כללי מה עושים עם לקוח שמאיים עלי?

[חבר]

גינגית, מזדהים ומחזיקים לך אצבעות.

 

[מאירי5]

מייל תקף משפטית, אני עובד כרגע עם חברה גדולה ואין לי חוזה איתם, היועץ המשפטי של החברה אמר שכל מייל מהווה ראיה משפטית בפרט אם המתכתב מאשר לך את התוכן.

נתת לחתול לשמור על השמנת.....
תשאל את היועץ המשפטי שלך ולא של החברה. אדרבה תנסה לעמוד על כך לחתום איתם על חוזה מסודר ותראה מה יקרה.
(בתפילה שלא נראה אותך חלילה פותח כאן אשכול בסגנון זה - הצילו מה עושים וכו')

בקשר לנושא הכללי, מוסר תשלומים זה נושא עתיק למחקרים. כללית במגזר החרדי מוסר התשלומים גבוה מזה הכללי. הענין הוא שאפשר בדרך כלל לסמוך על מילה של חרדי, הויכוח הוא מה היתה המילה....
כלומר בדרך כלל אין אחד שאומר נכון אני חייב לך, תעשה משהו לא בא לי לשלם. אלא כל מיני תירוצים דחוקים, למה הוא לא חייב באמת ולא התכוין לזה וזה לא יצא טוב בדפוס וכן הלאה.
רמאים יש בכל מקום, וזה אכן מעצבן כשיש לו כיפה על הראש.

 

[איש קטן]

אלול אהער, אלול אהין, לבושתנו ולכלימתנו, זו בעיה מגזרית. כן, שוב, ב-ע-י-ה מ-ג-ז-ר-י-ת. ומי שקשה לו עם הביקורת הפנימית, שיתמודד עם עצמו, ולא יבקש למחוק תגובות נכונות, גם אם הם קשות.

 

[אסתי ב]

אם אני מנחש נכון במי מדובר.
אז אין מה לפחד, הוא לא מסוגל לפגוע בזבוב, וכמו שאמרו כאן, נובח לא נושך.
לגבי תשלום, הבן אדם אכן נמצא בתקופה קשה, ועושה בעיות לספקים עכשיו.

 

[נוי]

הוא שאמרנו, בעיות כלכליות מביאות את מוחו של הלקוח לחפש פתרונות להחלץ מהתשלום.
להרחיב את נסיון הניתוח שלי לגבי תופעת משא ומתן מעוקם על ידי בוגר ישיבה קדושה מתגובתי הקודמת , אתן דוגמא מן החיים: כשאדם בא לשפץ את דירתו, הוא מקבל הצעת מחיר של, נניח:40,000 ש"ח. הוא מכין 60,000 מתוך ידיעה שבודאי יצוצו הוצאות בלתי צפויות. חרדי,מסוג הלקוח של גינגית, שרוצה לשפץ יכין 20,000 -כי זה רק מה שיש לו ,ויתלה עיניים בשמים ויפטיר:"ה' יעזור.." מגיעות ההוצאות הבלתי צפויות, הוא נמצא במיצר, ומוצא ק"נ טעמים, אפופים בציטוטים מספרי הקודש מדוע הוא לא חייב, ובמקרים קיצוניים, מוסיף כמה איומים לקינוח.
אכן, זו בעיה מגזרית, קשה וכואב לפגוש בזה, אבל כנראה זה חלק ממחיר הגלות הקשה שלנו.
שנת גאולה וישועה!

 

[אושר]

אלול אהער, אלול אהין, לבושתנו ולכלימתנו, זו בעיה מגזרית. כן, שוב, ב-ע-י-ה מ-ג-ז-ר-י-ת. ומי שקשה לו עם הביקורת הפנימית, שיתמודד עם עצמו, ולא יבקש למחוק תגובות נכונות, גם אם הם קשות.

ובכן, איש קטן, הבעיה המגזרית היא- שהחילוני לא יתלכלך איתך על הכסף הקטן. גם אם לקוח חילוני לא עושה לך את הבעיות- הוא עושה את זה בגדול ובמקומות אחרים, ואינני רוצה להכביר בדוגמאות. מי שעבד/עובד פעם בבנק יכול להבין בדיוק למה אני מתכוונת ואת כל עקיפות החוק שהם מסובבים לטובתם... וזה עוד לא הכל.
אבל זה שפגשת רק חרדים שמתנהגים ככה בהזמנת עבודה- זה לא אומר שהצבור החרדי בעייתי בזה, אני מתקוממת ביותר! כי אם זה היה ככה- לא היית זוכה להתפרנס מהעבודה שלך אלא יוצא רק בהפסדים.
אלה שמתנהגים ככה- הכסף הוא ערך עליון אצלם, וזה עצוב מאוד, אבל כבר אמרו חז"ל:"אדם בהול על ממונו"
ומי שנהנה להטיח בקורת קשה ולא מוצדקת במגזר שלם- כנראה שיש לו עצמו בעיה עם החרדיות שלו.
וזה לא פעם ראשונה שאני רואה את זה כאן, בכל מיני נושאים, לאו דווקא בנוגע לכסף/לרמאויות.

 

[איש קטן]

אושר. על דברייך ההזויים אני רק יכול להצביע על עוד בעיה מגזרית: במגזר שלנו, מי שמוכן לומר ולקבל ביקורת פנימית, חשוד על עצם היותו חרדי.

ולעניינינו. כאשר דיברתי על בעיה מגזרית, הכוונה על היחס לגרפיקאים. המגזר המסויים עליו מדברים אינו יודע להעריך את עבודת הגרפיקאי, ולכן הוא מרגיש בטוח מאד לא לשלם לו כדת וכדין. ההיפך, כאשר הוא 'כן' משלם הוא ירגיש שהמעצב רימה אותו ועבד עליו, כי "מה בסה"כ עשה, קשקוש פה קשקוש שם".

המגזר הכללי יודע להעריך עיצוב ומעצבים. והדברים ידועים.

אין זה מעיד כלל על חרדיותם של החברים כאן שהביעו ביקורת ברוח זו. אני מוחה נמרצות על הטלת ספק בחרדיותם בעקבות האומץ שלהם להפנות ביקורת פנימית. ישנם שתי דרכים להתייחס לביקורת. או לטמון ראש באדמה, ולומר שגינגית אשר טוענת מכלי ראשון שאחרי עשרות שנים בתחום נעקצה רק ע"י המגזר המכובד שלנו - מקשקשת בגרוש. או לבוא ולומר, המגזר שלנו הוא אכן העידית שבעידית, מגזר שמצמיח פירות נפלאים של בנים מחונכים ומאושרים, אך לצד זה הינו מגזר שאינו יודע להעריך גרפיקאים ומעצבים, ולכן היחס של המגזר אליהם היא כאל שודדי דרכים, כך שדי מובן מאליו שלא חייבים לשלם להם.

הייתי עד רק לאחרונה לכמה מקרים שהיו אצל ידידי המעצבים שמבססים את הקביעה לענ"ד: המגזר שלנו אינו מרגיש רע עם זה שאינו משלם על עבודה גרפית, או עם זה שאינו משלם את מה שסוכם מראש. הוא כן מרגיש רע עם זה ש'נעבעך' לא יכל להתעקש ושילם את מה שביקשו ממנו.

אז אל תתחילו לדבר כאן על רמאויות בבנקים, ותיכף תעברו למקרי הרצח שיש 'שם' מידי יום, ואוטוטו תדברו על הסמים. רבונו-של-עולם, מה הקשר, ראבאק. בסדר, אנחנו מגזר נהדר, אין אצלנו רצח, אין סמים, זה עדיין לא אומר שהטלית שלנו כולה תכלת, זה עדיין לא אומר שאסור לנו לגלות עוולות נקודתיות, שאמנם במהותם אינם כרצח, אבל הן עוולות מספיק מרגיזות. וזה בטח לא אומר שמי שמצביע על בעיות מגזריות, אינו חרדי. ולא באתי כאן לתבוע את עלבוני, אלא לתבוע את עלבונם של שאר החברים שהטילו ספק בחרדיותם על ה'עוול' ה'נורא' וה'איום' וה'קטרוג' שעשו, בזה שסיפרו את האמת שלהם.

ומי שמדבר על "קטרוג נורא" שהמבקרים מרעיפים על העולם בעקבות הביקורת, צר לי, אבל הם מקטינים מאד את כוח הקטרוג. אם זה עושה קטרוג נורא, אנחנו באמת אבודים. השאירו את הביטויים הפאשקווילאיים לדברים מהותיים יותר, כגון זלזול המגזר במעצבים. (ולא יזיק אם יביטו קצת במקורות, אז אולי יבינו שזלזול בענייני ממונות גורם לקטרוג הרבה יותר גדול, מאשר הבעת ביקורת נכונה ואמיתית).








.......

 

[תמנתי ווב דיזיין]

זכור לי מאיפה שהוא, שזו עברה ללחוץ על בעל עסק להוריד מהמחיר עד שיגרם לו הפסד. נראה לי שזה גם בגדר לא ייעשה. כשאני קונה משהו אני שואלת פעם אחת אם יש הנחות לאברכים. אומרים לא אז לא. אם אין לי את הכסף לשלם, לא אקנה את המוצר.

אבל פה קונים את המוצר מתוך ידיעה, שלא ישלמו.

אגב, בעלי העלה את ההשערה, שהלקוח הספציפי הזה כנראה הסתבך בכספים כי זה עסק יחסית חדש, אבל זה לא צריך לבוא על חשבוני. ולנסות לרמות אותי ולאיים עלי זו בוודאי לא הדרך לזכות בסייעתא דשמייא הלא כן?

 

[אושר]

.

ולעניינינו. כאשר דיברתי על בעיה מגזרית, הכוונה על היחס לגרפיקאים. המגזר המסויים עליו מדברים אינו יודע להעריך את עבודת הגרפיקאי, ולכן הוא מרגיש בטוח מאד לא לשלם לו כדת וכדין. ההיפך, כאשר הוא 'כן' משלם הוא ירגיש שהמעצב רימה אותו ועבד עליו, כי "מה בסה"כ עשה, קשקוש פה קשקוש שם".

המגזר הכללי יודע להעריך עיצוב ומעצבים. והדברים ידועים.

אין זה מעיד כלל על חרדיותם של החברים כאן שהביעו ביקורת ברוח זו. אני מוחה נמרצות על הטלת ספק בחרדיותם בעקבות האומץ שלהם להפנות ביקורת פנימית. ישנם שתי דרכים להתייחס לביקורת. או לטמון ראש באדמה, ולומר שגינגית אשר טוענת מכלי ראשון שאחרי עשרות שנים בתחום נעקצה רק ע"י המגזר המכובד שלנו - מקשקשת בגרוש. או לבוא ולומר, המגזר שלנו הוא אכן העידית שבעידית, מגזר שמצמיח פירות נפלאים של בנים מחונכים ומאושרים, אך לצד זה הינו מגזר שאינו יודע להעריך גרפיקאים ומעצבים, ולכן היחס של המגזר אליהם היא כאל שודדי דרכים, כך שדי מובן מאליו שלא חייבים לשלם להם.

הייתי עד רק לאחרונה לכמה מקרים שהיו אצל ידידי המעצבים שמבססים את הקביעה לענ"ד: המגזר שלנו אינו מרגיש רע עם זה שאינו משלם על עבודה גרפית, או עם זה שאינו משלם את מה שסוכם מראש. הוא כן מרגיש רע עם זה ש'נעבעך' לא יכל להתעקש ושילם את מה שביקשו ממנו.

בזאת אני מסכימה איתך לחלוטין. מה שאתה אומר- שהבעיה הזו קיימת במגזר שלנו הרבה יותר מאשר במקומות אחרים, מה שאני אמרתי זה שלא מדובר בבעיה כלל חרדית, ובטח שרמאות זה לא עסק חרדי.
כולי תקווה שהדברים ברורים.

 

[תמנתי ווב דיזיין]

דבריך ברורים, אבל לא צריך להטיל ספק ביראת שמיים של מי שנפגע ומדבר בכלליות נגד מתוך כאב. גם לא צריך להטיל ספק במי שבא במגע עם חילונים לצורך פרנסה. זה יותר גרוע מההכללה לדעתי וגם בדבריך על הנקודה הזו היה משום הכללה.

 

[אושר]

זכור לי מאיפה שהוא, שזו עברה ללחוץ על בעל עסק להוריד מהמחיר עד שיגרם לו הפסד. נראה לי שזה גם בגדר לא ייעשה. כשאני קונה משהו אני שואלת פעם אחת אם יש הנחות לאברכים. אומרים לא אז לא. אם אין לי את הכסף לשלם, לא אקנה את המוצר.

אבל פה קונים את המוצר מתוך ידיעה, שלא ישלמו.

אגב, בעלי העלה את ההשערה, שהלקוח הספציפי הזה כנראה הסתבך בכספים כי זה עסק יחסית חדש, אבל זה לא צריך לבוא על חשבוני. ולנסות לרמות אותי ולאיים עלי זו בוודאי לא הדרך לזכות בסייעתא דשמייא הלא כן?

זו הבעיה, שאנשים כאלו עושים לך את החשבון שלך:"זאת בטח מליונרית, ואני לחוץ עכשיו. לא יקרה לה כלום אם היא תחכה חצי -שנה, שנה, שנה וחצי עד שתקבל את הכסף ובכלל מה עם מעשרות וצדקה וחסד..."
היתה לי לקוחה שהתבכיינה לי כשהייתה צריכה לשלם :"אין לי כסף, את צריכה לראות את המינוס שלי בבנק..." תודה רבה. בשביל מה הזמנת עבודה, אם כך? כשבן-אדם עובד הוא מצפה לקבל תמורה. אמרו לי ליעץ לה לפנות ל"מסילה"...

 

[אושר]

דבריך ברורים, אבל לא צריך להטיל ספק ביראת שמיים של מי שנפגע ומדבר בכלליות נגד מתוך כאב. גם לא צריך להטיל ספק במי שבא במגע עם חילונים לצורך פרנסה. זה יותר גרוע מההכללה לדעתי.

לא הבנתי איפה ראית הטלת ספק ביראת שמים ובמי שבא במגע עם חילונים. ממש לא ברור לי.
מה שכן- כתבתי שמי שמדבר בנחיתות על הציבור והמגזר שלו- והדגשתי שזה קורה פה בפרוג הרבה פעמים ולא בהקשר למי שנפגע מכסף וכד', אז יש לו בעיה. במה? שיחליט לבד.(אבל לא הייתי מכנה את זה "יראת שמים")
ודבר נוסף- שלא תחשבי שאני מזלזלת לרגע ברגשותיך, זה מעצבן ומקומם ואם הבן אדם מאיים עליך נוסף לכל פשעיו- אז בודאי שאת צריכה לפעול.

 

[תמנתי ווב דיזיין]

מדבריך השתמע לי כך אבל אולי לא לזה כיוונת. אם כן, אז סליחה ומחילה.

באופן כללי הכללות ברוב המקרים נאמרות כשבן אדם כואב ממשהו, אז כל מי שקרא את זה ויצא נגד זה בזעם עצום, פשוט חסר לו בהבנת נפש האדם. ולא שאני בעד הכללות. כלל וכלל לא. אבל אני חושבת שכל מי שעמד במצב הזה יותר מפעם אחת, מסתמא בהתחלה הרגיש בדיוק כמו יוסעלע. אני יודעת על עצמי שכשזה קורה, אני מזדעזעת מאד מאד דווקא בגלל שהבן אדם חובש כיפה.

לא אשכח שבתחילת דרכי כבעלת תשובה, עמדתי בתור לקו 402 מירושלים לבני ברק. אשה אחת שהיתה מאחורי שלחה את בנה להכנס לאוטובוס דרך הדלת האחורית ואחר כך דחפה אותי בגסות להכנס כי בנה כבר באוטובוס. ואני הייתי חולה באותו היום והאמא של אותה אשה עמדה מאחוריה ועזרה לה לדחוף אותי בגסות.

זו היתה הפעם הראשונה שנתקלתי בהתנהגות כזו בציבור החרדי. והכאב היה איום ונורא. ההשפלה והבושה ושכך ייעשה אצל אנשים בעיני היו כל כך גבוהים ונשגבים.

מאז נתקלתי בדברים הרבה יותר גרועים ואני כבר לא מתרגשת בקשיים של הציבור שלנו בבין אדם לחברו. אבל פה זה קצת מעבר לזה. מעבר לרמאות יש גם איומים ואלו איומים לא מהסוג החילוני אפילו. אלו איומים שבאים מהאשפתות של הציבור החילוני. מעולם הפשע. וגם אם הבן אדם לא מתכוון כמו שאסתי ב. אמרה, עצם זה שהוא מסוגל לאיים זה הרבה יותר גרוע מהפושע החילוני המאיים. יש לך בעיית תקציב? דבר דוגרי בלי לשקר. תתפלא כמה עזרה יתנו לך אנשים שאתה חייב להם כסף אם תדבר איתם ישירות ובצורה גלויה ולא תנהג בהם כמו שפושע מתנהג.

 

[אושר]

יש אנשים שכשהם לחוצים הם מאבדים את שיווי משקלם הנפשי, ופה באמת כן נכרת רמת היראת שמים של הבנאדם. צריך להתפלל לה' שאף פעם לא נגיע לכזו דיוטא ולא נהיה מהצד הלוקח. אם נגזר להפסיד כסף- לפחות שלא נפסיד גם חתיכות מהעולם הבא.

 

[Smeshi]

כשיש לי ביקורת על הציבור החרדי אני אומרת בדיוק מה שאני חושבת, אבל בנושא הזה אני חושבת שזה די מרחיק לכת לומר שהחרדים גרועים יותר. עבדתי במשרדים חילוניים במשך 4 שנים, ולקוחות גועליים, רמאים, צרחנים, קללניים ונצלנים לא נעדרו שם.

 

[אושר]

כשיש לי ביקורת על הציבור החרדי אני אומרת בדיוק מה שאני חושבת, אבל בנושא הזה אני חושבת שזה די מרחיק לכת לומר שהחרדים גרועים יותר. עבדתי במשרדים חילוניים במשך 4 שנים, ולקוחות גועליים, רמאים, צרחנים, קללניים ונצלנים לא נעדרו שם.

הו, אני ודאי לא חושבת שיש עניין לטמון את הראש בחול. אין בעיות בציבור שלנו? בטח שיש, והרבה. אבל יש דברים שאפשר להכליל (כמו הנושא של דירות בשידוכים, גם לא ממש כולם, אבל רובם המכריע. ואין ספק שזו בעיה קשה מאוד!) ויש נושאים שאסור להכליל כי זה עוול. ויש דברים שהם גם לא נכונים, אבל עליהם לא דנו באשכול זה.

 

[cmyk]

אושר. על דברייך ההזויים אני רק יכול להצביע על עוד בעיה מגזרית: במגזר שלנו, מי שמוכן לומר ולקבל ביקורת פנימית, חשוד על עצם היותו חרדי.

ולעניינינו. כאשר דיברתי על בעיה מגזרית, הכוונה על היחס לגרפיקאים. המגזר המסויים עליו מדברים אינו יודע להעריך את עבודת הגרפיקאי, ולכן הוא מרגיש בטוח מאד לא לשלם לו כדת וכדין. ההיפך, כאשר הוא 'כן' משלם הוא ירגיש שהמעצב רימה אותו ועבד עליו, כי "מה בסה"כ עשה, קשקוש פה קשקוש שם".

המגזר הכללי יודע להעריך עיצוב ומעצבים. והדברים ידועים.

אין זה מעיד כלל על חרדיותם של החברים כאן שהביעו ביקורת ברוח זו. אני מוחה נמרצות על הטלת ספק בחרדיותם בעקבות האומץ שלהם להפנות ביקורת פנימית. ישנם שתי דרכים להתייחס לביקורת. או לטמון ראש באדמה, ולומר שגינגית אשר טוענת מכלי ראשון שאחרי עשרות שנים בתחום נעקצה רק ע"י המגזר המכובד שלנו - מקשקשת בגרוש. או לבוא ולומר, המגזר שלנו הוא אכן העידית שבעידית, מגזר שמצמיח פירות נפלאים של בנים מחונכים ומאושרים, אך לצד זה הינו מגזר שאינו יודע להעריך גרפיקאים ומעצבים, ולכן היחס של המגזר אליהם היא כאל שודדי דרכים, כך שדי מובן מאליו שלא חייבים לשלם להם.

הייתי עד רק לאחרונה לכמה מקרים שהיו אצל ידידי המעצבים שמבססים את הקביעה לענ"ד: המגזר שלנו אינו מרגיש רע עם זה שאינו משלם על עבודה גרפית, או עם זה שאינו משלם את מה שסוכם מראש. הוא כן מרגיש רע עם זה ש'נעבעך' לא יכל להתעקש ושילם את מה שביקשו ממנו.

.......

ידוע מאמר העולם שב'יורה דעה' מקפידים על קוצו של יוד, ואילו ב'חושן משפט' לא כ"כ. היות ומדובר בכסף וגם בכבוד אישי במקרים שנוצר ויכוח, זה המבחן האמיתי של האדם על נאמנותו לחיים כהלכה.

לא הייתי מגדיר זאת 'בעי' מגזרית ודווקא בתחום העיצוב', להערכתי בכל סוג עסק קורה סיפורים כאלו.

הלקוחות האלו שלא מעריכים את עבודת הגרפיקאי, גם ירטנו על החשמלאי שבדקת עבודה תיקן את התקלה וגבה מחיר גבוה.


אני סבור ששורש הענין הוא 'אנושיות' כפי שכתוב 'דרך ארץ קדמה לתורה'. ולכן אפשר למצוא גם 'בני תורה' שהתנהגותם לא תמיד ראוי'.

 

[wmw]

http://www.google.co.il/search?rlz=1C1CHEU_iwIL380IL380&sourceid=chrome&ie=UTF-8&q=%D7%90%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%99%D7%9C+%D7%9B%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%94+%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98%D7%99%D7%AA

 

[צמרת]

ישראל יפים, העניות מנוולתם....

 

[שלמה]

הרשלה המפורסם הגיע רעב לעיירה.
שאל את בעל הבית, האם יש משהוא לאכול?

בעלת הבית ראתה אותו והבינה שכסף ממנו לא תראה, אמרה לו; "נגמר האוכל".
הרשלה הסתובב לעצמו באגרופים קמוצים ואומר לעצמו: "אם לא אקבל אוכל, אני אצטרך בלית ברירה, לעשות מה שאבא שלי עשה!
בני הזוג נבהלו כהוגן וארגנו לו אוכל.

אחרי שאכל ושבע, שאלו אותו כבדרך אגב, "מה אבא שלך עשה כשהוא לא קיבל אוכל?
ענה להם: "שלא היה לאבא שלי אוכל, הוא הלך לישון רעב

צריך להסביר?