דרוש מידע מה המקור לשם שבת שובה/תשובה

[מלאכת מחשב(ת)]

שבת תשובה /שובה מי המציא את השם ומתי אשמח לכל מידע

 

[ד' אוהב אותך]

ע"ש הפסוק מההפטרה "שובה ישראל עד ד' אלוקיך כי כשלת בעוונך"

 

[יוחנן ק]

מפטירין "שובה ישראל" ולכן נקרא 'שבת שובה'

 

[שלומי12]

א. על שם ההפטרה כמו שכתבו כבר..
ב. להזדרז לעשות תשובה ימים בודדים לפני יום כיפור..
לא לשכוח את המובן מאיליו.

 

[מלאכת מחשב(ת)]

ע"ש הפסוק מההפטרה "שובה ישראל עד ד' אלוקיך כי כשלת בעוונך"

מפטירין "שובה ישראל" ולכן נקרא 'שבת שובה'

זה ידוע
אני שאלתי

מי המציא את השם

ו

מתי

באיזו תקופה

 

[שלומי12]

אתה שואל מי המציא את השם?
תחפש במאגרים תורניים באיזה ספר הוזכר הביטוי לראשונה.

 

[מלאכת מחשב(ת)]

אתה שואל מי המציא את השם?

כן

תחפש במאגרים תורניים באיזה ספר הוזכר הביטוי לראשונה.

אין לי ומה שמצאתי זה רק בשיחה של הרבי מליבוביץ'

 

[שלומי12]

כן

אין לי ומה שמצאתי זה רק בשיחה של הרבי מליבוביץ'

אתה מתכוין למה שהובא בויקישביה התוועדויות ה'תשד"מ כרך א עמ' 39-33 בלתי מוגה קטעים מהתוועדות שבת-קודש פרשת האזינו, שבת שובה, ה'תשד"מ, התוועדות א' - 'תורת-מנחם'
הוא לא מזכיר שם?
שבת שובה או שבת תשובה
במקורות יש לשבת שני שמות עיקריים. יש שנהגו לקרוא לשבת 'שבת תשובה' על שם התשובה שיש לעשות בשבת זו ומפני שהיא חלה בעשרת ימי תשובה, ומנגד יש שנהגו לקרוא לה 'שבת שובה' על שם ההפטרה שלה "שובה ישראל עד ה' אלוקיך". הרבי מליובאוויטש הבחין בין שתי השמות המקובלים לשבת זו-שובה ותשובה. לדבריו, בעוד "שובה" הוא הציווי לחזור בתשובה, "תשובה" הוא הביטוי למי שכבר השלים את תהליך התשובה. ממילא, בשבת זו ישנם את שתי הפנים- מצד אחד אנו כבר חזרנו בתשובה באופן חלקי, אך עדיין יש ציווי להמשיך ולהתעלות ולשוב עוד.

 

[שלומי12]

יש בנותן טעם לצטט באשכול מה שכתב השם משמואל "ולפי האמור יש לפרש ענין שבת שובה. דהנה שבת היא אהבה ורצון, מתנה מן השמים אפי' לבלתי ראויים ומתוקנים לו, וע"כ אפי' ע"ה אימת שבת עליו. ובזה יש לפרש מושבות דכתב רחמנא בשבת שבת היא לכם בכל מושבותיכם, היינו בכל ענין שיהי' מושב ישראל אפי' ח"ו במצב מוזר מאד מ"מ מאירה מדת שבת לישראל בצד מה עכ"פ, וכמים פנים אל פנים אי אפשר שלא יהי' קול דודי דופק על מיתרי לב ישראל באהבה. וא"כ התשובה שבשבת זו בהכרח שהיא תשובה שלימה מאהבה. ואפי' מי שהכבישה של עוונות עדיין לא גרמה לו תשובה מאהבה, זוכה בשבת זו לתשובה מאהבה והעוונות נהפכו לזכיות":

 

[שלומי12]

בבדיקה שטחית מצאתי לראשונה בשל"ה הקדוש שכותב כמובן מאיליו שבת שובה.
אבל ברור שקדמו לו.

 

[ברוך 2]

השם מוזכר כבר בראשונים
ג"כ כמובן מאליו

 

[מלאכת מחשב(ת)]

השם מוזכר כבר בראשונים

איפה?
@שלומי12 גם שם לא מוזכר מי קרא את השם
אני חוזר שוב אני לא שואל למה קוראים אלא מי ומתי
תודה לכולם

 

[ברוך 2]

איפה?

בחיפוש מהיר ראיתי בשו"ת הריב"ש סי' תקי"ג

 

[אחד העורכים]

מי המציא את השם

כנראה אותו שהמציא את השמות האחרים
'שבת חזון', 'שבת נחמו'..

 

[מלאכת מחשב(ת)]

כנראה אותו שהמציא את השמות האחרים
'שבת חזון', 'שבת נחמו'..

ומי זה ? אשמח לעוד כיוון

 

[שלומי12]

מלבד הריב"ש הוזכר גם באבודרהם.

ויש בנו"ט להעתיק לאשכול
את המוצ"ב.

הפטרת שבת שובה
קיימים מנהגים שונים באשר לקריאת ההפטרה בשבת שובה:
א. יש נוהגים להוסיף להפטרת "שובה ישראל" - הלקוחה מספר הושע - שלושה פסוקים מסוף ספר מיכה: "מי אל כמוך... "(אבודרהם עמוד שג).
ב. יש נוהגים להוסיף שלושה עשר פסוקים מספר יואל פרק ב, פסוקים טו - כז, ולא את הפסוקים מספר מיכה (מהרי"ל עמוד שג; מט"מ סימן תתלג).
ג. יש נוהגים להוסיף את הפסוקים מספר יואל, אבל מתחילים ארבעה פסוקים קודם (תוספות מגילה לא, ב, ד"ה ראש חודש).
ד. יש נוהגים שכאשר קוראים בשבת שובה את פרשת וילך מוסיפים פסוקים מספר מיכה, וכאשר קוראים בשבת שובה את פרשת האזינו מוסיפים פסוקים מספר יואל (דג"מ סימן תכח).
ה. יש נוהגים להוסיף תחילה את הפסוקים מספר יואל ולאחריהם את הפסוקים מספר מיכה, בין שקוראים בשבת שובה את פרשת וילך ובין שקוראים את פרשת האזינו (מט"א סימן תרב סעיף מ).
ו. יש נוהגים להוסיף תחילה את הפסוקים מספר מיכה ולאחריהם את הפסוקים מספר יואל (א"ר בשם מנהגי פראג מובא בלקוטי מהרי"ח שם).
הטעם למנהג הראשון: כדי שלא לסיים במלים "ופושעים יכשלו בם", שבהם מסתיים ספר הושע. ומאחר והושע ומיכה התנבאו באותו פרק זמן, לכן מוסיפים פסוקים מספר מיכה (דגול מרבבה סימן תכח).
הטעם למנהג השני: משום שבהפטרת "שובה ישראל" יש רק תשעה פסוקים, ואין מפטירים פחות מכ"א פסוקים. (מט"מ שם).
הטעם למנהג השלישי: משום שנאמר בפסוקים אלו: "וגם אתה נאום ה' שובו עדי בכל לבבכם" - מסר ששייך לשבת שובה (ראה תוספות שם).
הטעם למנהג הרביעי: משום שפסוקי מיכה שנאמר בהם: "לא החזיק לעד אפו כי חפץ חסד הוא" (מיכה ז, יח) מתאימים לפרשת וילך שנאמר בה: "וחרה אפי בו ביום ההוא" (דברים לא, יז), ואילו פסוקי יואל שנאמר בהם: "ויורד לכם גשם מורה ומלקוש בראשון" (יואל ב, כג) מתאימים לפרשת האזינו שנאמר בה: "יערוף כמטר לקחי תזל כטל אמרתי, כשעירים עלי דשא וכרביבים עלי עשב" (דברים לב, ב), לכן פסוקי מיכה נקראים בפרשת וילך ופסוקי יואל נקראים בפרשת האזינו (דג"מ שם).
הטעם למנהג החמישי: מכיון שבסדר "תרי עשר" יואל הוא הספר השני ומיכה הוא הספר השישי, לכן מקדימים תחילה את פסוקי יואל (לקוטי מהרי"ח ח"ג דף עט).
הטעם למנהג השישי: משום שהושע ומיכה נתנבאו באותו פרק זמן, לכן מקדימים תחילה את פסוקי מיכה כדי להסמיכם לפסוקי הושע (ליקוטי מהרי"ח שם).

 

[קומפיו]

ומי זה ? אשמח לעוד כיוון

רלוונטי עדיין?