הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #1
אקדים, שמעולם לא למדתי פרסום (מלבד מקריאת פוסטים של לאה בלויא ואלי אלימלך, כמובן) אבל כמעט ואני לא מוציא פרסומת מתחת ידי שלא מושקע בה כמה שעות טובות של מחשבה. וכרגע אני אמור לפרסם מודעה לחנות פשוטה של ארבעת המינים, ואודה שכמעט ולא מצאתי איזה קצה חוט להיתלות בו. ולכן אני פונה אליכם לעזרה., ואני פורש לפניכם את הגיגי לבי בנושא.
שוק ארבעת המינים, הוא שוק רחב מאוד ומגוון, יש בו כל כך הרבה סוגים של סוחרים ומשווקים וכל כך הרבה סוגי לקוחות, ניסיתי לסכם את זה מזווית הראייה שלי.
נתחיל עם הלקוחות שבתור לקוח אני מכיר אותם יותר מקרוב.
1. רבנים ואדמורי"ם, אלו שלא יוצאים כלל לחפש ד' מינים, אלא החסיד או הנאמן שלהם מביא להם אתרוג ולולב ישר מהפרדס, או מהחנות שבבעלותו, נקיים יפים ומהודרים השפיץ שבשפיץ השמור כבר - מאז שהובחן לראשונה כאתרוג או לולב נאה - לאדמו"ר ורב גדול ומפורסם, וכמעט שאין אפשרות לפשוטי עם להגיע לרמתם של אלו.
2. רבנים קטנים יותר וראשי קהילות, שהם כבר משלמים על האתרוג, אבל הקשרים שלהם בחלונות הגבוהים פועלת לטובתם שיוכלו לקבל את ה"שופרא דשופרא" מהסוחר החסיד והנאמן להם, אבל זה כבר בדרך כלל "בתשלום" (שלא כמו באדמורי"ם ורבנים ש"זכות" הוא לתת להם ד' מינים)
3. החשובים והמיוחסים לבית *בריסק *חזו"א וכדומה, המומחים "המבינים" והבקיאים ביותר בהלכות ד' מינים וכל השמועות והמסורת וההרגשים הנלווים, שגם להם יש קשרים במקומות הנכונים, אבל הם כבר צריכים לחפש ולבחור מבין המבחר המהודר המוצע להם, ולבחון בישוב הדעת ודקדוק ועיון הלכה כל לולב ולולב אתרוג ואתרוג, ובסוף הם יוצאים עם הלולב שלהם שמחים וטוב לב, (ובחג ימצאו רבים שירצו לנענע עם ד' מינים שלהם, לצורך הידור מצווה).
4. הצורבים והלומדים כל אחד לפי שיטתו ולפי המקום שממנו הוא מגיע ובמקביל חסידים ואנשי מעשה כל אחד לפי המסורת שלו. מתרוצצים בשוק ימים ולילות, בוחנים שוב אצל פלוני ומנסים אצל מישהו אחר, מנסים את מזלם עם שניים או שלושה לולבים, ועולים אל המומחה ה"מייבין" או הרב שלהם ושואלים את חוו"ד, ואם הוא יתרגש ממראה הבחירה שלהם אז הם יחליטו סוף סוף שאכן זה "הלולב" השפיץ *אותו *הם *ידעו והצליחו לבחור.
5. האנשים שלא יודעים כל כך טוב את ההלכות וכו' ועם כל זה הם מחפשים ומחפשים ושואלים מומחה או למדן פלוני ואלמוני, עד שבסוף הם מחליטים על ד' מינים שלהם, (וזאת מבלי שהצופה מהצד יוכל להבין למה הוא הניח את האתרוג הראשון ודבק באתרוג העשירי, או לחילופין למה אחרי העשרים הוא חזר לראשון)
6. בעלי בתים ואלו שלא כל כך מהדרים יורדים אל השוק בערב חג, או מקסימום יום לפני, לוקחים מהבא ליד או אפילו סטים ארוזים, משלמים וחוזרים הביתה.
הסוחרים
1. בעלי הפרדס, שלהם זכות הסיווג הראשוני וכמובן שהם זוכים באוצרות היותר יקרים.
2. הסוחרים המשווקים הגדולים, שיש להם קשרים אדוקים עם בעלי הפרדס.
3. הסוחרים הפשוטים יותר, שאין להם קשרים, אבל הם מנסים ככל יכולתם לבחור את הסחורה המהודרת יותר.
4. הסוחרים הזולים שקונים מכל הבא ליד ומוכרים בדוכן באיזה שוק המיועד לכך.
ועכשיו לענייננו.
אני אמור לפרסם סוחר מדרגה 3, שאין לו קשרים מיוחדים והוא נאלץ להשלים עם טיב הסחורה אותה הוא מקבל, האם ביכולתי לעשות משהו בשבילו או לא?
ולכאורה חשבתי שאין לי קהל יעד אחר, מלבד דרגה 5 ו 6 שהם הסוג שאם לא מבינים כמעט כלום בד' מינים, ואפשר למכור להם "לוקשן", האם זה נכון? או לא.
ואם כן חשבתי שפשוט עלי להמציא משהו חדש ולא מוכר, כדי להיות קצת שונה ולתפוס תשומת לב, כמו למשל: "חדש" בלולבי מרשמרו, "מחלקת השמורים" המקום בו קיבצנו בשבילך את השפיץ והמהודר ביותר, וכדו' וכדו' ואז לקוות שהקהל יעד האמור יקנה את הפיתיון וכך אוכל למשוך כמה שיותר קונים מהזן הזה, וכמובן שלא אשכח לפרסם שאנו מוכרים גם סטים מהודרים א א.
האם *קלעתי *צדקתי *טעיתי *לגמרי לא בכיוון
אחכה מאוד לחוו"ד המקצוענים.
בתודה מראש
שוק ארבעת המינים, הוא שוק רחב מאוד ומגוון, יש בו כל כך הרבה סוגים של סוחרים ומשווקים וכל כך הרבה סוגי לקוחות, ניסיתי לסכם את זה מזווית הראייה שלי.
נתחיל עם הלקוחות שבתור לקוח אני מכיר אותם יותר מקרוב.
1. רבנים ואדמורי"ם, אלו שלא יוצאים כלל לחפש ד' מינים, אלא החסיד או הנאמן שלהם מביא להם אתרוג ולולב ישר מהפרדס, או מהחנות שבבעלותו, נקיים יפים ומהודרים השפיץ שבשפיץ השמור כבר - מאז שהובחן לראשונה כאתרוג או לולב נאה - לאדמו"ר ורב גדול ומפורסם, וכמעט שאין אפשרות לפשוטי עם להגיע לרמתם של אלו.
2. רבנים קטנים יותר וראשי קהילות, שהם כבר משלמים על האתרוג, אבל הקשרים שלהם בחלונות הגבוהים פועלת לטובתם שיוכלו לקבל את ה"שופרא דשופרא" מהסוחר החסיד והנאמן להם, אבל זה כבר בדרך כלל "בתשלום" (שלא כמו באדמורי"ם ורבנים ש"זכות" הוא לתת להם ד' מינים)
3. החשובים והמיוחסים לבית *בריסק *חזו"א וכדומה, המומחים "המבינים" והבקיאים ביותר בהלכות ד' מינים וכל השמועות והמסורת וההרגשים הנלווים, שגם להם יש קשרים במקומות הנכונים, אבל הם כבר צריכים לחפש ולבחור מבין המבחר המהודר המוצע להם, ולבחון בישוב הדעת ודקדוק ועיון הלכה כל לולב ולולב אתרוג ואתרוג, ובסוף הם יוצאים עם הלולב שלהם שמחים וטוב לב, (ובחג ימצאו רבים שירצו לנענע עם ד' מינים שלהם, לצורך הידור מצווה).
4. הצורבים והלומדים כל אחד לפי שיטתו ולפי המקום שממנו הוא מגיע ובמקביל חסידים ואנשי מעשה כל אחד לפי המסורת שלו. מתרוצצים בשוק ימים ולילות, בוחנים שוב אצל פלוני ומנסים אצל מישהו אחר, מנסים את מזלם עם שניים או שלושה לולבים, ועולים אל המומחה ה"מייבין" או הרב שלהם ושואלים את חוו"ד, ואם הוא יתרגש ממראה הבחירה שלהם אז הם יחליטו סוף סוף שאכן זה "הלולב" השפיץ *אותו *הם *ידעו והצליחו לבחור.
5. האנשים שלא יודעים כל כך טוב את ההלכות וכו' ועם כל זה הם מחפשים ומחפשים ושואלים מומחה או למדן פלוני ואלמוני, עד שבסוף הם מחליטים על ד' מינים שלהם, (וזאת מבלי שהצופה מהצד יוכל להבין למה הוא הניח את האתרוג הראשון ודבק באתרוג העשירי, או לחילופין למה אחרי העשרים הוא חזר לראשון)
6. בעלי בתים ואלו שלא כל כך מהדרים יורדים אל השוק בערב חג, או מקסימום יום לפני, לוקחים מהבא ליד או אפילו סטים ארוזים, משלמים וחוזרים הביתה.
הסוחרים
1. בעלי הפרדס, שלהם זכות הסיווג הראשוני וכמובן שהם זוכים באוצרות היותר יקרים.
2. הסוחרים המשווקים הגדולים, שיש להם קשרים אדוקים עם בעלי הפרדס.
3. הסוחרים הפשוטים יותר, שאין להם קשרים, אבל הם מנסים ככל יכולתם לבחור את הסחורה המהודרת יותר.
4. הסוחרים הזולים שקונים מכל הבא ליד ומוכרים בדוכן באיזה שוק המיועד לכך.
ועכשיו לענייננו.
אני אמור לפרסם סוחר מדרגה 3, שאין לו קשרים מיוחדים והוא נאלץ להשלים עם טיב הסחורה אותה הוא מקבל, האם ביכולתי לעשות משהו בשבילו או לא?
ולכאורה חשבתי שאין לי קהל יעד אחר, מלבד דרגה 5 ו 6 שהם הסוג שאם לא מבינים כמעט כלום בד' מינים, ואפשר למכור להם "לוקשן", האם זה נכון? או לא.
ואם כן חשבתי שפשוט עלי להמציא משהו חדש ולא מוכר, כדי להיות קצת שונה ולתפוס תשומת לב, כמו למשל: "חדש" בלולבי מרשמרו, "מחלקת השמורים" המקום בו קיבצנו בשבילך את השפיץ והמהודר ביותר, וכדו' וכדו' ואז לקוות שהקהל יעד האמור יקנה את הפיתיון וכך אוכל למשוך כמה שיותר קונים מהזן הזה, וכמובן שלא אשכח לפרסם שאנו מוכרים גם סטים מהודרים א א.
האם *קלעתי *צדקתי *טעיתי *לגמרי לא בכיוון
אחכה מאוד לחוו"ד המקצוענים.
בתודה מראש
