מובי מייקר

הירשם עכשיו!
  • הוסף לסימניות
  • #1
למה כשאני מייצאת את הפרויקט לסרט אפילו באיכות הכי גבוהה, התוצאה נראית 'על הפנים',
למרות שבפרויקט עצמו הכל חד ויפה?

אודה לכל החכמה בנושא, תודה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
יש תשובה?
האם מישהו התנסה בזה ויצאה לה תוצאה דומה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
הייתי ועדיין משתמש בתוכנה זו. לא נתקלתי בבעיות איכות, כפי שמתואר.
האם ניסיתם להריץ רק סרטון אחד בודד ולראות מה התוצאה? האם זה שונה מסרט שלם כולל "עריכה"?
אם אין הבדל, אפשר לקבל דוגמה מסרט המקור ולנסות להריץ על מחשב אחר ולראות מה קורה?
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
עליך להתחבר או להירשם כדי להשיב כאן.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

    • שאלה
    6
    • prog
    בטחוני פיקוד העורף: צפי לשיגורים למרכז והדרום
  • prog //
    • דובר צהל מזהיר הערב יש צפי לשיגורים לעבר מרכז ודרום הארץ
    3 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    prog
    prog
    יש להשמע להנחיות פיקוד העורף
    • שאלה
    27
    • prog
    בטחוני אירוע בטחוני בבני ברק
  • prog //
    • נפל טיל ברחוב אביי ורבא. יש הרס רב
    8 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    prog
    prog
    יש נפילות נוספות גם בפתח תקווה

    אשכולות דומים

  • 2 567
    • א
    סיפור בהמשכים האזיקונים של איוון - סיפור קצר בהמשכים
  • אוראל סולטן //
    • פרק 1: כבל (לא) מעריך.​

    אנשי קהילת הקודש 'קלפטא' מעיירת הקודש 'קלפטע' ידעו לדווח בגאווה שהם נורמליים לגמרי. ותודה ששאלתם, אגב. אוי ואבוי למי שלא.

    לאנשי הקודש מקהילת הקודש שבעיר הקודש, היה הכל בחיים: בתים רעועים ומטים ליפול, בארות מים מלאות בחיידקים, ספרי קודש בלויים ואכולי עש, ושירות ליסינג להשכרת עגלות צב במידית. (עגלות צב, למי ששואל, היה הכינוי לכרכרות במחוז אויויוי-אנעבך, ובפרט בעיירת קלפטע ובקהילת קלפטא, משום שהם היו נוסעות במהירות של... נו, אתם יודעים, צב.)

    אך למרות הכל, נראה היה כי משהו מעיב על שמחתם התמידית של אנשי קהילת קלפטא מעיירת קלפטע בכל שנה עם התקרב חג הסוכות.

    ולא, אין קשר לאזיקונים, למקרה שמשום מה תהיתם.

    בעייתם של אנשי קהילת קלפטא מרחוב קלפטה שבעיירת קלפ... עזבו, זה ארוך מדי, מהיום והלאה פשוט אקרא להם בקצרה: הקלפטעאיסקרים.

    אז קיצר, בעייתם של הקלפטע-איס-קרים הייתה כזו: אומנם לולב מהודר היה להם, ואתרוג צהוב-צהוב גם הוא לא נחסך, אך משום מה לא היה להם ולו שיר אחד לחג המתקרב.

    והרי לכל הקהילות שמסביב (בומבומבומבשבומבומבום, מדמורנונונונא ואפצ'י) יש שיר משלהם, ולמה נגרע?

    אזי החליטו הקלפטאתאיסטים או איך שלא קראתי להם לקיים וועדה. קרי: לשבת שלושה ימים ושלושה לילות סביב חביות מלאות מים המשקפות את הירח ולשתות את כולם, ואז להיכנס לעזרת הנשים של בית הכנסת המרכזי 'יתמו שונאינו' ולדון שם בנושא עד יבוא הרב גואלצדק ויכריע בעניין.

    אך מכיוון שסיפורינו אינו עוסק בגבירי העם (הם לא שילמו על כתבת חג) או אפילו בפשוטיה (גם הם לא שילמו), לא נותר לו אלא לעסוק בפשוט שבפשוטים, רב סנדי-תנחום-מיכואל-שלימלה-מויש שוורצבנגר-הויז-מיידסקי-צוועלף-איזנשטט-תוקפרבקו-יוסופוביץ, או בראשי תיבות (כי גם זה ארוך מידי): סת"ם ש"ם שהמצאת"י, אך אנחנו נקרא לו לצורך הסיפור 'שלימלה איזנשטט' כי זה השם הכי קליט שהצלחתי לברור מבין השמות.

    אז למרות ששלימלה הנזכר לעיל ביתר פירוט לא שילם על כתבת חג, ואף לא על כתבתבונת קטנטנה, הוא מצא את עצמו נזכר במהלך סיפורינו, ועוד בתור דמות ראשית, איזו חוצפ...

    טוב, עזבו, מסמנים לי מהקונטרול להמשיך בסיפור, התנגחויות עצמיות אחר כך. אז ככה:

    בערב הצחיח ביתר של היום הצחיח ביותר של השנה הצחיחה ביותר, מצא עצמו שלימלה כצחיח ביותר. הוא התהלך מדוכדך ברחובות העיר, משום שלא הזמינו אותו לאיזו אספה שקיימו כל אנשי העיר בדבר שירים לסוכות או משהו בסגנון, הוא אפילו לא יודע. את כל האנשים שאפשר לעשות עליהם כתבת חג הזמינום לשם, ורק אותו שכחו לכבד גם כן במעטפת הזמנה.

    שלימלה צעד וצעד ברחובות העיר עד שכאבו רגליו, ואז התיישב על המדרגה התחתונה ביותר מגרם המדרגות שהוביל לבית משפחת בירנבוינג. הוא הביט בעיניים חלולות ממבע לעברו של בית הכנסת הנוצץ, משעין את ידיו בעייפות מתחת לסנטרו ונודד במחשבותיו אל עבר מחוזות עלומים.

    אך לא לנצח יחלום אדם.

    לכל מי שלא הבין, זה אמור להיות פארודיה על סיפורים שמתפרסמים בכל מיי עיתונים למיניהם בכל שנה לרגל חג הסוכות... וכמובן, אשמח מאוד לביקורות.

    תודה רבה להרבה אנשים.
    • חחח
    • תודה
    • כועס
    Reactions: בינגו משחקים, כותב בקצב, ספרות בנשמה ועוד 21 משתמשים24 //
    20 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    א
    אש קודש!
    פשוט הקדמת את סוכות הבא ;)
  • 90
    • א
    דיון עידוד לצאת לאור/ למה לצאת לאור למרות הכל?
  • א. פרי //
    • בימים אלו אני מוציאה לאור ספר נוסף אחרי ההצלחה היחסית של הספר גיבור הסיפור.
    לספר יקראו "דמות משנה" ויהיו בו מאמרים עוצמתיים בנושא פיתוח אישיות חזקה והגשמה עצמית.
    לא פעם אני מציינת שלספרים שלי אין קהל ואין הפצה ולמרות זאת אני משתדלת להוציא אותם לאור, (לא את כולם, אבל מה שנראה לי).

    איך אפשר להפיץ בלי קהל מתעניין?
    1.הסכמתי לעצמי להשקיע כסף במיזם הזה.
    2. ה' שלח לי כסף, אמנם אין לי בלי חשבון כך שהפקת הספר מתעכבת (כל חודש אני יכולה להשקיע כמה מאות שקלים בהפקת הספר שזה יפה מאוד אבל דורש היערכות).
    3. את ספרי הקודמים הדפסתי כמות מסוימת וחילקתי חינם.
    4. חלק מכרתי או תרמתי לסיפריות.
    אולי לא מספיק, יש מקום לעוד, אבל אני עושה מה שיש ביכולתי, למרות עצלנותי הרבה.
    *
    מה שעוזר לי להמשיך ולא להתייאש זה:
    1. הכרה בערך שיש בדרך ובעשיה, ולא דווקא בתוצאה, שזו הבנה שגם כתובה בספרים עצמם ועוזרת לי להמשיך פה ושם לנסות עוד דרך חדשה, אולי לנסות שוב את הדרך הישנה, אולי הפעם משהו כן יעבוד.
    2. הבנה בכוח של כל מילה כתובה, אם יש הרבה חומר לא ראוי מבחינה רוחנית שיוצא לאור, למה שלא להוציא לאור גם חומרים טובים? אויבי היהדות פועלים במרץ, בלי להתעצל או להתנצל, גם לאוהבי היהדות יש מקום!
    3. הבנה שזו הדרך להביא את המשיח ואת הגאולה.
    פעם, בעבר, ציפיתי במשך שנים לגאולה, כמו רבים, ובצדק.
    אבל לאט לאט הבנתי שהגאולה לא באה כי כנראה ה' מחכה לכל אחד מאיתנו שיעשה משהו למען הגאולה.
    אפשר להמשיל את זה לשבת:
    תארו לכם, שבת מגיעה, כולם הכינו משהו לכבודה ורק שניים לא עשו כלום.
    מה הם ירגישו? קצת לא שייכים... אולי זרים, אולי אפילו פספוס וצער שאין משהו שהם תרמו, אפילו רק לטאטא או לשטוף או להכין משהו קטן עם כוונה של לכבוד שבת קודש,
    אם הם כן עשו משהו לכבוד שבת או אפילו אם הכינו מאכל אז התחושה הרבה יותר טובה. תחושת שייכות, אושר.

    אותו דבר בגאולה, כנראה.
    כשהגאולה תבוא כל אחד יבין מה הוא עשה לכבוד עם ישראל: תיקון המידות, עשיה לשם שמים להפיץ את האור והאמונה, מחשבה טובה, ויתור, תהליך, תפילה ותקווה לגאולה, איזה משהו שיגרום לו לחוש שמחה ולחוש חלק מהעם.
    אבל אם יש אדם שלא חשב על הגאולה או לא קיווה, או לא פעל במשהו (הגשמה עצמית זה לדעתי חלק חשוב בגאולה פרטית).
    אז כשהגאולה תבוא הוא יחוש בחוץ, לא קשור לכל השמחה.
    ושמחת הגאולה היא משהו גדול ששווה ליטול חלק, ולהשתדל אפילו אם אף אחד לא מתעניין בהשתדלות הזו.
    כי כשאדם משתדל לעשות משהו טוב בעולם רוחני זה לא עבור תוצאה, למרות שתוצאה היא דבר מאוד חשוב, אלא עבור ה', שמספיק לו מאמץ ורצון טוב.

    לפי דעתי, רוב העשייה של רוב האנשים לא באמת זוכה להצלחה משמעותית מאוד אלא חלק קטן.
    ומה שחשוב זה להכנס לתודעה של הבנה שצריך להמשיך להשקיע כל הזמן, אולי תימצא דרך טובה יותר.
    *
    לגבי ההצלחה שלי, קיבלתי אתמול הודעה מהעורכת של אתר קול כבודה (שהסיפור מסדר מלחמה מפורסם שם כרגע בהמשכים) שנתנו לי במה קבועה לעלות מאמר מידי שבוע.
    זה הגיע כזה בדרך אגב, למרות שהשתדלתי וחשבתי לראות תוצאה במישורים אחרים, אבל זו תוצאה שהגיעה אחרי שהשתדלתי הרבה, ועברתי מסע שמבין שצריך לעשות כל מה שיכולתי, ולא לצפות יותר מידי, כי התוצאה בידי שמים.
    אני יודעת שיש שמקבלים תוצאה מהירה יותר בפחות עבודה ומאמץ, אבל לדעתי כיום, התוצאה לא חשובה כל כך כמו הנכונות של האדם להבין שאסור לו לכלוא את עצמו בגלל מחשבות שהוא לא שווה כלום, אלא יש לו משהו יחודי להעביר הלאה, ואולי מישהו יקרא מתישהו וזה יקדם אותו זה כבר טוב כי כל אחד עולם מלא.
    *
    אני רואה את החיים שלנו כאן, כמקום של תיקון.
    תיקון המידות, המחשבה והאמונה.
    שבירת הצמצום ונסיון להגיע לחשיבה שמאמינה בשגשוג לכל העולם, לאו דווקא לי.
    ואני? חלק מהעולם.
    אני מאמינה שהעולם טוב, ואשמח להגיע למקום טוב של בריאות, גם נפשית, וחיים טובים, אבל ללא ספק זה כבר כאן, הבריאות ןהחיים הטובים, זה לא בעתיד, זה כבר כאן.
    צריך רק לפתוח את הלב למושג שנקרא צמיחה, שגשוג, אמונה בטוב.
    צריך להתעלות מעל החשיבה הרעה ולהגיע לחשיבה טובה בעזרת ה'.
    לא בגלל שאין בעולם קשיים, אלא בגלל האמונה בה' וההבנה שרק הוא נמצא בכל מקום, והוא טוב וחפץ בטוב.
    *
    העולם מלא באנשים כמוני, אני מקבלת כל הזמן מיילים שנרשמת אליהם, שרוצים לסייע לזולת לפרוץ החוצה, להגשים חלומות, להקים עסק וכדו'.
    אף אחד לא צריך אותי או את האמירות הללו, כי הן בכל מקום, מה שצריך זה שעוד ועוד אנשים יכנעו לטוב ולאור שיש בהם.
    ויגיעו לתהליך בו הם מבינים שהם כן שווים, למרות העולם ממעיט בערכם או מתעלם מהם, הם מאוד מאוד שווים, לפחות כמו נשיא ארצות הברית, לא רק בגלל שהם יהודים והוא גוי, אלא בגלל שאם יש אדם אחד 'שווה' בעולם, אז כולם כמותו, כי במהות כולנו בעלי ערך זהה.
    ואף אחד לא יתן לנו מקום, אם לא נסכים לתת לעצמנו מקום.
    • שכוייח!
    • תודה
    Reactions: פרפר משי, אוראל סולטן, tmr ומשתמש 1 נוסף4 //
    2 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    T
    tmr
    מילים חשובות מאד מאמינה גם בנכונות הדרך של המאמץ יפה מאד
  • 534
    • Y
    השראה שיתוף באתר חמוץ ביותר
  • Yummi Weinreb //
    • ידעתם שיש דבר כזה - מפעל לייצור חמוצים?
    אני אף פעם לא ידעתי.
    תקראו לי בורה, תקראו לי נאיבית, תקראו לי סתם סתומה, איך שמתחשק לכם לא משנה הסדר.
    אני בבורותי עמדתי: חמוצים זה דבר שסבתא כובשת בבית, ככה לאט ובאהבה בתוך צנצנת זכוכית מגניבה כזאת עם מכסה ירוק,
    או לחילופין - חמוצים מייצרים במפעלי ענק כאלה שמריצים סטוקים ענקיים של קופסאות שימורים משימורים שונים.
    לא כך?

    כך חשבתי, ובטעות טראגית כזאת גדלתי כל חיי,
    ועוד הייתי עתידה לגדול ולצמוח עוד עד מאה ועשרים שנה, כשחיי מבוססים על טעות שכזאת.

    עד שבאישון בוקר נעים וצח (טוב, האמת שזה היה ערב קריר וגשום),
    התקשר אליי דוד גלוק ובפיו בשורה:
    "היי יאמי, יש לי מפעל לייצור חמוצים ואני צריך אתר".

    - יש לך מפעל לייצור מה? שאלתי כמו סתומה.
    - חמוצים, חמוצים. פיקלס, השיב גלוק בעליזות אופיינית.
    - אני חושבת שלא שמעתי טוב. יש לך מפעל לייצור מה? שאלתי שוב, לא כמו אלא ממש-ממש.

    וכך התברר לי שיש במעלה אדומים מפעל, חמוד ומגניב ומרתק לגמרי,
    שבו אשכרה עומדים אנשים ומייצרים חמוצים, פיקלס, מכל הבא ליד. חריף, חמוץ-מתוק, חמוצים בטעם של פעם, חמוצים סתם סטנדרטיים, מיקסים של ירקות וכל מיני כאלה.
    פעם הבאה שאתם במעלה אדומים, תרימו טלפון לגלוק ותתאמו סיור. זה מגניב, תזכרו אני המלצתי.

    בקיצור - (שימו לב למה הכנסתי את עצמי: כאן בעצם הבטחתי לקצר. אהיייי!! מה עשיתי לעצמי, למה אני מבטיחה דברים שאין בכוחות נפשי לקיים?!)
    בקיצור,
    השלב הראשון של האתר היה להיפגש, ולדבר על מה אנחנו רוצים לעשות.
    מה צריך להיות באתר הזה? מה צריך לא להיות? מה המטרה של האתר?
    כל המידע הרגיל שצריך לדעת בשביל לעשות איפיון נכון.

    עכשיו צ'מעו קטע מגניב.
    במהלך השיחה, אני שואלת את גלוק את שאלת השאלות,
    השאלה הקריטית,
    החיונית ביותר,
    הדרמטית,
    ההיסטרית:
    למה בכלל אתה צריך אתר?
    שזאת, בעיניי, שאלה מאוד-מאוד חשובה. אני רוצה לדעת למה הלקוח החליט לבוא אליי ביום קייצי שכזה ולשלם לי הרבה כסף (מיליונים, ממש) - בשביל מה הוא צריך את כל זה? מה הוא רוצה להשיג?
    כשאני יודעת מה התשובה, אני יכולה לדעת מה המטרה הכי חשובה שאני צריכה להשיג באתר הזה.
    מה אני חייבת לעשות בו, כדי שאני אוכל לקרוא לו פרויקט הצלחה. מה אנחנו מנסים בעצם להשיג?

    בדרך כלל אני רגילה לשמוע תשובות כמו:
    “אני צריכה שיוכלו ליצור איתי קשר בצורה רשמית”
    “אני רוצה מקום שבו אוכל להציג את כל העבודות שלי בצורה יפה”
    “אני צריך מקום למכור את המוצרים שלי באופן אוטומטי”.
    הנה, הנה, תפסיקו לצעוק, אני מקצרת. אני מגיעה לפואנטה! תהיו בשקט ותנו לי לדבר, נו באמת!

    הלקוח הזה לא ענה לי שום דבר מעין זה.
    הוא גיחך קצת,
    ואז אמר:
    ת’אמת?
    אני בכלל לא צריך אתר.
    אני מסתדר יופי בלי זה.
    הלקוחות מכירים אותי, הספקים מכירים אותי, החנויות מכירות אותי,
    הכל טוב.

    נו????
    עיניי יוצאות מחוריהן,
    אז מה אתה משגע לי ת’שכל?
    קח את הכסף, קח ת’בריף, לך חזרה הביתה ונסיים כידידים! למה לבנות לך אתר???
    ואז הוא מגחך עוד קצת, ואומר:
    פשוט, אנחנו בשנת 2025. ואני חושב שבשנת 2025 עסק שמכבד את עצמו צריך אתר. ואני עסק שמכבד את עצמי.
    ככה שלמרות שאין שום מטרה ספציפית לאתר הזה,
    ואין לי שום כאב שאני צריך לפתור,
    ושום פסיכולוג לא אמר לי להקים אתר,
    ואישתי לא מצמידה לי אקדח לרקה שתהיה מפורסמת,
    אני צריך אתר.
    כי עסק ב2025 צריך שיהיה לו אתר.

    טרילילייי. הוא קנה אותי, חד וקנה. יאייי! עסק שמכבד את עצמו צריך אתר!!! שמעתם את זה, אנשים טובים והגונים? שמעתם??
    הוא לא צריך את זה, אבל הוא רוצה להיות עסק שמכבד את עצמו.
    אז למרות שאין שום מטרה לאתר הזה,
    הוא משקיע כמה אלפים בלבנות אותו,
    כי הוא רוצה תדמית, הוא רוצה כרטיס ביקור, הוא רוצה להיות עסק שמכבד את עצמו.


    בקיצור,
    הנה הנה, אנחנו מתקדמים! אנחנו אוחזים כבר בשלב השני!!!
    השלב השני היה האפיון.
    החלטנו שהאתר כולו יהיה בעברית, מכיוון שזוהי השפה של מרבית קהל היעד,
    אבל בגלל שחלק מאוד גדול של הלקוחות שלו אמריקאי ורוצה לראות אזכור לזה שהוא אמריקאי, נכניס גם את כל הכותרות באנגלית, וחוץ מזה גם את טקסט האודות כולו באנגלית ובעברית.
    משוגעת על התוצאה, חושבת שזה יצא פרפקטו.
    להלן הוויירפריים למול עיניכם, שתחזו עיניכם בעבודת המחשבת הזאת.
    וויירפריים.png

    השלב הבא היה כמובן העיצוב,
    שעליו אני לא צריכה בכלל לדבר, מספיק פשוט להראות לכם.
    תראו! תראו איזה יופי!!!
    עיצוב.png

    על הפונט המשוגע הזה אחראית, אגב, הממתגת שלו - חיה אסתר גולדמן האדירה.


    וזהו. והשלב האחרון היה כמובן הפיתוח, וורפדרס פלוס אלמנטור, אפס מוחלט של תוספים כדי שיהיה מהיר ועדכני - כל מה שהיה צריך לקסטם עשיתי בקוד,
    וזהו. ויש לנו אתר.

    אם תלחצו חזק חזק על הלינק הזה, אולי אפילו תזכו לראות אותו.
    טאדה. טאדה.

    תודה, תודה,
    אני אוהבת כשאתם מתלהבים ומחמיאים ומפדבקים ככה בקול, זה ממש גורם לי לעלוז.
    זה אפילו לא מסובך. כל מה שאתם צריכים לעשות זה לגלול קצת למטה, לכתוב שמה בתיבה הזאתי כמה התלהבתם על האתר ואיך שהוא מהמם, וללחוץ "פרסם תגובה". זהו, לא מסובך בכלל.
    וויירפריים.png
    עיצוב.png
    • תודה
    • וואו!
    • שכוייח!
    Reactions: וארנן לבוקר חסדך, הכל כבר תפוס, שמואל מוניץ ועוד 32 משתמשים35 //
    19 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ס
    ספרות בנשמה
    אתר מהמם קצר וקולע כתיבה שכיף לקרוא ✒️
    הצטרפות לקהילת עורכי ומפיקי סרטים
    הצטרפות לקהילת עורכות ומפיקות סרטים
    פרסום בפרוג ←

    הצטרפות לניוזלטר

    מאשר/ת קבלת תוכן חם למייל
    בשליחת הטופס אני מסכים/ה שבית פרוג תשתמש במידע למטרות שיווק, דיוור ישיר ומשלוח פרסומות באמצעי הקשר שמסרתי, ותכלול אותו במאגר המידע של החברה, והכל בכפוף למדיניות הפרטיות של החברה.
    להסרה בעתיד פנה/י לדוא"ל office@prog.co.il או לטלפון: 072-2201430

    איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

    מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

    לוח לימודים

    מסלולי לימוד שאפשר להצטרף
    אליהם ממש עכשיו:

    26.04

    ט' אייר


    קורס עימוד ועיצוב ספרים

    ההרשמה בעיצומה

    30.04

    י"ג אייר


    קורס בוטים ואוטומציות עיסקיות

    ההרשמה בעיצומה

    10.05

    כ"ג אייר


    קורס שיווק ופרסום דיגיטלי

    נפתחה ההרשמה

    14.05

    כ"ז אייר


    קורס שמאות רכוש

    נפתחה ההרשמה

    14.06

    כ"ט סיוון


    קורס אדריכלות עיצוב פנים

    נפתחה ההרשמה
    לכל מסלולי הלימוד

    לוח מודעות

    הפרק היומי

    הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


    תהילים פרק כה

    אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
    סמן אחרי הקריאה
    לקריאה בפורום
    נקרא  2  פעמים
    פיקוח של ועדת הרבנים 'שמור'
    למעלה