שיר מוקדש בהערכה למי שזכה

[מם יוד]

בס"ד


לפני שבע שנים

היה הוא בחור

צעיר וחדור מטרה,

ובין הסדרים

הוסיף לו שיעור-

לימוד עוד דף של גמרא.


ובאותם הימים

כל עולמו

היה באולם הלימוד,

לא ידע הוא טרדות

יכול הוא ללמוד

בלי דאגה עוד עמוד.


וחלפו השנים

והביאו עימם

חתונה, ואישה וילדים,

ופתאום הוא נדרש

לדאגות פרנסה

אתגרים של חינוך פה עומדים.


ויחד עם זה

דף של גמרא

מדי יום הוא אינו מפספס,

גם ביום חתונה, נסיעה,

או לידה

דף של גמרא הוא תופס.


וכל חודש נבחן

על שלושים הדפים

גם כשהזמן הוא קצר,

כי דפי הגמרא

השגורים על לשון

בשבילו נחשבים לאוצר.


בתום שבע שנים

של לימוד דף ליום

הוא זוכה לסיים את הש"ס,

הוא בקיא בהכל

ולמרות זאת מתחיל

את מסכת ברכות מחדש.

 

[yonatanr]

יפה מאד, ומרגש!

הוא בקיא בהכל

ולמרות זאת מתחיל

את מסכת ברכות מחדש.

קשה לומר ש'הוא בקיא בהכל' מלימוד 'דף היומי' ומבחן פעם בחודש.
כבר הרמב"ם בזמנו, כתב בסוף הקדמתו לפירוש המשניות:
שֶׁאִם תִּשְׁאַל גָּדוֹל שֶׁבַּגְּאוֹנִים עַל פֵּרוּשׁ הֲלָכָה מִן הַמִּשְׁנָה
לֹא יוּכַל לוֹמַר לְךָ בָּהּ שׁוּם דָּבָר,
אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה זוֹכֵר עַל פֶּה תַּלְמוּד אוֹתָהּ הַהֲלָכָה,
אוֹ יֹאמַר לָךְ הַמְתֵּן עַד שֶׁנְּעַיֵּן מָה שֶׁאָמְרוּ בָּהּ בַּתַּלְמוּד,
וְאֵין בִּיכֹלֶת שׁוּם אָדָם לִזְכֹּר כָּל הַתַּלְמוּד עַל פֶּה.