הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #1
שבכל הפסחים ישבנו דודות אחים צאצאים, צאצאים יוצאים ובאים הפסח הזה, אין איש יוצא אחד למשפחתו, אחד הוא לביתו שבכל הלילות היינו יושבים כמלכים ומסובים מאושרים, מלוכדים הלילה הזה, בידוד שכזה חרדים, מפוחדים בתוך החדרים שכל לילה ולילה, יצאנו ממיצרים חווינו גאולה, הרגשנו בני חורין הלילה הזה, דאגה ופחדים, חשיכה במסתרים--- אבל, עברנו את פרעה, בס"ד, נעבור גם את זה  והיא עמדה, והיא עומדת, ההבטחה שמה שלא יקרה- תמיד ה' איתך ולא אחד ניסה לעמוד ולכלות והקב"ה מציל אותנו, וזאת עלינו לגלות כי חירות וגאולה זה ענין של בחירה, נקודת מבט, אמונה ועבודה חמש שנים היו שם, במחנות ההשמדה סבי וסבתי שם יחד, משפחתם כבר נכחדה חמש שנים בשנות הזעם שרו הם תמיד, הבעירו אש תמיד: "אין המלך נושע ברוב חיל, גיבור לא ינצל ברוב כח שקר הסוס לתשועה וברוב חילו לא ימלט הנה אין ה' אל יראיו למיחלים לחסדו להציל ממוות נפשם ולחיותם ברעב" [תהילים, ל"ג, ט"ז] כך שרו כל בוקר סבי הרה"ר שמואל זנויל וסבתי רעכל רוף, שהיו זו"צ לפני פרוץ המלחמה, ובפסח, כמו כל השואה לא היו בצד "שלו" ולא בצד "שלה" חמש שנים הם שרו יחד את שיר האמונה זכיתי ועל שתיים מתוך שמונת אחי סבי, אני קרויה, הי"ד. |
