כללי מה הופך פונט לקריא? (או: מה עדיף, וילנא-פלרון או ארץ-הצבי)

  • הוסף לסימניות
  • #1
מה הופך פונט לקריא?

זה רק ענינים אופטיים כמו שקורן טענו בזמנו?
["על סמך ניסיונותיהם של מדעני האופטיקה", כלשונם]

לי נראה שזה קשור בהחלט גם למידת ההרגל של הציבור לפונט.
ומסתמא יש עוד משפיעים.

יש למישהו דרך לבדוק את זה?
או שנושא הקריא - לא-קריא יהיה בעיקר סברות תחושות והרגשות?

למעשה,
אשמח אם תחוו דעתכם בהבדלים בין הפונטים הנ"ל

ובפרט במידת הקריאות לטקסטים ארוכים,
ואפילו לספרים שלמים.

[הנידון הוא בעיקר לספרי קודש רגילים.
לאו דווקא מנוקדים כחומש וסידור].
 

קבצים מצורפים

  • דוגמא.PDF
    KB 53.5 · צפיות: 48
  • הוסף לסימניות
  • #2
ב״ה

ממליצה יותר להשתמש בפונט פלרון וילנא במשקל רגיל, הוא הרבה יותר קריא ועוד לטקסטים ארוכים...
אבל יכול להיות שיהיו שיחשבו אחרת, זה עניין של הרגל לדעתי:rolleyes:
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
לדעתי, ללא ספק וילנא
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
לדעתי ארץ הצבי לא קריא בכלל בגודל קטן, והשינונים והעיקולים שלו לא נעימים לעין, הוא מתאים לכל היותר לכותרות בסגנון מסוים
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
לדעתי אין ספק.
מכל הארבעה המוצגים במסמך, רק הוילנא במשקל רגיל הוא קריא באופן המתאים לקריאה רציפה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
לפי דעתי - לקריאה רציפה "לא הצהרתית" כלומר רגועה, ודאי שמבינהם עדיף וילנא.
לתת קצת יותר דגש, קצת פלפל, אז ארץ הצבי, אבל גם זה לא לגושי טקסט גדולים.
ובכלל, לקריאה רציפה קלאסית, אין כמו האות המודפסת ביותר בשפה העברית, מככב החל מ1913, הפרנק ריל, על משקליו וצורותיו.
הציבור כל כך רגיל אליו, שפשוט לא נראה שמשהו איתו הולך להשתנות...
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
ארץ הצבי
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
וילנא. אבל תוסיף מרווח בין השורות, כדי שיהיה נעים לעין.
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
וילנא רגיל הכי נעים לעין.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה