דרוש מידע מה עושים? הילדה בת השנתיים נושכת ומרביצה לאמא?

  • הוסף לסימניות
  • #1
מה עושים בכזה מצב?
הילדה נושכת, זורקת חפצים, מרביצה , לא שומעת מה שמדברים אליה (ממש לא כל הזמן, אבל זה חוזר על עצמו כמה פעמים ביום)
יש לציין שהיא בכורה ויחידה בינתיים...
האם זה מגיע מחוסר צומי / עודף צומי ??
אשמח לשמוע עצות בנושא
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
1. תגובה אחידה ועקבית לכל התנהגות
2.תגובה מתונה ולא מתוך כעס
3.ומהי התגובה המומלצת? את צריכה לבדוק עם עצמך עם איזו סוג תגובה את מסוגלת להחזיק באופן עקבי. או להכניס אותה למיטה שלה ל 2 דקות בכל פעם. או מכה קטנה ביד ופנים כועסות .

יכול ליהנות שההתנהגות שלה נובעת מתיסכול או תשומת לב אבל היא חייבת ללמוד להתמודד עם תסכול וגם עם צורך בתשומת לב בדרך חיובית.
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
אני הבאתי לה משהו לנשוך (דמוי טיטול קטן...) וכל פעם שרצתה לנשוך הבאתי לה אותו והדגשתי שמותר לנשוך רק את זה... בשלב מסוים יצא הקצ' והיא הפסיקה
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
לא חושבת שיש הורים לפעוטות בגיל הזה, שלא חטפו נשיכות ומכות...
מוכר מאוד, וזה ממש לא אומר שהילדה לא מחונכת :)
היא פשוט בת שנתיים, מגלה שהיא יכולה להרביץ
ובודקת גבולות כל הזמן.

מה עושים?
גם אני מתמודדת עם בן שנתיים, בכור, שמרביץ לפעמים כמו שצריך - ויודע להכאיב.
אני תופסת לו את היד, שלא יוכל להרביץ עוד
מסתכלת לו בעיניים ואומרת בחומרה: "אסור! אמא לא מרשה להרביץ!"
וזהו, לא נותנת סדרת חינוך או הרצאה - אין עניין, זה לא הגיל.
וגם לא מתייחסת לזה יותר מידי ולא עושה רעש סביב זה, מרגיש לי לא נכון.

(אח"כ הוא בא להתחנחן לפני, ולא נרגע עד שמוציא חיוך... זה ממיס)

המון הצלחה
ובעיקר - המון סבלנות, זה רק תחילת גיל המרי :)
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
מוכר אצל ילדים קטנים שחווים תסכול ולא יודעים עדיין לבטא במילים את רצונם. צריך "פשוט" להגיד לא נושכים, לא מרביצים, ולנסות לדבר אותם: מה את רוצה להגיד אולי, ואולי את רוצה ..
כדאי לדעת שכמה שיותר מוקדם מפסיקים התנהגויות כאלו הן לא גדלות ומתעצמות עם הזמן. כשגדלים הרבה יותר קשה לשרש זאת.
צריך הרבה סבלנות ורק עם סבלנות לעזור לילדה להיפטר מהרגל מעוות זה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
לגבי נשיכות-לתת גירוי לפה.
בועות סבון
ביסלי, בייגלה, רצועות פלפל
שתייה בקש-יש כל מיני קשים
נשיפה עם קש ולהעיף דברים
משחקים עם הפה-לנפח לחיים ואז בום וכן משחקים עם הלשון

לגבי מכות-בשלווה, לתפוס את היד ולומר "בבית שלנו לא מרביצים".
וכן, לתת קופסאת תחושה שיש בה כל מיני חפצים שנותנים מגוון תחושות:
כדור שכייף לכווץ
פלסטלינה/ בר בצק
למלא אורז בקערה ולהטמין בתוכה דברים-שיבדוק (ניתן גם שעועית)
לשחק בחול

ההתנהלות יכולה להיות קשורה לויסות חושי שווה לבדוק אצל מרפאה בעיסוק.
בהצלחה
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
מה עושים בכזה מצב?
הילדה נושכת, זורקת חפצים, מרביצה , לא שומעת מה שמדברים אליה (ממש לא כל הזמן, אבל זה חוזר על עצמו כמה פעמים ביום)
יש לציין שהיא בכורה ויחידה בינתיים...
האם זה מגיע מחוסר צומי / עודף צומי ??
אשמח לשמוע עצות בנושא
לכאו' כולם צודקים פה!
ילדה קטנה נושכת? בקטנה! השאלה, איך מונעים זאת? איך מטפלים? ובעצם איך מחנכים?
אז קודם כל היא לא אמורה לנשוך, אז מה קרה היא לכאו' מבינה שזה תגובה נורמטיבית לנשוך.
אז זהו שהיא צריכה לדעת שזה לא! איך? ישנם דרכים כמו שכתבו לעיל, אם כי כשמביאים לילד משהו אחר לנשוך זה בעצם אומר לו, לגיטמי לנשוך רק לא את אמא, אבל החינוך צריך להיות שאסור לנשוך בכלל!!!
לכן צריך לחזור איתה ולשנן שרק כלב נושך!!! ככה ילדים קולטים שזה תגובה לא ראויה, אחרי זה אפשר ללמד אותה גם על שאר הדברים... לא, לא זורקים דברים חמודה. לא מרביצים, זה אסור! בואי תספרי לאמא למה את עצובה, כעוסה, בוכה, וכו'...
ולפעמים בהתחלה צריך ממש לעשות משהו שיזעזע אותה כמו פרצוף של הלם מוחלט!! מה את נושכת???
וכן כל זה נאמר על ילדה בת שנתיים. מניסיון!!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
כדאי לבדוק האם בגן שלה ישנה תופעה של נשיכות והרבצות בכלל, וכלפיה בפרט.
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
וואו תודה רבה לכל התגובות!!!!!
כל אחת נתנה משהו!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
מה עושים בכזה מצב?
הילדה נושכת, זורקת חפצים, מרביצה , לא שומעת מה שמדברים אליה (ממש לא כל הזמן, אבל זה חוזר על עצמו כמה פעמים ביום)
יש לציין שהיא בכורה ויחידה בינתיים...
האם זה מגיע מחוסר צומי / עודף צומי ??
אשמח לשמוע עצות בנושא
מה אומרת הגננת ?

היא יודעת מה נדרש מהילדה, לעומת בני-גילה.
===
אולי התחלפה הגננת כעת ?
===
האם ככה היה תמיד או רק לאחרונה ?

האם היה איזה שינו לאחרונה [דירה, גן, גננת וכדומה] ?

משהו עובר על המשפחה [פיטורין, שיפוצים, לידה וכדומה] ?

בקיצור:
לבדוק
לפעמים זה שום דבר, ולפעמים סימן לבעיה.
הרבה פעמים הגננת יודעת מה נדרש מבני גילה והאם ההתנהגות נורמלית.

הרבה נחת !
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
יש ספר מאלף
פרקי חינוך לגיל לגיל הילדות. מבוסס על השיטה של הרב יעקובזון
הוא כותב שם את זה
קצת קשה לכתוב את כל השיטה ברגל אחת ספר מדהים במיוחד להורים לילד בכור
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה