עזרה מורה בתיכון משפילה תלמידה לעיני הכיתה באופן קבוע

מצב
הנושא נעול.
אם מישהו היה בא להתייעץ איתך פיזית
ומספר לך שהמורה שלו עושה כך וכך

האם היית הולכת לברר האם הסיפור שהוא מספר הוא אמיתי?

או שהיית נותנת בו אמון
זה לא ענין של אמון - התיחסות של כל אחד אפילו של האמא לעומת הבת
יכולה ליהות שונה ולא מדיוקת ולכן ברור שהיתי מבררת טוב את הסיפור לפני ....
התכוונתי בכללי כמובן
שלפעמים יש מורות מזעזעות ואף מנהל לא יעיף אותן...
מסיבות כאלה ואחרות...
יכול לקרות אבל הסבירות פחות גבוהה
 
זה לא ענין של אמון - התיחסות של כל אחד אפילו של האמא לעומת הבת
יכולה ליהות שונה ולא מדיוקת ולכן ברור שהיתי מבררת טוב את הסיפור לפני ....
בהחלט.

ולכן ברור שהכל פה בערבון מוגבל
וכל מה שדנים פה זה באופן כללי

בכלל כל מה שקורה במרשתת זה באופן כללי
וכל אדם יקח לעצמו את מה שרלוונטי עבורו

לי מסתבר שמי שפתח את האשכול זה מישהו שמכיר את אותה אחת(אם יש לה גם כתיבה ספרותית ועוד כמה קורסים כאלה
סביר להניח שהיא לא "מוחלשת" וממילא זה לא היא)
ותדע להתאים את העיצה לאדם

בסך הכל רצתה עיצות כלליות ולברור מתוכם את העיצה הנכונה הרלוונטית.
 
אצלנו פעם המג"ש העיר למישהו על איחורים
בצורה ממש לא יפה... ליד כולם באמצע הסדר
אז בסוף סדר ג' בחורים נעלו אותו בהיכל
הוא נשאר שם עד הבוקר, בלי פלאפון ובלי כלום
ולמד פרק בהלכות איחורים
(כמובן שזה לא היה הבחורים הטובים...
אני לשמחתי לא הרגשתי טוב באותו יום והייתי בבית.
הם קיבלו כזה שפכטל... שהם לא העיזו לחזור ע"כ לעולם)
 
