התייעצות מה עושים שנוער רוצה טכנולוגיה

מצב
הנושא נעול.
  • הוסף לסימניות
  • #1
לא מספיק להם מחשב כמובן
החברה (כן כן גם בישיבות טובות) קורצת עם טכנולוגיה וחידושים.
איך אתם מתמודדים?
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
איזו טכנולוגיה? נגן משוכלל / סמארטפון / מוגן / פלאפון / תומך / אחר
זה בחור ישיבה רגיל? או אחד שטיפה (או טיפה הרבה) פוזל החוצה?
רוצה שיהיה לו משלו ומוסתר מהישיבה או שיש מכשיר בבית והוא נמשך אליו?

זה כל כך משתנה..
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
איזו טכנולוגיה? נגן משוכלל / סמארטפון / מוגן / פלאפון / תומך / אחר
הדיון הוא ברמת העיקרון אבל הרעיון הוא בכללי טכנולוגיה מחוברת לרשת

זה בחור ישיבה רגיל? או אחד שטיפה (או טיפה הרבה) פוזל החוצה
בחורים 'רגילים'. צאה וראה
רוצה שיהיה לו משלו ומוסתר מהישיבה או שיש מכשיר בבית והוא נמשך אליו?
בתים שיש להם מחשב מנוטפר להציע
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
מתעניין בטכנולוגיה - הכוונה לאינטרנט לא מסונן?
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
לא נראה לי שיש פתרון ברור.
הוא ילד גדול עם רצונות מחשבות ותפיסות משלו. היחיד שיכול להתמודד זה הוא.
לכם נשאר להתפלל.
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
תנו לו את זה בצורה כשרה ומוגבלת, כך הוא לא ישיג את זה בעצמו בצורה פסולה.
למשל קנו לו מחשב בלי אינטרנט בכלל, מעוקר מוייפי וכו'.
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
תנו לו את זה בצורה כשרה ומוגבלת, כך הוא לא ישיג את זה בעצמו בצורה פסולה.
למשל קנו לו מחשב בלי אינטרנט בכלל, מעוקר מוייפי וכו'.
כותבים שמחשב מנוטפר לא מספיק לו, אז מחשב מעוקר כן?
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
מניסיון ילדים זה עם חכם ואם זה ממש חשוב לו הוא ישיג את זה לבד... ואז כבר לא יהיה לכם על זה שליטה ...
לדעתי אם זה ממש חשוב לו תקנו לו תומך/מוגן/כשר עם אפליקציות מסוננות, במקום שהוא יקנה לעצמו...
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
תנו לו את זה בצורה כשרה ומוגבלת, כך הוא לא ישיג את זה בעצמו בצורה פסולה.
למשל קנו לו מחשב בלי אינטרנט בכלל, מעוקר מוייפי וכו'.
מה זה יעזור שאין בו וויפי?
זה כמו לתת לילד מכונית בלי גלגלים. אי אפשר לעשות עם זה שום דבר.

הכל תלוי בגישה שלכם - להגביל להגביל ולסגור את הילד כמה שאפשר, רק גורם לכך שהוא יעקוף אתכם וישבור את כל החומות.
אפשר לבוא לקראתו קצת, בדבר שהוא כמובן לגמרי כשר!! ולהגיד לו שזה מה יש.
אם הוא ממש מנסה לפרוץ גבולות, לא יעזור שיש נטפרי במחשב של הבית, ברגע שהוא בחור בוגר - הוא משלם 400 שקל ויש לו סמארטפון ללא חסימה.
כמו שכתבו לפני, תפילות, הרבה תפילות.
ללכת עם הילד ולא נגדו.
ולתת לו תחושה שאתם סומכים עליו.

הכל כמובן נכתב מנסיון. (בלי הקטע של הקניית סמארטפון לבד כמובן ;) ).
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
כותבים שמחשב מנוטפר לא מספיק לו, אז מחשב מעוקר כן?
בקיצור אז הוא מתעניין בעבירות לא בטכנולוגיה...
זה לא כל כך נורא, טבעי לגמרי. רק כשמגדירים את הבעיה אפשר לטפל בה.
על עבירות כבר יש ניסיון של אלפי שנים איך להתמודד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
בקיצור אז הוא מתעניין בעבירות לא בטכנולוגיה...
זה לא כל כך נורא, טבעי לגמרי. רק כשמגדירים את הבעיה אפשר לטפל בה.
על עבירות כבר יש ניסיון של אלפי שנים איך להתמודד.
מה הקשר?
למה אתה כאן בפרוג אתה מתעסק בעברות?
מאיפה זה מגיע?

בחור ישיבה. שמתעניין בטכנולוגיה. זהו. זה הכל.
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
לדעתי לעשות לו מסלול סינון מותאם לבחור ישיבה כמו:אתרי חדשות נקיים וכו'
אבל בחיים אל תתנו לו
אפשרות גישה לגוגל צאט.
זה בחיים לא!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
בקיצור אז הוא מתעניין בעבירות לא בטכנולוגיה...
זה לא כל כך נורא, טבעי לגמרי. רק כשמגדירים את הבעיה אפשר לטפל בה.
על עבירות כבר יש ניסיון של אלפי שנים איך להתמודד.

בקיצור אז הוא מתעניין בעבירות לא בטכנולוגיה...
זה לא כל כך נורא, טבעי לגמרי. רק כשמגדירים את הבעיה אפשר לטפל בה.
על עבירות כבר יש ניסיון של אלפי שנים איך להתמודד.
ואי ואי הגזמתה...
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

אשכולות דומים

בס"ד
בסוף המקרה הנורא ל"ע משקף אלפי מקרים פחות נוראים אבל גם חמורים שקורים יום בגלל נהגי האוטובוס הבנידודים.
זה עלינו. עבודה כנהג אוטובוס (בעיר חרדית) היא גם מבחינה רוחנית העבודה כמעט הכי טובה. בלי פגעי טכנולוגיה, בלי חברה מעורבת, אפשרות לשבת ולשמוע שיעורי תורה כל היום והזדמנות לעשות טובות לאנשים בכל צעד ושעל, ובכלל זכות עצומה להוביל ילדים לבית ספר תורני ואברכים לכולל וכו'.

וזה ברור שחברות התח"צ לא רוצות בדווקא להכעיס נהגים ערבים. הרי בסוף כל התנהגות לא נאותה של נהג מסתכמת במקרים רבים בנזק לחברה, בקנס ממשרד התחבורה, או תביעת נזיקין וכו'.

אז הכל תלוי בנו. אני לא יודע איך לעשות זאת אבל יודע שזה חייב לקרות, שעוד כמה מאות יהודים יקרים יצאו לעבוד כנהגי אוטובוס בערים החרדיות, והלוואי שיקרה כמה שיותר מהר.

אולי יש למישהו רעיון? כי השאר זה סתם קיטורים. כל עוד החברות חייבות נהגים הם יקחו מה שיש, כולל בנידודים. וכל עוד הבנידודים הם בנידודים הם יתנהגו כמו שכתוב בפסוק שהם מתנהגים (בראשית טז יב).
ביום הם מצטיינים, בלילה הם מתמודדים.
עולם אחד בפרופיל, עולם אחר בסתר. ואותו לב, באותו גוף.👈





עולם של נוער

הטקסט שלפניכם נכתב ממקום אמיתי, על לב של נערה או נער שחיים היום בתוך העולם החרדי- אבל גם בתוך המציאות הכואבת של הדור שלנו.

זה לא סיפור על אחרים, לא ידע, לא רכילות. זה זעקה שקטה של המון לבבות טהורים שמנסים לשמור על עצמם, בתוך עולם שמושך לכל כיוון. אם זה נוגע בך- כנראה שאת/ה לא לבד.





-----


מכפתרת את הכפתורים בבוקר

מלבישה גם חצאית כפלים,

מגוהצת.

גרבים.

לוק מושלם,

שרה שנירר הייתה גאה.

גם הוא,

מלביש את החולצה הלבנה,

חליפה,

הולך עם גב ישר,

אף אחד לא מתבלבל,

לאיזה מגזר הם שייכים.

אבל.

זה לא נגמר בה,

וגם לא בו.

זה ממשיך רחוק,

אולי יותר מידי רחוק.



לא,

הם לא התכוונו,

לא רצו.

שומרים על עצמם,

משתדלים.

אבל העולם הזה קשוח,

וצריך לברוח מהר,

כדי לא ליפול,

לא להתבלבל.



זה שתי עולמות,

עולם אחד נראה,

נוכח.

וגם מרשים.

הגברת רוצה אותה לבן שלה,

והראש ישיבה שם עין עליו,

לקטנה שלו.



אבל,

קיים גם עולם נוסף.

עולם ענק,

מושך,

לא פחות מציף.

ועליו לא הרבה יודעים.

הוא קיים בעיקר בלילה

---

היא לא נבהלת,

כי יודעת שכולן רואות,

שומעות

ככה לפחות אומרת לעצמה.

מרגיעה מצפון,

הוא גם,

לא באמת רוצה.

אבל הסרט הלילה בישיבה

רואים בחדר שלו.

ואיך שהוא

הוא לא יודע איך

גם הוא מחכה לפרק הבא...



מפה לשם,

זה פוסע עוד פסיעה,

ועוד אחת.

ובאיזה שהוא שלב,

זה כבר רץ.

והם-

פוחדים.

לא רק שישימו לב,

הם פוחדים על עצמם.

על הנשמה.

על כל מה שמאבדים.

עולם של נוער.



---

הם כן-

חושבים

על מה יקימו,

איזה הורים יהיו,

יחנכו,

הם לא קטנים,

לא טיפשים,

לא מרדנים.

לא מחפשים דרך אחרת,

טוב להם פה.

אוהבים את החיים שלהם,

נהנו במשפחה הגדולה.

אהבו את השבתות,

את החגים.

ובעיקר-

אוהבים את ה'

מאמינים בו.

וכן, מאמינים גם בדרך

בסך הכל-

ילדים טובים.



ואז

פתאום זה קורה

לא בגלל שהם רצו,

לא בגלל שהתכוונו,

הגיל עושה את שלו,

החוויות מתחלפות,

משתנות,

חדשות.

רגשות חזקים,

רצונות חדשים,

ובעוצמות

מה שבאמת מחפשים

הוא עדיין לא נכון.

ממתינים בסבלנות.

כדי להישאר שווים

אחד אל השנייה.



ואז בשלב הזה

שהרגש מבולבל, לא יציב

לא כ"כ מבינים מה הולך.

זה פשוט נכנס,

פולש.

וכן,

זה עוד ידע,

עוד מראות,

לא דברים שהיו רצים לחפש

אולי אפילו היו נגעלים.

אבל שזה כ"כ בקלות,

כל כך נגיש

הם אפילו לא שמים לב.

שזה לא עוד תמונה

שאמורה להיות להם בראש.

הרגישות משתבשת,

הצניעות מתערערת,

ולא משנה כמה נפלו שם

בעולם

המלוכלך הזה.

יש עוד שלבים למטה.



והם,

ילדים טובים.

עם נפש גבוהה,

שלא שייכים לשם.

נכנסו לזה מסקרנות,

מרצון לדעת עוד.

אבל לא ידעו כמה מסוכן זה,

הם היו תמימים

מאד.

עכשיו הם כבר יודעים את זה.

הם בוכים על מה שעשו,

מצטערים במה השתתפו.

מתבאסים ממה שצחקו.

לא רוצים להתחתן ככה.

ובעיקר,

לא רוצים לחזור ככה אל ה'

הם מנסים לצאת,

זה יותר קשה ממה שהם חושבים.



---


וזה לא סיפור אחד,

לא מקרה קיצוני.

כל כך לא.

זה התמודדות של דור

עולם שלם של נוער

סקרן.

שנולד ומרגיש

שיש יקום מקביל,

נגיש

נגיש מאד.



והוא יכול ללכת לתפילה בבוקר,

ללמוד, לסיים מסכת.

אבל בזמן המאוחר שלו, הפנוי.

לשבת ולהנות, ולצחוק מאותם תכנים

של מי שמכחיש את קיומו של בורא עולם.

והיא, אוהבת להתפלל,

להתחבר.

קונה את הבגדים המכוסים, הצנועים.

מדברת בעדינות.

אבל מול המחשב היא יודעת טוב טוב

על איזה לבוש היא מתלהבת.

היא כבר נכנסה לזה.

גם אם עוד הרבה בחורות

שרוקדות מול הטלפון בשבת,

אוהבות את המראה הזה.



אוצצ.

צביטה,

מתאפסים.

חוזרים לחיים.

מסתכלים על עצמם במראה.

כועסים

רוצים לצעוק

על ה"אני" שנמצא מולם,

עולם זוועה.

עולם צבוע.

מי קרא להם צדיקים?

עולם של שקר.

לא,

לא יפה.

זה בוטא.

זה שופט

זה לא עולם של צבועים.

לא עולם של שקרנים.

ממש לא.

זה עולם של גיבורים,

מתמודדים בקרב

קרב אכזרי,

קשה,

מאתגר.

אסור להתעלם,

להוריד אחריות

כי המשפט "כל אחד עובר את זה"

לא מדויק פה.

צריך להאמין,

לתת גב,

לסמוך.

על דור שלם

שמתמודד,

ממשיך להתלבש שונה,

מול כולם.

לדבר שונה,

לחשוב שונה,

זה לא שהם מקבלים הערכה.

על התאמצות,

הם בסה"כ סיימו את הילדות,

וכבר שומעים משפטי שנאה ברחוב,

כבר שומעים צחוק גס,

פוגע.

ולמרות הזלזול,

ולמרות הבלבול,

הם עדיין יודעים מה הם רוצים,

והם בעיקר יודעים

מה הם לא רוצים.

אז רק תאמינו עוד קצת,

כי אלוקים, שהיה שם איתם

כל הזמן.

חיבק, תמך.

והמשיך לאהוב.

הולך לקבל המון נחת בקרוב.

---

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה