מה היית עושה?

  • הוסף לסימניות
  • #21
נכתב ע"י RacheliArt;1089953:
טוענים כי מילד רביעי ואילך ההנקה לא מספקת. כך נאמר לי בטיפת חלב. נכון או לא? תשפוטנה אתן.
אף פעם לא שמעתי דבר כזה. מענין אם זה נכון!
 
  • הוסף לסימניות
  • #22
נכתב ע"י RacheliArt;1089953:
טוענים כי מילד רביעי ואילך ההנקה לא מספקת. כך נאמר לי בטיפת חלב. נכון או לא? תשפוטנה אתן.
מיימי לא שמעתי משפט כזה!
איזה הגיון יש בדבר?
אולי מילד לילד גם ההריונות מתקצרים? :)
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
נכתב ע"י רותי ה;1089962:
מיימי לא שמעתי משפט כזה!
איזה הגיון יש בדבר?
אולי מילד לילד גם ההריונות מתקצרים? :)
חחח.... הלוואי!
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
אולי זה בגלל שהתינוקת רואה את אחים שלה אוכלים ממתקים בלי סוף ואז החלב כבר לא טעים...
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
נכתב ע"י אלי גולד;1089997:
אולי זה בגלל שהתינוקת רואה את אחים שלה אוכלים ממתקים בלי סוף ואז החלב כבר לא טעים...

מ-מ-ש בדיחה!!! :):):)
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
נכתב ע"י sarigold5;1089867:
בגיל הזה הם עדיין לא בקטע.

ממש לא נכון! אצל הבן שלי שיטת הדיבור עבדה בגיל חודשיים!!! אם לא שראיתי בעיניים לא הייתי מאמינה: הוא היה זורק את הראש אחורה, לא סתם לא מחזיק אלא ממש זורק. הרופאה בטיפת חלב אמרה שזה יכול להיות בגלל שהוא עבר טראומה בלידה (נולד בקיסרי בגלל מצוקה, ואח"כ קיבל הרבה זמן חמצן). היא דיברה אליו בפשטות, ואמרה לו שהוא יכול להירגע - הוא חי, ובריא, ויש מי ששומר עליו, והוא לא צריך לבדוק את זה כל הזמן. היא חזרה על זה פעמיים שלש. מאותו יום הכל נפסק!
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
רק לי צורם הנושא הזה בפורום חרדי, שמסתובבים בו גברים??
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
..
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
נכתב ע"י דיני 2013;1090000:
מ-מ-ש בדיחה!!! :):):)


דיני, ממש סליחה, לא התכוותי לגבך, כוונתי היתה לנסות להסביר את המחקר התמוה
 
  • הוסף לסימניות
  • #31
נכתב ע"י RacheliArt;1089953:
טוענים כי מילד רביעי ואילך ההנקה לא מספקת. כך נאמר לי בטיפת חלב. נכון או לא? תשפוטנה אתן.
קשקוש מקושקש.
יעידו העקומות הנאות (בל"ע) של זאטוטי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
נכתב ע"י ov;1089916:
ומה עושים עם תינוק בן 11 חודש כמעט, שאוכל מבקבוק, וכל הלילה בוכה, אוכל טיפה ושוב בוכה, זורק ת'בקבוק ובוכה שוב... וכו' וכו'...
כל שעה שעה וחצי מתעורר בצרחות, לפעמים מרגיע האוכל או מוצץ ולפעמים לא, אבל ת'הורים זה משגע!

ואל תגידו לי שיניים- כי זה כבר נמשך יותר מדי הרבה זמן, ולא רואים בדל של שן...!

אני הייתי לוקחת לבדיקות כלליות. מי יודע מה מציק או כואב לו?
 
  • הוסף לסימניות
  • #34
נכתב ע"י נוי;1090135:
קשקוש מקושקש.
יעידו העקומות הנאות (בל"ע) של זאטוטי.

לאידעת למה אני מרגישה שלפעמים גם אני יכולה ללמד את אחות טיפת חלב דבר או שתיים.

כך אמרו לי כשביתי הקטנה היתה בת חודש והמליצו לי לתת לה תוספת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #35
ואני חושבת:

נכתב ע"י PBיסטית;1090104:
רק לי צורם הנושא הזה בפורום חרדי, שמסתובבים בו גברים??

ואני חושבת:
שגברים שרואים כזו מודעה, לא חייבים להיכנס אליה...:)
 
  • הוסף לסימניות
  • #36
נכתב ע"י נורית;1090166:
ואני חושבת:
שגברים שרואים כזו מודעה, לא חייבים להיכנס אליה...:)

כותרת כמו - מה היית עושה?.
לא מעידה אפילו לאיזה מגזר מיועדת השאלה....
 
  • הוסף לסימניות
  • #37
שאני עומדת על הכותרת, מופיעה לי מין תוית שכתוב עליה כ50 תווים הראשונים של ההודעה,
אצלכם לא?
 

קבצים מצורפים

  • Picture 1.png
    KB 30 · צפיות: 26
  • הוסף לסימניות
  • #38
נכתב ע"י RacheliArt;1090152:
לאידעת למה אני מרגישה שלפעמים גם אני יכולה ללמד את אחות טיפת חלב דבר או שתיים.

כך אמרו לי כשביתי הקטנה היתה בת חודש והמליצו לי לתת לה תוספת.
אני עומדת לכתוב את ספר בדיחות השלם לטיפת חלב.
אחות אחת אמרה לי כשבני היה בן ארבעה חדשים ורייר כל הזמן:"מה פתאום שיניים, זה בגלל שהרוק שלו מתפתח והוא לא שולט בכמויות" אחרי שבועיים בקעה לו שן ראשונה, ומאז זה הפך לבדיחה הקבועה: כל מי שיורק בסביבה אנחנו מעירים:"אה, הרוק שלו מתפתח"...
 
  • הוסף לסימניות
  • #39
נכתב ע"י sarigold5;1089867:
בגיל הזה הם עדיין לא בקטע.

הפסיכולוגים אומרים שתינוק מבין מגיל 0!!!
תנסי.
אצל הגדול שלי אמא שלי היתה בשוק וראתה שאני צודקת. השתדלתי תמיד לפני שאני הולכת לאיזה מקום בלעדיו, לומר לו. הוא היה בן 3 ח' בפעם הראשונה, הוא נשאר אצל אמא שלי, והוא היה רגוע, יום אחד לא יכולתי לעדכן אותו והיא אמרה שהוא היה עצבני כל הזמן וחיפש אותי.

חוצמיזה זה מאוד מפתח את המח כשמדברים לתינוק כמו למבוגר. מנסיון.
 
  • הוסף לסימניות
  • #40
נכתב ע"י נוי;1090175:
אני עומדת לכתוב את ספר בדיחות השלם לטיפת חלב.

למניעת הבדיחות מראש תעשו מה שאני.....

תבואו עם כמה ילדים יחד, תקבלו חיסונים וינפנפו אתכם....
אחרי המשקל וההתפתחות תעקבו בעצמכם, מקסימום בפיקוח הסבתא:)

אם חלילה אתם חושדים בבעיה תפנו לרופא ילדים, הוא ממש לא זקוק להפניה מאחות טיפת חלב.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

שאלה.
בניתי סקר, כדי לדייק את השירות שאני נותנת ליולדות וללקוחות
ושלחתי לחלק מהיולדות/ לקוחות
שהתעניינו אצלנו על צימר
(2 סקרים נפרדים, אחד לאלו שסגרו,
ואחד לאלו שלא סגרו- על מנת להבין מה גרם להן לא לסגור... כי זה אנשים שחיפשו צימר)

היו לי עשרות רבות של תגובות
ב"ה תודה לד' המון פרגונים, וגם הערות בונות שהערכתי ממש.

2 מתוך העונות- כתבו לי שלא היו מרוצות בצימר (אחת פירטה השניה לא)
עשיתי את הסקר בצורה אנונימית ממש, כך שאין לי שמץ של מושג מי העונה, ולאיזה צימר היא הלכה.

וחבל
כי בעבר כבר פנו אלי כמה שלא היו מרוצות מצימר מסויים
דיברתי איתן, הבנתי את חוסר שביעות הרצון- ובאמת במקרים, שהיה מוצדק הסרתי את הצימר מהאתר
היו גם מקרים של תלונה שבעינינו לא מוצדקת
כמו: חדר אחד להכל (אבל זה מופיע גם בכיתוב וגם בתמונות שזה כך)
(אבל צימר מלוכלך/ מוזנח- לא בבית ספרנו...)

השאלה,
מה גורם לאשה לא לפנות אלינו?
כמי ששלח אותה לצימר ולהתלונן

ויותר מזה,
גם באתר,
וגם כשלקוח/ה מתעניינים על צימר מסויים
הם מקבלים הודעת מייל, בה אנחנו ממש מבקשים
שאם הצימר לא היה מוצלח, תעדכנו אותנו,
זה חשוב לנו לדעת.

לא עוזרת תלונה אנונימית
אכפת לי, ואין לי איך לסייע ולהבין...

ואיך נגרום לך כלקוחה להתלונן בזמן אמת על משהו מוצדק?
חשוב לי להבין, כדי לדייק את זה ולהעביר את המסר הזה ללקוחות

תודה
כל היום היא התלוננה שצאלי התינוק בכה לה כל הלילה. אף פעם לא הבנתי למה היא מכניסה אותי לסיפור הזה. "הוא בכה לך? תבכי לו בחזרה חזק יותר, ותניחי לימיי להיות קסומים כלילותיי". אבל התרגלתי לחיות עם זה.

בשלב מסוים הבנתי שצאלי בכלל בכה לי בלילות, רק שבהיעדר מענה הוא ביקש ממנה למסור לי את דבר בכיו בבוקר. היא, כאמור, עשתה את שליחותה נאמנה – העבירה את הבכי בדיוק מפליא; לא דילגה על קפיצת כתף או השתנקות אחת.

"מצד אחד הוא דורש לאכול, אבל כשאני מביאה לו את הבקבוק, הוא לא מוכן לאכול", חזרה על עצמה הטענה המתסכלת.

המצב השתנה ביום שבו החלטתי שאני מעדיף לשמוע את הבכי מכלי ראשון. הבכי המקורי, לפחות, לבבי, רך וכובש.

שמתי את צאלי לישון במיטה איתי, בצד הימני, שם גם ממוקמת האוזן היותר מתפקדת שלי. והנה בחצי הלילה: צרחות אדירות התפרצו לאוזניי בתדר שלא מאפשר שינה. גיששתי את דרכי למטבח ככלב נחייה עיוור.

את המתכון לבקבוק המטרנה ידעתי בעל פה. היא שיננה לי אותו אתמול באובססיביות, כדי שאדע אותו גם מתוך שינה. וכבר ידועה מעלת השינון. ואכן גם מתוך ערפול שינה סמיך זכרתי במדויק: 120 מ"ל אבקת מטרנה, 2 כפות מים רותחים. מעדן.

צאלי התרפק על הבקבוק, הבריק אותו כמדיח של מטבח תעשייתי. לא הותיר טיפה אחת בפנים. סיים, חייך חיוך של תודה עמוקה וחזר לישון כמו גדול, בעוד אני חזרתי לישון כמו תינוק.

בבוקר אשתי לא האמינה למשמע אוזניה. "לא יכול להיות", התעקשה. "אתה עובד עליי", אמרה בהלם. לי רק נותר לנופף בבקבוק הריק, שתיזז ברון כמאה עדים עליזים.

"נראה לי שהבאת לו בקבוק ריק מלכתחילה", סירבה להרפות. "אני הולכת למטבח לבדוק אם באמת חסרות שתי כפות מהמטרנה".

הצטרפתי אליה בצעדי ניצחון, שבלמו לפתע בפתח המטבח. קופסה של 'אבקת מרק בצל' עמדה שם פתוחה על השיש, מספרת סיפור משלה על הלילה שחלף.

היא הביטה בי ספק כועסת ספק משועשעת: "בטח שסיים בקבוק; טוב שלא ביקש גם שקדי מרק".
אשמח לחוות דעתכם, אני לא הכותבת!

פרק א


איילת הכירה כל סלע וכל חורבה באתר החפירות שבו שהתה שעות רבות, כחלק בלתי נפרד מלימודיה האקדמיים. גילוי תרבות יהודית עתיקה מצא משכן רגשי עמוק בנפשה, עד כי ידעה לאתר בעיניים עצומות היכן מקומה של כל אבן. היא מעולם לא התחרטה על המקצוע שבחרה. היסטוריה ותולדות עם ישראל שאבו אותה כליל ונתנו לה תעצומות נפש להתחבר אל עמה, אל היהדות. בשיחותיה הרבות עם חברותיה לספסל הלימודים הייתה שואלת בתום לב: אנו יהודים כבר אלפי שנים ולא מעניין אתכן מה השורש, מאיפה צמחתן? אבל אז הייתה נתקלת במשיכת כתף ובחוסר עניין. מה זה קשור אלינו? ומה יצא לי מהיהדות או מההיסטוריה?

מה מאוד הופתעה לגלות שמכל חברי הקבוצה במגמה שהתמחתה בה, לא הרבה התרגשו כמוה. כל ממצא שהתגלה בחפירות התקבל בשריקת התפעלות ממנה ומהפרופסור. מלבדם נכחו עוד שני סטודנטים שוחרי היסטוריה שהתמגנטו לכל בליל השברים והמטבעות העתיקים שפרצו מרגבי האדמה. לימודיה האקדמיים לא הלחיצו אותה בכלל אלא היו ריפוי בעיסוק בשבילה. ימי החופשה, הניתנים לסטודנטים לנקות ראש ולעסוק בתחביבים נוספים, לא הוציאו ממנה אנחת רווחה. נפשה הוליכה אותה אל ההיסטוריה הנלמדת כתחביב מהנה.

בשיעורי תאוריה בלעה בצמא כל מילה שיצאה מפיו של המרצה דיקמן. הוא העניק לכל צבא מאזיניו שיעור מרתק על ימי עם ישראל לפני הספירה. איילת אהבה במיוחד את הסבריו המרתקים לכל מה שנגלה עד כה באתר החפירות. היא אהבה את אדמת הקודש שטומנת בחובה כל כך הרבה גילויים שמגרים את המחשבה ומקשרים את ליבה ללבבות הקדומים.

כמו תמיד אהבה להעלות את הנושאים האחרונים שנלמדו, להקשות וליישב בינה לבין עצמה מה היה ואיך נראו מלחמות היהודים בזמן בית שני, ומדוע כך היה אמור להתרחש. חברותיה לספסל גיחכו על שהעלתה סברות והקשתה על דברי המרצה. היא לא הרפתה עד אשר התיישבו התשובות במוחה.

"הורדוס הגיע למלכות בדרך תככים. הוא נקרא מלך יהודי אך לא היה מזרע ישראל. בניו היו יהודים כי נולדו ממרים היהודייה, שהייתה מזרע החשמונאים". כך הפליג דיקמן בתיאוריו, והניח על השולחן את מבנה הזכוכית שבו שברי חרסים ומטבעות. תפקיד הסטודנטים היה לשחזר ולפענח את המוצגים והאותיות.

דיקמן, שהרצה כבר כמעט שעתיים, חש בעיניהם המעורפלות של חניכיו והבין שהחומר עמוס וכבד, ואולי ארוך מדי לפעם אחת. הוא הביט בחטף בשעונו והתנצל שנסחף לתוך ההפסקה. הסטודנטים שפיהקו בשעמום ניעורו לפתע ובלעו ברצון את דקות החסד לריענון.

רק זוג עיניים אחד הביע אכזבה.

דיקמן הכיר היטב את קהל מאזיניו וידע אל נכון מי מחובר לחומר מנשמתו ומי כפוהו הוריו. מי יישאר ומי ינשור וימצא את מקומו לבסוף בהוראה או במנהל עסקים. הוא חייך בהחזירו את ניירותיו לתיקו, כשראה מזווית עינו את איילת ניגשת וכבר עומדת מולו, וידע ששוב תלבן איתו את החלקים שלא התיישבו במוחה. איזו ילדה תמימה. גם פרופסורים לא יודעים הכול. מדוע רק היא לא מקבלת הכול כמו שהוא?

"סליחה, רציתי לשאול אם אוכל לקחת את המטבע הזה ולהחזירו מחר. פשוט תכננתי היום לבקר באתר החפירות ואולי אמצא את חצי העיגול השני. אוכל לפענח מה כתוב".

"מצטער. אני לא רשאי לעשות זאת. את יודעת שממצא שנמצא שייך למערכת המחקר. מקומו במעבדה".

"אבל זה לצורך לימוד?"

"אני יודע שאת תלמידה מצטיינת, ואת היחידה שאוכל לסמוך שתעשה במטבע שימוש שלשמו הוא קיים".

לפתע נמלך בדעתו והושיט לה את מבוקשה. "במחשבה שנייה, אולי דווקא את עוד תעלי את רמת הפקולטה. קחי אותו איתך".

בדרך חזור הייתה שבעת רצון. הוא סומך עליה. היא לא תאכזב אותו.

>>>>

הרכב החדש מדגם יונדאי שקנה לה אביה החליק בקלות על הכביש. רק כעת חשה ברעב המכרסם במעיה. מדוע לא קנתה משהו בקפטריה כמו כולם? היא שוכחת מצרכיה הגופניים. מדוע היא כל כך משונה שלא מוצאת עניין בשיחות ההבל? מדוע רק אותה לא מעניין איזה מופע עלה לאחרונה? אולי היא צריכה לעגל פינות ולהיות כמו כולם? היא עוד תברר זאת.

רק כעת שמה ליבה למכשיר הנייד שהיה שעות רבות במצב רטט. מסתבר שמעיין חיפשה אותה וחייגה מספר פעמים. היא כבר מכירה אותה ויודעת בדיוק מה יש לה לספר, דווקא לכן לא מיהרה לחזור אליה. אוף, שתרד ממני כבר. היא לא מבינה שאני אחרת ולא מוכנה להתבשל בדרך שבחרה. נכון שהיינו חברות שנים רבות ביסודי ובתיכון וידענו הכול זו על זו, אבל ברגע שנשטף מוחה של מעיין וחזרה בתשובה, היא הפכה לבן אדם אחר, ממש לא מוכר. היא מנסה בכל דרך למצוא פרצה ולהעביר לי את האור. די כבר, מעיין, אם נפלת ברשת החרדית, תיהני. אני מסתדרת עם היהדות שלי נפלא. היה לנו נהדר ביחד. שוב ושוב הרהרה בכל השיחות שניהלה עם חברתה אך נוכחה שאין תקווה להבנה. נשארה רק גחלת הקשר הנפשי הנטועה עמוק מדי בלב.

*******

כמה ימים לאחר מכן.

"אתמול מנהל המדרשייה הציע לי שידוך", פלטה מעיין ולא ידעה שהטילה פצצה נוספת על זו שהנחיתה בידיעה שחזרה בתשובה.

"באמת?" קראה איילת והביטה אל חברתה היושבת לצידה בקדמת הרכב. מעיין לא סיימה להפתיע אותה.

"הוא נראה די מתאים. גם לו יש רקע כשלי. חוזר בתשובה ושואף לרוחניות".

"את רוצה להגיד לי שנראה אותך בעוד חמש שנים נשרכת עם עדה של ילדים, מחתלת, רודפת, מבשלת ורצה אחר זאטוטים קטנים, ואחרי הכול משרתת את בעלך שלא עושה דבר מלבד לימוד תורה???"

"הלוואי ואזכה לכך. ואם היית זוכה לאור האמונה, היית אומרת את אותן מילים רק בפנים מאירות ולא במנגינה לועגת ונדכאת".

איילת הביטה על צדודית חברתה היושבת לצידה, ולא עיכלה מה ששמעה. איזו שטיפת מוח. האם זו מעיין הריאלית, המפוכחת והנאורה שנאומיה חוצבי הלהבות היו תמיד נגד כל מה שמסמל דת וחרדים? מישהו פה משוגע, ואולי זו היא עצמה. זו הפעם המי יודע כמה שהיא מתחרטת על קלות דעתה להצטרף לשבת רווקות. מדוע היא לא יכולה להגיד לא? אם מדובר במעיין, העניינים מסתבכים. היא תמיד יודעת לפרוט על מיתר חבוי ונסתר, משכנעת בדרך חכמה. די, צריך לפרום את החוטים האחרונים של החברות הזו. היא עלולה להחזיר אותי בתשובה. האם זו אני שנוסעת במכוניתי לבני ברק עם מעיין כדי לטעום את טעם גן העדן שמעיין רוצה להטעימני?

"איילת, זה לא מה שאת חושבת. באות לשם בנות כמוך. בסך הכול תכירי מקרוב את המקום שממנו את רוצה להתרחק. זה רק עד מוצאי שבת".

הן הגיעו לכתובת האכסניה מוקדם מהרגיל אך כבר בשעות הקרובות המתח ירד. הגיעו בנות מתחזקות וחילוניות. איילת הביטה ונרגעה. היא כבר תמצא פה מישהי כלבבה כדי לבנות חומת מגן ולבצר אותה מפני רוחות פנטיות.

***********

איילת הרגישה עצמה טיפשה למדי. חבל שלא עשתה שיעורי בית. היא בהחלט חשה לחוצה אל הקיר. זו הייתה ההרגשה לאחר הרצאה מרתקת במחשבת ישראל מפי הרב רוט בשבת אחר הצהריים, בעודן נתונות תחת הרושם של שביתה מלאה מכל חולין שהוא, לאחר שכל זוג בנות התארח לסעודה אצל משפחות מארחות. רובן ככולן סיפרו בעיניים בורקות שהרושם היה אדיר ולמה, למען השם, דבר כה נהדר נמנע מהן. למישהו במערכת שבה הם גדלו הייתה מגמה להסתיר את האמת. למה?

איילת חשה שמשהו חזק ממנה חרש סדקים בחומת ההגנה שבנתה. התאוריה הברורה לה מימי ילדותה להיות יהודי חופשי בארצנו ללא כבלי הדת, זקוקה בדחיפות לביצורים איתנים מהראשונים. היא לא תיכנע במהרה. היא מבינה בשטיפת מוח. היא מבינה בהיסטוריה ואפילו התווכחה עם הרב שניסה להסביר שבכל הדורות יהודים היו שומרי תורה ומצוות, ורק ב־200 השנים האחרונות הומצא היהודי החדש, יהודי של חולין. ההיסטוריה הוכיחה שאולי קם עם חדש, אבל יהודי הוא כבר לא, מלבד שרידי מסורת שעוד קושרים אותו בחוט דקיק לשמו היהודי, אבל גם הנותר ייטמע בין העמים ויתנתק בעוד דור. חוק טבע הוא שליבת היהדות, שהיא חיי תורה ואמונה, היא היחידה שהוכיחה את קיום שרשרת הדורות לאלפי שנים.

הדברים הקפיצו אותה עד כי לא נתנה לו לסיים משפט ונכנסה לתוך דבריו. "אבל עובדה שלפני אלפיים שנה היו דתיים וחילונים, שאז נקראו פרושים וצדוקים, ואפילו מגזר של יהודי ביניים. איך זה מתיישב עם הדברים שהשמעת? במקרה אני עוסקת בארכאולוגיה ואני רואה במו עיניי ממצאים המאשרים את דבריי".

"הוא שאמרתי. כל אלה שהיו יהודים שלמים אבל אט אט זלזלו בחובתם לשמור תורה ומצוות, בסוף התהליך נהיו חילונים ודור אחד אחריהם כבר נטמעו באומות. כך יצא ממילא שתוך זמן קצר כבר לא ניכר שהם היו אי פעם יהודים".

"איך אתה יכול לבטל אותם? הם היו אחוז גבוה".

"משך אלפי שנה היו יחידים ולפעמים קבוצות שחיפשו דרך חדשה בגלל אינטרסים צרים ואנוכיים, אך בוודאי לא מתוך אידאולוגיה. כל רפורמה חדשה ביהדות קמה מתוך רצון לברוח ממנה. מבחן התוצאה הוא דור ההמשך, שבעט בשקר והרחיק לכת להמרת דת או לחלופין לדרך המסורה מדור לדור, למי שחיפש את האמת".

בשלב זה לא היו לה תשובות, אבל ברור שיש. אולי היא לא יודעת אותן, אבל איך הוא מסביר את המדינה המתקדמת ביותר במזרח התיכון שקמה בזכות היהודים החילוניים? האם היהודים החרדים בנו או התנגדו לציונות? היא חייבת תשובות קודם כול לעצמה כדי ללכת בראש מורם.

במוצאי שבת, עת נפרדה מחברתה מעיין, נשאלה על ידה: "את כועסת ששכנעתי אותך לבוא?"

"את לא תרצי לשמוע את האמת".

"אני יודעת שאת בטוחה שעשו לי שטיפת מוח, אבל לי היה חשוב שלפחות כעת את יודעת שיהדות היא משהו עמוק ורחב יותר. הרבה יותר מלזרוק אבנים בשבת ולצאת להפגנות בעד סגירת כבישים".

"קשה לי לסתור את דברייך, אבל את יודעת שאני לא נשארת חייבת. בתקופה הקרובה אמצא תשובה ברורה ליהדות החילונית, ואז אפרוס אותה לפני הרב רוט. אני חושבת שזה מחדל של היהדות החילונית שלא השכילה לחבר משהו מסודר, כמו משנה סדורה של היהדות המתקדמת".

"אין חיה כזאת".

"אני לא יהודייה בעינייך? הורי והורייך, הסבים והסבתות? אני קשורה לאדמה הזו יותר ממך. את הולכת לגדל ילדים. איזה דבר יהודי יש בזה? אני חוקרת את היהדות. אני לא חושבת שהידיים שמדפדפות דפי גמרא יהודיות יותר מידיים שמקלפות את ההיסטוריה וחול גולש מבין אצבעותיהן".

"בואי נעצור כאן. אני אוהבת אותך ולא רוצה לגלוש למריבות. נישאר חברות. אני לא רוצה לקחת לך את זכות הבחירה".

היא תקעה את מפתחות הרכב. לפתע נשר על רצפת הרכב חצי מטבע שהאיר באור מוזר.

"מה זה?"

"שום דבר", ענתה איילת. "חלק ממה שטמון באדמה. הוא שייך לתקופת הורדוס. אני לומדת על התקופה".

מעיין מיששה את חצי המטבע הקדום והתאמצה להבין את הכתב המקוטע. "מעניין, הוא נראה כמו שמות קודש או משהו בקבלה".

"אני אמורה לצאת לשטח ולמצוא את החצי השני".

"שמת לב שיש לו אור מוזר? אולי אם תשלימי אותו הוא יהיה שלם. אולי צירופי המילים אולי זה... לא יודעת... מי יודע איזה כוח יש לו".

"אל תיסחפי. יאללה, ביי, להתראות".

"איילת, תשמרי על עצמך". את המשפט הזה איילת כבר לא שמעה. היא טסה במכוניתה. מעיין מצמצה בעיניה בגלל ההדף שנפלט. היא לא ידעה להסביר אבל תחושת בטן חזקה שידרה לה: איילת בסכנה, התפללי עליה.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה