דרוש מידע מה עושים כשהילד מנסה לעצבן בכוח ובד"כ מצליח..

[מריומה~]

לכל המומחים למיניהם פעם לא היו את כל הבדיקות והפסיכולוגים שאתם מדברים עליהם ובכל זאת גידלו ילדים
ככה זה אבא ואמא קשה....

ברור שגידלו
השאלה איך גדלו
יש תמיד איזה מן צורך להאדיר את העבר עם אופוריה שהכל היה מושלם

 

[nkfv]

הייתי בודקת כיוונים:
- פיזיולוגי (בדיקות דם וכו')
- התפתחות הילד- אבחון (ההמתנה ארוכה אז לקבוע כבר)
- זמן איכות בזמן קבוע הורה-ילד
- מצב חברתי, משפחתי, אולי יש גורם שמקשה עליו
- הרבה העצמה, מחמאות, לא בזמן שמשתולל
- כשמשתולל- לעצור אותו במיידי:
לעזוב הכל, לקחת אותו על הידיים, ובתקיפות מאוד רגועה ונעימה, להחזיק אותו חזק ולהגיד
שאני פה עד שאתה נרגע. אני לא מוכנה שילד שלי ישבור דברים בבית.
(צרחות: אני לא ירגע! אני ישבור את הארון!, מענה רגוע: אני לא נבהלת. אני פה עד שתצליח להרגע. צרחות: אני ירביץ לך! אני ישבור את הבית! מענה רגוע: אני איתך עד שתרגע, בבית שלנו מדברים כשרוצים משהו. אם אתה רוצה לדבר יפה אני מקשיבה. צרחות: תעזבי אותי! מנסה להשתחרר. מענה: אני עוזבת אותך כשאני רואה שנרגעת ואתה לא משתולל. צרחות: אני לא משתולל! מענה: אני איתך פה עד שאתה מדבר ברוגע ולא בצעקות. בכיות: ברהברהברה. מענה: אני יכולה לדבר איתך כשתדבר בנעימות. אם אתה רוצה לשתות אביא לך.)
לחזור על זה כמו מנטרה. לא מתוך אדישות ולא מתוך אכזריות, אלא מתוך המון חמלה שבזמן כזה הוא חייב להרגיש שיש פה הורה חזק ממנו ששומר עליו ואיתו ביחד עוזר לו לצאת מהבלאגן.
זה יכול לקחת גם 20 דקות- חצי שעה. לא להרפות גם אם שניכם כבר מזיעים ומותשים. מנסיון- כמה פעמים כאלו וזה עובר בעז"ה.

 

[אני:)]

אין כמו להתייעץ עם בעל מקצוע אמין ומבין עניין!!!!!!!!!
זאת נשמעת התנהגות מטרתית, ולבל על כל יום שהוא סובל, ואתם סובלים,
ושכל הבית צובר חוויות לא נעימות.!

אם את רוצה לברר- אני ממליצה בחוום על מנחת הורים ומטפלת בשם יהודית איראם , שמנחה ומטפלת בסגנון הגישה המטרתית...

בהצלחה!!!!!!!!!!!!!!!

 

[חוחית]

אין כמו להתייעץ עם בעל מקצוע אמין ומבין עניין!!!!!!!!!
זאת נשמעת התנהגות מטרתית, ולבל על כל יום שהוא סובל, ואתם סובלים,
ושכל הבית צובר חוויות לא נעימות.!

ואני ממליצה לך מכל ליבי לא להתייעץ עם הגישה המטרתית=שפר.
ראה ראיתי אלו נזקים היא גורמת.
אם להתייעץ-אז עם איש מקצוע אמיתי.
הבעיות הן מורכבות-לא יכול להיות שלכולם יש פתרון אחד ויחיד!
ממש לא!

 

[חנה ש.]

העובדות:
1. אתם נמצאים במעגל לא בריא.
2. לכם לא טוב.
3. לילד לא טוב.
המשימה:
1. לצאת מהמעגל הלא בריא.
2. ליצור מעגל בריא
3. שיהיה טוב לכם
4. שיהיה טוב לילד.
הדרך:
1. להבין שהמעגל תלוי בהורים - ולקחת אחריות על הדינמיקה.
2. להגיע למצב שיש אווירה טובה ונעימה - האווירה הטובה הינה בראש סדר העדיפויות.
הסבר: להורים יש כמה סדרי עדיפויות בחינוך לדוגמה:
1. ליצור משמעת
2. לתת הרגלים טובים
3. לספק לילד את צרכיו הפיזיים והרגשיים.
4. לאהוב.
5. ללמד ערכים.
כאשר יש אווירה שלילית אי אפשר בכלל ליצור תקשורת עם הילד
ולכן כדי להגיע להישג כלשהו צריך דבר ראשון ליצור תקשורת
זהו שלב 0 לפני כל השלבים הבאים של הרגלים, ערכים וכדו'.
אם אין תקשורת אז אין דרך להיות בקשר עם הילד. (יש קשר אבל על דרך השלילה)
איך נגיע לתקשורת טובה?
1.הילד צריך להרגיש רגוע לידינו.
2.להרגיש נעים לידינו.
3. להרגיש בטוח לידינו.
4. להרגיש רצוי ואהוב וחשוב לידינו.
איך ניצור את ההרגשה הטובה הזאת?
ובפרט:
בגלל שיש כבר מתח אנחנו צריכים לשחרר אותו.
1. צריך לעשות שינוי בתפיסה ובחשיבה
ההבנה הזאת תגרום לדיבור שונה, ליחס שונה.
קודם כל להבין שאין כאן מאבק של כוחנות, גם אם הילד נאבק - אני לא נאבק איתו,
לתת ולאפשר לו כמעט הכל - חוץ מכמה דברים בודדים שאתם מרגישים שהם חובה.
וגם בדברים הללו לנסות להגיע לפשרה, לתת ממתק, לתת משהו שווה בעד.
2. חשוב מאוד לחבק את הילד שירגיש מגע פיזי, שמאוד מרגיע ונותן תחושה של ביטחון,
אפשר גם לתת לו דובי מפרווה, שמיכה או חפץ שיתן לו תחושת חיבור.
3. למצוא נושא משותף - למשל להמציא שם חיבה למשהו ולהפוך אותו ל"נושא" - בדיחה משותפת.
4. לצאת עם הילד לבד, לפנק אותו בברד ולעצור בגן שעשועים שיתן לו אנרגיה חיובית.
5. לחפש דברים טובים ולהגיד לו, למשל: שמתי לב שאתה מאוד מסודר.
6. והכי חשוב להבין שילד לומד רק מתוך נעימות מתוך שמחה והנקודה הכי עמוקה - ילד צריך להרגיש עד כמה הוא רצוי, ועד כמה שמחים בו, כשאתם עוברים ממידת הקפדנות למידת השמחה - הוא ילמד ממילא, הוא ירצה ממילא.
שימו לב שבדרך של דרישות אמירות הקפדה מגיעים לתוצאה הפוכה, ולכן נסו דרך של "חברות" אל תפחדו מזה,
אל תפחדו מהשליטה שלו - זה לא מפחיד, מקסימום הוא יהיה שתלטן (הוא כבר עושה את זה) זאת בכלל לא הנקודה,
הנקודה זה שיהיה לו טוב - אם יהיה לו טוב ממילא הוא גם ילמד את כוח הוויתור. והוא ילמד גם ממכם כי הוא יראה שאתם מוותרים לו.
ילד הוא אמיתי - והוא רוצה נעימות, אווירה טובה, כמו שאנחנו רוצים ואם יש לו את זה הוא כלי קיבול, ואם אין לו את זה הוא ילך לחפש, הוא ילחם על זה, הוא יהרוס הכל כדי להשיג את זה.
מכירה מקרוב אנשים שעשו שינוי באווירה - וב"ה הצליחו מאוד - יצאו עם הילדים ליום כייף - הוסיפו כייף בשבתות -
ועוד.
7. שימו לב שיש לילד את הצרכים הפיזיים שלו , שאכל בצורה מסודרת - התקלח - יישן יש לו מקום פרטי משלו -
ואם יש לו צורך ספציפי נוסף שהוא רוצה - תתנו לו.
8. הגבולות שילד צריך זה ארוחה מזינה - שעת שינה - לא לעשות דברים כמו להרביץ - ללכלך - לגרום נזק - ואפשר להגיע לגבולות בנעימות. לומר שיהיה ברור (מספיק שהילד שמע גם אם לא מיישם באותה הפעם - הוא קלט, חשוב להגיד אבל להגיד וזהו. בגיל קטן אפשר לתת יד - להרים את הילד, שיעשה מה שצריך)
בהצלחה

 

[BIZZARC- עשירה]

בלת"ק
יכול להיות שיש לו קושי בוויסות רגשי, אם הבנתי נכון זה בד"כ מגיע עם קושי בויסות חושי.
אם באמת ישלו קושי בזה, אז יעזור לו לעבוד על ויסות חישי אצל מרפאה בעיסות בהתמחות לתחום הזה,
וללמוד לנהל רגשות- אבל לא יודעת מי עושה את זה.

 

[רייזי ניילינגר]

סליחה שאני מתערבת באשכול זה.
הבן שלי בן 4 בדיוק יש לי איתו בעיה ששום דבר לא מספק אותו וזה כ"כ עצוב לי
ךדו"ג קנינו פיצה במקום תודה "חבל שלא קנית גם מעדן..." סבתא הכינה לו עוג יומולדת -"אני יותר אוהב שיש גם סוכריות גלי על העוגה"וכו.... על כל דבר
תחכימו אותי מה עונים.....

 

[BIZZARC- עשירה]

סליחה שאני מתערבת באשכול זה.
הבן שלי בן 4 בדיוק יש לי איתו בעיה ששום דבר לא מספק אותו וזה כ"כ עצוב לי
ךדו"ג קנינו פיצה במקום תודה "חבל שלא קנית גם מעדן..." סבתא הכינה לו עוג יומולדת -"אני יותר אוהב שיש גם סוכריות גלי על העוגה"וכו.... על כל דבר
תחכימו אותי מה עונים.....

לא יודעת אם זה מענה חינוכי, אבל אני לפעמים אומרת-
נכון. חבל. אולי פעם אחרת יהיה /נקנה וכו'...
רוצה שניקח גם מה שקיבלת כדי שלא יהיה לך על מה להתלונן שזה לא כמו שאתה רוצה?

 

[y&m]

לפני שרצים לאבחן בעיות לילד.
נשמע שיש כאן קושי משמעותי בסמכות ובגבולות של ההורים.

ממליצה על הדרכת הורים אצל פסיכולוג/ית מקצועי/ת ואם עדיין אז יעלה צורך לבחון אפשרויות נוספות.
אם כי הסיכוי שהדרכת הורים תעזור גבוה מאד.

 

[ג'יחניק]

סליחה שאני מתערבת באשכול זה.
הבן שלי בן 4 בדיוק יש לי איתו בעיה ששום דבר לא מספק אותו וזה כ"כ עצוב לי
ךדו"ג קנינו פיצה במקום תודה "חבל שלא קנית גם מעדן..." סבתא הכינה לו עוג יומולדת -"אני יותר אוהב שיש גם סוכריות גלי על העוגה"וכו.... על כל דבר
תחכימו אותי מה עונים.....

יצר לב האדם רע מנעוריו אנחנו נולדים עם רע ותהליך הגדילה הוא להתגבר עד שנהיים טובים
הוא בסך הכל ילד קטן ברור שאחרי שהוא השיג משהו הוא צריך עוד משהו הוא עוד לא הפנים להגיד תודה ושלא חייבים הכל בבת אחת,
אם תסבירו לו כל פעם בנחת זה יכנס אצלו והוא יתחנך זה בדיוק חינוך

 

[אמא של תולוש]

לכי ליעוץ מקצועי בנושא חינוך.(לפני מנתח התנהגות וכו')
הערה כללית כולנו כהורים חייבים ללמוד את הנושא של חינוך ילדים.

 

[ytz]

עצה קטנה וחשובה
כאיש מקצוע בתחום
תעצרי במשך שבוע שבועיים את הכתיבה בפורום
ותתבשלי עם העצות הטובות שנתנו לך
ואז תפעלי !
אם מחזק אתכם לשתף אז אולי כדאי לאחר כמה שלבים
ועדיף יותר עם מישהו שחווים אותו באופן מוחשי
ולא וירטאלי

הסבר קצר
פעמים רבות שאנחנו מדברים עם הסובב שיחת פריקה
והיא נותנת את התחושה השקרית כאילו פעלנו
ושתיים רעות
1. לא פעלנו - כמה שמצחיק אבל זה גורם לדחינות ואפילו כרונית!!
2. יצרנו לעצמו תחושה שפעלנו - ואז גם עלול להתפתח ייאוש

בהצלחה רבה
ובהערכה גדולה על הרצון האדיר
זה לא מובן מאליו רוב העולם לא עוצר לחשוב...

 

[נתיb]

התחיל מגיל קטן , עוד מתקופת ההנקה הוא היה רוצה לישון רק עם אמא ואי אפשר להחזיר אותו למיטה סיוט של לילה לילה, אולי זה משם הבעיה? ואם כן מה עושים?

 

[שיחה נכנסת]

גם אני בדעה לפנות ליעוץ עם מנחת הורים מומחית בנושא של משמעת וסמכות.
ואם יש בעיות אחרות שמשפיעות אז
היא תדע לאן להפנות.
וצריך ללמוד איך להתמודד עכשיו עם המצב הקיים.

 

[חיים מלכא]

כאב לחמישה אני מבין שאין כמעט אפשרות לייעץ מבחוץ וכל ילד מגלה לך עולם חדש
אבל אני רק שואל
אם הילד היה יודע שכאשר הוא עושה מעשה מופרע ביותר הוא חוטף כמו שצריך (לא מכות אלא תגובה חמורה מאוד, בעקביות) זה לא היה מרתיע אותו מלהתנהג כך?
כמובן שצריך טונות של אהבה לכל ילד אבל גבולות זה א' ב'
(לא מזלזל בקושי ומזדהה מאוד עם השאלה אבל בכ"א מנסה להבין)

 

[גילה רינה]

זה נשמע פשוט מידי,
אבל גם באמצע שאנו נותנים לו צומי כמו לשחק איתו, שזה לדעתי צומי מאוד כיף לילד
הוא כמה פעמים פתאום התחיל את אתו המהלך שזה בהתחלה להחליט על צורת משחק שונה ולא הגיונית ממה שהתחלנו, (למרות שבהתחלה היתיעצו איתו במה לשחק) וכשלא מסכימים ולא משנה באיזה עדינות נסביר לו שזה לא שייך, אז מתחיל הסיפור והוא יכול להפוך את זה לצומי של עצבים...

לפעמים הוא מציע דברים לא מציאותיים, שאין היגיון שזה מה שהוא רוצה, הוא רוצה רק עצבים! כרגע מביאה לבלאגאנים

בלת"ק חלקי

מה הכוונה הצעה לא הגיונית במשחק?

אז מה הוא מציע, לנסוע עם המכוניות הפוך?
לבנות מגדל על הספה?
לשחק משחק זיכרון עם קלפים פתוחים?
לזרוק קוביה פעמיים במקום פעם אחת.?

משחק הוא דימיון וכל דבר יכול ללכת אפילו שזה נגד הכללים שכתובים בדף הוראות המשחק
הילד בוחן את אהבתכם אליו גם אם הוא יחשוב אחרת במשחק..
משחקים איתו ולא מולו!


וכן אם המשחק בתוך הבית הופך למלחמה
תנסו בתקופה הבאה לשחק יותר בחוץ או אצל חברים

 

[רות אא]

@בואו בשלום
אשמח לדעת מה מסייע למצב שתארת....

 

[בואו בשלום]

@בואו בשלום
אשמח לדעת מה מסייע למצב שתארת....

עשינו השבוע גרפולוגיה,
ואמרו לנו עליו דברים מדויקים החל מנקודות החולשה שלו , וכן המעלות שלו ועצות שיכולות לעזור למצב כזה לפי הנתונים של הילד..
וזה כבר עוזר שאנו מבינים את המצב של הילד יותר
ומקווה שנתחיל במהלך שהוצע וה' יעזור שנצליח..

 

[אני תפילה]

בלת"ק.
כשהוא יפסיק להצליח לעצבן-
הוא כבר לא ינסה.