דרוש מידע מה עושים עם האופנה החדשה - יחס כלפי הורים

[ברוך 2]

הדור משתנה היועצים וכו' הם חלק קטן מהמערכת
אנחנו מעדיפים את האושר וההנאה שלנו על פני כל ערך אחר .
דת ההנאה גוברת לאט לאט על דת היהדות ועל שאר הערכים המיושנים.

כמה נכון
וכמה עצוב
וזה הגורם מס' 1 לגירושין

 

[אלמוג מ.]

לי אין מושג מה התשובה לזה,
אבל רק בתור נקודה למחשבה אומר את דעתי, שהורה שמראה נזקקות לילד (לקשר טלפוני במקרה הזה) מאבד מהמעמד שלו.
לא הכוונה שלהורה יש פאסון בבחינת גאווה, פשוט לפעמים ילד צריך לבחון את דרך החשיבה שלו למעשה בשטח, וככה להבין שהוא טועה, בלי שההורה יכפה את עצמו עליו. אם הילד מתרחק צעד, יתרחק ההורה שני צעדים. ילד צריך את ההורים שלו בסופו של דבר. צריך פשוט יד על הדופק.

 

[אלעזר 1]

כמה נכון
וכמה עצוב
וזה הגורם מס' 1 לגירושין

כל אחד נוטה לשייך את כל העולם למקרים שסביבו.
אני מכיר מקרה כואב שבו דווקא קשר עם ההורים פירק את הבית.

 

[חני ליבוביץ]

באופן נורמלי בעולם הטיפול יש הבנה שקשר עם הורים הוא דבר חשוב מאד מאד לזוג
ומטפלים זוגיים טובים לא יתנו יד לניתוק קשר אלא יעמלו לבנות אותו נכון
לא רק בגלל מצוות כיבוד הורים אלא מהבנה שזו שפיות ובריאות הנפש
רק מה, יש מקרי קצה בהם קשר עם ההורים מחבל בנישואים או בנפש הילדים ואז יש צורך להפסיק אותו
אלו מקרי קצה ממש
אבל קיימים
מכירה מקרה כזה
והמטפלת בסיפור הזה אומרת שלמרות שנות עבודתה הארוכות זו הפעם היחידה שסברה שיש צורך בניתוק
אז מטפלים שמכוונים לשם הרבה, הם בעייתים
אבל לפעמים אין ברירה וזו האופציה היחידה לא רק כדי שהבית לא יתפרק, אלא בשביל שהילדים (אפילו אם הם גדולים והתחתנו הם עדיין ילדים) ישארו שפויים

 

[חיה ו ק]

בלי קשר למטפלים: אני חושבת שיש צד בעד שתי הצדדים-
ההורים לא זוכרים מה זה להיות זוג צעיר,
וכן מצד הילדים שכשהם רוצים הם משיגים את ההורים וזה כואב.
אבל הורים צריכים להבין שלזוג צעיר יש המוןןןן סיטואציות מורכבות והם באמת לא תמיד יכולים לענות ולא לדבר אפילו יום אחר יום.

 

[טאלי]

אני כמעט לא מכיר אברך שחושב שההורים שלו לא עשו לו עוול
אבל אל דאגה - כשהוא יגיע לגיל שהוא מחתן ילדים הוא יבין הכל....

נכון...
עם כל זאת,יש עוול ,ויש עוול.שהורס את חיי הזוגיות (או את החיים בכללי)
לא נכנסת לחיי כל איש ואיש ומה נקרא עוול ומה לא,
מדברת על עוולות שקשה לסלוח..פחות על אמרו לי לא ללגו יקר,או אפילו יותר מזה ,
וברור לי שהורים עושים טעויות ,
וגם אני אעשה ועושה טעויות ,
אבל כשאני עושה ,אני מתנצלת ,גם אם זה בפני ילד בן שנתיים וחצי,שידע שגם ההורה הוא בן אדם,
וסליחה זו לא בושה
לרוב,כמו שכתבתי בהודעה הקודמת ,אכן,רב הבעיות נפתרות בשקיפות ולשאול ,הרבה לשאול ,וסליחה פשוטה וכנה ,וזהו .
וזה כלל לא קשור להבנה שכשאחתן את ילדי פתאום אבין..
לא מבינה את המשפט הזה ,זה בדיוק כמו "אני לא טועה אף פעם,וכשתגדל תבין "
.

 

[Yerushalmit]

זה בוודאי טוב ללכת לרב - אבל הרב צריך לשמוע את 2 הצדדים - גם של ההורים כי ממה ששמעתי הרבה פעמים הדור הצעיר איננו מספר את כל הסיפור - וגם לפעמים יש סיפואר אצל ההורים שמשנה את כל התמונה והרב חייב לדעת על זה

אני מקווה שהרבנים שמטפלים בנושא באמת משקיעים זמן להבין את המצב - אחרת זה יכול להיות דיני נפשות

 

[קופירייטה]

שמדברים פעם אחת באריכות עם ההורה - בזמו שנוח להם גם אם לא נוח להורים

ואז כאילו איסור דאורייתא לענות לטלפון של ההורה - ולשוחח 5 דקות

ואולי ההורה עובר בדיקה רםואית - אולי הוא חוזר לזוג על משהו שהם שאלו או ספרו

ובכלל מה עם הורים יחידים?

איזה מטפל/ת החליט שהנשואים יחליטו בשבל ההורים שלהם - כמה צורך יש להם לשוחח איתם - ואז מתפלאים שההורה לא יודע אם לילד שלו איכפת ממנו

איזה דור זה

אבקש עזרה בנוא - אבל משהו ענייני

תודה

בלת"ק

אם להורה לא נח לדבר בזמן מסוים, כדאי לו ללמוד להיות כנה ולומר זאת, ובמידת הצורך גם לשים גבולות
זה משמעותי לכל הקשר, ובסיבוב מקל גם על ההורה וגם על הילדים, שלא צריכים לנחש איך ומתי כן או לא להתקשר.

לגבי טלפונים, אני לא יודעת כמה צעיר הזוג, אבל אם זה זוג בשנה הראשונה ואפיל וקצת אחר כך, טלפון אחד ביום, ועוד ארוך, זה המווון! הרבה מעבר לסטנדרט. הזוג בבועה משלו, שקוע בעצמו, וזה דווקא סימן טוב.
אגב, בשלב הזה גם לקשרים אחרים בחיים אין כל כך מקום משמעותי (חברות, עבודה, שכנות), לא אומרת את זה כדי להשוות את חשיבות הקשר, אלא רק כדי להגיד שאין כאן שום דבר אישי.
עם הזמן הזוג יגדל, הקשר יעמוד על הרגליים, והם יתחילו לראות עוד כמה דברים מחוץ לבית הבית והחמוד שלהם.

 

[ארבע]

ועוד 2 דברים קטנים:
1. אמר מי שאמר, שכל אחד כותב מה שהוא מרגיש ורואה אצל עצמו, מדהים לקרוא את כל התגובות ולהבין כל אחד מאיפה הוא מגיע ומה המצב אצלו בבית (אמיתי לגמרי! ומי שניחון בטיפה שכל רואה את זה במוחש).

אני אמורה להביא איזה צידוק למה שכתבתי כדי להוכיח שהמצב אצלי תקין, ב"ה?
פשוט עיינו בהיסטוריה של פותחת האשכול... תלונותיה על היועצים הן מוטיב קבוע שעולה באשכולות שפותחת אחת לתקופה. והיו גם אשכולות שנמחקו עם השמצה הכוללת שמות מפורשים של אנשי מקצוע מוסמכים וידועים... משכך מצאתי לנכון לכתוב את שכתבתי.
אגב איני מכירה אותה כלל. אין לי מושג מה הסיפור שלה.
אני מכירה הרבה זוגות אחרים ואנשים אחרים, וכנראה כמוני גם מגיבים אחרים. קצת יהיר והרבה שטחי ומחוצף ליחס כל תגובה ליחסי הכותב עם הוריו.

 

[כתב עט]

העיקר קיבלתי חיזוק נוסף מהאשכול הזה בענין כיבוד הורים:
פשוט להרים טלפון להורים / לענות מהר כשמתקשרים.
לכבד אותם בדיבור / בשיתוף / בבקשת עצה.
לא להעביר מס' ימים בלי ליצור איתם קשר.
הם צמאים לזה. זה משמח אותם.
כאשר הם מרגישים שאנחנו "עסוקים" מידי מכדי לדבר איתם, זה פוגע בהם מאוד.
פשוט- נתחיל לשים לב!
(יש קמפיין כזה של הלפרין...)
אני חושבת שכל מי שמקפיד על יצירת קשר עם ההורים, רואה כמה מתיקות
יש בזה והשמחה של ההורים היא כל כך גדולה שזה שווה את הדקות שיחה, גם בזמנים לחוצים.

 

[ארבע]

אתה כנראה לא קראת את התגובות, לאורך כל הפורום כל אחד הגיב מה שהוא חושב עם טיעונים לכאן ולכאן וזה בסדר גמור, רק אמרתי בתוך הדברים שמעניין לראות איך כל אחד מגיב, כי זה מראה מאיפה הוא הגיע ומה קורה אצלו בבית, קמה מישהי שאני אפילו לא זוכר מה היא כתבה (וגם לא הלכתי להסתכל כי זה באמת לא מעניין) והתחילה לצעוק על זה שאני מתייהר ומחציף פנים להגיד לבן אדם שהוא מגיב ממה שקורה אצלו, אז הגבתי סך הכל שלא התכוונתי לאף אחד, אלא כתבתי מציאות בחיים ושכל אחד יעשה את החשבונות שלו לבד, ואולי כדאי לפעמים להזהר בתגובות כי זה מראה מי זה הבן אדם, זה הכל ולא נראה לי שיש כאן יהירות או דמגוגיה, מי שבוחר בעצמו להיפגע מהמשפט הזה זה הבעיה שלו.

ועוד משהו
לא לקחתי את דבריכם באופן אישי
מבחינתי הטיעון המשליך אשם של חוסר כיבוד הורים ביחס לכל מי שלא הגיב כדעתכם הוא טריק דמגוגי שבהחלט יש בו יהירות וחוצפה גם יחד. לא פגעתם בי, ניסיתם לפגוע בכל מי שהגיב בשונה מדעתכם. על כך יצא קצפי.

אדם מדבר מהרהורי לבו, אבל הרהורי לבו יכולים לשקף גם מערכות יחסים שהוא רואה אצל אחרים, למשל בקליניקה שלו, ולא דווקא מה שמתרחש בין כותלי ביתו הוא. תנו לאנשים את הכבוד והקרדיט שיש בהם תבונה גדולה יותר מהזדקקות לדוגמה אחת ויחידה שהם עצמם חווים...

 

[יהודיה מהצפון]

לא קראתי את כל ההודעות, אבל א"א לדון את הזוגות הצעירים, לפעמים הבן/בת ממעיט/מנתק את הקשר עם ההורים בגלל יחס של ההורים כלפי הבן/בת זוג !!!
והרי לא מדובר חלילה בלבזות את ההורים, כל הנידון הוא על להרים טלפון לפטפט ולהגיע לשבתות וכדו', שמחינת ההורים זה ה'כיבוד' הראוי, ואם מדובר שזה בא על חשבון הקשר הזוגי, הרי שאין ההלכה מחייבת זאת, כי כיבוד אב - משל אב.

לכן קחו בחשבון שלפעמים שנראה שזוג לא מכבד את ההורים, לא תמיד זה נכון. הרבה פעמים הם מתאמצים לכבד !
אבל יש הורים שלא נותנים את האופציה לכבד אותם.....

 

[בניג1]

שבוע טוב.
מחילה מכל הכואבים והמבינים למיניהם, אבל לענ"ד כל הדיון לא רלוונטי כלל באופן כה רחב וכולל, כפי שכבר הזכירו פה בדרך אגב. ישנם מקרים שההורים בהתערבות חסרת טקט הורסים בידיים את יחסי הזוג ולכן הרחקה במידה כזו או אחרת, ולפעמים אף קיצונית, היא הכרחית. הכאב מובן, אך כשהחלופה היא פירוק הבית של הילד ברור איזה שיקול גובר. כמו כן וודאי שגם יש מקרים הפוכים שהיועץ נוקט שיטות מיותרות ומנתק בין ההורים לילדיהם באופן מוגזם ללא הצדקה, וזה חמור לא פחות. לכן אני חוזר- אין טעם לדון באופן כללי כל כך בנושא כל כך מלא ניואנסים ופרטי פרטים משתנים ממקרה למקרה.
ומי יתן ונמצא חן ושכל טוב בעיני אלקים ואדם.

 

[אלמוג מ.]

שבוע טוב.
מחילה מכל הכואבים והמבינים למיניהם, אבל לענ"ד כל הדיון לא רלוונטי כלל באופן כה רחב וכולל, כפי שכבר הזכירו פה בדרך אגב. ישנם מקרים שההורים בהתערבות חסרת טקט הורסים בידיים את יחסי הזוג ולכן הרחקה במידה כזו או אחרת, ולפעמים אף קיצונית, היא הכרחית. הכאב מובן, אך כשהחלופה היא פירוק הבית של הילד ברור איזה שיקול גובר. כמו כן וודאי שגם יש מקרים הפוכים שהיועץ נוקט שיטות מיותרות ומנתק בין ההורים לילדיהם באופן מוגזם ללא הצדקה, וזה חמור לא פחות. לכן אני חוזר- אין טעם לדון באופן כללי כל כך בנושא כל כך מלא ניואנסים ופרטי פרטים משתנים ממקרה למקרה.
ומי יתן ונמצא חן ושכל טוב בעיני אלקים ואדם.

מדוע אתה חושב שאם נושא מורכב, אין צורך לדון בו?

 

[חיים מלכא]

שמדברים פעם אחת באריכות עם ההורה - בזמו שנוח להם גם אם לא נוח להורים

ואז כאילו איסור דאורייתא לענות לטלפון של ההורה - ולשוחח 5 דקות

ואולי ההורה עובר בדיקה רםואית - אולי הוא חוזר לזוג על משהו שהם שאלו או ספרו

ובכלל מה עם הורים יחידים?

איזה מטפל/ת החליט שהנשואים יחליטו בשבל ההורים שלהם - כמה צורך יש להם לשוחח איתם - ואז מתפלאים שההורה לא יודע אם לילד שלו איכפת ממנו

איזה דור זה

אבקש עזרה בנוא - אבל משהו ענייני

תודה

אולי הפיתרון הוא גם להקשיח קצת על הילדים? אם הם לא עונים גם את לא עונה?
נורא? אולי, אבל אם באמת זה המצב שהם לא מתייחסים צריך לשים להם מראה

 

[חיים מלכא]

סליחה, אבל זאת השמצה אישית ורכילות זולה, אין כאן (ובשום מקום) מקום לדברים האלו!!!

דוקא הבהרה שפותחת את העינים להסתכל על האשכול הזה באור אחר