דרוש מידע מה עז אוכלת (אשכול ענייני!)

מצב
הנושא נעול.
  • הוסף לסימניות
  • #1
למנהל האתר:
באמת יש לי צורך לדעת מה עז אוכלת...
יש לי אחת כזו בגינה ואין לי מושג מה להביא לה...




אז למי שמבין ויודע, אשמח למידע מה נותנים לעז לאכול, לחם? פירות וירקות? עלים?
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
למנהל האתר:
באמת יש לי צורך לדעת מה עז אוכלת...
יש לי אחת כזו בגינה ואין לי מושג מה להביא לה...




אז למי שמבין ויודע, אשמח למידע מה נותנים לעז לאכול, לחם? פירות וירקות? עלים?
עז אוכלת ה כ ל
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
מה אוכלת עז? ת'ראש
בגיל חצי שנה היא אוכלת כ-600 גרם חציר דגנים ו-600 גרם תערובת או גרעינים ביום, המחולקים לשתי ארוחות. המנה תגדל יחד עם העז. את החציר קונים אצל סוכני חציר (פנו לאגודת עזיזה) והמחיר הוא כשקל לקילו. את התערובת קונים במכוני תערובת (במושב רמות השבים שבשרון יש מכון כזה) ומחירה כשקל וחצי לקילו.

מה לגבי שאריות?
אפשר לתת שאריות של ירקות מהמטבח הפרטי, אבל כדי לשמור על האיזון התזונתי כדאי להמיר 200 גרם חציר בקילו ירק ולא לתת הכל מהכל. לגבי לחם ישן הדעות חלוקות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
בגן החיות מאכילים את העזים בשחת, גבעולים ארוכים כאלו של חיטה או שעורה (החלק התחתון נראה לי)
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
מה אני יכולה לתת לה מהבית?
אני לא אלך לחפש לה עכשיו לא יודעת מה
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
  • הוסף לסימניות
  • #10
מספוא ירוק הוא מקור לוויטמינים, חלבונים, כל העיזים אוהבות לכרסם דשא ונהנות לעשות את זה על המרעה רוב שעות היום. קטגוריית האוכל העסיסי כוללת:


  1. צמחי צמחי גינה. בקטיף ירקות מופרדים החלקים ונותנים לעזים. בעלי חיים אוכלים את צמרות הסלק, הגזר, הארטישוק הירושלמי. ירקות עסיסיים מכילים הרבה חומרים מזינים. כדי להפחית את החומציות, מוסיפים 1 גרם גיר לכל קילוגרם של מסת ירוק.
  2. דֶשֶׁא. כאשר הם מוחזקים בדוכן הם מכסחים ונותנים עשב, אך עדיף להסיע את בעלי החיים למרעה. כאשר ניזונים מעשב, זכור כי מינים מסוימים מסוכנים ורעילים (celandine, שרך).
  3. ירקות. גידולי שורש, מלונים וירקות שנובלים בגודלם הקטן הם מזון עסיסי מצוין לעיזים. ניתן להזין גזר, מספוא וסלק אדום עם צמרות. ראשי כרוב ועלי שורש של כרוב אוהבים לפרוץ את כל העיזים.
  4. פירות. טיפת תפוחים ואגסים נכנסים להאכלה.
הייתי רוצה גם כזה אחד
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
אבל אסור לגדל בהמה דקה בארץ ישראל, בטח את יודעת..
ומה היא אכלה עד היום?
רבנן אסרו. בדורינו יש שחולקים על זה שאומרים שאם זה סגור וכו... בבית חלקיה למשל החרדים לא מגדלים בהמה דקה... לפי מה שידוע לי
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
אההה
כנראה יש באיזור וזה לא חדש לכם.. אל תדאגו לה בכלל היא תסתדר, ונכנסת לכל מקום שיכולה לאכול.. היא גזלנית מספר 1
ממש לא
אף פעם אל ראיתי פה עז
לא יודעת מאיפה היא הגיעה...
בינתיים היא התנחלה אצלנו
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
העז, כשהיא תרגע, תתחיל לאכול כל מה שהיא רואה, תרכסם את כל העלים שהיא מגיעה עליהם ותאכל את הענפים שהיא מצליחה מכל העצים, היא תנסה לנגוס בכל בד שהיא רואה כולל סדינים תלויים ליבוש, ובכלל, כמו שכתבו למעלה, היא אוכלת הכל, ודי גורמת נזקים למי שלא נזהר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
העז, כשהיא תרגע, תתחיל לאכול כל מה שהיא רואה, תרכסם את כל העלים שהיא מגיעה עליהם ותאכל את הענפים שהיא מצליחה מכל העצים, היא תנסה לנגוס בכל בד שהיא רואה כולל סדינים תלויים ליבוש, ובכלל, כמו שכתבו למעלה, היא אוכלת הכל, ודי גורמת נזקים למי שלא נזהר.
היא פה כבר כמה ימים...
רגועה ומרגישה בבית
אבל כנראה באמת מפונקת
מריחה כל מה שמביאים לה לאכול
ובוחרת רק מה שבא לה
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
ש בדורינו מי שיכול לחלוק על חכמים ז"ל ושו"ע?
בכל אופן מענין לשמוע מי ומי החולקים?
ונכנסת לכל מקום שיכולה לאכול.. היא גזלנית מספר 1
זה הסיבה שאסור לגדל אותה מפני ישוב א"י

בשו"ע סימן תט סעיף א כתב שאסור לגדל בהמה דקה בארץ ישראל שמא ירעו בשדות אחרים.
וכיום שאין ישראל מצויים על אדמתן אין איסור.
ודנו פוסקי זמנינו בזמנינו שיושבי ארץ ישראל הם יהודיים האם חוזר האיסור לגדל בהמה דקה. החכם צבי סובר להתיר.

אולם השבט הלוי ובשו"ת יביע אומר (ח"ג חו"מ סימן ז) סוברים להחמיר בדבר. ונראה שהעז של גוי והישראל רק מטפל בגידולו אין איסור.
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
עז לא אוכלת הכל.
בעבר היינו עם הילדים בפינת חי בימי שישי, במקום שהרשו להאכיל,
והעיזים לא הסכימו עשבים שוטים,
אלא רק עם ירק מעליהם.
היו מריחות את העשבים ומחליטות מה מסכימות ומה לא..
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

אשכולות דומים

הצד של משפחתו של אבי הם פרסים, חלק מאחיו נולדו בפרס וחלקם נולדו בארץ. אבא שלי נולד כאן, וגדל במושב קדימה, מאוחר יותר עברו למגורים בעיר חוף מרהיבה.
אחיו סיפרו בצער שפעם נציגי הממשלה באו להוריהם וביקשו שיפנו את הצריף בקדימה תמורת דירה בירושלים בחינם לכל ילד. (היו שמונה אחים)
הם ביקשו שתי דירות לכל ילד ולא קיבלו אפילו דירה אחת... "אילו אמא היתה מסכימה היינו היום כל אחד עם דירה בירושלים!" אמרו בתסכול, ובצדק...
אחר כך הם מכרו את הצריף ועברו לגור בעיר חוף.
מדובר במשפחה כשרונית, מצחיקה מאוד, מוזיקלית, אנשים מאוד נחמדים וטובים, מאוחדים ואכפתיים.
אבל..
הם לא קיבלו במה ציבורית.
ואני מתארת לעצמי שאולי חשו תחושת פספוס בשל כך.
הם נהנו מאומנות אבל לא יצרו אומנות בסדר גודל שהגיעה לקהל.
אבא שלי למשל היה אומן בנשמה, אדם מצחיק, צנוע, ביישן וגם חרדתי (אמנות נובעת הרבה פעמים מחרדות וכדו') ששילב עם הביישנות גם פאדיחות, שזה לדעתי ביטוי של אומנות, כי ליצור אומנות זה לפעמים להתפדח, כי אומנות זה להגיש את מי שאתה וזה קצת לא נעים...
כאילו היה לו צד באישיות שמבין שלא צריך להיות חריג, וצד באישיות שמתמרד לכך שצריך להיות כמו כולם...
אבל הכל היה כדי שאנחנו, משפחתו, נשמח ונצחק, זה לא הגיע לקהל...
ככה זה, יש אנשים שמגיעים לקהל ויש שלא.
אגב משפחתה של אימי היו מאוד מנומסים ויקים ותמיד היה משעשע לראות את הפער האדיר בין המשפחות:
אחת קולנית ומצחיקה, סוערת וישירה, עם דעות מנוגדות לכל אחד, והאחרת מתורבתת, מכובדת עם חוקי נימוס, אגו מוקפד וכובד ראש.

*

כיום, אני חושבת, נפרצו החומות של אומן-קהל.
היום, מכל המסרים שאני לומדת בכל מקום, אני נתקלת בעוד ועוד אמירות שנועדו להביא לנו, הקהל, את הידיעה שיש לכל אחד קול יחודי, ושאדם שחי 'כמו כולם' משול למת.
לכל אחד יש אופי ייחודי, יש קול יחודי, יש שלל תכונות חלקן אפילו טיפשיות וחלקן מתוקנות, וכל אדם צריך להשתדל לחפש את עצמו האמיתי, זה שנמצא בתוך כל המעטפת המאוד מחונכת, ולהוציא את עצמו לאור.
לא תמיד יתעניינו בנו, ולא תמיד יש קהל, אבל זה החובה של כל אדם כלפי עצמו.
כי לעולם אדם לא צריך שיתעניינו בו ולא צריך קהל.
אדם יוצא לאור בעיקר בשביל עצמו, בשביל תנועת הנפש הזו, שמתאמצת, מעיזה, לומדת, לפעמים מתנצלת, לומדת לדייק את עצמה וחוזר לעצמו חזרה, או מוטב לא יוצא מעצמו בכלל.
אני חושבת שזה עובד ככה: או שנגשים את עצמנו או שנהיה ממורמרים מקנאה ונרגיש עצבנים מתוסכלים וכו'
זה בסדר לחיות בקנאה וביציאה לאור יש הרבה התמודדות עם קנאה, מכיוון שעד שאדם מתחיל להגשים את עצמו הוא שוכח את ה'אני', שוכח שהוא יכול.
ואז כשהוא יוצא לאור הוא נתקל באנשים שעושים ומתקדמים יותר ממנו וזה מתכון לקנאה.
אני חושבת שקנאה מגיעה גם כשאנחנו סוגרים את עצמנו בתוך חומות והגבלות ולא חיים באופן אותנטי.
אני זוכרת שבתחילת דרכי כסופרת חשתי קנאה עזה בכל מישהו חכם שהתבטא.
למשל פעם נכנסתי לאתר של הרבנית ימימה אביטל, וממש כמעט מתתי מקנאה מהחכמה שלה, ומכך שגם אני יודעת דברים ואף אחד לא מקשיב לי ולא נותן לדבריי יחס.
ימימה אביטל כבר נפטרה מזמן, למה לקנא בה?
ניסיתי לברר עם עצמי אבל הכל היה מאתגר מידי.
כיום אני מבינה שהקנאה היתה פחד, היתה חשש לפרוץ את הגבולות של עצמי, היתה זו תחושה מוזרה בה רציתי כל כך גם להגיע למקום חשוב, למקום שמקשיבים לי, והבנתי שזה סותר את האמונות שלי.
כי לפי האמונות שלי אנשים לא צריכים להקשיב לי...

*

בקיצור האמת אט אט מתבהרת לי.
והאמת היא שכולנו, כל עם ישראל, נחשבים שליחי ה', כוחנו באחדות שלימה בה אין מעמדות ואין הגבלות ואם יש הם רק למען מטרה.
עם ישראל כביכול מאורסים לה', נועדנו, כולנו כאחד כל אחד מהמקום שלו: אפיקורסים וגם מאמינים, להגיע להכרה שאין עוד מלבדו ולהגיע למקום שלם בו נבין שגם הכופרים וגם המאמינים חשובים לאומה, כי כדי להאמין בה' באמת - צריך לכפור בהכל.
אין בעולם כח מלבד כוחו של ה'. אין בכלל, לא היה ולא יהיה, הכל זה רק ה'. ואם נגיע לאמונה כזו באמת נצליח להגשים את הייעוד שלנו כקולקטיב ונעלה דרגה בעזרת ה'.
*
אני שמחה כיום לקרוא דברי חכמה שכותבים או אומרים אנשים אחרים וכבר פחות או בכלל לא מקנאה בהם, כי למדתי שמותר לי לכתוב, להתבטא, להגיע לציבור, ומותר לי גם לשתוק.
הכוונה שלא משנה אם אני אשתוק או אתבטא, הכל זה לשם שמים, ולא לכבודי כ"כ.
ומה שצריך זה ללמוד להקשיב לעצמי, לעקוב אחרי המחשבות שלי והרגשות שלי ואין צורך שאגיע למקום גבוה, נמוך, שאדבר או אשתוק, אלא צריך פשוט להיות אני ולהתקדם כל פעם עוד קצת לאני האמיתית, האוהבת את עצמי, שמחפשת להאמין בבורא עולם באמת וגם לעשות את רצונו, ולחפש את הרצון שלו.

*

לפני כמה שנים הסתכלתי בחנוכיה על נרות חנוכה צבעוניות, לא כולם נדלקו מיד.
את חלקן הרוח כיבתה כך שיצא שהם האירו רק יותר מאוחר.
כך יצא שהחנוכיה דלקה יותר זמן.
אני חושבת שזה די מתאים להגשמה עצמית:
לא כולנו זוכים להגשמה עצמית בו בזמן.
יש שהאור שלהם דולק יותר מאוחר, וזה כדי שיהיה בעולם אור תמיד, אבל לכל אחד יש נר.



ולסיום, שיר שכתבתי וחבל לי לפתוח אשכול חדש

מים בברזים
בארנק יותר משני זוזים
בית מואר בחשמל
כביסה נקיה בלי עמל
פת לחם במגוון טעמים
פירות וירקות וגם מטעמים
שמים כחולים ונאים
או אפורים מורידי הגשמים
ועוד ...
על הכל מזמור לתודה, תודה על הכל

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה