דרוש מידע מה המקור לכך שכל יהודי צריך מצווה אחת שעליה הוא שומר מכל משמר?

[תמיד בעליה]

ואם יש למישהו סיפור על כך בכלל יבורך--

יעמדו הזכויות
כתיבה וחתימה טובה!

 

[5699]

עי' פירוש המשניות להרמב"ם סוף מסכת מכות.
מאמר ההכנעה והתשובה בהקדמת ספר דעת תורה למהרש"ם חלק או"ח (בחלק המועדים).

 

[תמיד בעליה]

עי' פירוש המשניות להרמב"ם סוף מסכת מכות.
מאמר ההכנעה והתשובה בהקדמת ספר דעת תורה למהרש"ם חלק או"ח (בחלק המועדים).

וואו!
יישר כח גדול!

 

[I can b]

מעיקרי האמונה בתורה, כי כשיקיים אדם מצווה מתרי״ג מצות כראוי וכהוגן ולא ישתף עמה כוונה מכוונת העולם בשום פנים, אלא שיעשה אותה לשמה מאהבה כמו שבארתי לך, הנה זכה בה לחיי העולם הבא.

ועל זה אמר רבי חנינא, כי המצוות בהיותם הרבה אי אפשר שלא יעשה אדם בחייו אחת מהם על מתכונתה ושלמותה, ובעשותו אותה המצווה תחיה נפשו באותו מעשה.

וממה שיורה על העיקר הזה מה ששאל רבי חנניא בן תרדיון "מה אני לחיי עולם הבא", והשיבו המשיב "כלום בא מעשה לידך" כלומר נזדמן לך לעשות מצווה כהוגן, השיבו כי נזדמנה לו מצות צדקה על דרך שלימות ככל מה שאפשר, וזכה לחיי העולם הבא.

ופירוש הפסוק, ה׳ חפץ למען צדקו לצדק את ישראל, למען כי יגדיל תורה ויאדיר:

פירוש משניות להרמבם (מכות, ג טז)

 

[תמיד בעליה]

@5699
האם התכוונתם לזה?

מעיקרי האמונה בתורה, כי כשיקיים אדם מצווה מתרי״ג מצות כראוי וכהוגן ולא ישתף עמה כוונה מכוונת העולם בשום פנים, אלא שיעשה אותה לשמה מאהבה כמו שבארתי לך, הנה זכה בה לחיי העולם הבא.

ועל זה אמר רבי חנינא, כי המצוות בהיותם הרבה אי אפשר שלא יעשה אדם בחייו אחת מהם על מתכונתה ושלמותה, ובעשותו אותה המצווה תחיה נפשו באותו מעשה.

וממה שיורה על העיקר הזה מה ששאל רבי חנניא בן תרדיון "מה אני לחיי עולם הבא", והשיבו המשיב "כלום בא מעשה לידך" כלומר נזדמן לך לעשות מצווה כהוגן, השיבו כי נזדמנה לו מצות צדקה על דרך שלימות ככל מה שאפשר, וזכה לחיי העולם הבא.


שוב ישר כח גדול!

 

[תמיד בעליה]

יש למישהו סיפור על זה?

 

[gp1818]

האמרי אמת מגור קיבל על עמצו מצוות לא תעשה של מדבר שקר תרחק
ובשואה כשנמלט מפולין אמרו לו שצריך לשקר כדי להנצל
ולא הסכים לשקר כי קיבל על עצמו
וכשעלו לבדוק את הרכבת אז שאלו את כולם ודילגו עליו וכך ניצל ללא שיצטרך לשקר

 

[5699]

@5699
האם התכוונתם לזה?

מעיקרי האמונה בתורה, כי כשיקיים אדם מצווה מתרי״ג מצות כראוי וכהוגן ולא ישתף עמה כוונה מכוונת העולם בשום פנים, אלא שיעשה אותה לשמה מאהבה כמו שבארתי לך, הנה זכה בה לחיי העולם הבא.

ועל זה אמר רבי חנינא, כי המצוות בהיותם הרבה אי אפשר שלא יעשה אדם בחייו אחת מהם על מתכונתה ושלמותה, ובעשותו אותה המצווה תחיה נפשו באותו מעשה.

וממה שיורה על העיקר הזה מה ששאל רבי חנניא בן תרדיון "מה אני לחיי עולם הבא", והשיבו המשיב "כלום בא מעשה לידך" כלומר נזדמן לך לעשות מצווה כהוגן, השיבו כי נזדמנה לו מצות צדקה על דרך שלימות ככל מה שאפשר, וזכה לחיי העולם הבא.


שוב ישר כח גדול!

אכן.

 

[winter bear]

יש למישהו סיפור על זה?

וואו הזכרת לי ספר ישןןן שאחי קיבל לבר מצווה,
קוראים לו "שלושה אחים ושלוש מצוות"
על 3 אחים שכל אחד קיבל עליו מצוות אחת לקיים בכל מצב,
ואז עבר עליהם הרפתקאות עם מלכים ורוזנים, וכל אחד נינ לו קטע שהוא כמעט מת בשביל לשמור על המצווה שלו.
סיפור הזוי אבל ממש יפה. אין לי מושג אם יש לו בסיס כלשהו. (וגם קראתי אותו ממש מזמן)

 

[ששונית]

יש מעשה ידוע על אחד שלא שמר מצוות אבל הקפיד מאוד על נטילת ידים לסעודה וכשהלך בדרך רצה לאכול ולא יכל כי לא היו שם מים ונאלץ להיכנס למקום ליסטים שם היו מים ותפסוהו הליסטים והרגוהו וכשהגיע לבידש"מ דנוהו לגיהנום בגלל מעשיו ובאה המצווה הזו והיטתה את כל העבירות לזכות ונפסק דינו לגן עדן
לא ידוע לי מה מקור הסיפור

 

[ששונית]

וכן המעשה על אחד שהקדיש חייו ללמוד מסכת חגיגה וכשנפטר באה מסכת חגיגה ללויה

 

[מפרל]

יש סיפור על חייל שהקפיד על קשירת הנעליים קודם שמאל ואחר כך ימין, באחד הבקרים הוא קם קצת מאוחר ובדיוק באותו יום היה אימון מסוקים חשוב וכשהוא התחיל ללכת הוא נזכר שלא הקפיד על הקשירה, הוא חזר חזרה לחדר ונעל שוב את הנעליים, וכשהגיע למקום המפגש גילה שהמסוקים יצאו בלעדיו. זמן קצר לאחר מכן נודע שהמסוקים התרסקו וכולם נהרגו.

 

[שם משתמט]

לפי הידוע לי המקור לכך הוא הגמ' בשבת (קיח
אמר ליה רב יוסף לרב יוסף בריה דרבה אבוך במאי זהיר טפי אמר ליה בציצית יומא חד הוה קא סליק בדרגא איפסיק ליה חוטא ולא נחית ואתא כמה דלא רמיה
תרגום: שאל רב יוסף את רב יוסף בנו של רבה: אביך במה היה זהיר במיוחד? אמר לו: בציצית, יום אחד היה עולה במדרגות ונקרע לו אחד מחוטי הציצית ולא המשיך לרדת (לא זז משם) עד שלא תיקן זאת.

 

[תמיד בעליה]

נמצא מקור נוסף:
חפץ חיים - שמירת הלשון חלק א חתימת הספר פרק ג

איתא בספר חרדים, אף על פי שחייב אדם להזהר בכל המצות, מכל מקום יש לו להחזיק באחת מכל המצות בכח גדול ובהתמדה שלא יעבור עליה כל ימי חייו. ולפי שכללות התורה שהם תרי"ג מצות נקראים עץ חיים כדכתיב עץ חיים היא למחזיקים בה, והאוחז ענף אחד מן האילן יפה, אוחז בכולן, שכל שאר הענפים נמשכין אחר אותו הענף שכולם גוף אחד. אבל אם בא לאחוז בכל הענפים יחדיו, לא יוכל לאחוז כלום. היינו דגרסינן בשבת (קי"ח ב) אמר רב נחמן תיתי לי דקיימית ג' סעודות בשבת וכו', אמר רב ששת תיתי לי דקיימית מצות תפילין. ואמר רב נחמן תיתי לי דקיימית מצות ציצית, אמר רב יוסף לרב יוסף בריה דרבה, אבוך במאי זהיר טפי, אמר ליה בציצית, יומא חד הוה קסליק בדרגא, אפסיק ליה חוטא, ולא נחית ואתא כמה דלא רמייה. ופרש"י דקיימית מצות תפילין, שלא הלך ד' אמות בלא תפילין. וכן לענין ציצית. עד דרמייה, שתקנה, וזה לשון תליית ציצית כדאמרינן בעלמא (תענית כ"ב א) ולא רמי חוטא. ועיי"ש בספר חרדים שמביא מקום לדבריו גם מהירושלמי, שעבור זה יטיבו ויאריכו ימיו בעולם שכולו טוב וארוך.

תודה לכל הצדיקים!