הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #1
פוסט מחכים בבלוג המצויין כרגיל של ליאת אבדי:
http://abadiguard.wordpress.com/
תהנו.
סליחה מהנתיבים/מאותרגים שלא יוכלו לראות את התמונות.
למי שיש זמן וכוח (לי אין...), יהיה נחמד אם יעלה לטובת כולם.
---
הפעם בחרתי לתרגם (תרגום חופשי ובגוף שלישי) פוסט מרתק שקראתי, ותודה לאסף בן-ארי על הקישור.
הפוסט נכתב ע"י תום ופיל מסטודיו Mat Dolphin בלונדון, סטודיו לעיצוב גרפי שמעניק בין השאר שירותי עיצוב לוגו. הכל התחיל מהתקלותם האקראית במתחרה המציע עיצוב לוגו ב-42$ (!) בתהליך הכולל שני סבבי תיקונים והגשת לוגו סופי במספר פורמטים. הם מיהרו לחלוק את הידיעה בטוויטר.
מהר מאוד נתקבלו תגובות ממעצבים שבלשון המעטה לא התלהבו מהרעיון. כולם הסכימו שעיצוב לוגו לוקח זמן. זמן לחקור, לבצע סיעור מוחות, לפתור, לעצב, לפתח ולסגנן ולא יכול להיות שכל התהליך הזה מתוקצב בכל כך מעט כסף.
אז הם החליטו לבצע מחקר קטן משלהם. הדרך הקלה היתה להזמין עיצוב לוגו ולבקר כמעצבים את עבודת העיצוב. במקום זה, הם החליטו לעבור את תהליך העיצוב כלקוח רגיל, שאין לו שום הבנה בתחום העיצוב הגרפי, ללא התערבות ברמה הגרפית ומתוך התמסרות מלאה לתהליך. את הפנייה שלהם הם החליטו לבצע כעסק (בדוי) בתחום האינסטלציה 'Dolphin Plumbing Services'.
חיפוש בגוגל של הביטוי 'לוגואים זולים' הביא לתוצאות רבות של 'שירותי עיצוב לוגו איכותיים במחירים נמוכים'. החברה הראשונה עמה יצרו קשר הציעה עיצוב לוגו לפי הזמנת והגדרת הלקוח וללא הגבלת סבבי תיקונים (מה שנראה בעינהם מוגזם עוד יותר), וכל זאת בעבור 8.99 פאונד + מע"מ (פחות או יותר 50 ש"ח). נשמע טוב. טוב מדי. ואכן, לא נתקבלה תשובה לפנייתם באימייל. אז הם המשיכו לחברה הבאה.
גם החברה השנייה הציעה שירות דומה, ללא הגבלת סבבי תיקונים, ובנוסף הובטח כי כל התהליך כולו יקח בין יום לשלושה ימים. כל זאת תמורת 25 פאונד (בערך 120 ש"ח). סכום יקר יותר משמעותית, אבל בשם 'הרוח העיתונאית', החליטו תום ופיל ללכת על זה.
בפנייה באימייל הם ציינו את שם החברה ופרטו את תחומי העיסוק שלה (תיקוני צנרת ודליפות והתקנות של מערכות אינסטלציה), מיקום העסק (מזרח לונדון), מספר העובדים (2), הדגישו ערכים משמעותיים (שירות מהיר, נקי וזול) וציינו כי אין להם העדפה צבעונית או גרפית כלשהי, אך מעוניינים בלוגו יפה ומקצועי.
עוד באותו יום, נתקבלה תגובת החברה. הם ביקשו להסדיר את התשלום. תום ופיל העבירו מיידית את פרטי הבנק שלהם (בלי ערבות, לחברה אינטרנטית עליה שמעו לפני שעתיים) וחיכו. כעבור שעה קיבלו אישור לתשלום וגישה לחשבון ונאמר להם כי בתוך 48 שעות יתקבלו העיצובים הראשוניים.
כעבור יומיים, נתקבל אימייל ובו שישה עיצובים הממתינים לתגובתם:
בנקודה זו, החליטו תום ופיל שלא להתעכב על טיבן של האופציות הראשונות שהוגשו (אל דאגה, ניתוח מעמיק בהמשך…). הם רצו להתקדם בתהליך, תוך שילוב בקשות לשיפור בצורה הגיונית וממוצעת, באופן שמצד אחד ימצה את התהליך ומצד שני לא יתגרה ברמת הסבלנות של המעצב. תגובתם הראשונית היתה קצרה ועניינית: "תודה, נראה טוב. אוהבים את אופציה מספר 2, אבל תמונת הדולפין מעט ילדותית, יש דרך להפוך אותה ליותר מקצועית ובוגרת? השירות שאנו מציעים הוא איכותי ואנו רוצים לשקף זאת".
תוך יום, נתקבלו האופציות הבאות:
הפעם, תגובתם היתה: "תודה, אלו נהדרים! האם אפשר לעדכן את האיור כך שיראה שהדולפין יוצא מהמים? נראה שהוא ממוקם מאחוריהם. בנוסף, האם אפשר להרחיק את ההתזות מהפנים שלו?" ושוב, כעבור יום, נתקבלו אופציות עדכניות:
ולסיום סיומת, ענו פיל ותום את התגובה הבאה: "אנחנו מתקרבים, נראה מצויין. דבר נוסף שרצינו לנסות הוא להקיף את הכל בעיגול. אפשרי? אם כן, נשמח לראות אפשרויות צבעוניות שונות (לא בכחול). נשמח לדעת שזה בסדר".
והנה תגובתו הפרקטית של המעצב:
העבודה הסתיימה. ההערה לגבי צבע העיגול המקיף אמנם לא זכתה להתייחסות, אך תום ופיל החליטו לאשר את הלוגו באימייל צוהל ושמח וביקשו אותו בפורמטים המובטחים (קובץ המקור הוקטורי וקבצי תמונה ברזולוציה גבוהה). למחרת, הם קיבלו אותם. נקודה טכנית לציון בשלב זה, הפורמטים הוקטוריים נשלחו כשהפונט במצב של טקסט חי. ולמי שפחות מבין – כששולחים לוגו בפורמט המקור ללקוח, יש לבצע המרה של הטקסט החי (טקסט הניתן לעריכה) לצורה. אחרת, אם ללקוח לא מותקן הפונט במחשב (וקרוב לודאי שלא), הוא לא יצליח לראות את הלוגו כמו שצריך. אבל שוין. בואו נתקדם לניתוח האמיתי של התהליך.
אז מה היה לנו כאן?
הדרך הפשוטה לנתח את עבודת העיצוב היא פשוט להכנס בה ולהראות כמה היא לא טובה. אבל הנקודה החשובה עלולה להתפספס. התשלום עבור תהליך העיצוב היה נמוך באופן חד משמעי, אך עבור נותן השירות הוא נראה הגיוני ומשתלם. אפילו למעצב מתחרה שעובד במהירות ובלחץ היסטרי היה לוקח זמן ליצר שישה לוגואים עם שלושה סבבי תיקונים. ויש גם את הזמן המצטבר שלוקח לעבור על האימיילים, לשמור את הקבצים והשינויים, להעלות אותם לשרת ולעדכן את הלקוח בכך. האם כל זאת באמת עולה 25 פאונד?
כמעצבים, הזמן שלנו, הקריאטיביות שלנו והיכולות הטכניות שלנו הם הדבר היחידי שאנחנו באמת מציעים למכירה. זה הרי ידוע שכל אחד יכול היום לעשות שימוש בתוכנת עיצוב מתאימה ולמכור תוצרים גרפיים בסכום מגוחך באופן שמרתיח את ציבור המעצבים ופוגע בהם. אך האם לאינסטלטור שפשוט רצה משהו להדביק על כרטיס הביקור שלו באמת אכפת אם הוא יכול להשיג זאת במחיר כזה??
התהליך שתואר כאן היה קצר, פשוט ודרש מעט מאוד מאמץ מצד הלקוח שלמעשה נדרש לשלם, לצפות במספר עיצובים ולהגיד מה לשנות. בהנחה שלמעצב מהעבר השני היה ידע דל, אם בכלל, בטיפוגרפיה, קומפוזיציה וצבעוניות, הסכום ששולם היה הגיוני. אז למה זה כל כך מרגיז את ציבור המעצבים? לא נראה שמדובר במקרה של 'חשיפת האמת' של ציבור המעצבים באופן שלא מאפשר להם יותר לנקוב בסכומים המקוריים. מה שמרגיז כאן היא העובדה שאותן דרכי קיצור מורידות את איכות העבודה והערך שמשווים לעבודת עיצוב טובה, בעיני אלו הנמצאים מחוץ לתעשיית העיצוב.
כמו בכל תחום אחר, תמיד אפשר למצוא אלטרנטיבות זולות. אך ידוע ש"הזול הוא יקר". מכונית זולה תתקלקל לעיתים קרובות יותר וארוחה זולה לא תפנק כמו ארוחה יקרה (מנסיוני האחרון, אוסיף שגם נסיון לנפוש בצימר זול עלול להביא לפוסט עצבני). במקרה של האינסטלטור, הוא בחר לשלם מעט, ולכן לא קיבל לוגו שישדר שירות איכותי כמו שרצה. יכול להיות שהדבר האחרון שיעניין לקוח שהמטבח שלו מוצף הוא טיפוגרפיה טובה, אבל עיצוב טוב כן משנה ואפשר לומר בודאות שיצא לכל אחד מאיתנו לא לבחור בשירותיו/מוצריו של עסק בהתבסס אך ורק על נראותו הגרפית, בין אם מדובר בלוגו, אתר אינטרנט או חזית של חנות.
ומה לגבי עסקים שלא רוצים לשדר "איכות" או "יוקרה"? אולי ידידנו האינסטלטור מחובר לקרקע, איש כן והגון ורוצה לשקף זאת בלוגו לא 'מפוצץ' ובסיסי? טענה חשובה. אך בשום שלב בתהליך העיצוב שהודגם לא נשאלו שאלות מסוג זה מטעם המעצב. קל, קל מדי היה להתניע את התהליך. נראה היה שלמעצב בצד השני הכל היה ברור מספיק כדי לדעת מה נכון לעצב עבור חברה שאין לה מושג קלוש בתחום. האם באמת יש לנותן שירות מסוג זה סיכוי לייצר משהו בעל ערך או שפשוט ניתן לבחור פונט רנדומלי ולהוסיף איור clipart סטייל? בסופו של דבר, התקבל כאן לוגו בעיצוב זול, לא מקצועי ולא אפקטיבי.
אך האם יש מקום בתעשייה לעיצוב לוגו בסכומים כאלה ובתהליך כזה? התשובה היא שכנראה שכן. חברות או יחידים שאינם באמת רואים בחשיבות יצוגם הגרפי עניין מהותי וחשוב, אינם צריכים להיות מואשמים בכך ששילמו מעט ככל האפשר, מאחר והם אינם באמת מעריכים עיצוב טוב. האם הדבר פוגע בתעשייה? גם כאן התשובה היא כן. עיצוב רע לא יכול להיות דבר טוב.
אז מה עכשיו? האם נקום ונלחם באותן חברות? אולי נלך על חרם? אולי נוריד את מחירנו משמעותית ונתחרה בהם? תשובתם של תום ופיל היא – לא תודה. ההגנה הטובה ביותר היא להפיק תוצרים איכותיים במחירים הוגנים המשלבים את הלקוח בעיצוב, מתבססים על שאלות נכונות ומאתגרים את הבריף, מתייחסים בצורה מקצועית להערות הלקוח, לפרספקטיבה שלו ולתובנות שלו כבעל המוצר/השירות ומהווים פתרון מקצועי המותאם בדיוק לו.
http://abadiguard.wordpress.com/
תהנו.
סליחה מהנתיבים/מאותרגים שלא יוכלו לראות את התמונות.
למי שיש זמן וכוח (לי אין...), יהיה נחמד אם יעלה לטובת כולם.
---
הפעם בחרתי לתרגם (תרגום חופשי ובגוף שלישי) פוסט מרתק שקראתי, ותודה לאסף בן-ארי על הקישור.
הפוסט נכתב ע"י תום ופיל מסטודיו Mat Dolphin בלונדון, סטודיו לעיצוב גרפי שמעניק בין השאר שירותי עיצוב לוגו. הכל התחיל מהתקלותם האקראית במתחרה המציע עיצוב לוגו ב-42$ (!) בתהליך הכולל שני סבבי תיקונים והגשת לוגו סופי במספר פורמטים. הם מיהרו לחלוק את הידיעה בטוויטר.
מהר מאוד נתקבלו תגובות ממעצבים שבלשון המעטה לא התלהבו מהרעיון. כולם הסכימו שעיצוב לוגו לוקח זמן. זמן לחקור, לבצע סיעור מוחות, לפתור, לעצב, לפתח ולסגנן ולא יכול להיות שכל התהליך הזה מתוקצב בכל כך מעט כסף.
אז הם החליטו לבצע מחקר קטן משלהם. הדרך הקלה היתה להזמין עיצוב לוגו ולבקר כמעצבים את עבודת העיצוב. במקום זה, הם החליטו לעבור את תהליך העיצוב כלקוח רגיל, שאין לו שום הבנה בתחום העיצוב הגרפי, ללא התערבות ברמה הגרפית ומתוך התמסרות מלאה לתהליך. את הפנייה שלהם הם החליטו לבצע כעסק (בדוי) בתחום האינסטלציה 'Dolphin Plumbing Services'.
חיפוש בגוגל של הביטוי 'לוגואים זולים' הביא לתוצאות רבות של 'שירותי עיצוב לוגו איכותיים במחירים נמוכים'. החברה הראשונה עמה יצרו קשר הציעה עיצוב לוגו לפי הזמנת והגדרת הלקוח וללא הגבלת סבבי תיקונים (מה שנראה בעינהם מוגזם עוד יותר), וכל זאת בעבור 8.99 פאונד + מע"מ (פחות או יותר 50 ש"ח). נשמע טוב. טוב מדי. ואכן, לא נתקבלה תשובה לפנייתם באימייל. אז הם המשיכו לחברה הבאה.
גם החברה השנייה הציעה שירות דומה, ללא הגבלת סבבי תיקונים, ובנוסף הובטח כי כל התהליך כולו יקח בין יום לשלושה ימים. כל זאת תמורת 25 פאונד (בערך 120 ש"ח). סכום יקר יותר משמעותית, אבל בשם 'הרוח העיתונאית', החליטו תום ופיל ללכת על זה.
בפנייה באימייל הם ציינו את שם החברה ופרטו את תחומי העיסוק שלה (תיקוני צנרת ודליפות והתקנות של מערכות אינסטלציה), מיקום העסק (מזרח לונדון), מספר העובדים (2), הדגישו ערכים משמעותיים (שירות מהיר, נקי וזול) וציינו כי אין להם העדפה צבעונית או גרפית כלשהי, אך מעוניינים בלוגו יפה ומקצועי.
עוד באותו יום, נתקבלה תגובת החברה. הם ביקשו להסדיר את התשלום. תום ופיל העבירו מיידית את פרטי הבנק שלהם (בלי ערבות, לחברה אינטרנטית עליה שמעו לפני שעתיים) וחיכו. כעבור שעה קיבלו אישור לתשלום וגישה לחשבון ונאמר להם כי בתוך 48 שעות יתקבלו העיצובים הראשוניים.
כעבור יומיים, נתקבל אימייל ובו שישה עיצובים הממתינים לתגובתם:
בנקודה זו, החליטו תום ופיל שלא להתעכב על טיבן של האופציות הראשונות שהוגשו (אל דאגה, ניתוח מעמיק בהמשך…). הם רצו להתקדם בתהליך, תוך שילוב בקשות לשיפור בצורה הגיונית וממוצעת, באופן שמצד אחד ימצה את התהליך ומצד שני לא יתגרה ברמת הסבלנות של המעצב. תגובתם הראשונית היתה קצרה ועניינית: "תודה, נראה טוב. אוהבים את אופציה מספר 2, אבל תמונת הדולפין מעט ילדותית, יש דרך להפוך אותה ליותר מקצועית ובוגרת? השירות שאנו מציעים הוא איכותי ואנו רוצים לשקף זאת".
תוך יום, נתקבלו האופציות הבאות:
הפעם, תגובתם היתה: "תודה, אלו נהדרים! האם אפשר לעדכן את האיור כך שיראה שהדולפין יוצא מהמים? נראה שהוא ממוקם מאחוריהם. בנוסף, האם אפשר להרחיק את ההתזות מהפנים שלו?" ושוב, כעבור יום, נתקבלו אופציות עדכניות:
ולסיום סיומת, ענו פיל ותום את התגובה הבאה: "אנחנו מתקרבים, נראה מצויין. דבר נוסף שרצינו לנסות הוא להקיף את הכל בעיגול. אפשרי? אם כן, נשמח לראות אפשרויות צבעוניות שונות (לא בכחול). נשמח לדעת שזה בסדר".
והנה תגובתו הפרקטית של המעצב:
העבודה הסתיימה. ההערה לגבי צבע העיגול המקיף אמנם לא זכתה להתייחסות, אך תום ופיל החליטו לאשר את הלוגו באימייל צוהל ושמח וביקשו אותו בפורמטים המובטחים (קובץ המקור הוקטורי וקבצי תמונה ברזולוציה גבוהה). למחרת, הם קיבלו אותם. נקודה טכנית לציון בשלב זה, הפורמטים הוקטוריים נשלחו כשהפונט במצב של טקסט חי. ולמי שפחות מבין – כששולחים לוגו בפורמט המקור ללקוח, יש לבצע המרה של הטקסט החי (טקסט הניתן לעריכה) לצורה. אחרת, אם ללקוח לא מותקן הפונט במחשב (וקרוב לודאי שלא), הוא לא יצליח לראות את הלוגו כמו שצריך. אבל שוין. בואו נתקדם לניתוח האמיתי של התהליך.
אז מה היה לנו כאן?
הדרך הפשוטה לנתח את עבודת העיצוב היא פשוט להכנס בה ולהראות כמה היא לא טובה. אבל הנקודה החשובה עלולה להתפספס. התשלום עבור תהליך העיצוב היה נמוך באופן חד משמעי, אך עבור נותן השירות הוא נראה הגיוני ומשתלם. אפילו למעצב מתחרה שעובד במהירות ובלחץ היסטרי היה לוקח זמן ליצר שישה לוגואים עם שלושה סבבי תיקונים. ויש גם את הזמן המצטבר שלוקח לעבור על האימיילים, לשמור את הקבצים והשינויים, להעלות אותם לשרת ולעדכן את הלקוח בכך. האם כל זאת באמת עולה 25 פאונד?
כמעצבים, הזמן שלנו, הקריאטיביות שלנו והיכולות הטכניות שלנו הם הדבר היחידי שאנחנו באמת מציעים למכירה. זה הרי ידוע שכל אחד יכול היום לעשות שימוש בתוכנת עיצוב מתאימה ולמכור תוצרים גרפיים בסכום מגוחך באופן שמרתיח את ציבור המעצבים ופוגע בהם. אך האם לאינסטלטור שפשוט רצה משהו להדביק על כרטיס הביקור שלו באמת אכפת אם הוא יכול להשיג זאת במחיר כזה??
