מה עשיתם בחופש כשהייתם ילדים?

  • הוסף לסימניות
  • #1
מוכנים לקצת נוסטלגיה?
תתחילו לשפוך , רצוי לציין גם באיזה עשור זה היה, כלומר: 80-90, 60-70 וכד'

תרומתי בראשונה:
קייטנה בשבועיים הראשונים של החופש בדרך כלל, אז התחילו עם פארק המים חפץ חיים, זה היה יוקרתי, ועשה את הקייטנה המשעממת למדי למשהו 'שווה'.
מלבד זאת אנחנו היינו נוסעים לים, כמובן, עם סבתא שלי שלקחה אותנו פעמיים עד שלוש בשבוע.
ובתשעת הימים די השתעממנו :(
שני משחקים הזכורים לי במיוחד מימות החופשה: "בנק" ו"דואר"
בבנק: הפקדות ומשיכות וצ'קים עם הכסף האמיתי מאבא ואמא.
דואר, כתבנות מכתבים זה לזה ושלשלנו לתיבות דואר עשויות קופסת נעליים עטופה בנייר אדום.
אהה, כן, זה היה בשנות ה80 וה-90.:cool:
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
אם מדובר על שנות 60 - 70 רצוי לא למקד את האשכול בים עם סבתא או משחקי דואר ובנק.
בשנים האלה היו ילדים שרצו/נשלחו לעבוד בחופש כעזרה בכלכלת הבית!
אלו ימים שבגרוש כבר לא היה חור...אבל בשביל הלירה, ההורים עבדו קשה מאוד.

אם יש לכם סיפור על עבודה שעבדתם בימים ההם זה יהיה נוסטלגיה אמתית.
את תרומתי אתן מאוחר יותר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
האשכול פתוח לכל הגילאים.
ולכל סוגי החוויות.
אדרבה, נשמע על עבודה ונשמע על בילויים ונקבל קצת פרופורציות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
בחופש היינו לפעמים עושות קיטנה לילדים.
נסענו לים ולבריכה.
עשינו גובלנים- ריקמה- מה שכמעט ולא רואים היום.
נסענו קצת לטיולים. שכרנו והשכרנו דירה לפעמים.
מפגש בפארק עם המשפחה המורחבת.

משנות ה-90.
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
רקמנו-גובלנים לאין ספור.(לו היו כל מרצפות בייתי קירות לא היה די בשבילם;))

וכמובן נסענו לים 3 פעמים בשבוע לחזוק העצמות- לפי דברי הסבתא. (שהיתה נוהגת לאמר: ילד שלא היה עד גיל שנה בים יתחיל לצעוד מאוחר. והנקיפות מצפון של אימי על שלא לקחה את אחד הילדים עדיין מהדהדות... למה? כי הילדה הזו החלה ללכת בגיל שנתיים.)

אימי היתה נוסעת לחבקוק עם תחילת החופשה ומביאה ציוד הביתה ליצירות לכל החופש. (חבקוק של אז...)
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
מה עשינו? חחח
לא עשינו.
קמנו מאוחר, התפללנו, אכלנו, רבנו, והלכנו לישון.
זה ברוב הימים.

במעט ימים הנותרים, היינו עוטפים ספרים לשנה הבאה, אה, ואמא שלי היתה משיגה לנו לחופש מחשב שחור ירוק והיינו משחקים איקס עיגול, ופאקמן :)
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
נכתב ע"י bracha;1048921:
ואמא שלי היתה משיגה לנו לחופש מחשב שחור ירוק והיינו
משחקים איקס עיגול, ופאקמן :)

אני עשיתי את זה אצל השכנים, פאקמן ודיגר...
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
נכתב ע"י bracha;1048921:
ואמא שלי היתה משיגה לנו לחופש מחשב שחור ירוק והיינו משחקים איקס עיגול, ופאקמן :)

אח, היו ימים!
סגירת שטחים ודייב, זוכרים?
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
גם אנחנו השתדלנו לקום מאוחר ולא להציק... היו משחקי מחשב של אז פקמן ועוד היו גם פייר מן וטטריס וטמגוצ'י... יום שישי נסענו לחוף אשדוד עם אבא (שאמא תספיק לעשות משו לשבת) ואחה"צ בילינו עם החברות וכל הצ'כונה בגינת המשחקים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
נכתב ע"י shiran a;1048936:
גם אנחנו השתדלנו לקום מאוחר ולא להציק... היו משחקי מחשב של אז פקמן ועוד היו גם פייר מן וטטריס וטמגוצ'י... יום שישי נסענו לחוף אשדוד עם אבא (שאמא תספיק לעשות משו לשבת) ואחה"צ בילינו עם החברות וכל הצ'כונה בגינת המשחקים.
מה? זה היה חוף מעורב?
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
לי היו הורים מקסימים.
אין לי מושג בשנים... :) מקצוע הסטוריה רחוק ממני מאד...
הם לקחו אותנו כל שנה (כל המשפחה גם כשכבר התחילו להיות נשואים בבית כולל ילדיהם.. טוב הם היו תינוקים...) שכרו דירה בצפת (כשהתרבו התושבים לרגל חתונתם הורי שכרו אפילו וילה) היתה חוויה עצומה, כל המשפחה יחד, אמא שלי קצת בישלה אבל הרוב קנו במנדי'ס ואתם יודעים מה זה בשביל ילדים פיצה ופלאפל של חופש??? אין לזה טעם של יום רגיל ;) היינו שם שבוע אולי פחות לא זוכרת מדוייק, והיינו עושים טיול כל יום למקום אחר,
יום אחד היה ג'יפים, יום אחד טיסה בשמי הארץ, יום אחד הם לקחו אותנו לבניאס ויום אחד למרכבות לטרון, היה גם גבעת התחמושת וכל מיני בונקרים בצפון שאין לי מושג מה זה ואיפה. כבר שכחתי! כמובן היינו או ראינו את רמת הגולן (זה היה עוד לפני "ת"ח ת"ט" ;) לפני הפרעות בשנים האחרונות בסוריה ולבנון.. בקיצור הורים נפלאים שרוצים לתת לילדים את המקסימום חופש במקסימום אפשרויות. לא חסכו במאמצים, פעם הגענו לאיזה אתר של הצבא אני לא זוכרת בדיוק איפה זה היה כמובן שנסענו בטנדר כולם יחד והנהג החליט במקום מסויים שהנה, הגענו. אנחנו יורדים, אבא שלי משלם ואז מתברר שהוא הוריד אותנו מרחק הליכה של חצי שעה (!!) הליכה בכביש מהיר!! זה היה חוויה שלא תתואר, עם כל העצבים, ההורים שלי לקחו אתזה בקלות והלכנו כל המשפחה תוך כדי שירה היה חוויה מעלפת. מכל דבר הכי קטן ואפילו פשלה אפשר לעשות מזה סיפור שמח! בקיצור, בסוף החופשה היינו הולכים כל הבנות (4 במספר) להום סנטר זה היה עוד לפני שהם חיללו שבת ועשינו שם את הקניה הענננננננקית לשנה הבאה (לא מפרטת מה בדיוק קנו אבל קנו מכל החנות (!! הבטחה שלי!). זהו. זה היה חיים יפים ובא לי לחזור לזה שוב. :) וסליחה על האורך.

מי מדבר על לקום בכלל, אבא שלי היה חוזר ב 12.00 בצהריים וכמעט משך לנו באוזניים שנקום חחחחח איזה חוויה זה היה. לישווווון!
היה תקופה אם אתם זוכרים שהרבה ילדים טבעו בבתי ספר, ההורים שלי מאד פחדו לשלוח אותי ואת אחותי בזמנו עם בית הספר (בקיטנה) לבריכה. היה לנו נורא נורא איכפת אז ההורים שלי פיצו אותנו. קנו לנו בריכה ענקית וישבנו אני ואחותי, הלכנו לפני זה לבחור איזה ארטיקים שרצינו (שלא תדעו איזה ארטיקים בחרנו אבל זה כבר בעיה שלנו) קנו לנו מה שרק רצינו. היום אני מסתכלת עליהם בהערצה! הם דאגו לנו! אפילו שכל הכיתה הלכה הם היו חזקים. וכל הזמן הם ציפ'רו אותנו בגלל זה אבל תכל'ס בכלל לא היינו מסכנות כ"כ זה ממבט של היום.. אבל ממבט של פעם -מאד.
היום אם תשאלו אותי. גם אם ילדים כבר לא טובעים שם בקיטנות אני את הילדים שלי לא ישלח בלי נדר!!! איזה פחד זה! מדריכה אחת על כיתה של 33-36 בנות!!! איך למען ה'?????? מזעזע.
אסתר. את פתחת את האשכול לפחות תקראי את... חחח
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
נראה לך? ילדיי חיידר ובית יעקב חוף מעורב? ה היה חוף שומםםםםםם פרטי, בלי שום בנאדם!! (אבאשל'י מציל, לא לדאוג :) )אני בעיקר אספתי צדפים ליצירות השבוע הבעל"ט.
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
הייתי קוראת גליונות "זרקור" ישנים,
משחקת שעות בטטריס,
הייתי משוגעת על פאזלים, 1000 חלקים
כמובן זה היה כשהייתי "ילדה גדולה".
כל זה היה תעסוקה עצמית.
ועם החברות השכנות - דמיינו שנעשה קייטנה, הכנו תוכניות ותלינו מודעות, אבל לא היה אפילו טלפון אחד...
איזה נוסטלגיה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
נכתב ע"י שקוף;1048956:
לי היו הורים מקסימים.
אין לי מושג בשנים... :) מקצוע הסטוריה רחוק ממני מאד...
הם לקחו אותנו כל שנה (כל המשפחה גם כשכבר התחילו להיות נשואים בבית כולל ילדיהם.. טוב הם היו תינוקים...) שכרו דירה בצפת (כשהתרבו התושבים לרגל חתונתם הורי שכרו אפילו וילה) היתה חוויה עצומה, כל המשפחה יחד, אמא שלי קצת בישלה אבל הרוב קנו במנדי'ס ואתם יודעים מה זה בשביל ילדים פיצה ופלאפל של חופש??? אין לזה טעם של יום רגיל ;) היינו שם שבוע אולי פחות לא זוכרת מדוייק, והיינו עושים טיול כל יום למקום אחר,
יום אחד היה ג'יפים, יום אחד טיסה בשמי הארץ, יום אחד הם לקחו אותנו לבניאס ויום אחד למרכבות לטרון, היה גם גבעת התחמושת וכל מיני בונקרים בצפון שאין לי מושג מה זה ואיפה. כבר שכחתי! כמובן היינו או ראינו את רמת הגולן (זה היה עוד לפני "ת"ח ת"ט" ;) לפני הפרעות בשנים האחרונות בסוריה ולבנון.. בקיצור הורים נפלאים שרוצים לתת לילדים את המקסימום חופש במקסימום אפשרויות. לא חסכו במאמצים, פעם הגענו לאיזה אתר של הצבא אני לא זוכרת בדיוק איפה זה היה כמובן שנסענו בטנדר כולם יחד והנהג החליט במקום מסויים שהנה, הגענו. אנחנו יורדים, אבא שלי משלם ואז מתברר שהוא הוריד אותנו מרחק הליכה של חצי שעה (!!) הליכה בכביש מהיר!! זה היה חוויה שלא תתואר, עם כל העצבים, ההורים שלי לקחו אתזה בקלות והלכנו כל המשפחה תוך כדי שירה היה חוויה מעלפת. מכל דבר הכי קטן ואפילו פשלה אפשר לעשות מזה סיפור שמח! בקיצור, בסוף החופשה היינו הולכים כל הבנות (4 במספר) להום סנטר זה היה עוד לפני שהם חיללו שבת ועשינו שם את הקניה הענננננננקית לשנה הבאה (לא מפרטת מה בדיוק קנו אבל קנו מכל החנות (!! הבטחה שלי!). זהו. זה היה חיים יפים ובא לי לחזור לזה שוב. :) וסליחה על האורך.

מי מדבר על לקום בכלל, אבא שלי היה חוזר ב 12.00 בצהריים וכמעט משך לנו באוזניים שנקום חחחחח איזה חוויה זה היה. לישווווון!
היה תקופה אם אתם זוכרים שהרבה ילדים טבעו בבתי ספר, ההורים שלי מאד פחדו לשלוח אותי ואת אחותי בזמנו עם בית הספר (בקיטנה) לבריכה. היה לנו נורא נורא איכפת אז ההורים שלי פיצו אותנו. קנו לנו בריכה ענקית וישבנו אני ואחותי, הלכנו לפני זה לבחור איזה ארטיקים שרצינו (שלא תדעו איזה ארטיקים בחרנו אבל זה כבר בעיה שלנו) קנו לנו מה שרק רצינו. היום אני מסתכלת עליהם בהערצה! הם דאגו לנו! אפילו שכל הכיתה הלכה הם היו חזקים. וכל הזמן הם ציפ'רו אותנו בגלל זה אבל תכל'ס בכלל לא היינו מסכנות כ"כ זה ממבט של היום.. אבל ממבט של פעם -מאד.
היום אם תשאלו אותי. גם אם ילדים כבר לא טובעים שם בקיטנות אני את הילדים שלי לא ישלח בלי נדר!!! איזה פחד זה! מדריכה אחת על כיתה של 33-36 בנות!!! איך למען ה'?????? מזעזע.
אסתר. את פתחת את האשכול לפחות תקראי את... חחח

וואו!
באמת כל הכבוד להם, אם במבט לאחור את בכלל לא ממורמרת, ויש לך כאלו זכרונות מדהימים!
אבל במחילה, מנדי'ס זה משהו של השנים האחרונות, אז את עוד ילדה?...
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
מנדי'ס זה היה דוגמא.
אבל אני ילדה קצת, כן.. אני בת 25 אבל ההורים שלי נסעו מאז שהייתי בת 10... אז תעשי צעדים אחורה ואם לא היה מנדיס אז היה משו אחר ואני לא זוכרת בדיוק...
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
כל חופש סבא וסבתא מירושלים עשו תורנויות בין הנכדים ועשו מחנה כל פעם לשבוע
לאותה שיכבת גיל. סבא שלי טען שהוא "צריך למלא את חובת הסבאות" וסחב אותנו לטיולים
בכל רחבי ירושלים, גבעת התחמושת, לכנסת (לראות את המסוק נוחת..) לגן הפעמון לרכב על גמל
ואפילו קנה לנו "רולרבלייס" להחליק איתו בגן סאקר.
כשהיינו בבית כמובן נסענו לים 3 פעמים בשבוע (לחוף הרצליה בתשלום)
למדנו שחיה בברכה של "אתי רם" - מי זוכר? חילקו שם כרטיסים כאלו....
-זה היה שחיה עד שיודעים זכור לי ששלוש שנים עוד באנו בחינם.. (איפה היום 12 שיעורים)
כמובן גני יהושע (עוד היה שיט -משוטים..)
וקיטנה לכל ילדי השכונה - היתה מרפסת מוצלת, מי חשב על מזגן..
ועוד ועוד..
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
מישהו שם לב שאין אף תגובה של בנים.
למה? כי לבנים אין חופש, יש להם בין הזמנים...
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
אתם זוכרים את המשחק
"פיירמן"...........
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
אנחנו היינו נוסעים לתל אביב ברכבת,
וחוזרים באוטובוס קומותיים.
איזה כיף זה היה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
נכתב ע"י רותי ה;1049017:
למדנו שחיה בברכה של "אתי רם" - מי זוכר? חילקו שם כרטיסים כאלו....
-זה היה שחיה עד שיודעים זכור לי ששלוש שנים עוד באנו בחינם.. (איפה היום 12 שיעורים)
הי, גמני למדתי שם! שלוש שנים!
ברמת השרון ואחר כך בנווה ירק, אני זוכרת משהו.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה