מוזיקה קלאסית

[שמואל ק]

מתוך ויקיפדיה
סונאטה מס' 23 של בטהובן בפה מינור, אופוס 57, הידועה בשם "אפאסיונטה" ("סוערת"), נחשבת לאחת משלוש הסונאטות הגדולות לפסנתר מתקופת יצירתו האמצעית של בטהובן (האחרות הן סונאטת ואלדשטיין, אופוס 53 ו"הפרידה", אופוס 81a). האפאסיונטה חוברה במהלך השנים 1803, 1804, 1805 ואולי 1806, והוקדשה לרוזן פראנץ פון ברונסוויק. ההוצאה הראשונה התפרסמה בפברואר 1807 בווינה.

בשונה מסונאטה מס' 8, "הפאתטית", לא המלחין הוא שנתן ל"אפאסיונטה" את שמה, אלא מי שהוציא לאור בשנת 1838 עיבוד לארבע ידיים של היצירה.

בטהובן ראה באפאסיונטה את הסונאטה הסוערת ביותר שלו לפסנתר עד לכתיבת סונאטת ה"האמרקלאוויר". היא תוארה כ"תצוגה מזהירה של רגש ומוזיקה". 1803 הייתה השנה, שבה נאלץ בטהובן להכיר סופית בחירשותו המוחלטת והאפאסיונטה משקפת בבירור את סערת הרגשות העזה, שהיה נתון בה במהלך חיבורה.

ביצוע ממוצע של כל שלושת פרקי הסונאטה נמשך כ-23 דקות.

הוא כתב את זה אחרי שנהיה חרש?

 

[Mendis]

אם הוא התחרש סופית בשנת 1803(למנינם), ואת הסונטה הוא כתב בשנת 1803,04,05, אז כנראה שהוא כתב את זה אחרי שהתחרש,
אגב רוב היצירות שלו הוא כתב כשהוא חירש לגמרי או חלקית,
(האמת היא שלא ברור לי אם באמת הוא התחרש סופית בשנת 1803, כי פה לגבי הסונטה ה-23 כתוב שהוא התחרש סופית כבר בשנת 1803, ובמקומות אחרים מופיע שהוא התחרש סופית רק בשנת 1816)

 

[שעון חול]

הרועה הבודד.

יש למישהו עוד דברים כאלה של חליל צד תודה אם אפשר להעלות בבקשה

 

[cantor]

מוזיקה קלאסית עכשווית...
לחן של הפסנתרן הבינלאומי מנחם בריסטובסקי
מחול הכלייזמרים
https://www.prog.co.il/threads/כשמנחם-בריסטובסקי-מנקה-פסנתר.388846/#post-6167963

 

[שמואל ק]

יש למישהו את את קונצרטו מס' 5 של בטהובן
עדיף לצפיה
(ראיתי כמה ביצועים מאלפים אבל בנטפרי זה חסום)

 

[Mendis]

זה לא חסום סתם כידוע ליודעים וכמו שמן הסתם ראית בעצמך

 

[שמואל ק]

זה לא חסום סתם כידוע ליודעים וכמו שמן הסתם ראית בעצמך

ויש למישהו בשמיעה?

 

[cantor]

זה לא חסום סתם כידוע ליודעים וכמו שמן הסתם ראית בעצמך

דווקא אני לא יודע למה חסום

 

[Mendis]

דווקא אני לא יודע למה חסום

כי על פי רוב זה תזמורת מעורבת

 

[Mendis]

ויש למישהו בשמיעה?

 

[cantor]

יש למישהו את את קונצרטו מס' 5 של בטהובן
עדיף לצפיה

אין לי בשמיעה יש לי בקריאה...

קונצ'רטו הקיסר, קונצ'רטו לפסנתר מס' 5 במי במול מז'ור, אופוס 73 של לודוויג ואן בטהובן, היה הקונצ'רטו האחרון שלו לפסנתר. היצירה נכתבה בשנת 1809 בווינה והוקדשה לארכידוכס רודולף, פטרונו ותלמידו של בטהובן. ביצוע הבכורה היה בדצמבר1810 בלייפציג.

הקונצ'רטו נכתב לפסנתר סולו, שני חלילים, שני אבובים, שתי קלרניתות, שני בסונים, שתי קרנות, שתי חצוצרות וכלי מיתר. ליצירה שלושה פרקים:

1. אלגרו
2. אדג'יו און פוקו מוסו
3. רונדו - אלגרו מה נון טרופו

הפרק הראשון של הקונצ'רטו מס' 5 ארוך במיוחד - 21 דקות. עולה עליו באורכו רק הפרק הראשון של הקונצ'רטו לכינור, שמשכו 25 דקות. פרק הפתיחה של הקונצ'רטו מס' 4 נמשך כ-20 דקות.

ניתוח היצירה
היצירה מתחילה בשלושה אקורדים של כל התזמורת, כל אחד מלווה בקדנצה קצרה, בעלת אופי אלתורי אבל כתובה בפרטיטורה. הקדנצות הקצרות האלה מופיעות מדי פעם במהלך היצירה. במעבר מן התקופה הקלאסית לרומנטית, החלו מלחינים לערוך ניסויים בהצגת המוזיקה בכלי סולו. בטהובן כבר עשה זאת פעם, בקונצ'רטו הרביעי לפסנתר, אבל תצוגת הפסנתר המונומנטלית ביצירה הנוכחית, הנמשכת קרוב לשתי דקות בלי להביא חומר תימאטי, מבשרת קונצ'רטי עתידים, כמו הקונצ'רטו לכינור שלמנדלסון או הקונצ'רטו לפסנתר בסי במול מינור של צ'ייקובסקי.

הפרק הראשון מתעתע במורכבותו. על אף השימוש הנעשה בו באקורדים פשוטים, כולל נושא שני, הבנוי כמעט כולו מאקורדים של טוניקה ודומיננטה, הוא מלא טרנספורמציות תימאטיות מורכבות. המורכבות מתעצמת ברגע שהפסנתר נכנס בנושא הראשון, כיון שחומר התצוגה חוזר בווריאציות מורכבות פי כמה, תצורות וירטואוזיות, אקורדים בשינויים מורכבים והנושא השני נכנס בסי מז'ור.

מלבד הקדנצות הפותחות, הפרק נאמן למבנה הסונאטה משולשת הנושאים, שבטהובן אימץ כסמלו המסחרי בכתיבת קונצ'רטו. התצוגה התזמורתית היא תצוגת סונאטה טיפוסית של שני נושאים, אבל "התצוגה השנייה" עם הפסנתר חוגגת בנושא שלישי וירטואוזי בסיום, השייך בלעדית לכלי הסולו. בטהובן עושה זאת ברבים מן הקונצ'רטי שלו. הקודה בסיום הפרק ארוכה למדי, ושוב, כטיפוסי לבטהובן, משתמשת בנושא הראשון הפתוח וחותמת אותו ליצירת סיום משביע רצון.

דוגמה לטבעו ההרואי של הפרק אפשר אולי למצוא בקטע בפיתוח, שם מתנהל לכאורה קרב בין הפסנתר לתזמורת - קרב המסתיים בניצחון הפסנתר.

הפרק השני הוא בסי מז'ור, והשלישי הוא רונדו של סונאטה במי במול מז'ור. הפרק השני מפורסם במעבר לפרק השלישי ללא הפסקה, כאשר סי בודד בבסונים יורד לפתע בחצי טון לסי במול, הדומיננטה של מי במול.

הפרק השלישי הוא רונדו בשבעה חלקים (A-B-A-C-A-B-A). תחילה הסולן מנגן את הנושא הראשי החגיגי, ולאחר מכן חוזרת עליו התזמורת במלואה. חלק ה-B של הרונדו מתחיל עם כניסתו המחודשת של הסולן עם סולמות. חלק ה-C ארוך יותר והוא מציג את הנושא הראשי מ-A בשלושה סולמות שונים ובווריאציות. לאחר חזרה נוספת על חלקים A ו-B ישנו דיאלוג קצר בין הפסנתר לתזמורת המבוסס על הנושא הראשי בצורת קריאה ותגובה. לאחר מכן התזמורת חוזרת בווריאציה על הנושא הראשי של חלק A ואז מתחיל החלק המסיים שבסופו קדנצה קצרה של הסולן שהתזמורת עונה עליה בטוטי חזק המסיים את הפרק.



מתוך ויקיפדיה

 

[שמואל ק]

אתה גדול
תודה רבה

 

[שמואל ק]

ממש תודה גם למנדיס
(דרך אגב, איך מתייגים?)
יצירה שמימית

 

[שמואל ק]

יש למישהו את התווים של היצירה הנ"ל?

 

[cantor]

יש למישהו את התווים של היצירה הנ"ל?

מצטרף לבקשה

 

[אאססתתרר]

מצאתי את PDF הזה. זה של החלק הראשון (אלגרו) וזה תוים לכל התזמורת. הדפוס לא מאוד ידידותי לדעתי, אבל אם זה מעניין אתכם תגידו לי להוריד גם את ההמשך

 

[cantor]

מצאתי את PDF הזה. זה של החלק הראשון (אלגרו) וזה תוים לכל התזמורת. הדפוס לא מאוד ידידותי לדעתי, אבל אם זה מעניין אתכם תגידו לי להוריד גם את ההמשך

ממש תודה עם אפשר את הכל אשמח מאד

 

[אאססתתרר]

ממש תודה עם אפשר את הכל אשמח מאד

הנה

 

[cantor]

מצאתי את PDF הזה. זה של החלק הראשון (אלגרו) וזה תוים לכל התזמורת. הדפוס לא מאוד ידידותי לדעתי, אבל אם זה מעניין אתכם תגידו לי להוריד גם את ההמשך

תודה רבה!
אפשר אולי גם את 12 האטיודות של ליסט?

 

[אאססתתרר]

אלה?