דיון מה אתם מגדירים כ"שיר"?

[פיקולו]

אמירה במילה אחרת- מסר.

לא ממש, גם לסיפור יש מסר. מסר לא מייחד את השיר דווקא מעבר לכל יצירה ספרותית.
לשיר יש משהו פנימי, חוויה אישית של הכותב, שמלבד היותו מסר, הוא משלב בתוכו משהו שחייב לבוא בשירה. משהו שחייב לעבור בין השורות, לרפרף בהן, לגעת ולא לגעת... בצורה שתאפשר גם לקורא להתחבר לחוויה הרגשית, ל"אמירה" של הכותב.

 

[מהללו]

לִפְעָמִים הַנְּשָׁמָה הַעֶלְיוֹנָה שֶׁלִּי עוֹמֶדֶת עַל קְצֵה צַמַּרְתּוֹ שֶׁל בְּרוֹשׁ נָד בָּרוּחַ
כְּצִפּוֹר לְמוּדַת סֶבֶל צוֹפָה לַמֶּרְחָבִים, מִתְאַוָּה לִבְנוֹת קֵן פְּלָאִים, מֵעֵין פִּירָמִידָה
מִצְרִית קַדְמוֹנִית
שֶׁתַּחֲלׂשׁ עַל מֶרְחֲבֵי זְמַן וּמָקוֹם, עַד אַחֲרִית הַיָּמִים וְעַד בִּכְלָל
לֹא נִגְרֶסֶת לֹא נְסוֹגָה בִּפְנֵי הֲפַכְפְּכוֹת אֱנוֹשׁ וְזַעַף הָעִתִּים.
אֲבָל, הַנְּשָׁמָה הָעֶלְיוֹנָה הַנִּמְצֵאת בְּדוּ-שִׂיחַ מַתְמִיד, עִם הַנְּשָׁמָה הַתַּחְתּוֹנָה שֶׁלִּי
יוֹדַעַת בְּוַדָּאוּת
כִּידִיעָתוֹ שֶׁל אֶדִיפּוּס הַמֶּלֶךְ בִּשְׁלַבֵּי חֲקִירָתוֹ הַמִּתְקַדְּמִים, כִּי מִכָּל חֲלוֹם
תַּעְתּוּעֶיהָ אוּלַי תִּמְצָא אֶת בִּקְתַּת הַחֹמֶר שֶׁלָּהּ עֲרוּכָה
עַל גְּדַת הַנָּהָר הַכָּחֹל, סְכַךְ הַדְּקָלִים מִתְבַּדֵּר בְּרוּחַ הַמִּדְבָּר, מַמְתִּינָה
לַגֵּאוּת וּמִתְפַּלֶּלֶת, שֶׁלֹּא תִּתְמוֹסֵס, שֶׁלֹּא תִּתְמוֹסֵס בִּמְהִירוֹת.

וואו. מעניין השיר הזה. אבל במחילה, לא הייתי מגדירה אותו בתור שיר.
שורות ארוכות לא מפריעות לשיר להיות שיר.
אבל כן מפריע מאוד שאין בו מבנה אחיד.
בעצם, אין כאן מבנה בכלל.
גם החריזה לא משורטטת וברורה.
מסר אומנם יש.

אונומטופיה, אליטרציה, גלישה, אקרוסטיכון, אנאפורה, אפיפורה...

אני אשמח לתרגום אנושי עם דוגמאות : )

 

[מהללו]

אז אם נרצה לדייק ולציין את המאפיינים השונים לפי דרגת חשיבותם:

מסר
מבנה
חריזה
שורות קצרות
כל השאר בונוס

לא ממש, גם לסיפור יש מסר. מסר לא מייחד את השיר דווקא מעבר לכל יצירה ספרותית.
לשיר יש משהו פנימי, חוויה אישית של הכותב, שמלבד היותו מסר, הוא משלב בתוכו משהו שחייב לבוא בשירה. משהו שחייב לעבור בין השורות, לרפרף בהן, לגעת ולא לגעת... בצורה שתאפשר גם לקורא להתחבר לחוויה הרגשית, ל"אמירה" של הכותב.

כתבת כאן בדיוק מה שהתכוונתי. לא הבנתי על מה הוויכוח...
מסר זו מילה יהודית.
אמירה זו מילה גויית יותר.
מה שאומר, אין הבדל ביניהם : )

 

[7שבע7]

וואו. מעניין השיר הזה. אבל במחילה, לא הייתי מגדירה אותו בתור שיר.
שורות ארוכות לא מפריעות לשיר להיות שיר.
אבל כן מפריע מאוד שאין בו מבנה אחיד.
בעצם, אין כאן מבנה בכלל.
גם החריזה לא משורטטת וברורה.
מסר אומנם יש.

אבל זה העניין, ששירה לא מחייבת חריזה ומבניות ברורה... (שירה מודרנית, כמובן)

אני אשמח לתרגום אנושי עם דוגמאות : )

זה ארוך מדי
אבל גוגל יודע הכול...
אם עדיין תישאר שאלה אחרי מה שהוא יאמר, אשתדל לפרט קצת...

 

[מהללו]

נראה לי שהסיכום הטוב ביותר הוא לנסות ולהבדיל בין השירה הקדמונית - הקלאסית, לשירה העכשווית - המודרנית.

בעבר רוב השירים היו כתובים לפי כללים מאוד ברורים וקבועים:
משקל מדויק (מספר הברות זהה בכל שורה, קצב אחיד).
חריזה סדורה (סיום שורות בצלילים מתחרזים).
לעיתים גם בתים קבועים באורך ובמבנה.

לעומת זאת-
השירה המודרנית הנפוצה כיום שברה את הכללים היבשים האלו, ובמקום להתמקד במסגרות של משקל וחריזה, היא מתמקדת ב:
שירה חופשית- שורות באורך לא אחיד, ללא חריזה חובה.
שפה אישית וחדשנית- לעיתים ערבוב בין שפה גבוהה לשפה יומיומית.
תכנים חדשים- עיסוק בנושאים פסיכולוגיים, חברתיים או פוליטיים.
חשיבה חזותית- התעסקות יתר ב"איך השיר נראה על הדף", שבירת שורות כדי ליצור קצב ומתח.
סובייקטיביות- ביטוי לעולם הפנימי של הכותב, לא בהכרח סיפור ברור.

מאפייני סוגת השירה (קלאסית או מודרנית) לפי סדר חשיבות:

1. חוויה רגשית- השיר נועד להביע חוויה, רגש או מחשבה בצורה מרוכזת. זה בעצם מה שהופך את השיר לשונה מפרוזה רגילה.
2. צורה וקצב פנימי- החלוקה לשורות, השבירה שלהן, הקצב הפנימי וההדגשים הצליליים הם חלק בלתי נפרד מהמשמעות והחוויה.
3. שפה פיוטית ומטאפורות- שימוש בדימויים, סמלים, אליטרציות, חזרות, משחקי מילים, קולאז’ לשוני- הכלי המרכזי של השיר לביטוי רגש ומחשבה.
4. מוזיקליות וצליליות- חריזה, חזרות, קצב, צליליות של מילים- הם מאפיינים חשובים, אך לא תמיד הכרחיים (במיוחד בשירה מודרנית חופשית).
5. מבנה מסורתי (משקל, בתים, חריזה)- מאפיין של שירה קלאסית, פחות קריטי בשירה מודרנית. זהו כלי נוסף לקצב וצליל, אך אינו הכרחי.
6. תכנים רחבים או סיפוריים- לעיתים השיר מספר סיפור או מבקש להעביר מסר חברתי/פילוסופי, אך זה פחות קריטי מהחוויה האישית והצורה הפיוטית.

כמובן בשיר להלחנה, סדר החשיבות משתנה משמעותית. למוזיקה יש דרישות נוספות שמעצימות את האלמנטים הקוליים של השיר.

מאפייני שיר להלחנה לפי סדר חשיבות:

1. מוזיקליות וצליליות- הצליל הפנימי של המילים, חזרות, אליטרציות, קצב טבעי של ההגייה- הכי חשוב להלחנה כי המוזיקה תלויה בכך.
2. קצב וצורה פנימית- חלוקה לשורות, משקל פנימי, חזרות ושבירות- קריטיים כדי להתאים את הטקסט למנגינה.
3. שפה פיוטית ומטאפורות- חשוב, אבל צריך להתאים גם לקול ולמנגינה. מטאפורות ארוכות מידי או מורכבות מידי עלולות להקשות על הלחנה.
4. חוויה רגשית- עדיין חיוני, כי המוזיקה מחזקת את הרגש. הקשר בין מילה לצליל הופך את הצליל לחלק מהחוויה.
5. מבנה מסורתי (חריזה, בתים)- מסייע להלחנה ולחזרתיות במיוחד בסגנון פופ/קלאסי.

6. תכנים רחבים או סיפוריים- פחות קריטי. לעיתים השיר אפילו קצר ומרוכז רק סביב מבע או חזרה קולית.


ההבדל בין שיר לבין פרוזה פיוטית:

שיר- יש כוונה ברורה ליצור קצב ומבנה חזותי של שורות. אפילו שירה חופשית מקפידה על שבירת שורות להדגשה או קצב.
פרוזה פיוטית- טקסט שנשמע מאוד לירי ופיוטי, אבל כתוב כרצף משפטים רגילים (לדוגמא השיר "לפעמים הנשמה"...)

איך בכל זאת נדע להבחין ביניהם?
אם אפשר לקרוא את הטקסט גם כשהוא כתוב כשורה אחת רצופה- הוא כנראה פרוזה פיוטית.
אם חלוקת השורות היא חלק בלתי נפרד מהמשמעות והחוויה- כנראה שמדובר בשיר.

אבל גוגל יודע הכול...

את זה עשיתי מזמן... לכן כתבתי אנושי : )


אונומטופיה- שימוש במילים שמחקות או מדמות צליל טבעי.
לדוגמה מילים כמו: צפצוף, רשרוש, טפטוף.
אליטרציה- חזרה על אות או צליל בתחילת מילים סמוכות.
גלישה -המשך המשפט לשורה הבאה בלי עצירה.
אקרוסטיכון -השורות או המילים הראשונות יוצרות מילה או משפט.
לדוגמה הפיוט לכה דודי.
אנאפורה -חזרה על מילה או ביטוי בתחילת שורות סמוכות.
אפיפורה- חזרה על מילה או ביטוי בסוף שורות סמוכות.
חזרה פנימית- שימוש במילים או ביטויים חוזרים בתוך השורה כדי להדגיש רעיון או פעולה.
סימטריה- מבנה תחבירי דומה או חזרה על מבנה תחבירי בשורות סמוכות.
היפרבולה- הגזמה לצורך הדגשה.
אנלוגיה- השוואה בין שני דברים לצורך הבהרה.
פארדוקס- הצגת רעיון שנראה סותר אך יש בו אמת.
פרודיה- חיקוי סאטירי של סגנון או יצירה קיימת.
היפוך תחבירי- שינוי סדר המילים לצורך הדגשה או קצב.

אם עדיין תישאר שאלה אחרי מה שהוא יאמר, אשתדל לפרט קצת...

אין שאלות אבל דוגמאות לא יזיקו : )

 

[צביה ר.]

@מהללו תודה על הסיכום המקיף והברור.

אין שאלות אבל דוגמאות לא יזיקו : )

יש דוגמאות רבות בויקיפדיה ועוד, כדאי להציץ. מביאה כאן חלק מהן:

אליטרציה -
"גד גדוד יגודנו" (בראשית),
"שוד ושבר"
"צוד צדוני כציפור" (איכה).

אנאפורה -
בלי שמץ של טירוף
בלי שמץ של רוחניות
בלי שמץ של דמיון
בלי שמץ של חרות (שני יסודות, זלדה)

אפיפורה -
אֶהְיֶה כַטַּל לְיִשְׂרָאֵל יִפְרַח כַּשּׁוֹשַׁנָּה וְיַךְ שָׁרָשָׁיו כַּלְּבָנוֹן:
יֵלְכוּ יֹנְקוֹתָיו וִיהִי כַזַּיִת הוֹדוֹ וְרֵיחַ לוֹ כַּלְּבָנוֹן:
יָשֻׁבוּ יֹשְׁבֵי בְצִלּוֹ יְחַיּוּ דָגָן וְיִפְרְחוּ כַגָּפֶן זִכְרוֹ כְּיֵין לְבָנוֹן: (הושע יד)

* גם בפיוטי ההגדה יש הרבה מאד אנאפורה ואפיפורה ("ויהי בחצי הלילה" וכד').

גלישה -
אפשר לראות הרבה מאד דוגמאות כאן בקהילת הכתיבה בשיריה המיוחדים של @tmr ועוד.

 

[שמואל אגסי]

לדעתי הלא מלומדת, קטע כתיבה בעל משמעות עמוקה, שמשאיר חותם בלב הקורא, יכול להיכנס להגדרה של שיר.

בגדול, אם מי מהקוראים תהה לעצמו מדוע הסופר החליט לקרוא לקטע הזה שיר, זה כבר סימן שיש בעיה כלשהי בהגדרת הקטע כשיר.
קטע שהוא באמת שיר, אף אחד לא יכול להתווכח על ההגדרה שלו. שיר מדבר בעד עצמו.

 

[מ. ש]

פה בפורום נראה כי הוחלט פה אחד שכל קטע כתיבה שכותבים בשורות קצרות זה שיר
טעיתי?

 

[מהללו]

קטע כתיבה בעל משמעות עמוקה, שמשאיר חותם בלב הקורא, יכול להיכנס להגדרה של שיר.

אז גם ספרי מוסר הם בעצם שירים?
יש כאן בפורום המון קטעי כתיבה שמשאירים חותם אך עדיין לא נכנסים תחת הגדרה של שיר.
בשיר ישנם מאפיינים שלא קיימים בכל קטע כתיבה.
כן, גם אם הוא מודרני.

פה בפורום נראה כי הוחלט פה אחד שכל קטע כתיבה שכותבים בשורות קצרות זה שיר
טעיתי?

לא מדויק.
זה אומנם מה שרווח, אך זה לא גורם לשיר להיקרא שיר רק מפני שהוא מכיל שורות קצרות...