מה זה קצב נתונים?

[אאססתתרר]

עוד שאלה:
יש לי 2 קבצים מאוד דומים. אחד רועד ואחד לא. במאפיינים הדבר היחיד ששונה זה "קצב נתונים". מה זה אומר ואיפה שולטים על זה?

 

[פופקו]

ביטרייט/ BITRATE
אך לא נשמע שזה מה שישעה את הסרט רועד.

 

[אאססתתרר]

אז מה כן?
לקחתי את סרט המקור, עשיתי new sequence from clip, ערכתי כמה שינויים ועשיתי בייצוא match sequence settings. מה יכולה להיות הבעיה? למה אי אפשר אף פעם לייצא סרט בלי בעיות?
אנא עזרו מי שיכול, הסבלנות שלי מכל המקצוע הזה עומדת להגמר, נמאססססס לי

 

[riki-v]

עשית לקליפ רוורס? זה גורם הרבה פעמים לרעידות.
נסית להשתמש באופציות של ה-FIELD?
סגרת על פרוגרסיב?
תכתבי לי למייל ,אני אתן לך את המספר טלפון שלי ואעזור לך בשמחה.

 

[אאססתתרר]

ריקי, תודה!
שכחתי לנסות את האפשרות של פרוגרסיב, זה עבד כמעט לגמרי
אבל זה פשוט הפוך מהכללים
פופקו, לא כך למדתנו רבינו שה-source וה-output צריכים להיות תואמים? המקור שלי upper בשדות, למה אני צריכה לחשוב שאני אמורה לסגור על פרוגרסיב?

 

[maor700]

ריקי, תודה!
שכחתי לנסות את האפשרות של פרוגרסיב, זה עבד כמעט לגמרי
אבל זה פשוט הפוך מהכללים
פופקו, לא כך למדתנו רבינו שה-source וה-output צריכים להיות תואמים? המקור שלי upper בשדות, למה אני צריכה לחשוב שאני אמורה לסגור על פרוגרסיב?

בקידוד אין פתרונות תבניתיים צריך להבין את התיאוריה ולסגור לפי התנאים והצורך.

 

[אאססתתרר]

נכון, הבעיה שהתאוריה נוגדת את "התנאים והצורך"

 

[maor700]

מה בדיוק נוגד כאן?

מתאימים את הסגירה לתנאים.
התנאים במקרה שלך - סרט אינטרלייס (עם שדות) שמיועד לנגינה במערכות שעובדות עם שדות (DVD/TV)

הצורך - סרטון לנגינה על מחשב שלא עובד עם שדות.

התאמת פיתרון לתנאים והצורך:

ייצוא פרוגרסיב ובמקרה הצורך deinterlace.

 

[פופקו]

ריקי, תודה!
שכחתי לנסות את האפשרות של פרוגרסיב, זה עבד כמעט לגמרי
אבל זה פשוט הפוך מהכללים
פופקו, לא כך למדתנו רבינו שה-source וה-output צריכים להיות תואמים? המקור שלי upper בשדות, למה אני צריכה לחשוב שאני אמורה לסגור על פרוגרסיב?

אך גם הוספתי, שבמקרה שיש לכם בעיות של רעידות, צריך ללמוד לעבוד עם הכלים של הייצוא, כגון הפיכת שדות, פרוגרסיב, או כמו שאמר מאור, דיאינטרלנס...
הכלל היחיד הוא, שמה שקובע זה התוצאה...

 

[אאססתתרר]

הצורך - סרטון לנגינה על מחשב שלא עובד עם שדות.

אז איך הקובץ המקורי שסגור עם שדות לא רועד?

 

[maor700]

אז איך הקובץ המקורי שסגור עם שדות לא רועד?

יש הרבה דברים שיכולים לגרום לרעידות ברוב המקרים הבסיס שמאפשר את הבעיות האלה הוא שדות זה לא אומר שכל וידאו עם שדות ירעד אבל זה כן אומר שאם נהפוך אותו לפרוגרסיב זה ישמוט את הבסיס להיתכנות של הרבה בעיות .

 

[mat]

תגידו DVD לא כבר עבר מהעולם.
היום כבר הכל ביוטיוב בלי שדות ובלי כל הדברים המטופשים האלו.

השאלה הגדולה למה אנשים ממשיכים לצלם חומר עם שדות למה.

אני רואה אנשים שמקבלים DVD של החתונה שלהם וכשהם מנסים לראות במחשב הם לא מבינים מה זה הפסים האלו. ולפעמים הוא קורא פרמים בסדר 2,1,4,3,6,5 והלאה שזה גורם לרעידות.
מה העניין שיהיה 50 פרמים לשניה עדיף שיהיה 25 ויהיה איכות טובה יותר לדעתי.

ובכלל מי הפסיכי שהמציא את השדות האלו. היה עדיף שהיה מחלק את המסך לשניים שם פרם אחד למעלה ופרם אחד למטה. כמו שעושים היום עם 3D רק ששמה מחלקים את המסך לשני צדדים, צד לכל עין.

 

[maor700]

MAT אתה חכם כי נולדת לדור של פרוגרסיב.

בתחילת שנות שלושים של המאה הקודמת המהנדסים שייצרו את הטלביזיה הראשונה
התמודדו עם מציאות נתונה של מגבלה טכנולוגית.
תותח האלקטרונים של הטלויזיה היה חייב להסתנכרן עם תדירות החשמל של 50hertz
מכיוון שמבחינה טכנולוגית התותח לא היה מסוגל לירות 50 פריימים מלאים לשנייה, מה גם שלא היו מצלמות שמצלמות 50 פריימים לשנייה (אלא 24 פריימים לשניה).
הפיתרון הכי הגיוני היה לחלק את המידע הנתון (24 פריימים) ל50 פעימות.
איך עושים את זה?
קודם כל צריך להגיע ל25 פריימים לשניה - זה קל בשנייה אחת מוסיפים פריים אחד כפול לא נורא. עכשיו יש לנו מספר שהוא כפולה של 50.
כדי שפיזור המידע יהיה כמה שפחות מורגש מצאו פיתרון שהוא לא פחות מגאוני לתקופתו:
שדות בכל פעימה תותח האלקטרונים יירה חצי מכמות המידע מפריים A וחצי מכמות המידע של פרייםן B בצורה של שזירה כך למעשה הכפלנו את כמות הפריימים על חשבון רזולוציה אמיתית.
במשך השנים היצרניות היו צריכים להתאים את עצמם לטכנולוגיה הקיימת כדי שיוכלו למכור וכך נוצר מצב שהשדות לא נעלמו עד היום.

במשך הזמן כשהטכנולוגיה אפשרה יוצרו מצלמות שמלכתחילה מצלמות 50 פריימים בשדות
כך שהתנועה יותר איכותית על חשבון רזולוציה.

מה שכן אני סבור שהשדות הולכות להיעלם בעשור הקרוב.

 

[דורית טובול]

מה זה שדות בכלל?- סליחה על הבורות
בפרוג (בקורסים) לא דברו על זה.....

 

[mat]

MAT אתה חכם כי נולדת לדור של פרוגרסיב.

בתחילת שנות שלושים של המאה הקודמת המהנדסים שייצרו את הטלביזיה הראשונה
התמודדו עם מציאות נתונה של מגבלה טכנולוגית.
תותח האלקטרונים של הטלויזיה היה חייב להסתנכרן עם תדירות החשמל של 50hertz
מכיוון שמבחינה טכנולוגית התותח לא היה מסוגל לירות 50 פריימים מלאים לשנייה, מה גם שלא היו מצלמות שמצלמות 50 פריימים לשנייה (אלא 24 פריימים לשניה).

הפיתרון הכי הגיוני היה לחלק את המידע הנתון (24 פריימים) ל50 פעימות.
איך עושים את זה?
קודם כל צריך להגיע ל25 פריימים לשניה - זה קל בשנייה אחת מוסיפים פריים אחד כפול לא נורא. עכשיו יש לנו מספר שהוא כפולה של 50.
כדי שפיזור המידע יהיה כמה שפחות מורגש מצאו פיתרון שהוא לא פחות מגאוני לתקופתו:
שדות בכל פעימה תותח האלקטרונים יירה חצי מכמות המידע מפריים A וחצי מכמות המידע של פרייםן B בצורה של שזירה כך למעשה הכפלנו את כמות הפריימים על חשבון רזולוציה אמיתית.
במשך השנים היצרניות היו צריכים להתאים את עצמם לטכנולוגיה הקיימת כדי שיוכלו למכור וכך נוצר מצב שהשדות לא נעלמו עד היום.

במשך הזמן כשהטכנולוגיה אפשרה יוצרו מצלמות שמלכתחילה מצלמות 50 פריימים בשדות
כך שהתנועה יותר איכותית על חשבון רזולוציה.

מה שכן אני סבור שהשדות הולכות להיעלם בעשור הקרוב.

כמה שניסתי להבין את הבעיה ופתרונה. לא הצלחתי.
אם הוא לא מסוגל לירות 50 פרמים בשניה אז כמה הוא כן מסוגל. ואם הוא לא מצליח אז בשביל מה לשזור 50 פרמים. בשביל שהוא לא יצליח להציג את זה.
ואם כבר למה לשזור שורה A שורה B למה לא לעשות חצי מסך A חצי מסך B. ככה גם הוא לא יצתרך לא לקפץ ולא לחזור ללמעלה מתי שהוא צריך להציג את B.



לפי מה שקראתי בויקפדיה באנגלית. תרגמתי עם התרגום של גוגל.
http://en.wikipedia.org/wiki/Interlaced_video#History

ממה שצלחתי להבין . הם הבינו שצריך 50 פרמים בשניה כדי לראות טוב. אחרת הסרט לא יהיה טוב. לכן הם שזרו.

וזה מסביר למה עד היום עשו שזירות. אפילו בקלטות DV. כי כנראה שלדעתם עדיף 50 פרמים בשניה. ו 720x288 פיקסלים.

מה שמוזר למה ביוטיוב והיום בכל הוידאו הסטנדרטי מסתפקים ב 24-25 פרמים בשניה.

מה שכן אני סבור שהשדות הולכות להיעלם בעשור הקרוב.

זה כבר נעלם. נראה לי שרק פה בפרוג עדין מתעסקים עם DVD. וכתוביות בפרמייר (במקום SRT וכד').

 

[maor700]

הוא כן מסוגל לירות 25 פריימים מלאים בשניה.
אבל אתה שואל ובצדק, אז שירה 25 ונגמור סיפור.
לכן כתבתי שהוא לא יכול לירות 25 כי אז הוא לא מסונכרן עם קצב החשמל
למרות שזה כפולה של 50.
היה הכרח לעבוד ב50 פעימות בשנייה ומצד שני היו רק 24 פריימים
בשנייה ומכאן נולד הבלאגן.

לגבי הרעיון להציג חצי חצי, תחשוב לבד איך יראה פריים כזה.
אם צילמתי את משה רץ מימין לשמאל יש פער בין פפריים a לפריים b בפיתרון שהצעת
משה יראה חתוך בין פלג גופו העליון לתחתון. לכן על מנת שהפער יורגש כמה שפחות
שזרו את הפריימים.

זה לא ממש נעלם, עדיין הרבה מצלמות מתקדמות מאפשרות צילום hd שזור
מה שנקרא 50i . כמוכן הרבה מערכות שידור עדיין עובדים בשזירה.

כפי שהסברתי היום לשימוש בשזירה ישנם סיבות נוספות מלבד
אילוץ טכנולוגי ששייך לעבר.
לדוגמה חברה x יצרה מצלמה שמסוגלת לצלם ולכתוב לכרטיס וידאו
ב720 פרוגרסיב עכשיו המצלמה לא יכולה לצלם 1080 פרוגרסיב מצד
שני 1080p זה פונקציה שתעשה יותר מכירות וכדי שהמצלמה תהיה מסוגלת
לצלם ברזולוציה הזו צריך להרכיב לה חומרה יותר יקרה אז מה נעשה?
נציע 1080i כך אני כביכול מאפשר פול איטשדי ולא נדרש לשדרג חומרה ולייקר
את המצלמה.

הסיבה שאני חושב שזה יעלם היא ההתקדמות המהירה ביכולת המלצלמות
ככל שיהיה יותר קל וזול להפיק פריים פרוגרסיב בקצב וברזולוציה גבוהים
כך הצורך בשזירה יעלם.
דבר אחד יכל לתקוע את השינוי הזה וזה תאימות למערכות השידור
שעדיין דורשות 1080i

 

[פופקו]

זה וודאי שהכל קשור אך ורק למערכת החשמל.
מכיוון שהגל עולה ויורד, כלומר הפלוס והמינוס מתחלפים בישראל 50 פעם בשניה, וארה"ב 60 פעם בשניה, זה היה חייב להסתנכרן לזה, אחרת היו גליצ'ים בתצוגה...
וזהו הסיבה שארה"ב כמות הפריימים היא 30 (29.xxx) בשביל ליצור סינכרון ביחד עם השדות שיהיה בדיוק בתדר של זרימת החשמל, ובישראל זה 25 פריימים מסתנכרן מדוייק עם 50 HZ.
כשהכל פרוגרסיב זה כבר לא משנה כי יש תמונות מלאות.

נ.ב. אם לקחנו סרט שהשדות שלו הפוכים וקיימת בעיה של פסים אז הפיכתו לפרוגרסיב לא תתקן את זה אלא רק תקבע את הפריים למצב הבעייתי, צריך קודם לסדר את השדות בצורה הנכונה ואז לקבע לפרוגרסיב.