התהליך שתואר כאן היה קצר, פשוט ודרש מעט מאוד מאמץ מצד הלקוח שלמעשה נדרש לשלם, לצפות במספר עיצובים ולהגיד מה לשנות. בהנחה שלמעצב מהעבר השני היה ידע דל, אם בכלל, בטיפוגרפיה, קומפוזיציה וצבעוניות, הסכום ששולם היה הגיוני. אז למה זה כל כך מרגיז את ציבור המעצבים? לא נראה שמדובר במקרה של 'חשיפת האמת' של ציבור המעצבים באופן שלא מאפשר להם יותר לנקוב בסכומים המקוריים. מה שמרגיז כאן היא העובדה שאותן דרכי קיצור מורידות את איכות העבודה והערך שמשווים לעבודת עיצוב טובה, בעיני אלו הנמצאים מחוץ לתעשיית העיצוב.
כמו בכל תחום אחר, תמיד אפשר למצוא אלטרנטיבות זולות. אך ידוע ש"הזול הוא יקר". מכונית זולה תתקלקל לעיתים קרובות יותר וארוחה זולה לא תפנק כמו ארוחה יקרה (מנסיוני האחרון, אוסיף שגם נסיון לנפוש בצימר זול עלול להביא לפוסט עצבני). במקרה של האינסטלטור, הוא בחר לשלם מעט, ולכן לא קיבל לוגו שישדר שירות איכותי כמו שרצה. יכול להיות שהדבר האחרון שיעניין לקוח שהמטבח שלו מוצף הוא טיפוגרפיה טובה, אבל עיצוב טוב כן משנה ואפשר לומר בודאות שיצא לכל אחד מאיתנו לא לבחור בשירותיו/מוצריו של עסק בהתבסס אך ורק על נראותו הגרפית, בין אם מדובר בלוגו, אתר אינטרנט או חזית של חנות.
ומה לגבי עסקים שלא רוצים לשדר "איכות" או "יוקרה"? אולי ידידנו האינסטלטור מחובר לקרקע, איש כן והגון ורוצה לשקף זאת בלוגו לא 'מפוצץ' ובסיסי? טענה חשובה. אך בשום שלב בתהליך העיצוב שהודגם לא נשאלו שאלות מסוג זה מטעם המעצב. קל, קל מדי היה להתניע את התהליך. נראה היה שלמעצב בצד השני הכל היה ברור מספיק כדי לדעת מה נכון לעצב עבור חברה שאין לה מושג קלוש בתחום. האם באמת יש לנותן שירות מסוג זה סיכוי לייצר משהו בעל ערך או שפשוט ניתן לבחור פונט רנדומלי ולהוסיף איור clipart סטייל? בסופו של דבר, התקבל כאן לוגו בעיצוב זול, לא מקצועי ולא אפקטיבי.
אך האם יש מקום בתעשייה לעיצוב לוגו בסכומים כאלה ובתהליך כזה? התשובה היא שכנראה שכן. חברות או יחידים שאינם באמת רואים בחשיבות יצוגם הגרפי עניין מהותי וחשוב, אינם צריכים להיות מואשמים בכך ששילמו מעט ככל האפשר, מאחר והם אינם באמת מעריכים עיצוב טוב. האם הדבר פוגע בתעשייה? גם כאן התשובה היא כן. עיצוב רע לא יכול להיות דבר טוב.
אז מה עכשיו? האם נקום ונלחם באותן חברות? אולי נלך על חרם? אולי נוריד את מחירנו משמעותית ונתחרה בהם? תשובתם של תום ופיל היא – לא תודה. ההגנה הטובה ביותר היא להפיק תוצרים איכותיים במחירים הוגנים המשלבים את הלקוח בעיצוב, מתבססים על שאלות נכונות ומאתגרים את הבריף, מתייחסים בצורה מקצועית להערות הלקוח, לפרספקטיבה שלו ולתובנות שלו כבעל המוצר/השירות ומהווים פתרון מקצועי המותאם בדיוק לו.