נערך לאחרונה ב:
אז לפני שנותנים עצות יש לדעת להגביל אותם
לפני שכותבים דברים צריך לחשוב עליהם
בסך הכל היא בא להתיעץ אז הגיבו למה שכתבה מה רוצים שיגיבו לה, שיכתבו לפני כל תגובה אם את אומרת אמת אז הגבתי כך וכך? זה בדיחה.
וסתם כך למה לפקפק באמינות של אנשים? יש למישהו איזה מחשבה שהם אנשים משועממים שסתם כותבים או רפי שכל שיתלהמו על כלום? אם זה היה כך הם מזמן היו פועלים ולא מתיעצים
בנוגע לטענה אולי הילדה בעיתית זה לא דבר חדש שיש כאלה אבל זה נתון לשיקול דעת ההורים והיכרותם איתה זה לא הנושא שבכלל צריך לדון בו וגם אם בא למישהו להצדיק איש חינוך בזה שהוא לא מחנך בגלל שהילד לא מחונך זה אבסורד כל התפקיד שלו זה לחנך ויש גם כאלה לא מחונכים והוא לא צריך להתנהג בבהמיות בגלל זה
יש דבר שמורים חושבים שהם יכולים לפגוע בתלמיד כדי לישר אותו ולהביא אותו לדרך הנכונה-מה שנקרא לעורר אותו, זה לא דבר חדש עשתה את זה פנינה לחנה ציערה אותה שאין לה ילדים כדי שתתפלל על זה, זה נורא!!! אסור לפגוע זה לא משנה מה הסיבה זה פשוט אסור ואדם מוטב שיפיל עצמו לכבשן האש ולא יעשה זאת אז על דעת עצמו אדם מחליט שמותר לו?
לגבי הטענה שמורה זה בסך הכל בן אדם שנפגע ומגיב כמו כל פגוע אחר אז צריך להבין שיש הבדל בין מורה למחנך מורה בא להעביר חומר וערכים אם הוא לא מתנהג בסדר הוא מסביר את זה בהגיון לעומת זאת מחנך בא לעצב בן אדם גם בצורה שהוא מלמד ומגיב לכל דבר והתורה ציוותה קדושים תהיו שזה להיות בני אדם אחרים לא במוסכמות נמוכות של אנשי העולם אלא מרוממים אז זה לא בסדר להגיב ככה למחנך
רמב"ם דעות ב ג וילמד עצמו שלא יכעוס ואפילו על דבר שראוי לכעוס עליו ואם רצה להטיל אימה על בניו ובני ביתו או על הציבור אם היה פרנס ורצה לכעוס עליהן כדי שיחזרו למוטב יראה עצמו בפניהם שהוא כועס כדי לייסרם ותהיה דעתו מיושבת בינו לבין עצמו כאדם שהוא מדמה כועס בשעת כעסו והוא אינו כועס
תלמוד תורה ד ד הרב שלמד ולא הבינו התלמידים לא יכעוס עליהם וירגז אלא חוזר ושונה הדבר אפילו כמה פעמים עד שיבינו עומק ההלכה
ה יב כשם שהתלמידים חייבין בכבוד הרב כך הרב צריך לכבד את תלמידיו ולקרבן כך אמרו חכמים יהי כבוד תלמידך חביב עליך כשלך וצריך אדם להזהר בתלמידיו ולאוהבם שהם הבנים המהנים לעולם הזה ולעולם הבא.
וב ד ה כתב אבל אם ניכר לרב שהם מתרשלין בדברי תורה ומתרפין עליהן ולפיכך לא הבינו חייב לרגוז עליהן ולהכלימן בדברים כדי לחדדם עכ"ל אבל זה רק במי שמלמד תורה שחייב לעשות כן בשביל התורה אבל ודאי לא בחשבון
אז כמו שפנינה נענשה ומתו לה כל הילדים בשביל שציערה לדבר טוב צריך לזכור אדם לא לעולם חוסן ודיין האמת ידונו באמת שהשם יצילנו אמן.
 
אני מכירה מקרוב קרוב את הסבל המזעזע הזה
הייתי תלמידה שובבה על גבול מופרעת,
והכינויים שזה הוציא מזוג מורות מסוימות
והצעקות
והעלבונות
וההצהרות באמצע הכיתה על כל מיני חסרונות שלי
ורמזים דקים ומעליבים על האופי שלי
ושאלות לאוזני כל הכיתה על דברים שבקושי התאים לי שישאלו אחד על אחד
והערות שוב ושוב ושוב, גם מה שבאמת לא הגיע לי
ועד שהיה לי את השכל שההורים שלי צריכים לדעת מזה, עבר נצח.
גדלתי מרוסקת, עם דימוי עצמי מעוות, עם אפס אמון בעצמי.
ומכזה מקום אני באה וצועקת,
לפני הכל הכל הכל, תנתקו מגע בין המורה לתלמידה.
אפס תקשורת שיהיה ביניהן.
כל השאר אחר כך.
דבר ראשון תפסיקו את הסבל הזה, זה נזק נפשי ורגשי לכל החיים.
מקווה שהסברתי עד כמה זה קריטי.
 
כשילד עובר השפלה והתעללות ברמה כזו רק דיווח חיצוני יעיל
אין לביס יכולת ואינטרס לשחרר אותה
יש לי מכרה מהממת בשלהי שנות ה40 שעייין מבכה על פצעי השפלות בבית הספר היסודי
ומי שאמור לדאוג לילדה ורווחתה אלו הוריה
מניחה כאן רעיון קודח שעלה במוחי להפנות את הילדה לטיפוטל רגשי והמטפלת תיצור קשר עם ההנהלה בדרישה לפיטורין באלתר שהרי מדובר כאן בחוק חובת דיווח
זו התעללות לשמה.
 
@לאה אוגנדה מותגים
מנסה להבין אותך....לא ממש מצליח לי ,
נניח יש ילדה חצופה או אחת שפוגעת במורה
אני עדיין מצפה מהמורה-
שהיא המבוגר האחראי היחידי בסיטואציה
לדעת את הגבול.
מורה שנפגעת לא יכולה להתייחס בצורה כזאת
בשום שלב.

לגבי אמינות הסיפור -עומדת כאן אחת שמכירה את המורה ורואה את הסיפור חוזר על עצמו
קצת לא נעים אבל יש המון סיבות שמורה גרועה תישאר בתפקידה
פרוטקציה היא הנפוצה שבהם....
 
ובינתיים
הסמינרים ימשיכו להכריח את כולן להיות מורות בישראל כי זה ייעודינו
וזה המקצוע שהכי מתאים לבת ישראל. ומי שלא רוצה הוראה (לפחות בסמינר אחד, גדול ומכובד)
צריכה לקבל אישור מיוחד!! כן!!!
במקום שזה יהיה מסלול סגור, מדוקדק
שצריך לעבור הרבה בדיקות ואבחונים כדי לבדוק האם הבת אכן ראויה לטפל בנפשות של הדור הבא
וממש לא כל אחת יכולה וראויה
ומנהלות לא יקבלו מורות שלא עוברות בדיקה מדוקדקת ולא רק ראיון קצר או למצער פרוטקציה מתאימה...

איך מנהלי הסמינרים ישנים טוב בלילה כשהם מכשירים להוראה כל כך הרבה בנות
שפשוט לא מתאימות??? רוחנית, אישיותית או סתם מקצועית?

הלוואי שזה ישתנה. הלוואי.
מעניין מאיפה הבאת את זה????
כיום בסמינרים אפילו לא משכנעים ללכת להוראה אם כבר ההפך...
 
כיום בסמינרים אפילו לא משכנעים ללכת להוראה אם כבר ההפך...
???
משכנעים+++
מבחינתם תעבדי כמוכרת,
אבל "ללמוד הוראה זה מחובתה של כל אם בישראל" - ציתות של כל המורות שלי מהתיכון ומהסמינר.
וגם כשבחרתי ללמוד תיכנות המשיכו לשכנע להוסיף גם הוראה
 
התגובות כאן ממש מוזרות
מה, בכל 12++ שנות הלימוד שלכם לא נתקלתם במורה אחד גרוע?
ומה, ההורים שלכם מייד העבירו אתכם מוסד?

זה ככ לא פשוט, מורכב מהמון גורמים ואינטרסים ואפשרויות

בבית הספר של הבנות שלי יש מורה לאנגלית שהיא אשה מאוד מאוד קשה. אני מתנסחת בעדינות אבל בנות סובלות ממנה. כמו שמישהי התנסחה פה למעלה, היא ככל הנראה אשה טובה, באספקט מסוים, וגם נצרכת מאוד לבית הספר, באספקט אחר, אבל עצביה רופפים מאוד והיא מחליקה באופן ממש מביך ומגוחך. ההנהלה מודעת מאוד ויש השתפרות עם השנים אבל עדיין המצב קשוח מאוד.

פגשתם פעם מורה שפוטר? פגשתם פעם מורה שפוטר מהחינוך העצמאי??

מדובר בפרוצדורה ארוכה ומורכבת מאוד שמערבת אינסוף גורמים ותהליכים.

בישראל יש 140 אלף מורים. מפוטרים כל שנה 3! מורים. זהו
בד"כ מדובר בסיפורים חמורים שיצאו לתקשורת

אז לזעום למה ההנהלה לא פיטרה את המורה- קשה. סיכוי טוב שגם למנהלת קשה להתנהל מולה...
ולתהות למה ההורים לא העבירו מוסד או הפכו שולחנות, גם זה מנותק

דרושים פתרונות של העצמת הילדה בלי לשנות את הסביבה, לצערי
 
אולי זה לא המקום .
אבל שקראתי זה מחזיר אותי אחורה
אני נשואה כבר
יותר מ11 שנה
אבל יש דברים שנחרטים לכל החיים.

הייתי תלמידה לא קלה (שהיום היו מבחנים אותי adhd).
אני בין הגדלים בבית והורים היו אולי קצת תמימים ולא משנה מה היה לי ומה עברתי, תמיד הם הצדיקו את המורות ואני הייתי הלא בסדר.
סבלתי רבות ולאורך כל שנות לימודי, ואף הייתה לי מורה בכיתה ז’ שירדה לי לחיים אמרה מפורש ”אני רוצה למחוק לך את החיוך מהפנים שלך לכל החיים!!” (אותה מורה התברר שהיא מקושרת לחינוך העצמאי ואין דרך להזיז אותה. אז אנא לפחות אל תתנו לה חינוך מספיק לסבול ממקצועית)

בתחילה עוד פניתי להורים וכאשר ראיתי שאין מענה הפסקתי לשתף (ואח”כ אימי לא הבינה למה יש לה קצרים איתי ואני לא משתפת...)

בכיתה יא’ הייתה לי מחנכת על הפנים זה מילה עדינה, היא ירדה לי לחיים ורצתה לדעת עלי הכל, חייבה אותי ללכת לטיפול רגשי אצל משהי ודאגה לדעת בדיוק מה דברתי בקיצור חיי לא היו חיים.
הנס שלי היה שאז התערבה לה המחנכת של כתה י’ והודיע להורים שלי שלא תמיד הצוות צודק
ובמקרה הזה אני צודקת ואסור לשלוח אותי למטפלת ההיא וכו’...

ככה גררתי הלאה את החיים וברוך השם התחתנתי בכיתה יד’ ללא סיום לימודים או תעודת הוראה. (כל הזמן אמרתי שאני לא יהיה מורה כדי לא לעשות לתלמידות מה שמורות עשו לי)

הגעתי לחתונה במצב נפשי ירוד מאוד (ברמה שלא הייתי מעיזה לענות לאמא שלי או אחותי, בעלי היה אומר לי יש לך דעה תגידי... .
כל הזמן הייתי צריכה לקבל אישורים מהסביבה שאני בסדר, שאני שווה משהו ועוד...)

כיום לאחר שנים שהשתקמתי והלכתי לטיפול
עדיין שאני רואה משהו מתוך צוות ההוראה (אפילו אחיין של... וכד’) לפעמים הדברים חוזרים אלי ומזכירים לי נשכחות מעלה את הכאב שוב
נכון שזה לא ברמה גבוהה בעקבות הטיפולים אבל עדיין זה צלקת קיימת וכואבת.

אז אנא ואנא אל תזניחו ואל תחשבו שאם הזמן זה יעבור
טטפלו!!
 
אולי זה לא המקום .
אבל שקראתי זה מחזיר אותי אחורה
אני נשואה כבר
יותר מ11 שנה
אבל יש דברים שנחרטים לכל החיים.

הייתי תלמידה לא קלה (שהיום היו מבחנים אותי adhd).
אני בין הגדלים בבית והורים היו אולי קצת תמימים ולא משנה מה היה לי ומה עברתי, תמיד הם הצדיקו את המורות ואני הייתי הלא בסדר.
סבלתי רבות ולאורך כל שנות לימודי, ואף הייתה לי מורה בכיתה ז’ שירדה לי לחיים אמרה מפורש ”אני רוצה למחוק לך את החיוך מהפנים שלך לכל החיים!!” (אותה מורה התברר שהיא מקושרת לחינוך העצמאי ואין דרך להזיז אותה. אז אנא לפחות אל תתנו לה חינוך מספיק לסבול ממקצועית)

בתחילה עוד פניתי להורים וכאשר ראיתי שאין מענה הפסקתי לשתף (ואח”כ אימי לא הבינה למה יש לה קצרים איתי ואני לא משתפת...)

בכיתה יא’ הייתה לי מחנכת על הפנים זה מילה עדינה, היא ירדה לי לחיים ורצתה לדעת עלי הכל, חייבה אותי ללכת לטיפול רגשי אצל משהי ודאגה לדעת בדיוק מה דברתי בקיצור חיי לא היו חיים.
הנס שלי היה שאז התערבה לה המחנכת של כתה י’ והודיע להורים שלי שלא תמיד הצוות צודק
ובמקרה הזה אני צודקת ואסור לשלוח אותי למטפלת ההיא וכו’...

ככה גררתי הלאה את החיים וברוך השם התחתנתי בכיתה יד’ ללא סיום לימודים או תעודת הוראה. (כל הזמן אמרתי שאני לא יהיה מורה כדי לא לעשות לתלמידות מה שמורות עשו לי)

הגעתי לחתונה במצב נפשי ירוד מאוד (ברמה שלא הייתי מעיזה לענות לאמא שלי או אחותי, בעלי היה אומר לי יש לך דעה תגידי... .
כל הזמן הייתי צריכה לקבל אישורים מהסביבה שאני בסדר, שאני שווה משהו ועוד...)

כיום לאחר שנים שהשתקמתי והלכתי לטיפול
עדיין שאני רואה משהו מתוך צוות ההוראה (אפילו אחיין של... וכד’) לפעמים הדברים חוזרים אלי ומזכירים לי נשכחות מעלה את הכאב שוב
נכון שזה לא ברמה גבוהה בעקבות הטיפולים אבל עדיין זה צלקת קיימת וכואבת.

אז אנא ואנא אל תזניחו ואל תחשבו שאם הזמן זה יעבור
טטפלו!!
תודה!
זה חשוב מאד לשמוע את זה.
ובטוחה שהילדים שלך כבר מקבלים יחס אחר.
 
אולי זה לא המקום .
אבל שקראתי זה מחזיר אותי אחורה
אני נשואה כבר
יותר מ11 שנה
אבל יש דברים שנחרטים לכל החיים.

הייתי תלמידה לא קלה (שהיום היו מבחנים אותי adhd).
אני בין הגדלים בבית והורים היו אולי קצת תמימים ולא משנה מה היה לי ומה עברתי, תמיד הם הצדיקו את המורות ואני הייתי הלא בסדר.
סבלתי רבות ולאורך כל שנות לימודי, ואף הייתה לי מורה בכיתה ז’ שירדה לי לחיים אמרה מפורש ”אני רוצה למחוק לך את החיוך מהפנים שלך לכל החיים!!” (אותה מורה התברר שהיא מקושרת לחינוך העצמאי ואין דרך להזיז אותה. אז אנא לפחות אל תתנו לה חינוך מספיק לסבול ממקצועית)

בתחילה עוד פניתי להורים וכאשר ראיתי שאין מענה הפסקתי לשתף (ואח”כ אימי לא הבינה למה יש לה קצרים איתי ואני לא משתפת...)

בכיתה יא’ הייתה לי מחנכת על הפנים זה מילה עדינה, היא ירדה לי לחיים ורצתה לדעת עלי הכל, חייבה אותי ללכת לטיפול רגשי אצל משהי ודאגה לדעת בדיוק מה דברתי בקיצור חיי לא היו חיים.
הנס שלי היה שאז התערבה לה המחנכת של כתה י’ והודיע להורים שלי שלא תמיד הצוות צודק
ובמקרה הזה אני צודקת ואסור לשלוח אותי למטפלת ההיא וכו’...

