מה נותן לך כוח?

  • הוסף לסימניות
  • #41
נכתב ע"י mig;507832:
לא יודעת מה אתן חשות, זו ההרגשה שלי:
ב"ה השגתי ספר טוב, כמובן השכבתי את הילדים, הכנסתי מכונה, ונכנסתי למיטה עם הספר.
לאחר שעות של הפוגה הספר נסגר ואז?
שוב, לתלות כביסה, להכניס מכונה נוספת, לשטוף כלים, לענות למיילים, לתקן שתי עבודות, ולשלוח כיוון לרעיון לסקיצה, בלה... בלה...

מי זוכר שנח פעם? ולמי יש כח לעצור כשאח"כ צריך כ"כ הרבה כח להמשיך?
ופעולות שדורשות יציאה מהבית יותר גרוע...

אני מרגישה בענין כמו השועל והכרם.

מיגלה,
בתור אחת שחוותה בעת האחרונה מנוחה כפויה מהעבודה,
אני בריאה ב"ה - פשוט לקוחה אחת גילתה את החור שלה בכיס ועל השני ההוצאה לאור 'עבדה עליו' והוא גם ברח מתחת לפוך,
זה באמת הדבר הכי טוב שיש לאן לקום מהמנוחה..
אפילו שנדמה שהיית מעדיפה פשוט לישון ולישון ולישון ולנוח,
אם היית עושה את זה בלי סוף - לא הית מרגישה טוב בסוף...
מזכיר לי חברה שפיצה בביתם היתה פלוס מינוס ארוחת צהריים,
וכשחברות היו רוצות להזמין באיזו חינגאה, היא תמיד הלכה להקיא...
מכל הפינוקים - טוב במידה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #42
הקטע מדהים, ומעלה דמעות כל פעם מחדש, מחזק ומרגש!
יש למישהו בקובץ וורד שנשנה את הפונט המעצבן?
 
  • הוסף לסימניות
  • #43
אשכול מדהים!!!

נותן כח.
אם חשבתי שרק אני נקרעת.. בית, קטש'קיידא מבורכת וצפופה, לחץ עבודה מטורף,
שעווות על המחשב...
אז זו "צרת רבים" חצי נחמה..
 
  • הוסף לסימניות
  • #44
נכתב ע"י pr;507923:
הקטע מדהים, ומעלה דמעות כל פעם מחדש, מחזק ומרגש!
יש למישהו בקובץ וורד שנשנה את הפונט המעצבן?

עיצבתי לזה רקע יפה, ורציתי להעלות לטובת כולן- להדפיס ולתלות
אבל כשאני עושה העתק הדבק לכתב זה מראה לי הכל בריבועים ריבועים.... בכל תוכנה שניסיתי...
מה הפתרון? יש את זה באמת למישהי בקובץ יותר טוב?
 
  • הוסף לסימניות
  • #45
נכתב ע"י studio dv.d;507928:
עיצבתי לזה רקע יפה, ורציתי להעלות לטובת כולן- להדפיס ולתלות
אבל כשאני עושה העתק הדבק לכתב זה מראה לי הכל בריבועים ריבועים.... בכל תוכנה שניסיתי...
מה הפתרון? יש את זה באמת למישהי בקובץ יותר טוב?

מה כתובת המייל שלך? אשלח לך את הקטע כמסמך 'וורד'.
 
  • הוסף לסימניות
  • #46
תלחצי על המילה ביחד (בחתימה שלי) ותגיעי למייל.
תודה רבה יעזור לי מאוד!
 
  • הוסף לסימניות
  • #47
בבקשה, לתועלת כולן....
להדפיס ולתלות! חובה בכל בית!
ותודה לdvory ששתפה אותנו וכמובן תודה לחיה הרצברג.
 

קבצים מצורפים

  • מי יגיד מילים טובות לאמא.pdf
    1.3 MB · צפיות: 30
  • הוסף לסימניות
  • #48
סטודיו, יישר כוח גדול! העיצוב ממש יפה ומתאים.
הדפסתי ותליתי...... ממליצה לכולם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #50
רציתי לשתף במחשבה שעלתה לי פעם ברגע של יאוש. זו הייתה תקופה נוראית של כמה חדשים. כולם היו בריאים ומתוקים תודה לה', אבל הקטנה הוציאה שיניים בצורה כזו שלא עברה עליה רבע שעה של שינה רצופה. וכשבכתה... השמים נפלו והארץ רעדה אם לא הייתי מתייחסת מיד, לשכת הרווחה הייתה שולחת את ה"סוציאלית" מיד. בהתחשב בעובדה שלא הייתי מובטלת, וזו לא הייתה חופשת לידה, מה גם שאחים גדולים לה, למסכנה, הדורשים את שלהם ובצדק. מצאתי את עצמי במצב בלתי אפשרי: לא יכולתי לספק לעצמי צרכים האלמנטריים לבן אנוש כגון אכילה ושתיה:חטפתי פה ושם (ברכת המזון אמרתי בצוותא עם קריאת שמע) ולהיכנס למקלחת... היה צריך לחכות לאבא. נכנסתי לילה אחד מיואשת למקלחת וחשבתי:"מתי היו הזמנים כשרציתי לאכול- אכלתי, כשרציתי להתקלח- התקלחתי?" ניסיתי לדמיין לעצמי חיים חופשיים ומשוחררים ש א ף אחד לא תלוי בי.
בלי ילדים (רחמנא ליצלן) - צריך לדאוג לצרכי הבעל (מזון, כביסות). רווקה? העבודה דורשת את שלה. הגעתי למסקנה שכדי להגיע למצב משוחרר כזה היה עלי להיות רווקה מובטלת. :eek: ברר... יצאתי אל קטנתי הצווחת (היא כל כך מתוקה...) חיבקתי אותה והודיתי לה'.
 
  • הוסף לסימניות
  • #51
pr כבר נאמר במשךח, מצאת דבש אכול דייך... גם מתוק יותר מדי לא שווה.
צריך חופש אבל לדעת שיש עבודה... כי אחרת....
וה' יעזור והכל ילך כשורה בשיגרה, שוום דבר לא יוציא ממנה....
 
  • הוסף לסימניות
  • #52
אתן יודעות מה נותן כח?
העצמה אישית
ואין כוונתי לקאוצ'ינג שהולכים למאמן/ת,
אלא העצמה אישית עם עצמי ביכולותי, בכישורי בהספקים שהיו לי היום
ובכל הדברים הקטנים שעשיתי והתקדמתי בהם היום.
וזה נותן המון כח להמשיך...

כי ככל שהיום היה קשה ומלא יותר- הרשימה ארוכה ומשמעותית יותר!
 
  • הוסף לסימניות
  • #53
נוי, כל כך אמיתי ונכון!!
לי לכל הפחות ניתן פייס בשלב זה של החיים
(כשילדוני מצמיח את שיניו לאט אבל לאט לאט) -
צומחות לי שיני בינה...
אז אנחנו ממש ביחד בכאבים, מבינים ומיללים זה לזו.
מומלץ בחום!
(:
 
  • הוסף לסימניות
  • #54
דבר אחד אני לא מבינה,
אני אשה צעירה עוד בלי ילדים,
איך, למען ה' אפשר לעבוד בבית עם ילדים קטנים מסביב, שמנדנדים ומושכים,
ובוכים ורוצים אמא כמו כל הילדים, והיא על המחשב.
הילדים שלכן לא שונאים את המחשב שגונב את אמא שלהם?
לא יודעת, ממבט לא מנוסה שלי (ומשמיעה מחברות) זה נראה לי לא מעשי בעליל.
אז מה אתן עושות?
 
  • הוסף לסימניות
  • #55
לי יש תינוק אחד חמוד. הוא זה שנותן לי כח להמשיך. החיוך שלו נותן כח לעשות עוד ועוד
ברגע שיודעים לעשות סדר בדברים הכל מסתדר מנסיון...
 
  • הוסף לסימניות
  • #56
הילדים שלכן לא שונאים את המחשב שגונב את אמא שלהם?
הבת שלי אמרה פעם..
"אמא תעשי את זה (המסך) שחור.
בד"כ כשהם ערים אני לא עובדת (חוזרים ב4 והולכים לישון ב8)
 
  • הוסף לסימניות
  • #57
גול, למה לעבוד כשהילדים נמצאים?
הענין בעבודה עצמאית הוא לדעת לתחום לך את השעות הברורות לעבודה -
לא לשטוף בהן כלים או לעשות קניות,
אבל גם לא לעבוד בשעות שאחריהן,
אם את חייבת לגמור משהו דחוף, אפשר אחרי שהילדים הולכים לישון!
לי בהתחלה זה היה קשה,
כי באמת עם הילד הבכור הולכת לה העצמאות ונמוגה...
אבל מהר מאד הרגלתי את עצמי,
והיום המחשב בכלל בחדר שסגור רוב הזמן כשהחמוד בבית,
והוא - אין לו מושג שאמא שלו ציירת בכלל!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #58
נכתב ע"י pr;508321:
,
והוא - אין לו מושג שאמא שלו ציירת בכלל!!
איזה פיספוס..... :rolleyes: הוא ממש מפסיד.....;)
 
  • הוסף לסימניות
  • #59
נכתב ע"י dvory;507813:
אין לי הרבה מה לחדש ברעיונות. התחברתי כמובן למי שהציעה ספר טוב.
אצלנו בבית, כשהמצב 'קטסטרופלי' אני פותחת את ארון חומרי היצירה ועושה משהו עם הילדים (בעזרת ספרי הדרכה / גזירי עיתון ששמרתי), לא מדובר בפלסטלינה / גואש הרגילים, אלא ביצירה מלאה נצנצים ודבק ועוד דברים מהסוג הזה שיודעים ללכלך היטב.
כשהבית כ"כ הפוך, שום דבר לא יכול להחמיר את המצב יותר. ולכן נהנים עם הילדים מאד מאד, ואח"כ כשכולם במצב רוח טוב וחגיגי מהיצירה, ואני מרגישה האמא הכי טובה בעולם, יש חשק ומרץ להשיב את הבית למראהו המהוגן (ומי הספונז'ה עומדים יפה במשימה לגרוף גם חול מהגן וגם נצנצים..)
למה אני עושה את זה? לא יודעת איך אצלכם, אבל גיליתי שבזמנים שאני מותשת, מה שהכי מציק לי היא ההרגשה שבתוך המירוץ המטורף של החיים, "איבדתי" כמה נקודות זכות על אימהות טובה.
לכן, בשבילי, זאת הדרך הכי טובה להתעודד
(מעבר לעובדה כמובן, שלא כולן יכולות להתעודד על ידי טיולים / מסע קניות / חוג בריכה, שאילו דברים שעולים כ- ס- ף)
כנראה שאת אמא באמת מיוחדת. עלי להודיעך שכל הדברים מהרשימה שהזכרת לעיל באים אצלי בחשבון רק שהכוח והמצברוח הם בזכות ולא באובר. כשאני במשיכת יתר הדבר האחרון שבה בחשבון זה עוד בלגן על הבלגן, ונא אל תספרי לי שאין גרוע יותר. בטח שיש!!!
לגבי תקציב אוורור - א. את צודקת. ב. צריך לחשוב מה כן אפשר. קחי בייביסיטר לשעה וחצי, לכי להליכה עם בעלך, קני בדרך קוראסון שוקולד ושקית שוקו. כמה הנזק? 30 ש"ח. ואת הרווח קשה לאמוד. (אגב חומרי יצירה גם עולים בערך את הסכום הזה, וגם המים של הספונג'ה ;))
 
  • הוסף לסימניות
  • #60
האשכול באמת נותן הרבה הרבה כח!!!!!!
אבל אסור לנו לשכוח:
בכל רגע שכבר ממש ממש קשה לנו אנחנו צריכות פשוט להרים את העיניים ולהגיד תודה שזה הקושי שלנו!!!
יש זוגות רבים שמאד מאד רוצים את הקושי הזה!!!!!!!!והקושי שלהם ה-ר-ב-ה יותר קשה (מהכרות אישית!)
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה