מה עושים כשיש דיבור בתוך דיבור?

[7שבע7]

קיבלתי לעריכה חוברת שבתוכה מופיע קטע, שבו מישהו מספר סיפור. כל הקטע הוא הסיפור במילותיו של המספר, מלבד כמה מילים שמציינות בתחילה: "כך סיפר [...]".
בתוך סיפורו של האיש ישנו דו-שיח עם אדם נוסף. לכאורה צריך להניח גרש בודד מסביב לציטוטי השיחה שלהם. אלא שבתוך השיחה שלהם מתואר דו-שיח נוסף (למשל - "מה תעשה אם מישהו יאמר לך: 'לך מכאן!'?"). מה עושים במקרה כזה? אלו גרשיים מניחים כדי להראות שמדובר בדיבור של בן-אדם?

(כרגע בחרתי להוריד את הגרשיים הכפולות בתחילת סיפורו של מספר הקטע, ורק להדגיש את המילים "כך סיפר [...]", אבל אשמח לשמוע הצעות נוספות...)

 

[שני זאת אני :)]

פיתרון אפשרי נוסף זה לערוך את הטקסט עצמו, שהדו שיח שבתוך הסיפור, יהיה בצורה סיפור ולא דו שיח.
לפי הדוגמא שהבאת: 'מה תעשה אם מישהו יצעק עליך ללכת מכאן'.
למרות שלפעמים גרש אחד בתוך פסקה שכולה גרש אחד, יכול ללכת (לא יודעת אם תיקני בעצם, אבל עושה שכל לעיניים...).

 

[7שבע7]

פיתרון אפשרי נוסף זה לערוך את הטקסט עצמו, שהדו שיח שבתוך הסיפור, יהיה בצורה סיפור ולא דו שיח.
לפי הדוגמא שהבאת: 'מה תעשה אם מישהו יצעק עליך ללכת מכאן'.
למרות שלפעמים גרש אחד בתוך פסקה שכולה גרש אחד, יכול ללכת (לא יודעת אם תיקני בעצם, אבל עושה שכל לעיניים...).[/QUOTE
זה רעיון טוב, אבל במקרה הזה זה היה מוריד את כל החיות של הסיפור...

 

[7שבע7]

תודה!
בדרך-כלל לא מומלץ להשתמש בכתב נטוי, כי הוא לא נראה טוב מבחינה עיצובית...
אבל אולי הכי טוב לעשות גופן שונה לסיפור או למשפט המתאר את המספר שלו.

 

[אשמדאי]

המקובל והנכון בכתיבה תקנית היא להשתמש במירכות כפולות ויחידות לסירוגין (כפולה בתוך בודדת בתוך כפולה).