ככה גררתי הלאה את החיים וברוך השם התחתנתי בכיתה יד’ ללא סיום לימודים או תעודת הוראה. (כל הזמן אמרתי שאני לא יהיה מורה כדי לא לעשות לתלמידות מה שמורות עשו לי)

הגעתי לחתונה במצב נפשי ירוד מאוד (ברמה שלא הייתי מעיזה לענות לאמא שלי או אחותי, בעלי היה אומר לי יש לך דעה תגידי... .
כל הזמן הייתי צריכה לקבל אישורים מהסביבה שאני בסדר, שאני שווה משהו ועוד...)

כיום לאחר שנים שהשתקמתי והלכתי לטיפול
עדיין שאני רואה משהו מתוך צוות ההוראה (אפילו אחיין של... וכד’) לפעמים הדברים חוזרים אלי ומזכירים לי נשכחות מעלה את הכאב שוב
נכון שזה לא ברמה גבוהה בעקבות הטיפולים אבל עדיין זה צלקת קיימת וכואבת.

אז אנא ואנא אל תזניחו ואל תחשבו שאם הזמן זה יעבור
טטפלו!!
אמאלה, אני ממש בוכה מהתאור שלך
אני מקווה שהתמודדות הקשה הזאת גם חישלה אותך, ובטוח שהיום את אמא מיוחדת ומקסימה
שה' ייתן לך הרבה כוחות לעבור הלאה ולסלוח, מנסיון שלי זה לא קל בכלל
 
דייייייייייייייייי!!!!!!!!!!
לא יכולה לקרוא!
קשה וכואב ממש!!!!!!!!

צריך להתייצב בביה"ס בחדר מנהלת.
לקרוא למורה ולהעלות הכל....
ולומר שהשלב הבא זה משרד החינוך!

לא להיות מכילים ושאננים על גב של ילדה! זה נורא ממש!
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

את הפוסט הזה קראתי במייל שקיבלתי ברשימת תפוצה של קובי.
2. חשיפה מיוחדת איך החרדים קונים דירות?

זה אחד הנושאים שהכי מסקרנים את הציבור בארץ.

כדי לענות על השאלה הזו אריאל פייגלין ראיין אותי לעיתון מעריב ויאמר לשבחו שהוא לא שינה ולא עיוות את מה שאמרתי

מפה לשם יצאה מזה סדרת כתבות.

זה מה שהם פרסמו:

כתבה ראשונה:

"ארבע מנורות בדירת שלושה חדרים": כך החרדים קונים דירות | חלק ראשון
בלי טיסות, בלי רכב ועם הכנסה שלא מאוד שונה מההכנסה הממוצעת למשק בית בישראל: המתמטיקה הפשוטה שמאחורי ההון העצמי החרדי

"בתור התחלה, בוא אני אגלה לך סוד - החרדים מרוויחים די יפה", אומר טורנהיים ל"מעריב". "אפילו מורה חרדית כבר מרוויחה היום 9,000 שקל נטו. תוסיף לזה אברך כולל שלומד שלושה סדרים ומביא 6,000-8,000 שקל בחודש ממלגות - גם זה נטו - וקיבלת ביחד משק בית שמכניס 14,000-16,000 שקל. זה כמעט שווה ערך להכנסה ממוצעת למשק בית בישראל".


עוד תפיסה שטורנהיים מבקש לנפץ היא זו שכל הנשים החרדיות הן מורות. "כבר לפני עשרים שנה החרדיות הפסיקו להיות רק מורות", הוא אומר בנחרצות. "כבר בדור הקודם הן הבינו שכדי להחזיק בית של תורה צריך לדאוג לפרנסה. אז הן נהיו רואות חשבון בהתחלה, ולפני עשור התחילה גם נהירה להייטק. היום יש כמויות של חרדיות שהן מתכנתות - שמתחילות ב-9,000 שקל כמו מורה עם ותק - ויכולות להגיע גם ל-20 ו-30 אלף. אלה נשים שמחזיקות את הבית, ולפעמים אפילו משלמות את המשכנתה של ההורים שלהן".

אבל ההכנסה היא רק חלק מהסיפור. האקו-סיסטם החרדי, מסביר טורנהיים, שונה בתכלית מזה החילוני. "החרדים מוכווני דירות מגיל אפס. יש שם הסתפקות במועט שהחילונים לא מכירים. אתה יכול להיכנס לבית של שלושה חדרים שיש בו רק ארבע מנורות, זהו. חשמל עולה להם 100 שקל בחודש. קונים רק מוצרי בסיס. אין חופשות, אין בילויים, אין רכבים", הוא מתאר.

"עד שהעירייה שינתה את המדיניות בבני ברק, בנו בניינים עם חניות תת-קרקעיות כי החוק חייב את זה, אבל זה פשוט נשאר ריק - כי אנשים בבני ברק לא מחזיקים רכבים. הם מעדיפים לחסוך את הכסף הזה להון עצמי לדירה לילדים. אני אישית גדלתי בבית שמהיום שנולדתי ידעתי שההורים שלי חוסכים כדי לחתן אותנו, ומהיום שהתחתנתי חסכתי כדי לחתן את הילדים שלי".

השילוב הזה - בין הכנסה שהיא ממוצעת לבין הוצאה שהיא משמעותית מתחת לממוצע - מאפשר למשפחה חרדית לחסוך 3,000-4,000 שקל מדי חודש, ולעיתים אף יותר אצל משפחות שבהן האם היא רואת חשבון או מתכנתת. כך מצליחים להגיע להון עצמי שמספיק לרכישת דירה לילדים.

עם זאת, טורנהיים מזהיר מהשינויים התרבותיים שעלולים לשבור את האיזון. "הבעיה מתחילה כשמרוויחים הרבה ואז גם מבזבזים הרבה", הוא אומר. "ברגע שהציבור החרדי נכנס למעגל ההכנסות הגבוהות - הוא נכנס גם למעגל הפיתויים של החברה הכללית: טיסות, סמארטפונים, חופשות, מותגים. פתאום משפחה שהייתה רגילה לחיות מצמצום מרגישה ש'מגיע לה קצת ליהנות', ושם בדיוק נוצר הסדק. לא בטוח שההכנסה הגבוהה תתורגם לחיסכון גבוה - לפעמים זה אפילו הפוך, כי ככל שיש יותר כסף, כך גדל גם היצר לצרוך אותו".

לדבריו, ככל שהמשפחה החרדית יותר "אדוקה" - כך היא גם חוסכת יותר. וככל שהיא מודרנית יותר - כך גדלים הפיתויים. "וזה מה שמתחיל לשחוק את היתרון שהיה לציבור החרדי במשך שנים: היכולת להסתפק במועט ולהפוך כל שקל להון עצמי לדירה".

כתבה שניה

ראיון שפרסמנו אתמול קובי טורנהיים, בעלים של משרד יעוץ משכנתאות ו"אושיית רשת" - מדורג מקום ראשון בסטטוס וואטסאפ, הרשת החברתית של המגזר החרדי, בתחום הנדל"ן – הסביר איך משפחות חרדיות מצליחות, כמעט בניגוד לכל היגיון כלכלי, לחסוך מאות אלפי שקלים לדירה בזכות אורח חיים צנוע ונטול מותרות.

אבל גם אחרי שההורים חסכו, מכרו את הרכב וויתרו על חופשות, נשאלת השאלה הגדולה באמת - איך לוקחים משכנתא במשפחה שבה אחד מבני הזוג הוא בלי תלוש שכר מסודר ובלי הכנסה קבועה? התשובה, כמו הרבה דברים במגזר החרדי, נמצאת במשפחה. "פה בדיוק נכנסת הערבות ההדדית", מסביר טורנהיים. "אצל חילונים, אם תגיד לבחור שאבא שלו יהיה ערב למשכנתה – או, "חס וחלילה", ישלם חלק ממנה - זה נגמר שם. הוא יעדיף כבר לוותר על הדירה".

"אצל החרדים זה ההפך: אבא ערב לילד, אח ערב לאח. אפילו ראיתי עסקאות שבהן גם האמא וגם האחות חתמו ערבות על המשכנתה של ילדה בת שמונה־עשרה. אחרי כמה שנים, כשהאחות הזו מתחתנת ומרוויחה, היא כבר ערבה בחזרה לאחותה הבאה בתור. זו מערכת של ערבות הדדית שמחזיקה את כל הסיפור הזה".

הבנקים מבינים את הפוטנציאל. "בנק מזרחי באופן מסורתי עובד עם הציבור החרדי, והחלק שלו בעוגת המשכנתאות עלה ל-41%", אומר טורנהיים. "יש לו לפחות ארבעה סניפים בבני ברק. בנק לאומי, הבנק הגדול בארץ, יש לו שניים. בנק הפועלים - אחד".

בשנתיים האחרונות, כשהציבור החילוני הוריד את הרגל מהגז בנדל"ן בגלל הרפורמה המשפטית, החרדים המשיכו לקנות. "החבר'ה בתל אביב, בחוגי ההייטק, רצו לקנות דירות בקפריסין, ביוון, פורטוגל - רק לא בארץ. מי קנה? החרדים. כי אצלם לא קונים לשנה-שנתיים. אין להם לאן ללכת, יש ילדים, צריך לקנות".

החרדה הזו לקנות דירה לילדים מגיעה לרמה שלעיתים ההורים גם ממשכנים את הבית שלהם כדי לעזור לילדים לקנות את הדירה הראשונה. "כן, זה קורה הרבה," מודה טורנהיים. "הורים מוכנים לשים את הדירה שלהם כבטוחה, בידיעה שכנראה בעוד עשור הם ייאלצו למכור ולעבור לשכירות - העיקר שלילדים תהיה דירה. זו תפיסה שמבחינתם חשובה יותר מהביטחון האישי שלהם. הרצון לחתן את הבת עם בחור טוב, עם בחור מישיבה טובה, גובר על הכל".

אבל זה לא יוצר מעגל קסמים שהיחידים שמרוויחים ממנו הם הבנקים? שכל דור ממשכן את הבית שלו כדי לקנות בית לדור הבא? טורנהיים מסכים, אבל חושב שהמעגל יישבר בדור שלנו. "הדור החדש כבר שם. הבנות מתכנתות, עובדות בבנקים, מרוויחות הרבה יותר מההורים. הן אלו שמחזיקות את המשפחה, והן אלו שמאפשרות את רכישת הדירה.

ועדיין, אחרי שכל זה נאמר ועם כל השכר שעלה, החיסכון הקיצוני והערבות המשפחתית, טורנהיים סבור שהמודל הנוכחי הגיע לקצה גבול היכולת במרכז, ושמכאן והלאה החרדים יקנו דירות בעיקר בפריפריה. "בני ברק שהייתה פעם יותר יקרה מפתח תקווה ורמת גן, הפכה לעיר הכי זולה בגוש דן אחרי לוד", הוא אומר, "החרדים פשוט הגיעו למקסימום יכולת ההכנסה שלהם".

מה דעתכם?

הנתונים האלו נשמעים לכם??
מורה מרוויחה נטו 9000 ש"ח? (לא מדברת על משרד החינוך)
אברך שלומד 3 סדרים מכניס ממלגות 6000-8000??
תספרו לי איפה.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה