התייעצות מה אתם מברכים על "שניצל"?

מה אתם מברכים על "שניצל"?

  • שהכל נהיה בדברו

    הצבעות: 413 92.4%
  • בורא מיני מזונות

    הצבעות: 34 7.6%

  • סה"כ מצביעים
    447
  • הוסף לסימניות
  • #43
כמדומה שאין צריך לברך מזונות. עי' משנ"ב סימן קס"ח ס"ק מ"ו: ואם אכל המרקחת מלמעלה והשאיר הרקיקין ואכלן בפני עצמן צריך לברך במ"מ עליהם אך אם אכלן ביחד ונשאר עוד קצת רקיק בלא מרקחת אין צריך לברך עליו כיון דעיקר אכילתו היה ביחד ונחשב לטפל להמרקחת אין חוששין על גמר האכילה:
שאלו פעם שני אנשים את הרב אליישיב מה מברכים על השניצל
לאחד ענה מזונות, ולשני הוא ענה שהכל
שאלו אותו איך זה ?
ענה הרב אליישיב (כמו שהזכירו את זה פה באשכול) שתלוי איך השואל שאל את השאלה, אם הוא שאל שהציפוי נועד רק שלא ידבק, אז שהכל. ואם לטעם - אז מזונות.
אני בטוח שהמו"ץ יודע את המשנ"ב הזה, ואם כל זאת הוא ביקש לדעת מה הציבור נוהג, אז כנראה זה לא כזה פשוט ...
 
  • הוסף לסימניות
  • #45
וזאת הברכה פרק יב' מביא את הדעות בענין. ואת החילוק בין ציפוי עבה לציפוי דק.
 
  • הוסף לסימניות
  • #46
אני מברך מזונות בלי שום חשש,
לפחות אצלי הפירורים באים נטו בשביל הטעם!
לא צריך מידי לדון-
אם זה בא בשביל הטעם צריך לברך מזונות ולא משנה מה העיקר ומה הטפל.
 
  • הוסף לסימניות
  • #47
אני מברך מזונות בלי שום חשש,
לפחות אצלי הפירורים באים נטו בשביל הטעם!
לא צריך מידי לדון-
אם זה בא בשביל הטעם צריך לברך מזונות ולא משנה מה העיקר ומה הטפל.
זה לא מוסכם על כולם. יש שמברכים תמיד שהכל. תעיין בוזאת הברכה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #49
זו באמת שאלה
וע"כ אצלינו אוכלים מרק עם שקדי מרק או אטריות למזונות ושהכל ואז ממשיכים לשניצל והתוספת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #50
זה לא מוסכם על כולם. יש שמברכים תמיד שהכל. תעיין בוזאת הברכה.
לפי מה שאני יודע זה מוסכם על כולם ש"טעם דגן לא בטל",
רק בשניצל חלקו האם זה בא לטעם או סתם ליופי,
אני יודע בוודאות שזה בא לטעם-לכן אני מברך מזונות בלי חשש!
 
  • הוסף לסימניות
  • #51
אם כבר בישיבות עסקינן. כידוע שכל האוכל שם "דפוק", חוץ מהשניצל.
 
  • הוסף לסימניות
  • #53
לפי מה שאני יודע זה מוסכם על כולם ש"טעם דגן לא בטל",
רק בשניצל חלקו האם זה בא לטעם או סתם ליופי,
אני יודע בוודאות שזה בא לטעם-לכן אני מברך מזונות בלי חשש!
יש אומרים שעל מיעוטא דמיעוטא [שלטעם] לא קפדינן. [ילקוט יוסף והגר"מ אליהו.] ותמיד שהכל.
 
  • הוסף לסימניות
  • #56
שאלו פעם שני אנשים את הרב אליישיב מה מברכים על השניצל
לאחד ענה מזונות, ולשני הוא ענה שהכל
שאלו אותו איך זה ?
ענה הרב אליישיב (כמו שהזכירו את זה פה באשכול) שתלוי איך השואל שאל את השאלה, אם הוא שאל שהציפוי נועד רק שלא ידבק, אז שהכל. ואם לטעם - אז מזונות.
אני בטוח שהמו"ץ יודע את המשנ"ב הזה, ואם כל זאת הוא ביקש לדעת מה הציבור נוהג, אז כנראה זה לא כזה פשוט ...
תעיין שוב את מי ציטטתי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #57
חבל שאי אפשר לסמן גם וגם

אצלינו מברכים מזונות על משהו אחר ואז שהכל
 
  • הוסף לסימניות
  • #58
הדיון מתמקד סביב השאלה:
"למה שמים בשניצל פרורי לחם/ קמח מצה"?
אם התשובההיא: בשביל הטעם, אז ממילא יש כאן שאלה של בורא מיני מזונות.
רוב המטגנים שמים פרורי לחם כי כך אבא/ אמא שלהם שמה.

עיקר הסיבה שצריך פרורי לחם או כל ציפוי שהוא כשמטגנים חלבון, הוא,
כי בלי פרורי הלחם השניצל בחלקו הסמוך למחבת ישרף, ואז הוא יהיה קשה ובלתי ראוי לאכילה.
מה שאין כן אם מדביקים עליו פרורי לחם או כל עמילן שהוא, זה מגן על הפנים מפני שריפה, והציפוי שאינו עשוי מחלבון, נעשה פריך ולא קשה
ולכן נח לאוכלו אף אם הוא שרוף מעט.
מנהג עתיק להוסיף אי אלו תבלינים לחומר הצפוי לשניצל, כיון שהשניצל עצמו חסר טעם.
אבל כמובן, שפרורי הלחם עצמם הם חסרי טעם, דוקא המשתמשים בפרורי זהב, זה בשביל היופי, והטעם של התבלינים שמתווספים לפירורים.

ההערה הקולונרית הזו לא פוטרת לגמרי את השאלה אם צריך לברך על הפירורים המודבקים בורא מיני מזונות
והאם זה נחשב לבא לטעם כיון שהוא בא להגן שהטעם לא יתקלקל.
 
  • הוסף לסימניות
  • #60
אצלנו מברכים "שהכל".
מזכיר את הבדיחה על חנות מאד מסויימת שמוכרת קציצות דגים שברכתם המוציא.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה