הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #1
בס"ד
טוב, אז לא שציפתי שהבית יישאר מסודר ונקי שעתיים, אפילו לא שעה.
קיוויתי לחצי שעה של בית מסודר. מותר לי, נכון?!
בטח. כולם עונים לי. תמיד. מה לעשות שזה לא מה שקורה? אף פעם!
נו, אתם בטח לא מבינים על מה יצא הקצף, נו ברור! על הרצפה!
שטפתי את הבית, ואין לי בית בגודל של קופסת גפרורים, כן?! גם לא בגודל של קופסת נעליים, שלושה מפלסים זה לא משהו שבא ברגל...
בקיצור, היום הסתערתי על הבית, הקטנים כבר הלכו לישון, ואת הגדולים העפתי למפלס התחתון אחרי שראיתי את הפסיעות השחורות שהם השאירו לי בשטיפה, סידרתי, טאטאתי, שטפתי, קרצפתי, עשיתי כלים, מה לא?
אחרי שעתיים וחצי הבית היה מטופטפ מהז'ורנל, מה אני יגיד לכם? בית מרקחת!
התיישבתי על הספה, העפתי את הכפפות מהידיים ואת הכפכפים מהרגלים וקראתי לבכורה שלי, נשמה טהורה, שתבוא ותעשה לי כוס נס קפה. מותר להתפנק פעם ב....
היא, שתהיה בריאה, הגיע אחרי חמש דקות, צריכה לקבל על זה צל"ש, תמיד היא מגיעה אחרי רבע שעה ל פ ח ו ת, הכינה לי כוס וחזרה לחדרה המסוגר, אני עצמתי את עיני לשנייה, קצת ארוכה, לקחתי לגימה ו- פתחתי את העיניים שלי, מבטיחה לכם, בגודל של צלחות, מזה צלחות, מרקיות, קערות הגשה. שמעתי רשרוש מהמטבח!
קמתי במהירות, נכנסתי למטבח וכמעט התעלפתי, שני הקטנים, השובבים שלי עומדים ליד השיש, משפריצים מים לכל כיוון, ואם זה לא למספיק, הבחור שלי, שכמו שאתם יודעים, בחורים אף פעם לא רואים אם הבית מסודר או לא, שטוף או לא, הם נכנסים. אז הוא נכנס, עם כל הבוץ ו—
תדמיינו לבד איך זה היה נראה.
התאפקתי לא לצעוק עליו. מחר אני אעשה את זה שוב. עכשיו אני מיואשת. לגמרי.
הסתכלתי בסטופר שהפעלתי ברגע שהתיישבתי.
שש דקות ושבע עשרה שניות.
טוב, אז לא שציפתי שהבית יישאר מסודר ונקי שעתיים, אפילו לא שעה.
קיוויתי לחצי שעה של בית מסודר. מותר לי, נכון?!
בטח. כולם עונים לי. תמיד. מה לעשות שזה לא מה שקורה? אף פעם!
נו, אתם בטח לא מבינים על מה יצא הקצף, נו ברור! על הרצפה!
שטפתי את הבית, ואין לי בית בגודל של קופסת גפרורים, כן?! גם לא בגודל של קופסת נעליים, שלושה מפלסים זה לא משהו שבא ברגל...
בקיצור, היום הסתערתי על הבית, הקטנים כבר הלכו לישון, ואת הגדולים העפתי למפלס התחתון אחרי שראיתי את הפסיעות השחורות שהם השאירו לי בשטיפה, סידרתי, טאטאתי, שטפתי, קרצפתי, עשיתי כלים, מה לא?
אחרי שעתיים וחצי הבית היה מטופטפ מהז'ורנל, מה אני יגיד לכם? בית מרקחת!
התיישבתי על הספה, העפתי את הכפפות מהידיים ואת הכפכפים מהרגלים וקראתי לבכורה שלי, נשמה טהורה, שתבוא ותעשה לי כוס נס קפה. מותר להתפנק פעם ב....
היא, שתהיה בריאה, הגיע אחרי חמש דקות, צריכה לקבל על זה צל"ש, תמיד היא מגיעה אחרי רבע שעה ל פ ח ו ת, הכינה לי כוס וחזרה לחדרה המסוגר, אני עצמתי את עיני לשנייה, קצת ארוכה, לקחתי לגימה ו- פתחתי את העיניים שלי, מבטיחה לכם, בגודל של צלחות, מזה צלחות, מרקיות, קערות הגשה. שמעתי רשרוש מהמטבח!
קמתי במהירות, נכנסתי למטבח וכמעט התעלפתי, שני הקטנים, השובבים שלי עומדים ליד השיש, משפריצים מים לכל כיוון, ואם זה לא למספיק, הבחור שלי, שכמו שאתם יודעים, בחורים אף פעם לא רואים אם הבית מסודר או לא, שטוף או לא, הם נכנסים. אז הוא נכנס, עם כל הבוץ ו—
תדמיינו לבד איך זה היה נראה.
התאפקתי לא לצעוק עליו. מחר אני אעשה את זה שוב. עכשיו אני מיואשת. לגמרי.
הסתכלתי בסטופר שהפעלתי ברגע שהתיישבתי.
שש דקות ושבע עשרה שניות.
