שיתוף - לביקורת מול שערי אושוויץ

  • הוסף לסימניות
  • #1
בס"ד
פגשתי אותה.
היא הייתה גבוהה ורזה, אולי בת חמישים. רוכבת במסלול האופניים הקבוע שלה.
היא הסתכלה עלינו במבט נוטף. רושף. נותנת תחושה משל גנבנו ממנה משהו. צעקותיה לא היו מובנות לנו, אבל את מבטה יכולנו לתרגם לכל שפה: "הסתלקו, אתם לא רצויים פה!".
תכלס הבנתי אותה. הוריה עבדו כל כך קשה כדי לגרש אותנו, להשמיד אותנו. בשביל שלא יפגשו בנו יותר.
אך היא כן פגשה בנו,
מול שערי אושוויץ.
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
לפני 5 שנים דרכתי במקום הזוועתי בעולם ובנסיון להעביר את הזעזוע למילים כתבתי את זה:

שמיים,

מה לכם להכחיל

לחנוק את ההיסטוריה

ולהזיל דמעות תנין על מעשי האדם.


אדמה,

מה לך להצמיח דשא ירוק

ואילנות עבותים

יורקת את בעצמות המעונים.


אנשים,

אינכם רואים?

אינכם שומעים?

תחתיכם דם אמהות ובנים.


הביטו באבנים

האדומות כדם

שבין גדרות התיל

אבני דרך המוות.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #4
בס"ד
פגשתי אותה.
היא הייתה גבוהה ורזה, אולי בת חמישים. רוכבת במסלול האופניים הקבוע שלה.
היא הסתכלה עלינו במבט נוטף. רושף. נותנת תחושה משל גנבנו ממנה משהו. צעקותיה לא היו מובנות לנו, אבל את מבטה יכולנו לתרגם לכל שפה: "הסתלקו, אתם לא רצויים פה!".
תכלס הבנתי אותה. הוריה עבדו כל כך קשה כדי לגרש אותנו, להשמיד אותנו. בשביל שלא יפגשו בנו יותר.
אך היא כן פגשה בנו,
מול שערי אושוויץ.
תובנה כואבת ואמתית. מעניינת זווית הראיה שלך.

והשיר מצמרר.
כל כך מביע.
רק מי שהיה שם, יכול להרגיש את זה כך.
העברת את הרגשות ברמה גבוהה ומצמררת כל כך.
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
ואוו, כל כך יפה. מדהים איך העברת בקטע כל כך קצר את הרגשות שלך. צמרמורת.
הקטע השני גם מצמרר. היכולת שלך להעביר רגשות בכתב מדהימה. קיבלת מתנה, חד משמעית.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
למעלה