מה התפקיד של צלמת?

[טיגר]

האם תפקיד צלמת ילדים הוא נטו לצלם ושיצאו תמונות איכותיות או שהתפקיד גם כולל התחברות לילד, משחקים וצחוקים ותוך כדי להוציא תמונות מושלמות?

 

[נוי]

תשובת הלקוחה:
צלמת שמצלמת נטו- תמונות מעולות מבחינה טכנית, אבל נשוא התמונה- המצולם, מתבונן בה בעיני עגל במקרה הטוב, או במבט מבועת במקרה העגום- תמצא את עצמה די מהר ללא הרבה לקוחות.
צלמת המשקיעה גם בתמונות שיביעו שמחה הנאה ואור (אמיתי, לא טכני) בעיניים- זו צלמת שלקוחות ישמחו לחזור אליה וגם להמליץ לאחרים.

להבדיל- רופא ילדים שרק בודק ורושם מרשם, הוא לא הרופא הכי מבוקש כמו אותו רופא שמצחיק את הילד ומשוחח אתו באופן נעים ומרגיע וקורץ וממצמץ ומביא מדבקה ועושה הרבה מעבר ל:"תפתח פה!" כפי שלמד באוניברסיטה.

 

[הני מושקוביץ]

זה לא תפקיד-זו אנושיות,
כשיש לך לקוח, את רוצה שיצא מרוצה, כשאת יוצרת איתו קשר עין ולב, הוא ממילא יימשך אחרייך, ויוקסם, ככה גם לך יהיה קל יותר לעבוד.

למדתי פעם בקורס של עבודה כלשהי, כשאתה רוצה לקוח-תתחבר אליו.

והמלצה שלי מנסיוני, חפשי שניים שלושה סיפורים מצחיקים שאותם תספרי למצולם, תתענייני, תשאלי אותו שאלות, תשתפי אותו במה שאת עושה ותענייני אותו.

 

[יעל אייזיקוביץ]

כדי להוציא תמונות טובות אני חייבת ליצור קשר של כייף עם הילד.
לחלק מביננו זה מגיע טבעי כי ילדים הם חמודים ועליזים בד"כ(אני למשל עבדתי עם ילדים גם לפני שהייתי צלמת אז זה קל מאוד)
ולחלק פחות.

אבל כולן מתאמצות להצחיק לשחד ולשמח את הילד לכל הפחות כדי להצליח בצילומים.

 

[C H A N Y]

האם תפקיד צלמת ילדים הוא נטו לצלם ושיצאו תמונות איכותיות או שהתפקיד גם כולל התחברות לילד, משחקים וצחוקים ותוך כדי להוציא תמונות מושלמות?

אני לא יודעת מה המטרה של האשכול
אבל התפקיד של הצלמת הוא להוציא תמונות יפות וצלמת טובה נמדדת במבחן התוצאה.
אה,תמונות יפות לא יכולות לצאת ללא שיח,דיבור וצחוק עם הילד
או נגדיר את זה ככה כמו שהוגדר כאן-תמונות שהילד מסתכל בעיני עגל-הן לא תמונות יפות.אבל זה ממש לא קשור לצלמת או באשמתה,זה סוג של ילד.

כמובן שבמקרים של ילדים קשים יותר זה גם תפקיד של ההורים או בכל מקרה הם אמורים
להיות שם מראש.
ובואו נודה על האמת,
יש איזו פנטזיה כזו כאמא כהורים,כשבאים לצילומים :
איך שבקסם הילד יחייך את החיוך המתוק והלא מאולץ שלו, ישמע להוראות הצלמת ללא עוררין, ויתנהג כמו מלאך קטן .
הפנטזיות האלה לגמרי מובנות לי, אחרי הכל-חיכתם ארזתם, דמיינתם בראש את התמונות המהממות,
אז צר לי לנפץ את הפנטזיה, זה לא תמיד עובד ככה.

איך זה באמת עובד?
הילד שלכם לא תמיד ירצה לשתף פעולה. ולמה בעצם? הוא לא מכיר את הצלמת, אין לו מושג מי זאת האישה הזרה הזאת שהוא אמור לחייך אליה.
היי, בואו במקום נחטט באף, הרבה יותר כיף.
ואז מרפי מרים את ראשו וטורח להזכיר לנו את נוכחותו בשלל צורות: את מגלה ששכחת פריט לבוש חשוב, מיץ נשפך על השמלה, התינוקת מקיאה עלייך...ואפשר לכתוב ספר על סיפורים שקורים בזמן צילומים המציאות עולה על כל דמיון.

זה לא שצילומים הם עינוי ההפך צילום ילדים הוא חוייה כיפית לכל המשפחה, אך יכול להיות גם מאוד קשה ומעייף, הם גם לא תמיד מתיישרים לפי הפנטזיה שלכם, וכשבלון הפנטזיה מתפוצץ בפנים זה כואב ומאכזב.
אז איך מונעים את כל זה? איך מגיעים לצילומים בראש מפוכח ומצליחים גם להנות?

יש הדגשים חשובים שערכתי לעזור להורים להיערך ליום צילומים ולתאם ציפיות כדי למנוע אכזבות.
אני יתן כאן שתי נקודות בקצרה:
מכינים את הילד מראש! מספרים לו על הצילומים, מנסים להלהיב ולרגש אותו, שיצפה להם כמו להרפתקה. מטילים עליו את האחריות להצלחת הצילומים משתפים אותו כמו בוגר כמה אמא סומכת עליו שיצאו תמונות יפות שנוכל לשלוח לסבתא וסבא ועוד...
אפשר לקנות לו כמה הפתעות קטנות לשוחד בזמן הצילומים, עובד כמו קסם.
לכל צלמת יש בתיק כמה שפנים כאלו שהיא שולפת מהכובע לכל ילד במהלך הצילומים.

קחו בחשבון שביום הצילומים אתם לא מגיעים לחופשה- אתם באים לתת עבודה! והכי חשוב- אתם צוות הווי ובידור. מי שבאמת מכיר את הילדים ויודע איך להצחיק את הילד שלכם ואיך לסחוט ממנו חיוכים- זה רק אתם.
אז אם אתם חושבים שבזמן שהצלמת מצלמת את הקטנצ'יק שלכם אתם יכולים לשבת ולהשתזף בצד או סתם להסתכל ולא לעשות כלום- טעות .
זה הזמן שלכם לקפוץ באוויר, לעשות גלגלונים, פרצופים מטופשים וקולות, כשמטרת העל שלכם ושל הצלמת [ותאמינו לי שהצלמת רוצה את זה יותר מכם]היא אחת בלבד : להוציא חיוך מתוק ואמיתי .
אה,עוד משהו חשוב נקודת המפתח היא סבלנות ורק סבלנות וזה חשוב מהכל.

 

[רחלי 1234]

חלק בלתי נפרד בצילומי ילדים הוא לנסות להתחבר לילדים.
אני אישית בחרתי בעיקר בנישה של צילומי ילדים, כי זה נותן לי הכי הרבה סיפוק וכיף.
כיף לי לראות ילדים שנכנסים מפוחדים לגמרי, ותוך רבע שעה הם כבר החברים הכי טובים שלי ונהנים מכל שניה.
ברור שהמקצועיות זה דבר ראשון, והמטרה היא להוציא תמונות ברמה גבוהה, אבל ללא התחברות אמיתית לילדים קשה מאד להגיע לתוצאות שרוצים.

אבל חשוב לציין, לא תמיד זה הולך. כמה שהצלמת נותנת לפעמים 200% כדי לנסות להתחבר, יש ילדים ששום דבר לא מדבר אליהם. לא ממתקים, לא משחקים ולא הצגות.

בכל דבר צריך הרבה סיעתא דשמיא.

 

[PNINIH]

חני, חותמת על כל מילה

 

[חיננית :)]

חני, חותמת על כל מילה

חטפת לי תמילים
כמה שזה נכון.

 

[יעל אייזיקוביץ]

חני סיכמת הכל כולל הכל!

 

[נוי]

חני, שההורים יהיו המצחיקים הראשיים- נראה לי מובן מאליו, אבל אם זו עם הדבר השחור הענק הזה תעמוד שם עם פרצוף של תשעה באב מול האף של הקטן המבוהל שננטש שם ברחבה מול המטריות, לא יעזרו כל הקרקורים והמצמוצים והגלגלונים. אולי קצת.

 

[רחלי 1234]

חני, שההורים יהיו המצחיקים הראשיים- נראה לי מובן מאליו, אבל אם זו עם הדבר השחור הענק הזה תעמוד שם עם פרצוף של תשעה באב מול האף של הקטן המבוהל שננטש שם ברחבה מול המטריות, לא יעזרו כל הקרקורים והמצמוצים והגלגלונים. אולי קצת.

קודם כל לא לכולם זה מובן מעליו.
למה שזו עם הדבר השחור תעמוד שם בפרצוף של תשעה באב??????
ברחבת המטריות יש כל מיני משחקים מעניינים, גירויים חדשים ממתקים הצגות.
חני כל הזמן כתבה שהצלמת עושה הכל כדי להתחבר לילד, אבל ההורים שמכירים טוב את הילד, יש להם תפקיד לא פחות חשוב.

 

[שרה טירהויז]

תוך שעתיים +-
-להצליח להיות החברה הכי טובה של הילד / שורת הילדים שהגיע
-להצליח להפעיל אותו
-והעיקר - להוציא לו סדרת תמונות מוצלחות

זאת משימה לא קלה בכלל
אני עושה את המירב, אבל אם לא ההורים מהצד שנוטלים חלק גדול מההפעלה יהיה קשה עד בלתי אפשרי להגיע למטרה

 

[חיילי פייג]

אישית. אני מעדיפה שההורים ישבו בצד כדי שהמבט והתקשורת יהו מופנים לתמונה.
כל צלמת עובדת בשיטה שונה.
אם זה מה שחשוב לך את יכולה לברר לפני הצילום את הנקודה הזו.

 

[C H A N Y]

אישית. אני מעדיפה שההורים ישבו בצד כדי שהמבט והתקשורת יהו מופנים לתמונה.
כל צלמת עובדת בשיטה שונה.
אם זה מה שחשוב לך את יכולה לברר לפני הצילום את הנקודה הזו.

את חייבת להודות שגם אין בזה משוואות מדויקות
גם אני אישית זוכרת כמה ילדים שהעדפתי את ההורים מחוץ לתמונה והרגשתי שרק שהם ילכו יהיה כאן מצב לשיתוף פעולה[והיו גם באמת מקרים שביקשתי מהאמא ללכת]
ואני בטוחה שגם אצלך היו מקרים שרק ההורים גרמו לילד להוציא חיוך.

 

[0405 שירה]

חבל שאני לא יכולה לעלות לפה ילד חמוד חמוד ובישן עולמי ניסיתי ה.. כ..ו.. ל - ממתקים קולות צחוקים משחקים ואפס הילד יושב עם היד בפה ומסתכל עלי בזלזול - מה עכשיו היא משתוללת פה ... עד שאמא התישבה לידי על הרצפה וסיפרה לו סיפור שהוא אוהב ונורה מצחיק אותו בתמונות יש חיוכי קסם ואף אחד לא חולם מה עברתי אבל באותו רגע אני נאלמתי דום וצילמתי בלי להתערב כי ברגע שציציתי הילד נזכר בי וחזר לפרצוף המעונן שלו

וילד אחר שבכל פעם שאמא אמרה לו הצלחתי במנגינה מסוימת הוא נשפך מצחוק ( אצלי זה לא עבד )
כי זה מילת קוד שכזה אצלם בבית ...

מה שאני אומרת הצלמת תעשה הכול להגיע לילד ולא נראה לי ששיש צלמת ילדים שעומדת עם פרצוף חמוץ ומצלמת ובשביל זה משקיעים המון מחשבה באביזרים שונים ומגונים בפרסים וממתקים אבל רק אבא ואמא יודעים הכי טוב מה יוציא את הברק מהענים של הילד וכל צלמת תשמח לשתף פעולה ולזרום עם זה

 

[חיילי פייג]

את חייבת להודות שגם אין בזה משוואות מדויקות
גם אני אישית זוכרת כמה ילדים שהעדפתי את ההורים מחוץ לתמונה והרגשתי שרק שהם ילכו יהיה כאן מצב לשיתוף פעולה[והיו גם באמת מקרים שביקשתי מהאמא ללכת]
ואני בטוחה שגם אצלך היו מקרים שרק ההורים גרמו לילד להוציא חיוך.

ברור שאין נוסחה מדויקת.
וקראתי את ההודעה שלך לגבי הפנטזיה של ההורים. זו בעיה בלי שום קשר לתפקידה של הצלמת. כי הרבה מהמקרים הורים לא ראלים

 

[שלוומי]

לא קראתי שום תגובה, דבר אחד ברור, צלמת כמה שתהיה מקצועית, אם זה לא בא עם אנושיות זה לא שווה כלום, וכן, תתפלאו לשמוע, ובשוק הצילום לא קצת כאלו!

 

[חני ראובני]

הכל נכון חני צודקת בכל מילה,
ואני יכולה לומר מנסיון שלכל ילד יש את הדברים שיותר מענינים אותו או את הדרך המיוחדת ללב שלו, כמו שאומרים''חנוך לנער על פי דרכו''- כך גם בצילום
אני תמיד שואלת את ההורים לפני מה הסגנון של הילד מה קונה אותו וכו'
וזה לא עניין של תפקידים זהו שיתוף פעולה למען מטרה אחת- התוצאה הטובה ביותר
לכן אין עניין לבחון את הצלמת בכישורי חברות ויחס לילד פשוט לכוון ולעזור - כמו שאמרו- לא באתם לנפוש..

ואני לא חושבת שמישהי שהשקיע ופתחה סטודיו ומצלמת ילדים יכולה לשבת בפרצוף תשעה באב-( אלא אם כן קרה לה משהו נורא).

 

[רותי ינאי.]

אני מסכימה עם חני
ואני תמיד אומרת להורים-אנחנו צוות
כולנו עובדים יחד!
יש ילדים שמהרגע שהם נכנסים-הכל כיף ואנחנו מתחברים מידית
ויש ילדים שחיבים את ההורים,
ומהניסיון שלי, ההורים מצחיקים הכי טוב!
ואם אני עושה משהו מצחיק הם בשוק, ואם האמא, הם שפוכים
מה שכן, אני חושבת שהתפקיד שלי לכוון את האמא לתפקד, אחרת באמת הן יכולות לשבת להשתזף בצד..

 

[שיר שמח]

ברור לכולם שהכי טוב זה להתחבר עם הילד כך שהוא ירצה לחזור אלייך שוב.

השאלה היא מה עושים כשזה לא קורה?
האם אפשר להטיל את ה"אשמה" על הצלמת שנסתה חייכה - ניסתה לשחד בממתקים וכלום לא הלך- הילד נשאר קפוא.
מה קורה אז?