שאלה מה כבר יכול להיות מעצבן בתוכניות? מה דעתכם?

  • הוסף לסימניות
  • #1
טיפה רקע לפני הסיפור
אברימי ולאה, זוג שהתחתנו לפני כ 12 שנה ורכשו באותה תקופה דירת 3 חדרים,
הייתה להם הרבה עזרה מההורים + משכנתא של 450K, בפריסה ל 20 שנה, הריביות אז כזכור היו נמוכות והיות וההכנסות שלהם די סבירות והם חיים בצניעות, הם הצליחו במשך השנים לצמצם את המשכנתא שוב ושוב,
לפני כשנה וחצי הם סיימו אותה.
בינתיים המשפחה התרחבה, הדירה פחות, משפחה של 8 נפשות ב 3 חדרים זה קצת.....
אמנם 75 מטר ולא 60 אבל עדיין 3 חדרים.

זה לא התחיל היום וגם לא אתמול, השכנים מלמעלה ומלמטה כבר שנים רוצים להרחיב ולפני קרוב לשנתיים הם קיבלו היתרים לממ"ד, מרפסת וחצי חדר,
נחמד.
בסוף החורף שעבר התחילו לבנות, עצרו פעמיים עקב חילוקי דעות בין השכנים ועוד פעם בגלל הקבלן ולקראת חגי תשרי גמרו את השלד.
התכנית הייתה שמיד אחרי סוכות נכנסים לפנים, סיכמו כבר עם קבלן ו"עיקר העיקרים", הייתה להם תכנית אדריכלית לפרטי פרטים, אמנם הם לא תכננו שינויים מרחיקי לכת בדירה, אבל כן היה חשוב להם שהיא תהיה נעימה, נוחה ומנוצלת.
עיקר הדגש היה על המטבח, לאה מבלה הרבה מאוד במטבח, זו הממלכה שלה כמו של הרבה נשים והיה חשוב לה הנראות הפרקטיות והנוחות, בפרט שהרבה שנים היא עבדה במטבח ישן על גבול המוזנח.
התכנית עלתה לא מעט, גם ההדמיות, אבל התוצאה בהחלט הצדיקה את זה, לפחות מבחינתם וזה מה שחשוב.
מה לא שמענו על התוכנית שלהם, חפרו, אבל תכלס' כולם גמרו עליה את ההלל ובצדק.
כמובן שבשל המלחמה הביצוע נתקע ונסחב, אבל ב"ה לפסח הם חנכו את המטבח החדש, סוג של פיצוי/פינוק, מטבח חדש מותאם בול, בלי כיסויים ואלתורים של נייר כסף וטפטים, עם תנורים אמיתיים וחדשים, בקיצור, הם היו בעננים,
מגיע להם, לא?
לא ציינתי אבל בין היתר הם גם גיסים שלי [גיס וגיסה לשם הדיוק] וגם גרים לידינו ומטבע הדברים היה לי קצת יד ורגל בבניה שלהם.

אתמול, הייתי שליח טוב להביא להם משהו לארוחת ערב, הם היו מוטרדים, אולי כעוסים או עצבניים.
אברימי סיפר לי ששכנים בבניין ליד, עם מבנה דירה כמעט תואם, פנו לאדריכלית שלהם שתעצב להם מטבח, היא הציעה להם את אותה תכנית שהכינה עבורם, המליצה על אותם שילובי גוונים, טקסטורות ואלמנטים שלהם ואפילו השתמשה בהדמיות שהם שילמו עליהם.
כמובן, שהיא גבתה ע"כ תשלום מלא, רק משום מה שכחה להעביר להם תמלוגים.
היה נראה להם שזה עוול וזה קצת הכעיס אותם.
יכול להיות שחלק מהתחושה היא גם בגלל שכעת זה לא מטבח ייחודי, יש כמוהו עוד בסביבה? קשה לענות על זה.

אני בטוח, שאם האדריכלית עשתה את זה היא חושבת שזה מוצדק.
אני יודע על מקרים הפוכים, שאדם הוציא תכנית אדריכלית ועוד שכנים השתמשו בה והאדריכלית מאוד התרעמה ע"כ [בלשון המעטה]

מעלה כאן לדיון,
מה דעתכם?
התוכניות, ההדמיות, הרעיונות שעלו [גם] מסיעור מוחות משותף, למי הם שייכות ועד כמה כל צד יכול לעשות בהם שימוש.
ברור שאין כאן שחור ולבן מוחלט, אבל מה כן?
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
צר לי, אבל אני לא מאמינה לסיפור.
אין סיכוי בעולם שהיא הביאה להם את אותו מטבח בדיוק, ולו בגלל שלכל אחד יש צרכים אחרים לגמרי.
הדבר היחיד שיכול להיות שהיא הביאה להם תכנית ההעמדה זהה, אבל תכנית ההעמדה היא רק תחנה ראשונה בתהליך התכנון, ומשם זה משתנה עוד הרבה, וממילא אם הם היו איתה רק פעם ראשונה, זה ממש לא אומר שזה מה יהיה להם.

וחוץ מזה, שבכל מקרה, אפילו אם זה היה ממש כך, היא צודקת.
זה יצירה אישית שלה ויש לה זכויות יוצרים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
נושא מרתק לדיון.

אישית, יכולה להבין מאד את התסכול של הגיס והגיסה.
עיצוב הוא מוצר שנמכר ומשווק תחת הגדרה של קאסטם מייד - התאמה אישית ואינדוידואלית, הן בקטע של צרכים תכנוניים, והן בקטע של עיצוב ויזואלי ואסתטי. מובן שכל מעצבת שואבת השראות מבחוץ ומאופנות רווחות, ומובן גם שיש לה קו משלה, ועדיין זה מוצר אישי. רק היות שהוא אישי הוא מתומחר בסכום גבוה.
תבנית מוכנה היא מוצר שאמור להיות זול עשרות מונים. בעבר ראיתי אתר עם תבניות וקוי מתאר של בתים ודירות ועם הצעות תכנוניות עבורם והמחיר לתוכנית כזו הוא כמה עשרות דולרים!
אם אדם שילם כסף על התאמה אישית וקיבל תבנית מוכנה בנוסח העתק הדבק - זה מקומם. הזוג הראשון גם לא יכול לדעת האם הוא המקור לתוכנית של השכנים או שגם התוכנית שלו מועתקת מפרויקט דומה.
מעבר לזאת, נשמע שהמשפחה השקיעה הרבה סביב המטבח. הם לא רצו מוצר מדף משוכפל. הם רצו משהו ייחודי. אולי זו שאיפה לא מאד גבוהה בסולם הערכים הרוחני אבל היא אנושית ולגיטימית. להבדיל, גם בתפירה של שמלת ערב על ידי מעצבת אופנה שלא התאימה בגד מקולקציה מוכנה אלא עיצבה באופן אישי, לא רוצים לשלם את העלות הגבוהה ולגלות באירוע עוד כמה העתקים זהים למקור, פרי יצירתה של אותה המעצבת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
זה יצירה אישית שלה ויש לה זכויות יוצרים.
בטוחה?
מאמינה שהיו מאוד מעורבים (ככה זה נשמע)
כך שזה לא שהיא באה והעמידה להם משהו ואמרו תודה רבה.
נשמע שהיה שם שת"פ מצויין (כלומר הם הביאו את שלהם, חפרו- היא הפכה את זה למקצועי לכאורה)
שילמו על הדמיה- משהו שעשו במיוחד בשבילם בהתאם לתוכנית שישבו עליה.
מותר לבוא ולהעביר את זה לאחרים, בלי לשאול את השותפים?
נשמע לי הזוי...

לדעתי מאחר וזה שיתוף של 2, חייב תמיד לבוא באישור 2 הצדדים
כמו שצלמת לדוג' חייבת לבקש אישור פרסום מהמצולם או מדורשי התמונה. (גם אם נניח מדובר בצילום מוצר או דירה)

זה נשמע על גבול ההזיה
וחושבת שמותר להם לבוא ולהודיע לה שזה לא מקובל עליהם
אולי אפילו לדרוש על זה סכום מסויים (שליש ממה שהמעצבת קיבלה, לדעתי)
(כפי שלהם אסור להביא את התוכניות המוכנות למישהו שרוצה לשפץ אותו מטבח)
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
נכון שזה עבודה שיתופית, אבל עדיין היא המתווה בד"כ.
רוב האדריכליות ומעצבות מחתימות בחוזה העבודה בינהם בתחילת העבודה, שהתכניות הינן לשימוש אישי בלבד,
ואין לעשות בהם שימוש לכל דירה אחרת, וזה רכוש פרטי של המתכננת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
נכון שזה עבודה שיתופית, אבל עדיין היא המתווה בד"כ.
רוב האדריכליות ומעצבות מחתימות בחוזה העבודה בינהם בתחילת העבודה, שהתכניות הינן לשימוש אישי בלבד,
ואין לעשות בהם שימוש לכל דירה אחרת, וזה רכוש פרטי של המתכננת.
וזו חתימה חד צדדית?
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
וזו חתימה חד צדדית?
כן.
אבל שוב, ברמת ההסתברות, אם זה אדריכלית/מעצבת נורמלית, זה לא יכול להיות שזה יהיה העתק הדבק.
במהלך 18 שנות עבודתי, מעולם לא יצאו 2 תכניות זהות מתחת ידיי, גם אם נקודת המוצא היתה דומה/זהה.
זה עובר כ"כ הרבה גלגולים, דיוקים ועיבודים במהלך תהליך התכנון, שזה פשוט לא קורה.
אם זו מישהי חאפרית, אין לי מה לומר, אבל לפי ההודעה הפותחת זה לא נשמע ככה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
רוב האדריכליות ומעצבות מחתימות בחוזה העבודה בינהם בתחילת העבודה, שהתכניות הינן לשימוש אישי בלבד,
ואין לעשות בהם שימוש לכל דירה אחרת, וזה רכוש פרטי של המתכננת.
אני כבר עבדתי 5 פעמים עם אדריכלית/ מעצבת
(5 שונות, כמובן שלא הכל היה בשבילי, חלקם היו בעבודה, או עזרה לקרובי משפחה)
מעולם לא נתקלתי בסעיף מקומם כזה:
וזה רכוש פרטי של המתכננת.
זה רכוש של המשפחה, זה הבית שלה.

אפשר לכתוב שאסור להעביר הלאה, מבינה את זה לחלוטין
המעצבת עבדה על זה, ולא רוצה שיערכו בזה שימוש נוסף
מכאן ועד שזה רכושה הפרטי :rolleyes:
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
בכל מקרה
מבינה לגמרי שקרה דבר כזה, שפנו אליה עם מטבח מסויים
אמרה בדיוק תכננתי מטבח כזה
הראתה להם הדמיות
והם התלהבו
מבינה שהיא לוקחת את הרעיון וזורמת עם זה בהתאם לצרכים שלהם
אבל העתק הדבק?
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
אני כבר עבדתי 5 פעמים עם אדריכלית/ מעצבת
(5 שונות, כמובן שלא הכל היה בשבילי, חלקם היו בעבודה, או עזרה לקרובי משפחה)
מעולם לא נתקלתי בסעיף מקומם כזה:

זה רכוש של המשפחה, זה הבית שלה.

אפשר לכתוב שאסור להעביר הלאה, מבינה את זה לחלוטין
המעצבת עבדה על זה, ולא רוצה שיערכו בזה שימוש נוסף
מכאן ועד שזה רכושה הפרטי :rolleyes:
או שלא שמת לב.
מהיכרות עם הרבה חוזים של קולגות זה בהחלט מופיע, ואת יכולה גם לעשות גוגל ולבדוק את זה.
(כמובן שהנ"ל מופיע בנוסחאות שונים, אבל המשמעות שווה)
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
או שלא שמת לב.
אין מצב
אני לא חותמת בלי לקרוא חוזה
כן ראיתי בחלק מהחוזים שאסור להעביר הלאה
כמו:
שהתכניות הינן לשימוש אישי בלבד,
ואין לעשות בהם שימוש לכל דירה אחרת

אבל מכאן ועד לקרוא לזה
וזה רכוש פרטי של המתכננת.
המרחק קצת רחוק...
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
@ליבה ארזי אני לא יודעת מי הם הלקוחות שלך
אבל כשאנחנו עשינו מטבח היינו מאוד פעילים ושותפים בתכנון של המטבח,
היו הרבה פתרונות וגם רעיונות עיצוביים שאנחנו הבאנו ולא האדריכלית.
אני חושבת שזה נקרא רכוש משותף לגמרי.
ואף אחד לא רוצה להיות רע,
אני חושבת שהיה מתבקש מהאדריכלית להרים טלפון לזוג הראשון
ולהגיד להם שיש כאן עוד משפחה שרואה את העיצוב של המטבח שלהם והם מאוד מתלהבים ורוצים לעשות כזה מטבח גם.
לא חושבת שהם לא היו מאשרים, מקסימום הם היו מבקשים שיעשו את זה בצבעים אחרים או שישלמו להם על ההדמיה שעלתה להם כסף, שזה בקשות הגיוניות ולגטמיות
אבל לבוא ולעשות ללקוח אחר מטבח אותו דבר בדיוק ולקחת על זה תשלום מלא בלי ליידע את הזוג הראשון.
לי זה לא נשמע הוגן
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
לי היה את זה עם גרפיקאית,
ביקשתי ממנה לוח קיר,
הרעיון שלי, המילים שלי,
נתתי לה הוראות איך לבצע,
וסמכתי על הטעם והידע שלה
והיא הוציאה לי דבר מהמם
[לקחה כסף על יצירה חדשה]
והנה ... זה בקטלוג שלה!!!
לא ברשותי, לא בידיעתי!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
@ליבה ארזי אני לא יודעת מי הם הלקוחות שלך
אבל כשאנחנו עשינו מטבח היינו מאוד פעילים ושותפים בתכנון של המטבח,
היו הרבה פתרונות וגם רעיונות עיצוביים שאנחנו הבאנו ולא האדריכלית.
אני חושבת שזה נקרא רכוש משותף לגמרי.
ואף אחד לא רוצה להיות רע,
אני חושבת שהיה מתבקש מהאדריכלית להרים טלפון לזוג הראשון
ולהגיד להם שיש כאן עוד משפחה שרואה את העיצוב של המטבח שלהם והם מאוד מתלהבים ורוצים לעשות כזה מטבח גם.
לא חושבת שהם לא היו מאשרים, מקסימום הם היו מבקשים שיעשו את זה בצבעים אחרים או שישלמו להם על ההדמיה שעלתה להם כסף, שזה בקשות הגיוניות ולגטמיות
אבל לבוא ולעשות ללקוח אחר מטבח אותו דבר בדיוק ולקחת על זה תשלום מלא בלי ליידע את הזוג הראשון.
לי זה לא נשמע הוגן
אם תקראי את ההודעות שלי, תביני שזה לא קרה אצלי מעולם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
אם תקראי את ההודעות שלי, תביני שזה לא קרה אצלי מעולם.
ברור
כתבת שזה לא קרה אצלך מעולם
והסכמת עם זה שזה הזוי שקרה.

אבל כן קיבלת את זה שזה רכוש המעצבת
וזה בעצם זכותה
כשלדעתי וכנראה לדעת עוד אנשים
היא עשתה פה מעשה שלא היתה אמורה לעשות
זהו.

כמו
שמעצבת תבוא ותראה שהעתיקו תוכנית שלה
כשהיא שואלת את בעלי הדירה אומרים לה
כן, X הביאו לי את התוכניות (ומדובר בתוכניות שהיא עיצבה עבורם)
זה היה מקומם אותה ובצדק
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
ברור
כתבת שזה לא קרה אצלך מעולם
והסכמת עם זה שזה הזוי שקרה.

אבל כן קיבלת את זה שזה רכוש המעצבת
וזה בעצם זכותה
כשלדעתי וכנראה לדעת עוד אנשים
היא עשתה פה מעשה שלא היתה אמורה לעשות
כי אני עדיין לא מאמינה שזה בדיוק מה שקרה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
אם תקראי את ההודעות שלי, תביני שזה לא קרה אצלי מעולם.
סורי, לא התכוונתי להגיד שאצלך זה היה קורה.
התכוונתי ללקוחות, שיש כאלה לקוחות שרק מקבלים תוכנית ואומרים אמן
ויש כאלו יותר דומיננטים ששותפים מלאים בתוכנית.
ואגב זה לא רק בתוכנית, אם אני ישבתי שעות על פינטרסט ואתרים של מטבחים
ובניתי לעצמי איזה עיצוב אני רוצה למטבח, מבחינת צבעים ושילובים.
שאגב כשאני עשיתי מטבח זה מה שעשיתי, אני אמרתי לאדריכלית איזה צבעים לשים, לא הפוך
באיזה זכות האדריכלית יכולה לבוא אח"כ ללקוח אחר ולהראות להם את המטבח כאילו הוא מוצר פרטי שלה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
צר לי, אבל אני לא מאמינה לסיפור.
אין סיכוי בעולם שהיא הביאה להם את אותו מטבח בדיוק, ולו בגלל שלכל אחד יש צרכים אחרים לגמרי.
הדבר היחיד שיכול להיות שהיא הביאה להם תכנית ההעמדה זהה, אבל תכנית ההעמדה היא רק תחנה ראשונה בתהליך התכנון, ומשם זה משתנה עוד הרבה, וממילא אם הם היו איתה רק פעם ראשונה, זה ממש לא אומר שזה מה יהיה להם.
אכן, נשמע פחות הגיוני שהיה ממש העתק הדבק.
אבל לפי מה ששמעתי זה אותו עיצוב ואותם צבעים וכו', כמובן שיתכן שעשו חלוקה קצת שונה.
ביקשתי ואני מקווה לקבל אחה"צ/ערב את התוכניות השניות ולהשוות [מכיר גם את המשפחה השנייה מהבית כנסת]
וחוץ מזה, שבכל מקרה, אפילו אם זה היה ממש כך, היא צודקת.
זה יצירה אישית שלה ויש לה זכויות יוצרים.
לי היה את זה עם גרפיקאית,
[לקחה כסף על יצירה חדשה]
והנה ... זה בקטלוג שלה!!!
לא ברשותי, לא בידיעתי!!!
לדעתי מאחר וזה שיתוף של 2, חייב תמיד לבוא באישור 2 הצדדים
זה רכוש של המשפחה, זה הבית שלה.
באיזה זכות האדריכלית יכולה לבוא אח"כ ללקוח אחר ולהראות להם את המטבח כאילו הוא מוצר פרטי שלה?
תודה לכל העונים, מעניינות אותי הדעות בעניין, לא בקטע של לתבוע את האדריכלית או משהו, יותר בשביל להבין את הגישה לנושא.

דבר אחד די ברור לי, אם היא הייתה נותנת את התוכנית למישהו ממקום אחר זה היה אחרת לגמרי מלתת לאנשים מאותו אזור ממש, לפחות בהרגשה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
אותו עיצוב ואותם צבעים וכו', כמובן שיתכן שעשו חלוקה קצת שונה.
זה מאוד משמעותי ההבדל הזה, כי אם תשבו חודש בכמה נגריות, סביר להניח שתראה הרבה "אותו דבר" ו"אותם צבעים",
כי אולי זה האופנה עכשו וכו'.
אבל הפירוט הפנימי משמעותי הרבה יותר, וזה בעיקר העבודה של המעצבת, וההתאמה הספציפית ללקוחות.
והשינויים האלו יוצרים הבדל ענק.
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
זה מאוד משמעותי ההבדל הזה, כי אם תשבו חודש בכמה נגריות, סביר להניח שתראה הרבה "אותו דבר" ו"אותם צבעים",
כי אולי זה האופנה עכשו וכו'.
אבל הפירוט הפנימי משמעותי הרבה יותר, וזה בעיקר העבודה של המעצבת, וההתאמה הספציפית ללקוחות.
והשינויים האלו יוצרים הבדל ענק.
הגיוני
ולכן
ביקשתי ואני מקווה לקבל אחה"צ/ערב את התוכניות השניות ולהשוות [מכיר גם את המשפחה השנייה מהבית כנסת]
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

"תמר, אנחנו אבודים. ראינו שלוש דירות וכל אחת מהן שונה כל כך מהשנייה – אין לנו מושג איך להשוות ביניהן ומה באמת נכון לנו". כך נפתח הצ'ק אפ של הזוג לוי.

הם עמדו לפני העסקה של החיים שלהם, עם שלוש תוכניות פתוחות על המסך: אחת הייתה דירת יד שנייה ישנה, השנייה דירת קבלן חדשה "על הנייר", והשלישית דירה קטנה יותר אך בהליך היתר לתוספת ממ"ד. השוני ביניהן יצר חוסר ודאות מוחלט.

הזוג לוי עשו צעד אחד חכם – הם החליטו להפסיק לנחש והזמינו "צ'ק-אפ אדריכלי".

במהלך שעתיים של צ'ק-אפ ממוקד בזום, שמנו את שלוש התוכניות על השולחן ובחרנו יחד את הדירה שתתאים להם יותר מכולן:

בדירת היד השנייה - הם ראו חללים גדולים וחלמו "לפתוח הכל". בבדיקה שלי גילינו שמה שהם חשבו שזה קיר פשוט, הוא למעשה "עורק ראשי" של תשתיות בניין וקירות בטון שאי אפשר להזיז. החלום שלהם למרחב פתוח היה נגמר במפח נפש ובהוצאות הנדסיות מטורפות.

בדירת הקבלן המתווך הבטיח ש"קל לעשות שינויי דיירים ולהזיז את המטבח". הראיתי להם שמיקום צנרת הביוב המרכזית (הקולטנים) בבניין הספציפי הזה פשוט לא מאפשר את זה בלי להגביה את כל הריצוף בבית. פתאום, הדירה ה"חדשה" נראתה הרבה פחות גמישה לצרכים שלהם.

ההפתעה הגיעה דווקא בדירה השלישית דווקא זו שהם כמעט פסלו בגלל הגודל, התגלתה כפנינה אדריכלית. זיהיתי שם חלוקה פנימית גאונית ללא עמודי בטון חוסמים. הראיתי להם איך בשינוי קטן בתכנון, הדירה הופכת למרווחת יותר מהאחרות וכוללת יחידת הורים מפנקת ופינת עבודה נוחה שמתאימה לצרכים שלהם בדיוק ומעלה את ערך הנכס במאות אלפי שקלים ביום שאחרי.

היה תענוג לראות את החיוך שלהם בסוף הפגישה, השוני בין הדירות כבר לא בלבל אותם. הם ידעו בדיוק איזה נכס ישרת אותם באמת ואיפה הם שמים את הכסף שלהם על קרקע בטוחה.

אל תחתמו לפני שתעשו צ'ק-אפ!

השירות שלי נולד בדיוק בשביל הרגע הזה שבו אתם צריכים מישהו שיעשה לכם סדר בבלגן, ישמע את הצרכים שלכם, ויסתכל בעיניים מקצועיות על התכניות ועל האופציות.

מה תקבלו בשעתיים של צ'ק-אפ אדריכלי בזום?
- השוואה מקצועית בין נכסים: איזה נכס באמת נותן לכם את התמורה הטובה ביותר.
- ניתוח היתכנות: מה באמת אפשר להזיז, לשבור או לבנות מחדש בכל אחת מהאפשרויות.
- איתור מוקשים ותשתיות: איפה מסתתרים המוקשים שיעלו לכם הון בשיפוץ.
- פוטנציאל השבחה: איך להפיק את המקסימום מהנכס ולהעלות את ערכו.

מתלבטים בין כמה דירות? אל תחליטו לבד.

תאמו איתי את הצ'ק-אפ שלכם.
  • תודה
Reactions: Morris1 //
0 תגובות
תורה וגדולה במקום אחד

מזל טוב מזל טוב מזל טוב

מוצאי השבע ברכות האחרון נראה כמו מוצאי שבת כזה. אני מסתובב בעיר לבד, בלי מלווה, עם בגדי שבת, אני כבר לא חתן. שקט באוויר. אוירה משונה כזו.

וזה הזמן לספור את הצ'קים שקיבלתי לחתונה. יש את הכסף מהבנדוד של סבא מצ'ילה - 1000 דולר. יש את הגרפיקאית של בוטיק השמלות של אמא - 3000 ש"ח. הבוס של אבא 1000 ש"ח [לא ידעתי, אבל אבא מגלם על הצ'ק הזה בתלוש שלו מס הכנסה, אז דה פקטו חצי מהכסף מכיסו]. השכן המזרוחניק 300. ועוד כמה דודות 200. (את המחבתות המיותרות מכרתי במחילה ברבי עקיבא 6).

ס"ה 9500 ש"ח.

==

כולל עטרת יצחק. מה אגיד לכם - מעין עולם הבא. אוירה מדהימה של תורה וגדולה במקום אחד. בזמן הסדר, אוכלי המן - לחם מן השמים. בבין הסדרים? אוכלי ניסים כלכליים!

לחם והשקעות מן השמים. הכל רותח. פינדרלה, בסדנו, SP500. 90/10. יאכטות במונקו. כימיכלים לבואש של משטרה. פלנטיר עדיפה על רפאל ורפאל עדיפה על לוקהיד מרטין. הכל מהכל. ואני לאט לאט מתחיל להבין מה אני צריך לעשות עם ה-9500 ש"ח.

אני קורא, מקשיב, מתווכח, ולדעתי אני כבר מומחה שוק ההון. בתחילה מהדסק הכלכלי של יתד. בהמשך גיליתי שיש פח כתום בהבנים גבול רמת-גן עם מבוגר שזורק לתוכו את עיתוני הגלובס הכתומים שלו. אני מרחיב אופקים.

הזאב מעטרת יצחק

עוברים כמה חודשים, ואני רוצה להיות עצמאי. לרכוש ולמכור בעצמי את המניות. סוחר עצמאי בבין הסדרים!

מתוך כל החומרים שקראתי - ואני עדיין קורא ולומד, רקחתי את המתכון שלדעתי ינצח: ארכוש ואמכור מניות בול לפי המלצות האנליסטים.

למי שלא מכיר - גופי ההשקעות הגדולים בעולם [וגם בישראל] מוציאים מדי פעם המלצות שלהם על מניה. המלצות למשל כמו "קניה חזקה", "החזק" "מכירה" וכו' .

תראו - הרי האנשים האלו בבנקים הגדולים, גולדמן זקס וג'יי.פי מורגן, הם כמו ה'מועצת' של עולם הכסף. אם הם אומרים 'קנייה' (Buy), מי אני שאחלוק עליהם? ואם הם אומרים 'מכירה' (Sell), אני בורח כמו מאש.

דז'לובסקי אומר תמיד: "תתעייצו עם מומחים". האם יש מומחים גדולים יותר מגולמן זקס וג'יי פי מורגן? או מהכלכלנים של מזרחי פועלים ומיטב? לאורן ניסע ונלך.

אבחר חמש מניות, כולן עם המלצות "קנייה חזקה": ברגע שלאחת מהן יש פקודת "מכירה" אני מוכר מיד ורוכש תחתיה מניה עם פקודת "קניה חזקה".

בלי שאלות, בלי סברות – "נעשה ונשמע".

וכמובן - פיזור. זה גם היה כתוב בטור של אלטשולר שחם במגזין המסחרי של המודיע. "פיזור," אמרתי לגיטי, בזמן שארגנתי שוב את הצ'קים מהחתונה, "זה הסוד". "אם חס וחלילה מניה אחת נופלת, הארבע האחרות הן כמו 'ערי מקלט'. אם יבא עשו אל המחנה האחת והכהו - והיה המחנה הנשאר לפלטה".


ותשואה ברוב יועץ. אבל אין צורך לקבל דבריו כתורה מסיני

בספסל בצד הכולל, יושב ר' חיים לוינסקי. אותו מקום כבר 40 שנה, מהחתונה. ללא שטעלע וללא כבוד. אבל לפי השמועה, הוא איש שוק ההון. ביום לומד גמרא, בלילה לוחש למניות הנכונות.

החברים אומרים עליו שיש לו את החוש הנכון. ידע בדיוק מתי לצאת מטאואר סמי קונדקטור. הוא קלע את הרגע הנכון לכניסה לנקסט-אקשן וכרית תעשייה (חברות שמכרו מרעומים לאקדחים והתפוצצו בעידן המלחמות החדש). מגע הזהב.

רואים אותו גם עומד הרבה בכספומטים של דיסקונט ומסתכל על גרפים. זה האיש.

לקח לי זמן להתקרב לר' חיים.

בהתחלה ניגשתי אליו והתחלתי לדבר איתו על העניין אם ספיקא דאורייתא לחומרא - מדאורייתא או מדרבנן. דיברנו גם על איזה ר"ש בכלאיים שמתנגש עם מהרי"ט אלגאזי בהלכות חלה.

אחרי כמה שיחות כאלו, כבר הרגשתי יותר נעים לדבר איתו על השקעות. התביישתי להציג לו שאני בעצמי המצאתי מודל - אז סיפרתי לו שזה מודל של הבוס של רעייתי מהעבודה [אשתי במוקד שירות לקוחות של פייכלר בחנוכה מבטחים], ושאני רוצה לשאול מה דעתו על המודל הזה. הוא דווקא הקשיב לי יפה, אבל עשה לי חתכת "וימאן".

"לא. אין לך שום סיכוי לסחור בעצמך. אני לא סוחר בעצמי, וכל מה שמדברים עלי זה שטויות. אתה אולי תרוויח פעם אחת מאיזה עליה של השוק, אבל אין לך סיכוי לנצח את בתי ההשקעות - אין אף בית השקעות מוסדי בכדור הארץ שהציג בהסטוריה תשואה של מעל 10 אחוז לשנה באופן קבוע.לבתי ההשקעות יש את הסוחרים הכי טובים, יש להם "מסוירת" של דורי דורות של השקעות, ויש להם תוכנות חכמות, וכולי וכולי. לכן, אם אתה רוצה לעשות "גורל" על הכסף שלך, תעשה את זה. אבל אם אתה רוצה לבנות לך פרנסה או עושר מהכסף, תעזוב".

לא אשמע בקולו. כבר בהבנה שלו על הספיקא דאורייתא ראיתי שהוא ראש בקיר. משהו שבו "מְשַׁמְרֵן אותו". אם רק היה מבין לעומק את התכנית המהפכנית הסודית שלי, היה מבין שהוא לא בכיוון.

אומר ועושה

אני נכנס לבנק. הפקיד מפנה אותי לקומה העליונה (איפה שאנשי העסקיים הרציניים נמצאים). אוויר פסגות. ניגש ליועץ ההשקעות. מבוגר, משופם, נראה לי היה פעיל מפד"ל בתקופת זבולון המר. דביר שמו.
"תשמע, אני לא חושב כדאי לך להיות סוחר עצמאי. אתה לא תנצח את המדדים לבד, למה שלא תקנה פשוט מדדים או תיתן לבתי ההשקעות לעבוד במקומך"?
"דביר, אני יודע מה אני עושה, תפתח לי בבקשה חשבון מסחר עצמאי. אני מכיר את הכל והתייעצתי".
הנה תחתום כאן, הרשאות גם באינטרנט. אתה יכול בכספומט בקומה הראשונה לרכוש ולמכור בעצמך את המניות. בהצלחה.

מדביר ירדתי ישר ללובי הכניסה בבנק. חדר כספומטים שלם! בדיוק לסוחרים עצמאיים כמוני! דחפתי את כרטיס האשראי שלי, נכנסתי למערכת. איזו תחושה חלומית. אוף, מסתבר שמניות בארה"ב זה רק בשעה 16:30. הלכתי הביתה מהורהר כולי, וחזרתי אחרי שעתיים. אלו היו שעתיים של הרהורי נפץ.

ואלו המניות שבחרתי:

מיקרוסופט (MSFT): כי מיקרוסופט. פייזר (PFE): כי אנשים תמיד יהיו חולים, השם ירחם, ותמיד יצטרכו תרופות. דיסני (DIS): כי בני הדודים החולצות הכחולות מפתח תקווה אמרו שהילדים מכורים לזה. אינטל (INTC): "טוב, אינטל זו חברה של 70 שנה. חזקה כמו המעבדים שלה. בנק אוף אמריקה (BAC): בנק זה כמו כספת. מי ששם כסף בכספת, הכסף נשמר.

מניה של מיקרוסופט עלתה $320. תוך חודשיים המניה טסה ל-$400. "גיטי!" אני צעק במטבח, "האנליסטים האלה הם צדיקים נסתרים! כל מילה שלהם – פנינה. אנחנו בדרך לדירה בבני ברק בלי משכנתא!"

גם באינטל זה התחיל על רגל ימין. פתאום, המניה זינקה ל-$40 בגלל איזה סובסידיה ממשלתית והבנה שTSMC לא מצליחה להקים מפעל שבבים מחוץ לטאייואן.

"נו, הנה זה קורה שוב!" בדיוק כמו במיקרוסופט. האמת חשבתי כבר שאם אשים פה עוד כסף עכשיו, אכפיל את הכל. אבל לא. אני לא זז מהעקרונות שקבעתי לי במודל. פיזור זה פיזור. ויציבות היא יציבות.

אבל משהו מוזר מתרחש באינטל: במשך חודשים אחרי הקניה, האנליסטים אמרו עדיין "קנייה" אבל בפועל המניה ירדה מ-$40 ל-$35, ואז ל-$30. החזקתי חזק. "אם הם עדיין אומרים Buy (קניה) - הם יודעים משהו שאני לא יודע".

ואז, בוקר אחד, המניה צנחה ל-$22 בעקבות דוחות קטסטרופליים. רק באותו רגע, בשעה 16:30 שעון ישראל, יצא העדכון: "הורדת דירוג ל-Sell [מכירה]".

אני פועל לפי ה"הלכה" שלי. מכרתי מיד ב-$22. הפסד נקי של כמעט 50%.

"לפחות הצלתי את מה שנשאר" ניחמתי את עצמי. יומיים לאחר מכן, המניה זינקה ל-$26 כי משקיעים חשבו שהיא "זולה מדי". הבטתי בכספומט ברעד - והלב נשרף. "האנליסט אמר 'מכירה' בקרקעית, ואני, כמו חסיד שוטה, הקשבתי לו"

גם פייזר גילתה שהעולם הפסיק לפחד ממגפות, והמניה התחילה לנזול למטה כמו נר של חנוכה בסוף הערב.

בדיסני נכנסה למלחמות תרבות ואיבדה מנויים. היה שם איזה חבר דירקטוריון שהחליט שמהיום כל המשחקים והסרטים של דיסני יהיו בדמויות של כהי עור כדי להפוך את דיסני לשיוויונית. השוק בעידן טראמפ לא אהב את זה. $2,000 שלי הפכו ל-$1,400.

"לא נורא, מיקרוסופט בטח מחזיקה את הכל" אבל מיקרוסופט באותה שנה פשוט "עמדה במקום". היא לא עלתה, היא רק התנדנדה כמו שאני עומד בשמונה עשרה.

הסיכום היה מחריד:

אינטל: 40%-

פייזר: 25%-

דיסני: 15%-

בנק אוף אמריקה: 5%+ (הנחת היחידה)

מיקרוסופט: 2%+

במקום 9,500 ש"ח, היו לי ביד בערך ש"ח 6,800.

כנראה שהמודל שלי לא היה נכון.

שבתי לר' חיים

סיפרתי לו על מה שקרה עם הבוס של אשתי. אבל הוא הבין במי מדובר.

ר' חיים הביט בי במבט ששמור לאלו שמנסים להסביר למה הם איחרו לסדר ב'. "תבין," הוא אמר והניח את ידו על כתפי, "האנליסטים האלו לא עובדים אצלך, והם בטח לא עובדים בשביל ה-9,500 ש"ח שלך. כשהם מוציאים 'המלצת קנייה', זה אחרי שהלקוחות הגדולים שלהם כבר קנו. כשהם מוציאים 'מכירה', זה אחרי שהם כבר הספיקו לצאת מהפוזיציה ולהשאיר אותך לסגור את האור. הטלפון הכשר שלך, הוא האחרון שמקבל את השיחה מגולדמן זקס"

יצאתי מהכולל. השמש של צהריים הכתה ברחוב בן זכאי. נכנסתי שוב לסניף הבנק, אבל הפעם לא עליתי לקומה של "אנשי העסקים הרציניים". עצרתי ליד דביר המשופם בקומה הראשונה.

"דביר," אמרתי בשקט, "תמכור הכל. את הכל."

הוא לא שאל שאלות. הוא רק הקיש כמה פעמים על המקלדת. "נשארו לך 6,800 ש"ח. מה לעשות איתם? להעביר לעו"ש?"

"לא," עניתי, ונזכרתי במילים של דביר מהפגישה הראשונה ובחיוך של ר' חיים. "תקנה לי בזה קרן סל. מדד S&P 500. או שתביא לי פה המלצה על גוף מוסדי שיעשה משהו עם הכסף הזה לחתונה של הילד הראשון שלי. וזהו. תנעל את המסך."

חזרתי הביתה. גיטי הסתכלה עליי. היא לא הייתה צריכה לשאול, היא ראתה את הפנים שלי. "נו? מה עם הדירה בבני ברק?"

"היא תבוא, אבל לא מה9500 ש"ח" אמרתי והתיישבתי ליד השולחן, "אבל היא תבוא כמו שלומדים תוספות. לאט, בהתמדה, ובלי לנסות להמציא את הגלגל מחדש. האנליסטים מגולדמן זקס יכולים להמשיך להמליץ, אני חוזר לסדר א'."

===

והזאב מעטרת יצחק? הוא פרש בשיא. היום הוא סתם אברך עם 6,800 ש"ח שצומחים לאט במדד, והרבה יותר שקט נפשי כשהוא פותח את הגמרא. לפחות עכשיו, כשהוא לומד על "המפקיד מעות אצל חברו", הוא כבר יודע בדיוק למי כדאי להפקיד אותן – ולמי ממש לא.

(מנהלים פליז, אל תהפכו את הפוסט למאמר. אני מעדיף אולו כאן בפורום כשרשור רגיל. תודה)

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה