מה זה השיר 'אדמה ושמים'

[אבי עמנואל]

זה שיר שהמליחן לא חשב שזה ילך כ"כ טוב
אבל משמים החליטו שזה כן ילך והיום שרים את זה בכל חתונה ובכל מגזר!

 

[פסיק]

מילים באידיש על המנגינה
https://www.jumbomail.me/he/Downloads.aspx?sid=7270706B6B7657684C3033464B3342347436653838673D3D

 

[אבי עמנואל]

זה עוד מישהו שחושב שילך לו באו נראה....

 

[א. איזראעל]

לי השיר הזה מזכיר את תקופת הבחירות שעברה עלינו לרעה. (צפת...) המנגינה הזו הייתה ג'ינגל של אחת המפלגות. וזה חפפפפר.

 

[גלובוס]

אני חושב שבגלל השיר הזה
יוכנסו מעתה הרבה שירים לא מידי לרוח רוב הציבור לחתונות
זה היה סוג של פריצת גדר
אבל ימים יגידו

 

[שוקולד #]

מה ההתרגשות וההלם העכשוי
תופעה ישנה
"ברוך הגבר"
"אשר ברא"
ועוד המון שירים ופתיחים לשירים לקוחים מהגוים
והיום גם בחתונות הכי חשובות מנגנים שירים כאלה ואפילו טרקים ממש גוים

 

[אלישר]

מה ההתרגשות וההלם העכשוי
תופעה ישנה
"ברוך הגבר"
"אשר ברא"

מהשירים האלה ושכמותם התחילה התופעה הזו.

והיום גם בחתונות הכי חשובות מנגנים שירים כאלה ואפילו טרקים ממש גוים

זה גרוע מאוד.

 

[שוקולד #]

אני מסכים איתך
לא באתי להצדיק ת'תופעה

 

[ש. צ. וינמן]

מושר לאחרונה שיר 'אדמה ושמים חום האש וכו'
הוא בוצע גם בקליפ שיצא לאחרונה של בערי וובר במחרוזת ריקודים וגם ברילקס האחרון של שמחה ליינר.
אשמח מאוד אם מישהו יודע עליו יותר פרטים מי ביצע לראשונה והיכן מי הלחין וכו'
תודה

על השיר 'אדמה ושמים'- מתורגם מאנגלית

אני בטוח ששמעתם על השיר- אדמה ושמיים. 99% מהאנשים לא מבינים את פרוש המילים, חשוב שתדעו את המקור של השיר

נסביר את השתלשלות העניינים מהסוף להתחלה:

לפני שמוטי וויס (מאט דאב) כתב את השיר, הוא הוקלט והתפרסם על ידי קבוצה ישראלית בודהיסטית בשם "סגול".

השיר המקורי הוא "רוח חזקה, מים עמוקים" (השיר המלא כתוב למטה) זה שיר של כת פגאנית עובדת אדמה כפשוטה- עובדים עבודה זרה לכדור הארץ.

השיר תורגם מאנגלית לעברית כמעט מילה במילה....

חיפוש בגוגל מעלה תוצאות רבות שמאשרות את שייכות השיר הזה לכת הפגאנית הזו. אני מעריך שזה לא מידע אינטואטיבי. המילים מסתדרות לנו בשיר.

אבל השיר הזה שכתבו אותו עובדי כוכבים ממש ובו הם מתארים את העבודה זרה שלהם, זחל אט אט לתוך קהילתנו עד שאנחנו אפילו שרים ורוקדים עליו בחתונות יהודיות(!)

אם רבנים היו יודעים את הנ"ל רבים מהם היו אומרים שלא ניתן לברך את הברכה "שהשמחה במעונו" בחתונה שהשיר הזה מושר.

מאז שהתחלתי לחקור על השיר הזה התבקשתי לנגן אותו בשמחות, הסברתי לבעלי השמחה קצת על הרקע של השיר,

התגובות פה אחד- הן מהחתן והכלה והן מהמחותנים או מהוריהם של בחורי בר מצווה- " אומגי, לא ידעתי, כן, בואו לא נשמיע את השיר הזה".

מאז, הפצתי את המידע בקבוצות מדייה חברתית של מוזיקאים יהודיים רבים.

היו המון תגובות- חלק ליצנים עם תגובות מצערות, ואחרים מגיבים באדישות.

עם זאת, מויקאים רבים הודו לי על המידע ואמר שלא ינגנו וישירו יותר את השיר הזה, אחד המוזיקאים הודיע לי שהוא לא יכניס את השיר הזה כמתוכנן לאלבום שהוא מוציא בקרוב,

ואמן נוסף הודיע לי גם כן שהוא לאא מכניס את השיר הזה לאלבום קאבר לחתונה שהוא מוציא.

אני ממש ממליץ לכם לשקול שוב לפני השמעת השיר בעתיד. לא היינו שרים על גילויי עריות ושפיכות דמים בחתונות הקדושות שלנו........ לשיר שיר של עבודה זרה זה בדיוק אותו דבר!

ברוך השם יש לנו המון שירים יפים ושמחים על טהרת הקודש בלי נגיעה של ע"ז בהם.

יהודה

נ.ב. הסיבה לחקירת השיר :

1) המנגינה הייתה נשמעת לי בסגנון המזרח הרחוק/אפרואמריקאי

2) המשמעות של המילים הייתה חווית הטבע כסוף בפני עצמו ולא חווית הקב"ה כיוצר הטבע......

זה היה נשמע לי זר ומוזר מאד לא משהו שנכתב ע"י יהודי, שלא לדבר על יהודי דתי.....

רוח חזקה, מים עמוקים; עצים גבוהים, אש חמה

אני מרגיש אותו בגופי; אני מרגישה את זה בנשמתי

Heya heya heya heya heya heya ho

Heya heya, heya heya, heya heya heya ho



רוח חזקה, מים עמוקים; כדור הארץ טהור, אש חמה

רוח רכה, אוקיינוס עצום; שמש מוארת, גרנד מאונטן

נשיקה מתוקה, לונג ריבר; כדור הארץ לנצח

 

[5566brs]

מוטי וויס (מאט דאב) כתב את השיר

הנה וידאו של אחד מהמפרסמים של השיר, הוא שר אותו כאן בעברית ומדבר על המקור של השיר, ועל כך ש'גיירנו אותו'..
תאריך הפרסום: 28 בנוב׳ 2009.. (!)
https://www.youtube.com/watch?v=DPe-ZHD0o8I וידאו נוסף נמצא בדפים הקודמים.

 

[shraga0]

@5566brs
ולנטפריים?

 

[נודלס]

@5566brs
ולנטפריים?

הנה למי שחסום

 

[שב נא הסופר]

על השיר 'אדמה ושמים'- מתורגם מאנגלית

אני בטוח ששמעתם על השיר- אדמה ושמיים. 99% מהאנשים לא מבינים את פרוש המילים, חשוב שתדעו את המקור של השיר

נסביר את השתלשלות העניינים מהסוף להתחלה:

לפני שמוטי וויס (מאט דאב) כתב את השיר, הוא הוקלט והתפרסם על ידי קבוצה ישראלית בודהיסטית בשם "סגול".

השיר המקורי הוא "רוח חזקה, מים עמוקים" (השיר המלא כתוב למטה) זה שיר של כת פגאנית עובדת אדמה כפשוטה- עובדים עבודה זרה לכדור הארץ.

השיר תורגם מאנגלית לעברית כמעט מילה במילה....

חיפוש בגוגל מעלה תוצאות רבות שמאשרות את שייכות השיר הזה לכת הפגאנית הזו. אני מעריך שזה לא מידע אינטואטיבי. המילים מסתדרות לנו בשיר.

אבל השיר הזה שכתבו אותו עובדי כוכבים ממש ובו הם מתארים את העבודה זרה שלהם, זחל אט אט לתוך קהילתנו עד שאנחנו אפילו שרים ורוקדים עליו בחתונות יהודיות(!)

אם רבנים היו יודעים את הנ"ל רבים מהם היו אומרים שלא ניתן לברך את הברכה "שהשמחה במעונו" בחתונה שהשיר הזה מושר.

מאז שהתחלתי לחקור על השיר הזה התבקשתי לנגן אותו בשמחות, הסברתי לבעלי השמחה קצת על הרקע של השיר,

התגובות פה אחד- הן מהחתן והכלה והן מהמחותנים או מהוריהם של בחורי בר מצווה- " אומגי, לא ידעתי, כן, בואו לא נשמיע את השיר הזה".

מאז, הפצתי את המידע בקבוצות מדייה חברתית של מוזיקאים יהודיים רבים.

היו המון תגובות- חלק ליצנים עם תגובות מצערות, ואחרים מגיבים באדישות.

עם זאת, מויקאים רבים הודו לי על המידע ואמר שלא ינגנו וישירו יותר את השיר הזה, אחד המוזיקאים הודיע לי שהוא לא יכניס את השיר הזה כמתוכנן לאלבום שהוא מוציא בקרוב,

ואמן נוסף הודיע לי גם כן שהוא לאא מכניס את השיר הזה לאלבום קאבר לחתונה שהוא מוציא.

אני ממש ממליץ לכם לשקול שוב לפני השמעת השיר בעתיד. לא היינו שרים על גילויי עריות ושפיכות דמים בחתונות הקדושות שלנו........ לשיר שיר של עבודה זרה זה בדיוק אותו דבר!

ברוך השם יש לנו המון שירים יפים ושמחים על טהרת הקודש בלי נגיעה של ע"ז בהם.

יהודה

נ.ב. הסיבה לחקירת השיר :

1) המנגינה הייתה נשמעת לי בסגנון המזרח הרחוק/אפרואמריקאי

2) המשמעות של המילים הייתה חווית הטבע כסוף בפני עצמו ולא חווית הקב"ה כיוצר הטבע......

זה היה נשמע לי זר ומוזר מאד לא משהו שנכתב ע"י יהודי, שלא לדבר על יהודי דתי.....

רוח חזקה, מים עמוקים; עצים גבוהים, אש חמה

אני מרגיש אותו בגופי; אני מרגישה את זה בנשמתי

Heya heya heya heya heya heya ho

Heya heya, heya heya, heya heya heya ho



רוח חזקה, מים עמוקים; כדור הארץ טהור, אש חמה

רוח רכה, אוקיינוס עצום; שמש מוארת, גרנד מאונטן

נשיקה מתוקה, לונג ריבר; כדור הארץ לנצח

אשריכם אשריכם, ישראל קדושים!

אין לי כוונה ח"ו לקרר
אבל חשוב שתדעו דבר יסודי בכלל בענין השירה

לקחת לחן/מנגינה של גויים ולהלביש על זה מלים יהודיות ראויות [קאבר וכדו']
זה דבר שהיה מקובל בעבר בין היהודים במקומות רבים מתפוצות ישראל
סוף כל סוף אחת משבע חכמות, היא חכמת הניגון.

קחו דוגמא קטנה אבל בעלת משמעות חשובה:
אחד המשוררים הדגולים שקמו לעם ישראל, הוא הרב ישראל נג'ארה זצ"ל [שאביו היה מגורי האר"י זצ"ל], הוא זה שחיבר את "קה רבון עלם ועלמיא" ועוד שירים ידועים. הוא עצמו חיבר הרבה שירים על לחנים של גויים, ובתחילת כל שיר הוא כותב אם זה לחן תורכי או ערבי וכדומה.
בחייו הוא הדפיס את ספר השירים שלו שנקרא "זמירות ישראל", בעיה"ק צפת, ובשער הספר הוא כותב שהלחנים שלו לקוחים מלחני התורכים ושאר גויים, הספר הזה מופיע באוצר החכמה אפשר לראות את זה שם.
כשהוא היה שר את שיריו - על פי לחני הגויים, אמר האר"י זצ"ל שמלאכים באים לשמוע אותו. והיה סיפור עליו שפעם אחת שלח האר"י אליו שליח לומר לו שהמלאכים פרחו להם, בגלל שהוא הפשיט את שרוולי ידיו בעת השירה.

מכאן אנחנו רואים, שהדברים לא פשוטים כמו שכתוב בתגובות לעיל.
אם ישנם כאלו שכן שרים שיר זה אבל במילים אחרות - כמובן עם משמעות שאינה קרובה למשמעות המילים שבמקור, ודאי יש להם על מה לסמוך ואין לגנות אותם או לומר שכרגע כל החתונה מעין בית עבודה זרה ח"ו.
.

 

[ש. צ. וינמן]

לקחת לחן/מנגינה של גויים ולהלביש על זה מלים יהודיות ראויות [קאבר וכדו']
זה דבר שהיה מקובל בעבר בין היהודים במקומות רבים מתפוצות ישראל
סוף כל סוף אחת משבע חכמות, היא חכמת הניגון.

הדברים שכתבתם נכונים מאוד. בכל אופן, בגלל ההקשר הישיר של השיר לעבודה זרה, נראה לי שהנידון בשיר זה שונה מכלל הניגונים שאכן היה ועדיין מקובל לגיירם.
הדברים לעיון ולברור כמובן, וכל אחד ישאל את רבותיו.

כמה מקומות הדנים בנושא:

- כתב בספר חסידים (מרגליות, סי' רלח): "לא ילמוד אדם לגלח (=כומר נכרי) אותיות (=עבריות), ולא ינגן לפניו זמר נעים פן ינגן הגלח בע"ז שלו אותו נגון. וכל שמנגנים בפני ע"ז לא יעשה אותו נגון להקב"ה".
ועוד בספר חסידים (מרגליות, סי' תכח): "אם יש פיוט שעשה כומר לשבח ע"ז ונראה לישראל שהוא שבח נאה, לא יאמר אותו בלשון קודש להקב"ה". וכן בהמשך (סי' תכט): "אם יש מין שרוצה לעשות פיוט לע"ז או נכרי שרוצה לעשות לעבירה ואמר ליהודי אמור לי ניגון נעים שאתם משבחים בו לאלהיכם אל יאמר לו שלא יהא על ידו".
מבואר מדברי ספר חסידים שאין להעביר מנגינות מישראל לנכרים ולא להיפך, והאיסור מצד חילול הקודש.

- ובשו"ת אגרות משה (יו"ד ח"ב סי' קיא) כתב: "ובדבר לשמוע הניגונים שמנגנין לע"ז ודאי אסור דהא המנגן לע"ז אף לאלו שאין דרכן בכך עובר בלאו שהוא דרך כבוד כמו מנשק וכדומה בסנהדרין דף ס"ג ואיפסק ברמב"ם פ"ג ה"ו שכן כל כיוצא בדברי כבוד האלו ובהיתה דרך עבודתו חייב מיתה וא"כ ודאי אסור להתכוין לשמוע ואם מכל שיר יש בזה איסור הנאה אם הכלי שיר מיוחדים לזמר לעכו"ם ואף אם אין בקול איסור דאורייתא דאין בו ממש מ"מ אסור מדרבנן עיין בפסחים דף כ"ו, ובר"ה דף כ"ח משמע דאסור מדאורייתא עיי"ש, ואם רק ניגון מאנשים שמזמרין לעכו"ם לא נמצא שיהיה אה"נ אבל ודאי אסור להתכוין לשמוע כדי ליהנות או כדי להתבונן בעבודתם. אך לשמוע הניגון הזה מפי אנשים כאלו שאין מתכוונים לע"ז אלא לזמר בעלמא אף שאין בזה איסור אם הוא בלא המלים שמשבחין להבליהם, מ"מ מכוער הדבר. ואם מזמרין בהמלים של שבחי ההבל אסור אף באין מתכוונים לע"ז. ואם הכלי שיר אין מיוחדים לע"ז והמנגנים הם אנשים שאין מתכוונים לע"ז ליכא ג"כ איסור, באופן שליכא איסור דכלי שיר מצד איסור זמרא בזה"ז, אבל מכוער הדבר. אבל בספרי אגרות משה סימן קס"ו כתבתי שבזמרא דמנא יש להחמיר בזה"ז אף בניגונים כשרים עיי"ש". ועי"ע בשו"ת אגרות משה (או"ח ח"א סי' מז).

- מקצת דברי ספר חסידים הובאו ברמ"א (או"ח סי' נג סכ"ה): "וש"צ המנבל פיו או שמרנן בשירי הנכרים ממחין בידו שלא לעשות כן, ואם אינו שומע מעבירין אותו (כל בו דף קנ"ה ע"ד)".
ובאר המגן אברהם (סי' נג ס"ק לא): "לא בשירי הנכרים – כלומר בניגון שמנגנין בו לע"א ס"ח סי' רל"ח".
נראה מדברי המג"א שהנאסר הוא דוקא בניגון שמנגנים בו לע"ז ולא בניגון חולין שהם מזמרים בו לשמחותיהם.

- בשו"ת הב"ח (ישנות, סימן קכז) נמצאת פיסקה שהושמטה ממהדורת פרנקפורט, בה הוא מתייחס לשאלה האם בהעברת נגינות של ע"ז לתפילות יש משום הליכה בחוקות הגויים וז"ל: "מה שמזמרים בבתי כנסיות בניגונים שמזמרים בהם בבית תפלתם. נראה שאין אוסר אלא דווקא באותן ניגונים שהם מיוחדים להעכו"ם מאחר שהוא חוק לע"ז כמו מצבה שאסורה בכל מקום מפני שעשאוה כנענים חוק לע"ז.

באופן כללי מציינים שאם ידועות המילים המקוריות של השיר, הנושא הופך למורכב יותר.

 

[שב נא הסופר]

הדברים שכתבתם נכונים מאוד. בכל אופן, בגלל ההקשר הישיר של השיר לעבודה זרה, נראה לי שהנידון בשיר זה שונה מכלל הניגונים שאכן היה ועדיין מקובל לגיירם.
הדברים לעיון ולברור כמובן, וכל אחד ישאל את רבותיו.

כמה מקומות הדנים בנושא:

- כתב בספר חסידים (מרגליות, סי' רלח): "לא ילמוד אדם לגלח (=כומר נכרי) אותיות (=עבריות), ולא ינגן לפניו זמר נעים פן ינגן הגלח בע"ז שלו אותו נגון. וכל שמנגנים בפני ע"ז לא יעשה אותו נגון להקב"ה".
ועוד בספר חסידים (מרגליות, סי' תכח): "אם יש פיוט שעשה כומר לשבח ע"ז ונראה לישראל שהוא שבח נאה, לא יאמר אותו בלשון קודש להקב"ה". וכן בהמשך (סי' תכט): "אם יש מין שרוצה לעשות פיוט לע"ז או נכרי שרוצה לעשות לעבירה ואמר ליהודי אמור לי ניגון נעים שאתם משבחים בו לאלהיכם אל יאמר לו שלא יהא על ידו".
מבואר מדברי ספר חסידים שאין להעביר מנגינות מישראל לנכרים ולא להיפך, והאיסור מצד חילול הקודש.

- ובשו"ת אגרות משה (יו"ד ח"ב סי' קיא) כתב: "ובדבר לשמוע הניגונים שמנגנין לע"ז ודאי אסור דהא המנגן לע"ז אף לאלו שאין דרכן בכך עובר בלאו שהוא דרך כבוד כמו מנשק וכדומה בסנהדרין דף ס"ג ואיפסק ברמב"ם פ"ג ה"ו שכן כל כיוצא בדברי כבוד האלו ובהיתה דרך עבודתו חייב מיתה וא"כ ודאי אסור להתכוין לשמוע ואם מכל שיר יש בזה איסור הנאה אם הכלי שיר מיוחדים לזמר לעכו"ם ואף אם אין בקול איסור דאורייתא דאין בו ממש מ"מ אסור מדרבנן עיין בפסחים דף כ"ו, ובר"ה דף כ"ח משמע דאסור מדאורייתא עיי"ש, ואם רק ניגון מאנשים שמזמרין לעכו"ם לא נמצא שיהיה אה"נ אבל ודאי אסור להתכוין לשמוע כדי ליהנות או כדי להתבונן בעבודתם. אך לשמוע הניגון הזה מפי אנשים כאלו שאין מתכוונים לע"ז אלא לזמר בעלמא אף שאין בזה איסור אם הוא בלא המלים שמשבחין להבליהם, מ"מ מכוער הדבר. ואם מזמרין בהמלים של שבחי ההבל אסור אף באין מתכוונים לע"ז. ואם הכלי שיר אין מיוחדים לע"ז והמנגנים הם אנשים שאין מתכוונים לע"ז ליכא ג"כ איסור, באופן שליכא איסור דכלי שיר מצד איסור זמרא בזה"ז, אבל מכוער הדבר. אבל בספרי אגרות משה סימן קס"ו כתבתי שבזמרא דמנא יש להחמיר בזה"ז אף בניגונים כשרים עיי"ש". ועי"ע בשו"ת אגרות משה (או"ח ח"א סי' מז).

- מקצת דברי ספר חסידים הובאו ברמ"א (או"ח סי' נג סכ"ה): "וש"צ המנבל פיו או שמרנן בשירי הנכרים ממחין בידו שלא לעשות כן, ואם אינו שומע מעבירין אותו (כל בו דף קנ"ה ע"ד)".
ובאר המגן אברהם (סי' נג ס"ק לא): "לא בשירי הנכרים – כלומר בניגון שמנגנין בו לע"א ס"ח סי' רל"ח".
נראה מדברי המג"א שהנאסר הוא דוקא בניגון שמנגנים בו לע"ז ולא בניגון חולין שהם מזמרים בו לשמחותיהם.

- בשו"ת הב"ח (ישנות, סימן קכז) נמצאת פיסקה שהושמטה ממהדורת פרנקפורט, בה הוא מתייחס לשאלה האם בהעברת נגינות של ע"ז לתפילות יש משום הליכה בחוקות הגויים וז"ל: "מה שמזמרים בבתי כנסיות בניגונים שמזמרים בהם בבית תפלתם. נראה שאין אוסר אלא דווקא באותן ניגונים שהם מיוחדים להעכו"ם מאחר שהוא חוק לע"ז כמו מצבה שאסורה בכל מקום מפני שעשאוה כנענים חוק לע"ז.

באופן כללי מציינים שאם ידועות המילים המקוריות של השיר, הנושא הופך למורכב יותר.

אני שומע
צריך לבדוק אם יש הבדל בין ניגון בלבד [ללא מילים], שכנראה היה מקובל כך [וכמו שיש כיום ניגונים מיוחדים לדברים מסויימים], שזה נראה מה שדובר לעיל, שהניגון עצמו כמות שהוא מיוחד לע"ז.
לבין שיר שהמילים עצמם אולי מיוחדים לע"ז, אך לא מחמת המנגינה אלא רק מצד המילים, שאז מסתבר שהדין בזה שונה.
בכל אופן, צריך לבדוק אם הפוסקים הנ"ל דעתם מוסכמת לכולי עלמא ואין מי שחולק עליהם [וכידוע שעל ספר חסידים יש חולקים בלא מעט דברים שהחמיר בהם].
וחוץ מזה, לא בטוח שהשיר "אדמה ושמים" נחשב שיר עבודה זרה ממש, כי מוזר לחשוב שאנשים עושים את האדמה עבודה זרה, רק טפשים מטופשים - וספק אם על ידי כך ייחשב זה כעז. כמדומני שלא מופיע מאומה בספרות שלנו על כך. גם לא מצוי שיעשו את השמים לע"ז, אולי את השמש והכוכבים וכדו', או בעלי חיים או עצים. אבל אדמה ושמים, זה תמוה.
אינני מחליט בעניינים אלו, אני לא רב או פוסק. פשוט.
אבל בכל אופן, גם לפני שמגנים אחרים על כך, צריך לשאול רב או פוסק.
ובפרט שהקב"ה החמיר בעבירות שבין אדם לחבירו יותר מבין אדם למקום, ועוד שבשביל השלום התיר אפילו למחוק את שמו.
גם מצינו בדורו של אחאב, שהיו עובדי ע"ז, ובכל אופן היו מנצחים במלחמות בלי שום הרוגים מצידם, בגלל שהיה שלום ביניהם.
גדול השלום, שהוא כלי מחזיק ברכה.
ועוד אמרו, גדולה עבירה לשמה ממצוה שלא לשמה.
אם כן, אולי עדיף בכל הענין הזה להיות בשב ואל תעשה.
כי אם אין ישראל נביאים, בני נביאים הם. והקב"ה חפץ בכבודם.

עד כאן, דרשתי הנלהבת .

 

[ש. צ. וינמן]

וחוץ מזה, לא בטוח שהשיר "אדמה ושמים" נחשב שיר עבודה זרה ממש, כי מוזר לחשוב שאנשים עושים את האדמה עבודה זרה, רק טפשים מטופשים - וספק אם על ידי כך ייחשב זה כעז. כמדומני שלא מופיע מאומה בספרות שלנו על כך. גם לא מצוי שיעשו את השמים לע"ז, אולי את השמש והכוכבים וכדו', או בעלי חיים או עצים. אבל אדמה ושמים, זה תמוה.

כל ע"ז היא טפשות. וזה עדיין לא מפקיע אותה מגדר ע"ז.
מקור בנידון:
"ורחצו רגליכם" - כסבור שהם ערביים שמשתחוים לאבק רגליהם והקפיד שלא להכניס ע"א לביתו (ב"מ פו)

וכאן זה כך. השיר המקורי הוא "רוח חזקה, מים עמוקים" זה שיר של כת פגאנית עובדת אדמה כפשוטה- עובדים עבודה זרה לכדור הארץ.

אבל בכל אופן, גם לפני שמגנים אחרים על כך, צריך לשאול רב או פוסק.
ובפרט שהקב"ה החמיר בעבירות שבין אדם לחבירו יותר מבין אדם למקום, ועוד שבשביל השלום התיר אפילו למחוק את שמו.
גם מצינו בדורו של אחאב, שהיו עובדי ע"ז, ובכל אופן היו מנצחים במלחמות בלי שום הרוגים מצידם, בגלל שהיה שלום ביניהם.
גדול השלום, שהוא כלי מחזיק ברכה.
ועוד אמרו, גדולה עבירה לשמה ממצוה שלא לשמה.
אם כן, אולי עדיף בכל הענין הזה להיות בשב ואל תעשה.
כי אם אין ישראל נביאים, בני נביאים הם. והקב"ה חפץ בכבודם.
עד כאן, דרשתי הנלהבת .

לא התכוונתי חלילה לגנות אף אחד.
ראשית, אין לי מושג מי בדיוק שר שיר זה. שנית, אין לי ספק שמי ששר שר את השיר בתום לב.

העלתי את הדברים לעיון, כעוד נקודות לתמונה הכללית. ובודאי לא כסברות אישיות.

וכדאי לזכור שוב, שהנידון כאן הוא על שיר ספציפי. ולא על כלל השירים המגויירים.
ולא נראה לי שאמורים להזדעזע כל כך מהערה ממוקדת על שיר. האנשים כאן חכמים וחזקים. ושמחים להוסיף דעת ולשמוע קולות נוספים.

 

[ששונית]

קחו דוגמא קטנה אבל בעלת משמעות חשובה:
אחד המשוררים הדגולים שקמו לעם ישראל, הוא הרב ישראל נג'ארה זצ"ל [

ואותו רבי ישראל נג'ארה, היה קדוש ורוחני וצדיק כדי שיוכל בכוחותיו לקחת לחן ערבי או טורקי ולהלביש עליו מילות קודש.
ודוגמאות יש גם לי למכביר למן הדורות הקדמונים ועד לדורות האחרונים כדוגמת הרבי מליובאויטש שלקח את מארש נפוליון והפך אותו לשיר חסידי.
אבל זה הענין, שלצדיקים האלו היה את הכוחות ואת הידע איך להעביר את השיר מהסטרא אחרא לסטרא דקדושה, מה שאי אפשר לומר על אף זמר בדורנו.
ואם על אלישע בן אבויה "אחר" אומרת הגמרא שהתפקר בגלל ששרו בברית המילה שלו שירי נכרים, איך אפשר לשיר שירים כאלו בחתונות???

 

[שב נא הסופר]

ואותו רבי ישראל נג'ארה, היה קדוש ורוחני וצדיק כדי שיוכל בכוחותיו לקחת לחן ערבי או טורקי ולהלביש עליו מילות קודש.
ודוגמאות יש גם לי למכביר למן הדורות הקדמונים ועד לדורות האחרונים כדוגמת הרבי מליובאויטש שלקח את מארש נפוליון והפך אותו לשיר חסידי.
אבל זה הענין, שלצדיקים האלו היה את הכוחות ואת הידע איך להעביר את השיר מהסטרא אחרא לסטרא דקדושה, מה שאי אפשר לומר על אף זמר בדורנו.
ואם על אלישע בן אבויה "אחר" אומרת הגמרא שהתפקר בגלל ששרו בברית המילה שלו שירי נכרים, איך אפשר לשיר שירים כאלו בחתונות???

במחילה
מדובר בענין הלכתי לא רגשי
אם זה מותר אז מותר, ואם לא אז אסור. בלי כל קשר לקדוש זה או אחר.

גם יכול זמר לשיר לחן שלו ומילים של קדושה, וייחשב לו כמחריב עולמות, אם שר לכבוד עצמו או לשם משהו אחר. וכו' וכו'. וכן שליח ציבור העומד בתפילה.

ומה שהיה עם אלישע בן אבויה, יש כמה דעות בזה [יש גם דעה שתחת חיקו נשרו ספרים חיצונים, או שאביו ייחדו לתורה בשביל כבוד ולא לשמה וכו' וכו'], אין בזה דבר פשוט ומוסכם. וחוץ מזה, דובר שם על זמר יווני, אולי בגלל שחכמה יוונית [במפרשים מוסבר שמדובר ברמיזות מסויימות וכדו'] נאסרה בגזירת חכמים מיד לאחר החורבן בגלל אותו זקן מומר שרמז בחכמה זו והעלו בחומה שני חזירים במקום שני כבשים לתמידין. אין סוף להסברים ופירושים.

כך היא דעתי. לא כופה אותה על אחרים.

 

[קומה גבוהה]

אני שמעתי ששרים את הניגון הזה עם המילים:
אב רחום שבשמים
נושא אותי על כפים
אני מרגיש זאת בגופי
ברוחי בנשמתי

אוהב אותך בכל ליבי
רצונך- הוא רצוני
אני מרגיש זאת בגופי
ברוחי בנשמתי
נראה שבזה יש קצת יותר תוכן...

 

[מור100]

צאו נא וראו באולמות החתונות, מה קורה לטובי בנינו ובחורינו כשהשיר המטופש הזה (ערכית, ומוזיקלית) מתחיל להתנגן.

אתה רואה שמשהו לא טוב עובר עליהם. עד לפני רגע הם חוללו ביופי ובטוהר של שמחת חתן וכלה, עם "הטוב הטוב", "כי כל פה", ו"סיני סיני לו נקרא", ומרגע שהזמר מתחיל לצווח "אני מרגיש זאת בגופי" אתה רואה שהאוירה משתנית. מעגלים נאים ומלוכדים הופכים לדבוקת נערים מקפצים כתיישים זה לצד זה, וידיים, שלפני דקה וחצי נלחצו יחד בריקוד יהודי ומרומם, מונפות כעת אל על, בקצב, תנועה וסגנון שמזכירים מקומות שאולי גם עוסקים בשמחת איש ואשה, אך בודאי שלא חתן וכלה, וסליחה על הרמז העבה.

ייאמר ברורות: כל מי שאוזן יהודית לו ולב יהודי בקרבו - חש ומרגיש כי הניגון הזה פסול! גם אם יחברו לו מילים מרטיטות באידיש או חרוזים בארמית. הידיעה כי מקור השיר ממקומות של רפש וחטא, רק מאששת את התחושה המקננת גם ככה.

*שורות אלו נכתבות בכאב, לאחר "מחקר" עובדתי שנערך בכמה וכמה חתונות בתקופה האחרונה.