התייעצות מה עושים שנוער רוצה טכנולוגיה

מצב
הנושא נעול.
  • הוסף לסימניות
  • #21
אם מדובר על צורך והתמכרות יותר מהמקובל והנורמה...
מניסיוני ההצעה הנכונה והטובה לקנות לעצמכם את הספר המופלא של הרב משה בויאר "הנפש היהודית-בעולם של הנאות", התמכרות. (המחיר נע בין 100-ל120 ש"ח, שווה כל שקל...)
וללמוד את התהליכים הנפשיים שעוברים על הילד, חסכי קשר והמילוי ע"י הנאה-התמכרויות, סרטים, וכל המסתעף במקום שחיבוק, ואהבה ללא תנאים, יכולה לחסוך התמודדויות מעין אלו.. (כמובן שמי שיש לו חסימה להביע רגשות שילך לטיפול בעצמו לפני שיאשים את הילד...)
 
  • הוסף לסימניות
  • #22
מנסיון, שורש הרצון נובע מסקרנות ומשיעמום, לא תמיד הורים ומחנכים מבינים שזה הבעיה, מה גם שזה דורש משאבים רבים, כמו זמן וכסף, העיקר למלאות לצעירים את הזמן בתוכן, וברוך ה' לא חסר, כמו טישים אצל משפיעים מעניינים שמחות בית השואבה של המקובלים או בישיבות הליטאיות וכמובן אצל האדמורים שליט"א, מעמדי הקבלת פני רבו ומופעים וכך על זה הדרך, זה יקר, כאמור גם בזמן וגם בכסף אבל שווה הרבה דמעות של איך זה קרה...
תשאל כל רב, אם יש בזה בעיה, של ביטול תורה, או של השפעה 'זרה' שלא לפי ההשקפה מבית אבא.
בהצלחה. הרבה תפילות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
נראה לי שיש בלבול בין המושגים.
טכנולוגיה זה שם מאד כללי אבל מי שמתעניין בטכנולוגיה הוא מתעניין בטכנולוגיה.
רשתות חברתיות, אתרי חדשות, ספורט, פרוג, וכל זה לא טכנולוגיה, זה משהו אחר.
אם הוא אומר שהוא מתעניין ב*טכנולוגיה* ומחשב עם נטפרי לא מספיק לו - כנראה שהמילה טכנולוגיה משמשת ככיסוי לרצון אחר.
אולי אני טועה וזה בסך הכל כיסוי לרצון סודי לרצון לשיטוט בפרוג, בכל אופן אין לזה קשר לטכנולוגיה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
מנסיון, שורש הרצון נובע מסקרנות ומשיעמום, לא תמיד הורים ומחנכים מבינים שזה הבעיה, מה גם שזה דורש משאבים רבים, כמו זמן וכסף, העיקר למלאות לצעירים את הזמן בתוכן, וברוך ה' לא חסר, כמו טישים אצל משפיעים מעניינים שמחות בית השואבה של המקובלים או בישיבות הליטאיות וכמובן אצל האדמורים שליט"א, מעמדי הקבלת פני רבו ומופעים וכך על זה הדרך, זה יקר, כאמור גם בזמן וגם בכסף אבל שווה הרבה דמעות של איך זה קרה...
תשאל כל רב, אם יש בזה בעיה, של ביטול תורה, או של השפעה 'זרה' שלא לפי ההשקפה מבית אבא.
בהצלחה. הרבה תפילות.
לדעתי כל זה נכון במקרה שכל החברים הולכים למקומות הנ"ל
אבל אם החברה היא זו שמושכת למחשב אז לא כ"כ יעזור בילויים אחרים
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
יכול להיות שההתעניינות בטכנולוגיה וזה שלא מספיק לו מחשב זה כי הוא מעוניין לחקור דווקא מערכת אנדרואיד ואז אפשר לשקול לתת לו בבית טאבלט מעוקר wifi וכו'
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
לדעתי כל זה נכון במקרה שכל החברים הולכים למקומות הנ"ל
אבל אם החברה היא זו שמושכת למחשב אז לא כ"כ יעזור בילויים אחרים
משיכה לטכנולוגיה וחברים לא כל כך הולך יחד, כל ההתעסקות עם מחשב בדרך כלל מרחיקה מחברה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
ואי ואי הגזמתה...
הוא לא הגזים,
לא כאן המקום לפרט,
אבל לנערים זה הגיל של ההתמודדות עם ההתבגרות על כל המשתמע..
ובדיוק כמו שהוא כתב זה לא נורא כולם עוברים את השלב הזה, לא שהוא פושע, הוא מתמודד עם האסור והמותר, עם האני אפס שלא שווה כלום שמשדר לו היצר ועם האני בן תורה מלכו של עולם שמשדר לו היצר הטוב.
מי שהבין הבין, ומי שלא לא, אין המקום כאן לפרוט.
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
משיכה לטכנולוגיה וחברים לא כל כך הולך יחד, כל ההתעסקות עם מחשב בדרך כלל מרחיקה מחברה.
החברה (כן כן גם בישיבות טובות) קורצת עם טכנולוגיה וחידושים.
לדברי שואל השאלה
וחברה בהחלט יכולה למשוך לטכנולוגיה
צאטים חברתיים וכו'
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
יש צ'אטים חברתיים של בחורי ישיבות בנושאי טכנולוגיה?
לא מאמין.
 
  • הוסף לסימניות
  • #31
הכוונה לצ'אט חברתי!
זאת אומרת אם החבר'ה הנחשבים בשיעור נמצאים בגוגל צאט
ומעבירים בדיחות סרטונים מפטפטים על בין הזמנים
לא יעזור לשלוח את הבחור לשמחת בית השואבה של ויזניץ! (אם יש אכן דבר כזה)
במיוחד ששואל השאלה כתב שהחברה קורצת
זה אומר שהחברים של הבחור הנ"ל מפטפטים בצאט, מתדיינים על אתרי נייעס והוא רוצה להיות בענינים
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

אשכולות דומים

בס"ד
בסוף המקרה הנורא ל"ע משקף אלפי מקרים פחות נוראים אבל גם חמורים שקורים יום בגלל נהגי האוטובוס הבנידודים.
זה עלינו. עבודה כנהג אוטובוס (בעיר חרדית) היא גם מבחינה רוחנית העבודה כמעט הכי טובה. בלי פגעי טכנולוגיה, בלי חברה מעורבת, אפשרות לשבת ולשמוע שיעורי תורה כל היום והזדמנות לעשות טובות לאנשים בכל צעד ושעל, ובכלל זכות עצומה להוביל ילדים לבית ספר תורני ואברכים לכולל וכו'.

וזה ברור שחברות התח"צ לא רוצות בדווקא להכעיס נהגים ערבים. הרי בסוף כל התנהגות לא נאותה של נהג מסתכמת במקרים רבים בנזק לחברה, בקנס ממשרד התחבורה, או תביעת נזיקין וכו'.

אז הכל תלוי בנו. אני לא יודע איך לעשות זאת אבל יודע שזה חייב לקרות, שעוד כמה מאות יהודים יקרים יצאו לעבוד כנהגי אוטובוס בערים החרדיות, והלוואי שיקרה כמה שיותר מהר.

אולי יש למישהו רעיון? כי השאר זה סתם קיטורים. כל עוד החברות חייבות נהגים הם יקחו מה שיש, כולל בנידודים. וכל עוד הבנידודים הם בנידודים הם יתנהגו כמו שכתוב בפסוק שהם מתנהגים (בראשית טז יב).
ביום הם מצטיינים, בלילה הם מתמודדים.
עולם אחד בפרופיל, עולם אחר בסתר. ואותו לב, באותו גוף.👈





עולם של נוער

הטקסט שלפניכם נכתב ממקום אמיתי, על לב של נערה או נער שחיים היום בתוך העולם החרדי- אבל גם בתוך המציאות הכואבת של הדור שלנו.

זה לא סיפור על אחרים, לא ידע, לא רכילות. זה זעקה שקטה של המון לבבות טהורים שמנסים לשמור על עצמם, בתוך עולם שמושך לכל כיוון. אם זה נוגע בך- כנראה שאת/ה לא לבד.





-----


מכפתרת את הכפתורים בבוקר

מלבישה גם חצאית כפלים,

מגוהצת.

גרבים.

לוק מושלם,

שרה שנירר הייתה גאה.

גם הוא,

מלביש את החולצה הלבנה,

חליפה,

הולך עם גב ישר,

אף אחד לא מתבלבל,

לאיזה מגזר הם שייכים.

אבל.

זה לא נגמר בה,

וגם לא בו.

זה ממשיך רחוק,

אולי יותר מידי רחוק.



לא,

הם לא התכוונו,

לא רצו.

שומרים על עצמם,

משתדלים.

אבל העולם הזה קשוח,

וצריך לברוח מהר,

כדי לא ליפול,

לא להתבלבל.



זה שתי עולמות,

עולם אחד נראה,

נוכח.

וגם מרשים.

הגברת רוצה אותה לבן שלה,

והראש ישיבה שם עין עליו,

לקטנה שלו.



אבל,

קיים גם עולם נוסף.

עולם ענק,

מושך,

לא פחות מציף.

ועליו לא הרבה יודעים.

הוא קיים בעיקר בלילה

---

היא לא נבהלת,

כי יודעת שכולן רואות,

שומעות

ככה לפחות אומרת לעצמה.

מרגיעה מצפון,

הוא גם,

לא באמת רוצה.

אבל הסרט הלילה בישיבה

רואים בחדר שלו.

ואיך שהוא

הוא לא יודע איך

גם הוא מחכה לפרק הבא...



מפה לשם,

זה פוסע עוד פסיעה,

ועוד אחת.

ובאיזה שהוא שלב,

זה כבר רץ.

והם-

פוחדים.

לא רק שישימו לב,

הם פוחדים על עצמם.

על הנשמה.

על כל מה שמאבדים.

עולם של נוער.



---

הם כן-

חושבים

על מה יקימו,

איזה הורים יהיו,

יחנכו,

הם לא קטנים,

לא טיפשים,

לא מרדנים.

לא מחפשים דרך אחרת,

טוב להם פה.

אוהבים את החיים שלהם,

נהנו במשפחה הגדולה.

אהבו את השבתות,

את החגים.

ובעיקר-

אוהבים את ה'

מאמינים בו.

וכן, מאמינים גם בדרך

בסך הכל-

ילדים טובים.



ואז

פתאום זה קורה

לא בגלל שהם רצו,

לא בגלל שהתכוונו,

הגיל עושה את שלו,

החוויות מתחלפות,

משתנות,

חדשות.

רגשות חזקים,

רצונות חדשים,

ובעוצמות

מה שבאמת מחפשים

הוא עדיין לא נכון.

ממתינים בסבלנות.

כדי להישאר שווים

אחד אל השנייה.



ואז בשלב הזה

שהרגש מבולבל, לא יציב

לא כ"כ מבינים מה הולך.

זה פשוט נכנס,

פולש.

וכן,

זה עוד ידע,

עוד מראות,

לא דברים שהיו רצים לחפש

אולי אפילו היו נגעלים.

אבל שזה כ"כ בקלות,

כל כך נגיש

הם אפילו לא שמים לב.

שזה לא עוד תמונה

שאמורה להיות להם בראש.

הרגישות משתבשת,

הצניעות מתערערת,

ולא משנה כמה נפלו שם

בעולם

המלוכלך הזה.

יש עוד שלבים למטה.



והם,

ילדים טובים.

עם נפש גבוהה,

שלא שייכים לשם.

נכנסו לזה מסקרנות,

מרצון לדעת עוד.

אבל לא ידעו כמה מסוכן זה,

הם היו תמימים

מאד.

עכשיו הם כבר יודעים את זה.

הם בוכים על מה שעשו,

מצטערים במה השתתפו.

מתבאסים ממה שצחקו.

לא רוצים להתחתן ככה.

ובעיקר,

לא רוצים לחזור ככה אל ה'

הם מנסים לצאת,

זה יותר קשה ממה שהם חושבים.



---


וזה לא סיפור אחד,

לא מקרה קיצוני.

כל כך לא.

זה התמודדות של דור

עולם שלם של נוער

סקרן.

שנולד ומרגיש

שיש יקום מקביל,

נגיש

נגיש מאד.



והוא יכול ללכת לתפילה בבוקר,

ללמוד, לסיים מסכת.

אבל בזמן המאוחר שלו, הפנוי.

לשבת ולהנות, ולצחוק מאותם תכנים

של מי שמכחיש את קיומו של בורא עולם.

והיא, אוהבת להתפלל,

להתחבר.

קונה את הבגדים המכוסים, הצנועים.

מדברת בעדינות.

אבל מול המחשב היא יודעת טוב טוב

על איזה לבוש היא מתלהבת.

היא כבר נכנסה לזה.

גם אם עוד הרבה בחורות

שרוקדות מול הטלפון בשבת,

אוהבות את המראה הזה.



אוצצ.

צביטה,

מתאפסים.

חוזרים לחיים.

מסתכלים על עצמם במראה.

כועסים

רוצים לצעוק

על ה"אני" שנמצא מולם,

עולם זוועה.

עולם צבוע.

מי קרא להם צדיקים?

עולם של שקר.

לא,

לא יפה.

זה בוטא.

זה שופט

זה לא עולם של צבועים.

לא עולם של שקרנים.

ממש לא.

זה עולם של גיבורים,

מתמודדים בקרב

קרב אכזרי,

קשה,

מאתגר.

אסור להתעלם,

להוריד אחריות

כי המשפט "כל אחד עובר את זה"

לא מדויק פה.

צריך להאמין,

לתת גב,

לסמוך.

על דור שלם

שמתמודד,

ממשיך להתלבש שונה,

מול כולם.

לדבר שונה,

לחשוב שונה,

זה לא שהם מקבלים הערכה.

על התאמצות,

הם בסה"כ סיימו את הילדות,

וכבר שומעים משפטי שנאה ברחוב,

כבר שומעים צחוק גס,

פוגע.

ולמרות הזלזול,

ולמרות הבלבול,

הם עדיין יודעים מה הם רוצים,

והם בעיקר יודעים

מה הם לא רוצים.

אז רק תאמינו עוד קצת,

כי אלוקים, שהיה שם איתם

כל הזמן.

חיבק, תמך.

והמשיך לאהוב.

הולך לקבל המון נחת בקרוב.

---

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה