מוקדש בחום (בקור...) לילדי ירושלים...

  • הוסף לסימניות
  • #1
שלא מצליחים להירדם מרוב התרגשות
איך נראה לכם, שלג
sheleg.jpg
ירד או לא הלילה???
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

קשקשתי משהו, בלי שיהיה לי באמת כיוון איך להמשיך.
אשמח לשמוע ביקורת בונה, או רעיונות להמשך.

המכון לרפואה משפטית, תל אביב, קיץ 2030

ד"ר עידו היה לקראת סיום משמרת הלילה שלו כפתולוג האחראי. עיניו איימו להיסגר בכל רגע, והוא עשה כל מה שאפשר בכדי שלא להירדם. לאחר שחש שעייפותו גוברת ואוטוטו הוא נרדם בעמידה, הוא פנה לפינת הקפה בכדי להכין לעצמו כוס קפה שחור וחזק.

כשעבר ליד החלון הפונה אל הרחוב הציץ למטה, וראה שבחזית הבנין נעצרת שיירה של ניידות משטרה. האנדרלין החל לזרום בדמו, מרגיש שהולך להתפתח כאן אירוע מעניין. הצורך בקפה התייתר, ועידו ירד לקומת הקבלה.

אל הבנין התפרצו שוטרים, נושאים אלונקה שעליה שקית שחורה. הם רצו לעבר עידו בבהילות, ושאלו אותו איפה מניחים את הגופה. עידו מיהר להביא את העגלה המיועדת לכך, והשוטרים הניחו עליה את הגופה בזהירות.

"אז מה יש לנו כאן"? שאל עידו את השוטרים בסקרנות.

"האיש הזה נתפס כשניסה לחדור לבית ראש הממשלה" השיב אחד השוטרים שנראה בכיר משאר חבריו, "ולאחר שברח נאלצנו לירות בו. ועקב האופי החמור של המקרה אנחנו צריכים זיהוי מהיר של הגופה, בכדי לוודא בפני מה אנו מתמודדים".

עידו – שהבין כמובן את חשיבות המקרה - הסיע מיד את העגלה אל עבר חדר הבדיקות. יניב עוזרו הגיע במהירות לקריאתו, ויחד הם החלו בפרוצדורה הרגילה. לאחר שלקחו דגימת דם ורוק ושלחו אותם להשוואה עם מאגרי המידע, עידו הכניס את הגופה לבדיקת רנטגן, כהכנה לניתוח.

כשהופיעו התוצאות, עידו כמעט נחנק מרוב תדהמה. יניב חש לעברו - מנסה להבין מה קרה, אבל עידו לא היה מסוגל להוציא מילה. הוא הפנה את מסך המחשב אל יניב, שלא הצליח לעצור את שריקת התהמה שלו.

"תגיד לי, זה אמיתי?" צעק יניב בהלם. "אתה בטוח שזה לא תקלה במכונת הרנטגן?".

עידו הנהן, אם זה היה תקלה התמונה היתה אמורה להיראות מעוותת, ואילו התמונה הנוכחית היא ברורה וחדה.

בדבר כזה הוא לא נתקל מעולם, וכנראה שאף אחד בעולם לא נתקל בזה. לגופה ששכבה לפניהם, לא היה לב. לא במובן המטאפורי של הביטוי, אלא במובן הפיזי. במקום שבו היה אמור לשכון אחר כבוד הלב, היה חלל ריק.
ב"ה

למתוח את החבל יותר מדי זה:

להישאר בבית כמה ימים בלי אוויר של בחוץ.
להריץ לעצמך בראש סרטים על טילים גרעיניים ופיצוצים.
להישאר ערה רק כדי לדעת אם ארצות הברית תפציץ הלילה או לא.
לסרב להירדם כי ירדנו למקלט, עלינו, הערנו את הילדים, ועכשיו האדרנלין מריץ משמרת.
לשמוע פיצוץ חזק ולדמיין כמה קרוב זה היה.
לשבת במקלט ולראות כמה מקקים החליטו להצטרף.
לנשנש צ'יפס במקום להכין אוכל נורמלי, כי הראש נמצא באיזו מדינה אחרת.
ולקנח בעוד קצת ביסלי גריל, כי אם כבר שיגעון, שיהיה מתובל.
לחשוב איך מעסיקים את הקטנים כשאת צריכה לסיים פרויקט לעבודה.
לקבל התראה, ולחכות לאזעקה, שמתבוששת לבוא או סתם באה ברגל.
לשמוע את השכנים מעסיקים גם הם את הילדים, בתופים, לשם שינוי.
לגלות שהחלב נגמר, וכל המכולות בשכונה סגורות.
גם הביצים, הלכו.
לשמוע שיעור, ולא להבין מילה, כי הראש עסוק בלוגיסטיקה של הישרדות.

ולפעמים זה גם:
ללכת למטבח שלוש פעמים ולשכוח כל פעם מה רצית.
לשים טלפון במקרר ולחפש אותו בחדרים.
לקרוא פרק תהילים ולבהות במילה "כי" בלי להבין אם קראת אותה או חשבת עליה.
לנסות לנוח 10 דקות, ולקום תוך שלוש כי נזכרת במשהו, אבל שכחת מהו.
להפעיל מוזיקה מרגיעה, ולהתעצבן מרוב שהיא מרגיעה מדי.
לפתוח את החלון כדי לנשום, ולסגור מיד, כי בחוץ גם עוברות מחשבות.

ואז… מישהי ניגשת ואומרת:
"הכנתי רוגלעך שוקולד חמים, ישנתי כל הבוקר, והילדים שטפו כלים."

לא, את לא מקנאה.
את מפרגנת.
רק שהחבל שלך?
הוא כבר ממש, אבל ממש, על הסיבוב האחרון.

ואז אומרים לך: "עזבי, זה כלום לעומת מלחמה."
גם כן מתיחת חבל.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה