התייעצות מה אתם משאירים אחריכם בדירה שהתארחתם בה בשבת?

  • הוסף לסימניות
  • #61
(וכמובן משאירה נקי ומסודר, מצעים מביאה איתי ומחזירה איתי, את המצעים שלהם מחזירה למיטות שלהם במוצ"ש.. ז"א לא מוסיפה להם כביסות...)
כמו שכתבו חשוב לציין את זה, אני הייתי מעיפה לכביסה (כיום כבר לא משאירה מצעים... לא מסוגלת...)
אני נתקעתי פעם בלי דף ועט... בסוף איכשהו השגתי עט וכתבתי על טישיו... זה סוג של דבר שלא זוכרים מראש להצטייד בו אז אם מישהו לא משאיר לכם זה הרבה פעמים כי לא היה מצויד לא קשור ל5 שקל או 5 שניות...
כבר קרה לי שהארחים חיפשו אצלינו בבי נייר ועט והתנצלו בכתב ע"כ ששכחו להביא, בגלל שזה היה בארון סגור לא היה לי כ"כ נעים....
 
  • הוסף לסימניות
  • #62
לרוקן את הפח! גם אם אם זרקתם רק 2 טישואים.
אם רק ישנתם בדירה - לנקות את השירותים.
את כולם, אין לי דרך לדעת אם נכנסתם רק לאחד ועדיף לחסוך את הנקיון לבעלים.
אני אוהבת להשאיר את החומר לשירותים במקום בולט שיבינו ושאדע אם השתמשו.
לא לאכול במיטות. גם אם אתם מנקים אחריכם, וגם אם אצלכם זה ממש נורמלי. כבר נתקלתי בפירורי עוגה על השידה בחדר, וזה לא היה נחמד..
השאירו לכם מיחם - תרוקנו ותאוררו. (קרה שהשארתי בתור יולדת ולא היינו בבית שבועיים וחזרנו למיחם עם עובש...) היום שהמיחם בשימוש תדיר אני שמה פתק בולט לא לכבות ולא לרוקן.

בעיני לא דחוף להשאיר את הכרית באותה זווית שקיבלתם אלא פשוט לא להזיז דברים משמעותיים. כמו להעביר שמיכות בין חדרים או מגבות מהמטבח לאמבטיה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #63
היתי רוצה להבין אם כל התגובות זו ציפיה גורפת.? אני כזוצ מתארחת אצל חמותי ותמיד היא משיגה דירה
לא הגיוני מבחינתי פעם ב3 שבועות להביא מפיצי ריח
בגדול תמיד משאירה דירה נקיה שאי אפשר לזהות שהייתי
באמת מצופה כל פעם שאביא? זה ממש שיקול מבחינתי אם לנסוע לשבת או לא...
מה גם שזה לא כמו משפחה מרובת ילדים שלא מן הנמנע שישאירו חותם
גמנחנו תקופה ארוכה התארחנו הרבה בדירות שאנשים נתנו
ואז קלטתי שזה משהו קבוע שצריך להתארגן אליו
עשיתי הזמנה בפוקס הום של כלים, עלה לי שקלים לכלי.. שמה עם שוקולד /סוכריות וכד' מה שיש בבית.
במזוודה השארתי פנקס מכתבים + עט
ומשאירה 50-100 שקל תלוי בעניין..
 
  • הוסף לסימניות
  • #64
חושבת זה תלוי בנורמות של המקום
יצא לנו להתארח אצל חברים שהשיגו לנו דירה סמוכה וחברתי אמרה לי שמקובל לשים שטר.
לעומת אחותי בעיר אחרת שהשיגה לנו דירה בבנין שלה ושם אין כל מקובלות, בכ"ז השארתי משחק לילדים
וכמובן משאירה בדיוק כפי שיקבלתי.
כדי שלא ירגישו ששוטטנו שם.
כמובן לא להשאיר זבל (מביאה שקית סופר במזוודה שישמש לזבל שלנו)
ואישית גם לא משתמשת במיחם/קפה/חלב שמשאירים
לא נח לי, לא באתי לאירוח אצלם
מבחינתי זה נטו ללינה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #65
מחביאים את הזבל ;)
סתם..... נותנים להם שטיפה בבית. זה הכי טוב!
 
  • הוסף לסימניות
  • #66
אני משאירה בעיקר לבני משפחה, ולכן היה נחמד לי שגיסה אחת הגדילה ראש, והכניסה את המצעים שהשארתי לה למכונה, כך שעד שהגענו כבר יכולתי להכניס אותם למייבש וכמעט- כמעט לשכוח שהיו... אם זה לא היה בני משפחה ,הייתי מעדיפה שלא יטפלו לי בכביסה, אבל להוריד את המצעים נחמד בכל מקרה.
כן אני חושבת שמאד חשוב שאורחים יבינו את מקומם- בלי לחטט בארונות (שמעתי על כאלה דברים!) בלי לבוא עם ילדים כשהבטחתם בלי (גם שמעתי!!)
שוקולד ומכתב- אפשר להבין אנשים ששוכחים, בסוף הם באו להתארח אצל הסבתא/ השוויגער/ האמא, הם לא תמיד זוכרים שיש פה דירה שמישהו נתן..
 
  • הוסף לסימניות
  • #67
משאירים מכתב ודירה נקייה
אחרי שמישהו שהיה בדירה שלנו השאיר 50 ש"ח, אנחנו גם כן משתדלים להשאיר כך לאחרים.
אפילו מי שמשכיר את הדירה לשבת ב300 ש"ח, לא באמת עושה קופה על המתארחים. זה בערך ההוצאות של שכירות, וועד בית, ארנונה, מים וחשמל ליום אחד.
אז לדעתי בעל הדירה לא אמור להפסיד כשהוא נותן את הדירה, ו50 ש"ח זה די מינימאלי.
אני אישית פחות אוהבת שמשאירים לי כסף, בטח פחות נהנית מההתחשבנות הזאת של שכר דירה וארנונה.
נכון, לתת דירה זה השקעה ועבודה ומצווה שלא תמיד היא קלה ופשוטה, אבל כשאני עושה אות אני עושה אותה מכל הלב ונהנית להשאיר בית נקי ומפנק, להוזיל את זה לחמישים שח פחות מתאים בעיניי.. הרגשה שלי בלבד! ונראה שאני בעמדת מיעוט... בכל מקרה, נראה שכולם מסכימים שיחס של מכתב או שוקולד זה נחמד ומוקיר תודה
 
  • הוסף לסימניות
  • #68
בתור כאלו שהביאו את הדירה שלהם
זה מרחיב את הלב למצוא איזה משהו שהשאירו לך
לא משנה מה- שוקולד/עציץ/מפיץ ריח וכל מה שיהיה
העיקר זה התחושה שהם מעריכים את מאמציך עבורם
 
  • הוסף לסימניות
  • #69
אני אישית פחות אוהבת שמשאירים לי כסף, בטח פחות נהנית מההתחשבנות הזאת של שכר דירה וארנונה.
נכון, לתת דירה זה השקעה ועבודה ומצווה שלא תמיד היא קלה ופשוטה, אבל כשאני עושה אות אני עושה אותה מכל הלב ונהנית להשאיר בית נקי ומפנק, להוזיל את זה לחמישים שח פחות מתאים בעיניי.. הרגשה שלי בלבד! ונראה שאני בעמדת מיעוט... בכל מקרה, נראה שכולם מסכימים שיחס של מכתב או שוקולד זה נחמד ומוקיר תודה
ושטר של 200 גם לא תהני?
 
  • הוסף לסימניות
  • #72
זה גם תלוי מי נותן לכם את הדירה
בעבר השארתי המון לשכנים בבנין לילדים הנשואים שלהם ולא כ"כ השאירו לי מתנות וכו, זה היה יחסי שכנות אני משאירה דירות כי זה האפשרות שלי, ומרגישה נוח לבקש ביביסיטר וכד
יחס הדדי

היום גם אני מבקשת דירות לנשואים שלנו, ועוזרת לשכנים בדברים אחרים
כמובן לא תן וקח אלא חברות
אני אישית משאירה לשכנים משהו לא הזוצ המארח

כמובן שמקפידים להשאיר נקי ומצוחצח לא אוכלים ולא פותחים וכו
 
  • הוסף לסימניות
  • #73
אני אישית פחות אוהבת שמשאירים לי כסף, בטח פחות נהנית מההתחשבנות הזאת של שכר דירה וארנונה.
נכון, לתת דירה זה השקעה ועבודה ומצווה שלא תמיד היא קלה ופשוטה, אבל כשאני עושה אות אני עושה אותה מכל הלב ונהנית להשאיר בית נקי ומפנק, להוזיל את זה לחמישים שח פחות מתאים בעיניי.. הרגשה שלי בלבד! ונראה שאני בעמדת מיעוט... בכל מקרה, נראה שכולם מסכימים שיחס של מכתב או שוקולד זה נחמד ומוקיר תודה
אני לא.
הדירה באזור שלי שווה מינימום 500₪ לשבת,
אם החלטתי שנתתי כדי לעזור, אני לא מחכה לתמורה כספית.
מאד מתחבר לזה,
צורך נפשי פשוט זה כשאתה נותן למישהו משהו, תרגיש שהוא מרגיש שזה כך, (כמובן שאין צורך לסחוט את זה),
וקושי ידוע אצל בני אדם, זה להרגיש שאנחנו בקטע הנצרכים, המקבלים,
שאנחנו חייבים למישהו תודה,
ולכן מנסים לגמור עם זה אחד שתיים, דרך שטר כסף - לא נתת לא קבלתי, לא מכירים, ושלום.
(בשונה לגמרי ממכתב תודה, או מתנה כאקט של הערכה, שמכיר באופן ברור בזה שאנחנו בצד המקבל, מעריכים את הצד הנותן על מסירות ליבם.)
 
  • הוסף לסימניות
  • #74
גם מהצד המתארח בדירות כאלו, וגם מהצד המארח בדירתי:
בעיניי להשאיר פתק תודה עם משהו סמלי (טבלת שוקולד פשוטה וכדומה) זה מינימום.
האנשים שהשאירו את הדירה התאמצו עבורכם, פיקססו מן הסתם יותר מהרגיל, פינו חפצים אישיים, החליפו מגבות, הסירו מצעים ביום שישי ונדרשים לפורסם במוצ"ש --- למענכם.
ולא צריך משהו יקר, ולא מכתב ארוך בחרוזים. משהו קטן, סמלי, שמעיד על כך שאתם מוקירים את הטובה שהם עשו לכם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #75
מאד מתחבר לזה,
צורך נפשי פשוט זה כשאתה נותן למישהו משהו, תרגיש שהוא מרגיש שזה כך, (כמובן שאין צורך לסחוט את זה),
וקושי ידוע אצל בני אדם, זה להרגיש שאנחנו בקטע הנצרכים, המקבלים,
שאנחנו חייבים למישהו תודה.
ולכן מנסים לגמור אחד שתיים, עם שטר כסף, לא נתת לא קבלתי, לא מכירים, ושלום.
(בשונה לגמרי ממכתב תודה, או מתנה כאקט של הערכה, שמכיר באופן ברור בזה שאנחנו בצד המקבל, מעריכים את הצד הנותן על מסירות ליבם.)
כשאני נותן את הדירה שלי למישהו, אני לא מרגיש שאני עוזר לאיזה נזקק, אלא אני יוצא לשבת, והשכנים רוצים ליהנות ולארח קרובי משפחה שלהם והם צריכים דירה, אז למה לא לתת להם את הדירה. זה לא סותר את זה שאני לא חושב שאני אמור לממן אותם.
(גם אם לא משלמים, זה לא מונע ממני לתת את הדירה פעם הבאה, אבל לדעתי ראוי לתת תשלום סימלי, אם אני מנקה לכבודם את הדירה נראה לי זה שווה לפחות 50 ש"ח, אני לא המנקה שלהם... ואני ממש משתדל כל פעם שיוצאים לשבת ומישהו מבקש-לתת לו את הדירה)
 
  • הוסף לסימניות
  • #76
מחזירה את הבית בדיוק במצב שקיבלתי
עם שוקולד/רבע לשבע
מכתב תודה
ו-משחק לילדים (פליימוביל קטן, פאזל או משהו בסגנון)

(לא יוצא לי להתארח כל כך הרבה בדירות של אנשים, אם היה יוצא על בסיס חודשי לא יודעת אם היה שייך)
 
  • הוסף לסימניות
  • #77
אני רואה שכתבו פה על כסף
אינלי בעיה שמשאירים כסף
בדכ קונה בזה פינוק ליחידת אירוח (עוד מפיץ ריח עוד מגבת רקומה וכו')
כי השאלה איך מסתכלים על זה
אני רואה בכסף בדיוק כמו במתנה או במכתב - רצון להוקיר תודה
וכל דרך יפה בעיניי :)
 
  • הוסף לסימניות
  • #78
כשאני נותן את הדירה שלי למישהו, אני לא מרגיש שאני עוזר לאיזה נזקק, אלא אני יוצא לשבת, והשכנים רוצים ליהנות ולארח קרובי משפחה שלהם והם צריכים דירה, אז למה לא לתת להם את הדירה. זה לא סותר את זה שאני לא חושב שאני אמור לממן אותם.
(גם אם לא משלמים, זה לא מונע ממני לתת את הדירה פעם הבאה, אבל לדעתי ראוי לתת תשלום סימלי, אם אני מנקה לכבודם את הדירה נראה לי זה שווה לפחות 50 ש"ח, אני לא המנקה שלהם... ואני ממש משתדל כל פעם שיוצאים לשבת ומישהו מבקש-לתת לו את הדירה)
ברגע שאת יכולה לבקש על דירה לשבת חמש מאות שקל בקלות,
ומישהו דוחף לך שטר של חמישים שקל, זה לרוב סוג של בריחה מצדו בהכרה הבסיסית להערכה שראוי הנותן,
ולא קשור לזה שאת לא עשירת העיירה שמארחת את כל עניי הכפר,
כי באמת אין צורך להוסיף טיפת הערכה מעבר למה שמגיע. (ואם את ממילא יוצאת וכו' את אמורה לקבל בהתאם, אבל מה שכן שלך- שלך ביושר, ואין צורך לגנוב.)
יוצא מן הכלל עם משאירים גם מכתב הערכה גלויה, אבל לטעמי האישית זה לא ממש נכנס עם שטר כסף, אלא עם איזה מתנה מה שלא יהיה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #79
ברגע שאת יכולה לבקש על דירה לשבת חמש מאות שקל בקלות,
ומישהו דוחף לך שטר של חמישים שקל, זה לרוב סוג של בריחה מצדו בהכרה הבסיסית להערכה שראוי הנותן,
ולא קשור לזה שאת לא עשירת העיירה שמארחת את כל עניי הכפר,
כי באמת אין צורך להוסיף טיפת הערכה מעבר למה שמגיע. (ואם את ממילא יוצאת וכו' את אמורה לקבל בהתאם, אבל מה שכן שלך- שלך ביושר, ואין צורך לגנוב.)
יוצא מן הכלל עם משאירים גם מכתב הערכה גלויה, אבל לטעמי האישית זה לא ממש נכנס עם שטר כסף, אלא עם איזה מתנה מה שלא יהיה.
אני משאירה שטר מכובד מתנה ומכתב
ועדיין מרגישה שעשו איתי חסד
 
  • הוסף לסימניות
  • #80
ברגע שאת יכולה לבקש על דירה לשבת חמש מאות שקל בקלות
אם הייתה לי אפשרות להשכיר את הדירה בקלות ב500 ש"ח בכל שבת שאני יוצא, אז באמת הייתי עושה את זה (ואם היה לי כסף מיותר הייתי תורם את זה לצדקה, ולא באופן רנדומלי לאורח מזדמן שיכול להיות מישהו שבכלל לא צריך צדקה).
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה