר[2]. האר"י הוסיף שהיות ויש חמישה מידות דין בעולם, לכן יש לקחת חמשה ערבות ולהכות חמישה פעמים[3]. וכמו שאמרו בירושלמי שטעם שבע ההקפות כנגד חומת יריחו שנפלה בשבע ההקפות כך ביום זה מידת הדין נשברת.

או שהערבה דומה לשפתים והיא באה לכפר על חטאי השפתיים, והחבטה בקרקע רומזת להכנעה של החוטא כנאמר בפסוק: "יתן בעפר פיהו אולי יש תקוה[4]" שישתחווה עד הקרקע שהעפר יגיע לפיו [5].

אז חביטת הערבה היא בקשה לסילוק הרע, המקטרג והדינין מהעולם..
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

שלום לכולם,
לאחרונה יוצא לי לשמוע המון על המושג "תודעת שפע".
זה נשמע מושג מאוד מבטיח, אבל ככל שאני מנסה להבין אותו לעומק עולות לי שאלות שמעסיקות אותי מאוד, ואשמח לשמוע את דעתכם ומניסיונכם.

אני מנסה להבין את הקשר בין זה לבין האמונה והחינוך שקיבלנו.
רובנו גדלנו על מסרים של "השלמה עם המציאות" – הגישה שאומרת שמה שמגיע לנו - נקבל, ואם לא קיבלנו , כנראה שזה לא הזמן או שזה לא בשבילנו.
למרות שיש בזה המון אמת ואמונה, אני תוהה האם לפעמים המסרים הללו הופכים אצלנו ל"אמונות מגבילות"?
הרי אם אני אומרת לעצמי "זה מה שיש ועם זה נסתדר", האם אני לא חוסמת בטעות את היכולת שלי לבקש ולצפות ליותר מהקב"ה?
אם הכל ממנו והוא כל יכול, למה כל כך קשה לנו לשחרר את התפיסה המצמצמת הזו ולפתוח את הלב לשפע גדול יותר?
האם ההשלמה שלנו היא באמת אמונה וענווה, או שהוא סוג של חוסר אמונה ביכולת האינסופית של ה'?

וכמובן, השאלה המתבקשת-- אם זו אכן דרך התורה, מדוע רובינו חונכנו אחרת?? חוסר מודעות? איך יתכן?

אני מאוד רוצה לעשות שינוי בתחום הזה, אבל אני מתלבטת:
האם מספיק לקרוא ספרים ולשמוע הרצאות כדי שהתפיסה הזו תשתנה, או שזה מחייב תהליך אישי צמוד?

כאן אני צריכה את עזרתכם:
מי שכבר נמצא בדרך הזו או עבר שינוי בתודעה –
* האם זה באמת עובד?
* מה באמת עזר לכם ליישם את הגישה הזו בחיי היומיום?
* איך הופכים את הידע היבש על "שפע" להרגשה פנימית חיה?
* אם זה לא רק קריאה, מה היו הכלים המעשיים שעזרו לכם לשנות את המחשבה ביום-יום?

*** אשמח מאוד להמלצות על ספרים (בפרט ברוח יהודית), / שיתוף קבצים מעניינים שאפשר ללמוד מהם,
או כל פיסת מידע שתוכל לעזור לי להבין איך מתקדמים.

תודה רבה לכל המשיבים!

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה