תח"צ מה ראיתם טוב יותר ברכבת הקלה החדשה יותר מהישנה?

  • הוסף לסימניות
  • #21
הבעיה העיקרית היא, שנהיה זמן המתנה ארוך!!! לרכבת, הבדל של 15 דק' בין רכבת לרכבת.
ממש מרגיז, ולא משתלם לחכות לה..
ומה יהיה שהמסלול יהיה ארוך, בכלל תגיע רכבת פעם בחצי שעה
זמן ההמתנה הארוך הוא בגלל שגם עכשיו היא עושה את כל המסלול, אך ללא נוסעים מחיל האויר עד נווה יעקב וכן מהרצל עד לעין כרם,
ואין תגבור של כמות הרכבות ,
וגם הרכבת נוסעת יותר לאט
כאשר יהיה תגבור נוסף של רכבות + המהירות של הרכבת תעלה אז זמן ההמתנה יהיה קצר יותר
 
  • הוסף לסימניות
  • #22
הרכבות מכילות מעט יותר מקומות ישיבה והרבה פחות מרחב עמידה.
עוד לא יצא לי לעלות על הרכבות החדשות.
אבל לפי מה שהבנתי זה בדיוק הפוך. יותר מקום לעמוד ופחות מקום לשבת.
הבעיה העיקרית היא, שנהיה זמן המתנה ארוך!!! לרכבת, הבדל של 15 דק' בין רכבת לרכבת.
ממש מרגיז, ולא משתלם לחכות לה..
ומה יהיה שהמסלול יהיה ארוך, בכלל תגיע רכבת פעם בחצי שעה...
בדיוק בגלל זה הוסיפו עוד רכבות...
לא הגיוני שטווח הזמן בין רכבת לרכבת יגדל.
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
1. למה לא מוסיפים עוד קרונות ?
2. למה הרכבת נוסעת כה לאט ולא מגבירה את המהירות?
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
במחילה מכל סיבות שכותבים כאן - כפיר עצמם הוציאו הודעה כבר בתחילת שבוע למה יש כל כך הרבה תקלות מההפעלה החדשה:
(במילה אחת המערכות החדשות שהכניסו לא עובדות טוב, ומשפרים אותם תוך כדי ביצוע):

נוסעות ונוסעים יקרים!

לאור שדרוג המערכות והפעלת הקרונות החדשים יש לעיתים תקלות נקודתיות , שיוצרות מעת לעת עיכובים ותדירות נמוכה מהרגיל. בימים אלו אנו מבצעים כיול של המערכת על מנת להתאימה לצרכי הקו, מה שלעיתים עלול להאריך את זמן ההמתנה בין הרכבות. בשבועות הקרובים התדירות תתייצב בהתאם. אנו מודים לכם על הסבלנות!
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
אולי זה עניין של נהג (אחר כך הסתכלתי עליו הוא היה נראה בן 18!!!!)
אבל כל התנעה ועצירה גורמים לאנשים לפול!!!
מזעזע.. כל הגוף מטלטל עם כל תזוזה...
כמו באוטובסים החשמליים בבני ברק למי שמכיר..
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
עוד לא יצא לי לעלות על הרכבות החדשות.
אבל לפי מה שהבנתי זה בדיוק הפוך. יותר מקום לעמוד ופחות מקום לשבת.
זהו שאני עליתי כבר כמה פעמים, ולהתרשמותי המעבר בין דלת לדלת מכיל מקומות ישיבה רבים יותר וממילא צומצם שטח המידה שם ושטח העמידה בכניסה גם כן - מחמת שטח האקורדיון שקטן במקצת מהקודם. = לא מדדתי בס"מ.
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
ריח מעצבן. צפיפות איומה(פחות מקום לעמוד) והגליק הגדול הרכבת בשעות השיא תיהיה כל שבע דקות כאשר עכשיו היא כל שש דקות...ובכתבות היח"ץ זה שווק כשידרוג.....

מה כן אהבתי? המסכים החדשים הכתב מאוד ברור וגם מעל הדלתות יש נקודה שיודעים באיזה תחנה הרכבת עכשיו ולא רק המדבקה שהייתה מעל הדלת למי שמבין למה אני מתכוון.
ימים יגידו אבל יכול להיות שהיה עדיף להשאיר כמו שהיה. בגדול הרכבת עבדה מצויין והיה קו ישיר להדסה מהר הרצל שגם כן עם תדירות טובה והוא קו קצר ומהיר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
זהו שאני עליתי כבר כמה פעמים, ולהתרשמותי המעבר בין דלת לדלת מכיל מקומות ישיבה רבים יותר וממילא צומצם שטח המידה שם ושטח העמידה בכניסה גם כן - מחמת שטח האקורדיון שקטן במקצת מהקודם. = לא מדדתי בס"מ.
וכעת לנתונים הרשמיים:
בקרונות החדשים מדגם ׳אורבוס׳, ישנם 44 מקומות ישיבה ו- 174 עמידה, סה"כ 218 נוסעים לקרון. בקרונות ׳סיטאדיס׳, הישנים יותר, ישנם 56 מקומות ישיבה ו-172 בעמידה, סך הכל נכנסים 228 נוסעים לקרון.
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
ברכבות החדשות גם ביטלו את עמוד האחיזה האמצעי, מול הדלת, שמחולק לארבע
ובמקומו יש רק עמוד אחד ארוך, כך שיש פחות מקום לאחיזה.

יש נוסעים שלא קלטו את זה
נתקלתי במישו שנשען על העמוד הבודד ומתרווח עליו בהנאה, כמו בימים הטובים
ולשאר הנוסעים האומללים אין במה לאחוז🥴
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
וכעת לנתונים הרשמיים:
בקרונות החדשים מדגם ׳אורבוס׳, ישנם 44 מקומות ישיבה ו- 174 עמידה,
הם סופרים מקומות עמידה כפולים במעבר שבקושי עומד בו אדם אחד - וכל תחנה צריך לצאת שיירה של ...., תראו בעצמכם...
 
  • הוסף לסימניות
  • #31
הבעיה העיקרית היא, שנהיה זמן המתנה ארוך!!! לרכבת, הבדל של 15 דק' בין רכבת לרכבת.
ממש מרגיז, ולא משתלם לחכות לה..
ומה יהיה שהמסלול יהיה ארוך, בכלל תגיע רכבת פעם בחצי שעה...
עכשיו משמתשים רק בכמה רכבות ישנות בודדות שכבר עברו התאמה למערכת החדשה
בהמשך ישדרגו את כולם ויהיה רכבןת בתדירות גבוהה כמו פעם
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
עכשיו משמתשים רק בכמה רכבות ישנות בודדות שכבר עברו התאמה למערכת החדשה
בהמשך ישדרגו את כולם ויהיה רכבןת בתדירות גבוהה כמו פעם
פעם היה כל שש דקות
עכשיו זה כל שבע...
בשלב מסויים הבטיחו כל חמש
זאת לא דקדקנות כי בסוף הדקות הללו מצטרפות לפחות רכבות שיוצאות כל יום....
ובכל מקרה שידרוג זה לא
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
אתמול החשמל ברכבת קרס והרכבות נעצרו מידי כמה דקות
משום מה הסינכרון בין הרכבות בעייתי מאוד
רכבות מגיעות בזוגות ואח"כ אין רכבות המון זמן
נעצרות לחכות שיהיה מרווח
נראה שיש להם עוד הרבה עבודה לסדר את הקו הזה
 
  • הוסף לסימניות
  • #37
אני באמת לא מבין אתכם
אין סיכוי בעולם שמשהו יעבוד כמו שצריך בתקופה הרצה
זה כמו כשפותחים כביש חדש ועדיין נוצרים עומסים פה ושם מתכנון לא מדויק
ועם הזמן משפרים ומתאימים
אבל אם כיף לבכות אז למה לא?
 
  • הוסף לסימניות
  • #38
הכניסו מערכות ורכבות חדשות, וזה מקרטע. חד וחלק זה לא עובד טוב.
אבל כמו שכתב הילוך גבוה, בסוף כל זה נוצר בשביל להגביר תדירות ולהאריך את הקו. קשיים של התחלה.
יש מערכת שליטה חדשה על כל הקו, והיא עוד לא עובדת טוב, ומשפרים אותה תוך כדי תנועה. גם כל הרכבות הישנות נלקחו להתאמה למערכות החדשות, ויחזרו כמו שכבר כתבתי פה למעלה
 
  • הוסף לסימניות
  • #39
באמת היתה גם בעיה שהרכבת התחילה לנסוע וכולם עפו אחורנית, כמו באוטובוס, ברכבת הקודמת זה לא היה למיטב זכרוני.
ולעניין הריח - זה דבר שאמור לעבור עם הזמן, בכל אופן רכבת חדשה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #40
באמת היתה גם בעיה שהרכבת התחילה לנסוע וכולם עפו אחורנית, כמו באוטובוס, ברכבת הקודמת זה לא היה למיטב זכרוני.
ולעניין הריח - זה דבר שאמור לעבור עם הזמן, בכל אופן רכבת חדשה...
זה שכולם עפו היה גם בקודמת
אבל זה יותר תלוי בנהג
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אשכולות דומים

אם שלחתם תלונות לחברות תח"צ יכול להיות שנתקלתם בתשובות שאם להשתמש במילים עדינות - מעלות חשד לכאורה של אי-אמירת-אמת.

הנה סיפור מעניין ששותפתי בו.

נוסע במודיעין עילית התלונן לחברת קווים שנהגים לא פתחו את הדלת האחורית בנסיעות עירוניות, תשובת קווים היתה שהעליה לאוטובוס מותרת רק מהדלת הקדמית!!

סביר להניח שכל מי שנסע בנסיעה עירונית במודיעין עילית יודע שזה לא נכון, אבל כך קווים ענתה, ולא בפעם אחת, אלא בשתי פעמים שונות!! זה כבר לא נשמע כמו טעות, אלא כאי-אמירת-אמת (ב"אי-אמירת-אמת" אני מסתפק בין שתי אמרות חז"ל, בין "לעולם ישנה אדם לתלמידו דרך קצרה" לבין "לעולם אל יוציא אדם דבר מגונה מפיו").

הנוסע הגיש תביעה קטנה, וקווים בחרה לכתוב את לשון החוק. יש כאלה שיאמרו שזאת התחמקות, שכן אין כאן כל אזכור לדלת קדמית או אחורית. הנה צילום מכתב ההגנה:
צפה בקובץ המצורף 2189632


בדיון עצמו עובד החברה שייצג את קווים חזר על הטענה שלא ניתן לעלות מהדלת האחורית, והפעם הוא גם נתן את ההסבר הבא: האפשרות לעלות מהדלת האחורית בוטלה בגלל שאנשים העלו לאוטובוס מקררים!!! הנה צילום מפרוטוקול הדיון:

צפה בקובץ המצורף 2189657

צפה בקובץ המצורף 2189659

בעקבות הדברים המעניינים הללו עניין אותי לדעת האם הדברים נכונים, פניתי לממונה על חופש המידע במשרד התחבורה בשאלה האם ניתן לעלות מהדלת האחורית במודיעין עילית, והתשובה שהתקבלה היא הוראות המשרד לקווים להיערך לעליית נוסעים גם מהדלתות האחוריות. כיון שלא התקבל כל מידע אחר שמבטל את ההוראה הנ"ל וגם לא מצאתי אזכור למילה "מקרר" בהקשר המדובר, אני מניח שטענות חברת קווים אינן מדוייקות.


אז אם גם אתם נתקלתם במקרים של אמת-מוטלת-בספק בתשובות וטענות של חברות תח"צ נשמח לשמוע עליהם, בין אם טענות משעשעות/מקוממות/גם וגם.

למען הסדר הטוב אני ממליץ שנימנע מקביעת עמדות ברורות כגון "שקר" אלא בהטלת ספק וסימני שאלה בלבד על דרך החשד וה"לכאורה" בלבד. כדאי לשתף דברים יחסית מוכחים. אם לא ראיתם אוטובוס שעבר בתחנה והנציג טוען שכן עבר, זה לא אומר שהוא לא צודק, יכול להיות שהאוטובוס עבר אבל בלי שילוט, תופעה שקוראת בעיקר באוטובוסים קבלניים אבל כאן הבעיה היא לא של הנציג.

ומי יודע, הלואי והחברות המנצחות עם ה"הסברים" הטובים ביותר באיכות ובכמות יזכו באיזה העמדת מראה מול הפרצוף שקצת תכאיב להם.....

בינתיים נראה אם תצליחו להתחרות במקרר....

אבל בבקשה שתפו בכל חשד לאי אמירת אמת.
אני לא יודעת אם זה המקום לשחרר כאן, אבל נמאס, פשוט נמאס מהצורה שבה (לא) עובדים.
כמויות האוטובוסים שלא יוצאים, יוצאים לא בזמן, משנים מהמסלול, לא עוצרים עולה כל הזמן!
כבר אין אפשרות להסתמך על לוחות זמנים כשרוצים לתכנן מסלול, זה נהיה לא הגיוני בעליל!!!

כמה אנקדוטות מהתקופה האחרונה:
ערש"ק פרשת חיי שרה.
הוזמנתי לאח שלי שגר בצפת.
לקווים אלו יש צורך בהזמנת מקום מראש. הזמנתי מקום מראש, כמו שצריך. עכשיו אני רגועה.
יום שישי בבוקר התארגנו מוקדם (יום שישי קצר, נסיעה ארוכה)
אנחנו יוצאים לכיוון האוטובוס (אנחנו עולים בתחנה אחרונה). כשאנחנו בדלת, ה"קל-קו" טוען שהוא עוד שלוש דקות בתחנה.
(מה שהיה לא הגיוני בעליל, כי זה היה 3 דקות לאחר שעת היציאה, לרוב זה משהו כמו 20 דקות נסיעה בתוך העיר)
מרוב ריצה, לא הספקנו לקחת כיסוי גשם לעגלה, לא מטריות ולא כלום. רצנו כמות שאנחנו, התעטפנו איך שהוא במעיל והגענו לתחנה.
פתאום - מהפך. עוד עשרים דקות האוטובוס מגיע. אנחנו מחכים מחכים מחכים.
אחרי 40(!) דקות משעת היציאה - האוטובוס מגיע. השעה 11:55. ואז - הוא מנופף לנו לשלום---------------------------- ושועט בדרכו לכיון היציאה מהעיר.

אני שבת (אמורה להיות) בצפת. איך אני מגיעה? טלפון מהיר ל8787 מבהיר לי שהאוטובוס האחרון מבני ברק יוצא ב12:05. הצצה קטנה בשעון מגלה שהשעה כבר 12:00, ואם אין לי רשיון טיס (ואין לי) - אין לי דרך להגיע לבני ברק בפרק הזמן הזה.

טלפון (עצבני למדי, חייבת לציין) לחברת המפעילה. הנציגה אומרת שתבדוק ותחזור אלי (כאילו שזה יעזור לי...)
לאחר כמה דקות היא חוזרת אלי וטוענת "האוטובוס היה מלא, ולכן הנהג לא עצר"
אז דבר ראשון, מסקנה, אנשים, פליזזזזזזזזזזזזזזזזזז תזמינו מקום. עקרונית צריך להזמין מקום, אבל אף אחד לא אוכף את זה בעליה לאוטובוס. מה קורה? האנשים שעולים בתחנות הראשונות - מסודרים, גם אם הם לא הזמינו מקום, והאלו בתחנות האחרונות - גם אם הזמינו מקום לא תמיד הוא מובטח להם. הנציגה אמרה לי שהם מוציאים כמות אוטובוסים לפני כמות האנשים שהזמינו.
לטענתה רק 20 איש הזמינו מקום, ולכן הוציאו רק אוטובוס אחד.
בבקשה, קצת מחשבה על האחר, תזמינו מקום! זה לא כזה מסובך. זה מסקנה לקוראים.
למעשה התחלתי להתווכח איתה, והיא חוזרת על טענתה שהחברה לא אשמה שאנשים לא הזמינו מקום (כמובן, היא לא מאשימה אותי, תודה רבה לה באמת...).
ביקשתי פיצוי, אין עם מי לדבר.
ביקשתי כמה וכמה פעמים מנהל, והוא "לא נמצא". משום מה, מעולם הוא לא נמצא במקום, וגם אין דרך להשיג אותו.
(שאלתי אותה מה הם יעשו אם פתאום יוודע להם שיש פצצה בבניין, האם גם אז הם לא ישיגו אותו...)
כשהיא שאלה אותי מה אני רוצה מהמנהל אמרתי לה שאני רוצה פתרון איך אני מגיעה לשבת לצפת
(אמרתי לה בצחוק ,מצידי שהמנהל יבוא על קורקינט לקחת אותי לצפת, היא קיבלה את הדברים כמות שהם, ועונה לי בשיא הרצינות. "לא, המנהל לא יבוא על קורקינט, הוא עכשיו בבית"... מה את אומרתתתתתתתתתתתתתתתתת...)
מפה לשם, הבנתי שאם אני לא מזמינה מונית, אין לי דרך להגיע לשבת לצפת.
שינינו כיון ונסענו להורים שלי לשבת
(אה, ושכחתי לספר שכל פעם שנמאס לנציגה התורנית לדבר איתי, היא פשוט מעבירה אותי להמתנה. לפי הפרוטוקול אסור להם לנתק לי, אז הם מעבירים אותי להמתנה שלא מובילה לשום מקום, ואז ברישומים מופיע שאני ניתקתי ולא הם. מעניין למה)
עד כאן הקפה א'...;)

סיפור נוסף, לפני כחודש.
יש לי תור עם הבן שלי לבדיקת BERA (בדיקת שמיעה) בביה"ח רמב"ם.
תכננתי לקחת אוטובוס לתחנת סבידור מרכז בתל-אביב, ומשם להמשיך ברכבת.
רק מה שלא הבאתי בחשבון - שאומנם 379 יוכל להביא אותי למחוז חפצי, אבל זה יקרה רק אם הוא יעצור לי...
ושוב, המחזה חוזר על עצמו, הנהג מנופף לי לשלום (יפה שיש להם דרך ארץ, והם מקיימים את "והווי מקדים בשלום כל אדם")
הערכת מצב פשוטה ומהירה מבהירה לי שעם האוטובוס הבא אני לא אספיק את הרכבת. מה אני עושה?
זו בדיקה עם המתנה יחסית ארוכה, ואני לא הולכת לפספס אותה.
פשוט וקל. מונית. רק 180 ש"ח לתחנת רכבת...


סיפורים ג', ד',ה' עד ש' סופית בערך מספרים על קווים פנימיים שלא יצאו,
אחד אחרי השני, קו 4, קו 6 וכו'
כשאני בלחץ להגיע לתורים, ובסוף, מחוסר ברירה מזמינה מונית.
זה כבר מצב לא הגיוני!!!
למה (לפחות) 5 פעמים בחודש אני אמורה לשלם על מונית???
שדדתי בנק ולא ידעתי? ירשתי את רוטשילד? נהייתי שותפה של איילון מאסק?


והנה סיפור טוב לקינוח.
ערש"ק פרשת וארא. ממש עכשיו.
אנחנו מתארחים בשבת אצל חמותי - בגני הדר.
יש שתי דרכים להגיע לשם. קו 180 לבני ברק - ואנחנו יורדים בצומת שערייה או קו 179 ישירות לפ"ת
החיסרון בקו 179 שאנחנו עולים עליו די בתחילת המסלול, מה שאומר נסיעה ארוכה בתוך העיר, כמו כן, התדירות שלו די נמוכה.
היתרון שזה אוטובוס עירוני, ולא צריך לקפל עגלות, לדחוף לתא-מטען מזוודות וכו'
ב180 זה בדיוק הפוך. זה אוטובוס בינעירוני, בתדירות יחסית גבוהה במיוחד בשעות המאוחרות של יום שישי, וזו תחנה אחרונה
יצאנו מהבית בשעה 12:55, אנחנו שומעים שיש לנו 180 עוד רבע שעה (יחסית הרבה זמן לחכות בשעות האלו)
קו 179 יוצא ב13:10. בחישוב פשוט נגיע הרבה יותר מהר עם 180. אנחנו הולכים לתחנה של 180 (שכחתי לציין שזה תחנות אחרות)
מחכים. מחכים, מחכים. וה"קל קו" ממשיך ודבק במשנתו שהאוטובוס יגיע בעוד 15 דקות.
בשעה 13:08, כשאנחנו מבינים שבזמן הקרוב לא יגיע 180, אנחנו רצים בחזרה לתחנה של קו 179. שיוצא עוד רגע.
או, ב"ה, אנחנו שומעים שהוא יצא ואפילו מתקרב לעברינו. אחרי כמה דקות שהוא לא מגיע, אנחנו מתקשרים שוב לקל קו, ומגלים שכמה נחמד, האוטובוס נעלם מהמסלול. חיכינו עוד כמה דקות ליתר בטחון, ואין זכר לאוטובוס.
רצים שוב בחזרה לתחנה של 180, שלא עבר עדין. (יש לנו נקודת תצפית על התחנה ההיא, זה ממול)
מקפלים עגלה, מתכוננים, ורק ב13:35 הגיע קו 180.
(במשך 35 דקות לא עבר הקו הזה!!! , בשעות האלו של יום שישי אמור להיות קו כל מקסימום 12 דקות)
במהלך הנסיעה הקצרה מאלעד למחלף שערייה הספקתי להתקשר לחברה.
הנציגה שענתה לי "בדקה" ואמרה שהיא רואה שהאוטובוס סטה ממסלולו. שאלתי למה, וקיבלתי תשובה שהנהג על דעת עצמו סטה מהמסלול. וכמובן שהוא יקבל על זה קנס וכו' וכו'.
כשממש התעצבנתי על ההתנהלות, אז היא אומרת לי, אני ממש מצטערת שהאוטובוס לא עצר לך (מה זה לא עצר? גם לא עבר בתחנה!)
הטחתי בה, את לא באמת מצטערת, זה לא מעניין אותך, אז היא עונה לי, נכון, אבל אני נציגה של החברה ואני מתנצלת בשמה...
כששוב ביקשתי מנהל, אז היא אומרת שהוא לא נמצא, וגם ממנו אני אשמע את אותן התשובות, והוא לא יפרט לי את הדרכים בהם הם מטפלים בדברים האלו. הסברתי לה שברור שהוא לא יפרט. אין מה לפרט, כי הם לא מטפלים!
היא המשיכה להגיד שבוודאי, וכל מקרה כזה מטופל, והנהג מוזמן לשיחת בירור וכו'. אני רק אמרתי לה שאני ממש מרחמת עליהם אם זה המצב שלהם אחרי שהם מנסים לטפל ולייעל...

זהו. קצת שפכתי...
ועכשיו ברצינות. תגידו, יש מה לעשות????
יש עם מי לדבר???
יש דרך כל שהיא לשפר את המצב?
תלונות לחברה, כפי שהבנתי שוות לכפרות
(המקסימום זה שהם שמרו את השם שלי בתור "נוסע נודניק - לא לענות...)
יש מישהו שהתלונן במשרד התחבורה או בכל מקום אחר וראה מזה תועלת?
אני איש חזק, יציב, עוצמתי, לא מפחד מכלום.

אני זורק את הזבל בגבורה, כמו שאשתי ביקשה, למרות החתולים הנוראיים שתמיד מזנקים לעברי מהפח השכונתי בחיוך זדוני.

אני קונה באף סתום דגים רוטטים, כמו שאשתי רוצה, מתוך בריכה שמריחה כמו הפח השכונתי.

אני גומר את כל הדג הרוטט ששוחה לי בצלחת, כמו שאשתי מצפה, על אף שהייתי משתוקק להשליך אותו בתור נקמה לחתולים הזדוניים שבפח השכונתי.

אני באמת אדם חזק, אבל דבר אחד מצליח להוציא אותי משיווי משקלי:

יש לי פוביה מתאריכים.

בעיקר מתאריכים של ימי הולדת.

בעיקר של אשתי.

אני צעיר ורענן, ואיני סובל מבעיות בזיכרון. אבל תאריכים של יומולדת - הם כמו חתולים מרושעים. צצים משום מקום. נוחתים עליך בהפתעה. מזנקים ברגע הכי לא מוצלח, בדיוק כשאתה מחזיק אשפתון מלא בדגים מעופשים, במקום מתנה עטופה ונוצצת.

תמיד הבטחתי לעצמי שהשנה אני אזכור, אבל שוב ושוב התבדיתי. כאילו עבר חתול שחור בין הרצון הטוב שלי לבין המציאות.
כל שנה מחדש אני שומע את אשתי מייללת בשקט על מר גורלה, כמו חתול אשפתות נטוש.

לא לחינם אמר מי שאמר: "אל תאמין בעצמך עד יום הולדתך".

ניסיתי לאסוף רמזים, ללקט הוכחות נסיבתיות, למצוא פיסות מידע שיובילו אותי לאזור הזמן הנפיץ.
שמעתי פעם על אבא גאון שפיתח שיטה מהפכנית לזיהוי הגיל של ילדיו: הוא פשוט בדק בתוויות הבגדים שלהם, וקיבל מידע אמין: 3-6 חודשים, שנה, שלוש.

רצתי לארון הבגדים של אשתי, כמו חתול שמתנפל על קערת שמנת עסיסית, ומקבל מנת סיד לפרצוף.
הארון שתק כדג רוטט, ולא שיתף אותי במידע הגורלי.
תוויות הבגדים של אשתי הכילו כתב סתרים מוצפן. האות ר' הפוכה וכמה איקסים.

עמדתי שם מבואס, חתול מורעב מול פח טמון. מה הסודיות הזאת, למען ה'?! את לא יכולה לגלות מתי בערך נולדת??

כמעט יצאו לי קרניים מרוב תסכול.
ייאמר לשבחה, שבשלב מסוים, היא קלטה את הנכות הלא מאובחנת שלי, וניסתה לסייע בעניין ככל יכולתה.

היא מעולם לא אמרה לי במפורש, רק רמזה בעדינות ובאצילות, כמו גור חתולים תמים.
"אתה זוכר מה יש ביום שלישי..." בקריצה רבת משמעות.
"כמה אני מתרגשת לקראת שבת הבאה..."
"בטח לא שכחת מי חוגג יומולדת מחרתיים"...
"מעניין במה יפתיעו אותי מחר בערב..."
הייתה אומרת בהתחשבות וברגישות, ומניחה לצדי בדרך אגב מגזין פתוח בעמוד של התכשיטים, או מספרת סתם כך, בלי קשר, כמה היא אוהבת בושם מסוים.

הייתי דרוך לכל בדל רמז שיצא מפיה.
כל יומולדת שהיא הצליחה לשדר לתודעה שלי - גרם לי לפרץ הקלה ואושר.
בסך הכל, אני בעל מושלם, אם מתעלמים מאחוזי הנכות שלי.
לא קניתי לה חתול בשק, השקעתי באמת, כל יומולדת מחדש. הבנתי רמזים מצוין. קניתי בושם יוקרתי, תכשיטי זהב, תיק מעור תנין, טבעת יהלום... הענקתי חופשות חלומיות ושלל חפצים ממותגים שאיני יודע להגות את שמם ואיני חפץ להגות במחירם.

יום אחד, כעבור שנתיים מאושרות ושלוות, קלטתי שמשהו אינו כשורה.

זה היה כשהתקשרו מהבנק להתריע על מינוס אימתני ששבר שיא של כל הזמנים, בתזמון מושלם - דקה אחרי שאשתי ציינה בחיוך מתוק שהיא מתרגשת כל כך מהיום הגדול שיחול מחר, ושכבר כמה חודשים, מהלידה האחרונה, היא לא קיבלה טבעת יהלום.

ניגשתי הלום ללוח השנה, והתחלתי לספור. חודש אחרי חודש. יום הולדת אחרי יום הולדת.

מהר מאוד קלטתי שנפלתי בפח.

למחרת, אשתי קבלה ממני חבילה עטופה ופתק לבבי:

"מזל טוב ליום הולדתך ה-83".

מהעטיפה נשרו מקל הליכה ושיניים תותבות.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה