מועדים וזמנים

[אסתיג]

אשמח לקבל רשימה של כל הגדרות הזמנים שבלוח היהודי , כמו :שקיעת החמה, זריחת החמה, צאת הכוכבים, נץ וכד'

 

[ערך רב]

בלוח "עתים לבינה" כמדומני יש מבוא ובו ביאור קצר על הגדרת הזמנים, ובסוף הלוח ביאור נרחב.

 

[מודה]

גם אני אשמח

 

[אפכא מסתברא]

דרך אגב, לא "נץ" אלא "הנץ החמה" (מקור בנין הפעיל, כמו "השב").

 

[חיטובים]

בכ"י קויפמן ועוד מנוקד הֶנֵץ.

 

[אסתיג]

לא מובנת סיבת הניקוד של סגול וצירה

 

[ערך רב]

מועדים וזמנים

גם אני אשמח

כתוב/כתבי לי באישי מה חשוב לך בענין המועדים והזמנים, ואשמח לעזור לך בעז"ה.

 

[חגי פאהן]

בעזהי"ת

דרך אגב, לא "נץ" אלא "הנץ החמה" (מקור בנין הפעיל, כמו "השב").

כן בנין הפעיל, אך לא כמו 'השב', אלא כמו 'הָפֵר', מגזרת הכפולים.

 

[חגי פאהן]

בעזהי"ת

אגב, לגבי המילה "הסבה" (בהלכות פסח), יש הרבה דרכים להגות אותה. סבי שיח' (שניקד חלק מגמרות שוטנשטיין) אומר הֲסֵיבָה, אך לדעתי זה לא ייתכן, כי בגזרת הכפולים ברגע שהאות הכפולה לא בסוף מילה, יש בה דגש. ולכן אמרתי הרבה זמן הֲסִבָּה, כמו שמנוקד בהרבה ספרים. ה"ישראלים" הוגים "הֲסָבָה", וזה לא הגיוני מהטעם שציינתי. אך גם "הֲסַבָּה" אני לא אומר, כי במחזור ויטרי ובעוד הרבה דפוסים ישנים המילה נכתבת עם י'.
ובטור המנוקד כתוב "הֱסִבָּה", עפ"י טור דפוס פורטוגל 1485, ששם כתוב "היסיבה" בשתי יו"דין.
זה מעניין שבכ"י קויפמן מנוקד "הֶנֵץ". מעניין איך הוא כותב "הסבה".

 

[סימפטי]

בעזהי"ת



כן בנין הפעיל, אך לא כמו 'השב', אלא כמו 'הָפֵר', מגזרת הכפולים.

מה החילוק ביניהם?