מורות ויועצות, איך גורמים לבת לקחת אחריות על לימודיה?

[כוכבית זוהרת]

ביתי, תלמידת כיתה ח' ילדה (כמעט בחורה... )טובה וחרוצה.
אך, בעקבות המצב טעמה את טעם החופש ולא אכפת לה מהלימודים, מהציונים, ומהרישום לתיכון... היא פיתחה שינאה לביה''ס ומה שמעניין אותה זה רק לקרא /לשמוע מוזיקה או לפטפט עם חברה.
מחכה לעצות מחכימות איך לעזור לה לרצות ללמוד ופחות לשנוא (לא מנסה לומר לאהוב ) את ביה''ס.
תודה.

 

[מרגלית חן]

איך אמר אחד הפסיכולוגים?
"מעולם לא הצלחתי לעזור לאדם שלא בא מעצמו לבקש עזרה"

 

[כוכבית זוהרת]

ובכל זאת..

 

[ר גן עדן]

אין לי עצה, מזדהה מאוד.
הלמידה הטלפונית השניאה על הבנות את הלמידה.
בפרט שנוסף ללמידה יש עוד הר של ש"ב...
אולי תגענה ביחד לפשרה שעכשיו משקיעים רק באנגלית וחשבון ובשאר המקצועות את שותקת.
כמובן, המון מילים חמות ועידוד, ופינוקים קטנים על הדרך...

 

[boker tov]

צודקת הילדה שלך

 

[חמחם]

שתלמד רק מקצועות קריטיים - חשבון, אנגלית ודקדוק
השאר תסתדר איכשהוא

 

[חמניה]

בהצלחה רבה!

 

[מליון]

שתלמד רק מקצועות קריטיים - חשבון, אנגלית ודקדוק
השאר תסתדר איכשהוא

וגם זה אם היא לא מסתדרת בלמידה מרחוק אז כדאי לדאוג למורה פרטית..
את ביה"ס היא תתחיל לאהוב מתי שיתחיל לפעול במתכונת יותר סדירה..
וכן... זה חלק מצרת התקופה...

 

[מנטור]

מפנה את תשומת לבכם חלק גדול ממה שהשתנה בתקופה זו , זה שאנחנו ההורים לפעמים לקחנו את האחריות שהייתה מונחת על כתפי הילדה , אנחנו מרגישים שכרגע העול מונח על כתפינו לדאוג שהלימודים יתקדמו כשורה ,וזה בהחלט מלחיץ ויוצר ראקציות לחלק מהילדות,
ההמלצה הרווחת כיום לתלמידות שבד"כ בתלם, זה לתת את האפשרות הטכנית מקום נוחות ולשחררר....

 

[טילון]

לשמוע אותה. להבין את ההרגשות שלה. ורק אח"כ לנסות להסביר למה היא פוגעת בעצמה.
ועדיף כמה שפחות להתווכח. אם היא בראש של "הלימודים לא חשובים ולא יתרמו לי", לא להסביר כמה חשוב ללמוד ולהרחיב את הידע, אלא לבוא מכיוון אחר- יכול להיות שזה באמת מעצבן ומשעמם אותך, ואלי אם היתה אפשרות להשפיע על מקבלי ההחלטות היית מעדיפה לשנות את תכנית הלימודים.
אבל כרגע זה מה יש. והבחירה שלך היא האם להשקיע וללמוד למרות שזה לא קל, או לוותר על הכל ולשלם את המחירים בהמשך (מחירים מידיים כמו קבלה לסמינר, או מחירים רחוקים יותר של חוסר למידת היכולת לעשות גם דברים שלא נעים ונחמד לעשות)
ושווה לדון יחד איתה על פתרונות שיעזרו לה. כי לעבור מ0 ללמידה מלאה בבת אחת זה באמת לא פשוט בכלל. אבל אני מאמינה שתהיה יותר מוטיבציה אם הפתרונות יבואו ממנה, ולא רק מכם.

 

[מנטור]

ומה שמעניין אותה זה רק לקרא /לשמוע מוזיקה או לפטפט עם חברה.

ישנה אפשרות מומלצת לחזק את תחומי העניין , כמו איזה יופי שאת שומרת קשר עם החברות זה דבר חשוב מאוד , וכשהילדה תשתכנע שאצלנו זה מושא להערכה ,
להרחיב ולהוסיף אתן כל כך מיוחדות וחברות אולי תעשו ביחד את השיעור....!!

 

[palm]

אני אמרתי לבנותי, שיש דברים שעושים כי צריך, לאו דוקא בשביל הנאה,ככה פשוט
העשיה הזו מחנכת אותנו למשמעת ואחריות, ומעצימה את הנפש וכוחות ההתמודדות שנזדקק להם כל החיים, בכל התחומים
אני מבינה שזה משעמם, ולפעמים אפילו מעצבן, בשעות האחרות תעשינה פעילות אחרת, מעניינת וחביבה
זה יכול להיות בישול, אפיה, מיניאטורות, יצירה, צבע, טיפוח פינה מסויימת בבית, משחקי חברה וכו וכו

 

[נקודה אחת]

החמודה שלך מבינה שהמצב עכשיו הוא מצב כפית, זה הכל.
המורות מעבירות שיעורים- בדוחק.
התלמידות לומדות גם הן בדוחק.
ההורים- אוהו בדוחק
ושכולם בדוחק- מה עושים?
מנסים למצוא נקודות אור כמה שיותר.

אז אם הבת שלך- אוהבת חברות ושומרת על קשרים. זה ממש וואו.
יש ילדות מתוקות שנכנסות לבועה שקטה ומכונסת והיא לא! ישתבח שמו לעד!
זה המפתח ללב שלה.
ברגע שתגידי לה שזה שאכפת לה מהחברות, והיא שומרת על הקשרים- וזה מיוחד ומראה שהיא ילדה עם לב זהב,
שרוצה לשמח ולשמוח, זה ייתן לה כוח לסבול את העול הלימודי דרך הטלפון.
(ולא! לא לעשות את זה בשביל להשיג לימודים... לעשות את זה בשביל לתת לילדה שלך להאמין בטוב שלה, שהיא שייכת לטוב, ללמידה להתקדמות... זה מה שזה יגרום, כשעושים את זה באמת)

וסתם שיתוף-
היום החמודות היו צריכות להראות לי את הממצאים, היינו את שיעורי הבית וכל מה שהן עשו או לא עשו בבית,
הייתי אמורה להביא פרסים לילדה שעשתה את הכל כנדרש...
בסופו של דבר- כולן קיבלו.
אנחנו בבחינה של מלחמה עכשיו, שעת הדחק.
וכמו שאומרי בגמרא: מי שהוא בדוחקא לא מסתכל מדיי....
שמחים בכל דבר ומורידים פרופיל
ומתפללים לה', לא רוצים אחורה- שיגרה. רוצים גאולה שלמה. לצאת מכאן הלאה עם הילדים לעתיד טוב יותר, לחינוך אמיתי יותר. אמן...

 

[מליון]

החמודה שלך מבינה שהמצב עכשיו הוא מצב כפית, זה הכל.
המורות מעבירות שיעורים- בדוחק.
התלמידות לומדות גם הן בדוחק.
ההורים- אוהו בדוחק
ושכולם בדוחק- מה עושים?
מנסים למצוא נקודות אור כמה שיותר.

אז אם הבת שלך- אוהבת חברות ושומרת על קשרים. זה ממש וואו.
יש ילדות מתוקות שנכנסות לבועה שקטה ומכונסת והיא לא! ישתבח שמו לעד!
זה המפתח ללב שלה.
ברגע שתגידי לה שזה שאכפת לה מהחברות, והיא שומרת על הקשרים- וזה מיוחד ומראה שהיא ילדה עם לב זהב,
שרוצה לשמח ולשמוח, זה ייתן לה כוח לסבול את העול הלימודי דרך הטלפון.
(ולא! לא לעשות את זה בשביל להשיג לימודים... לעשות את זה בשביל לתת לילדה שלך להאמין בטוב שלה, שהיא שייכת לטוב, ללמידה להתקדמות... זה מה שזה יגרום, כשעושים את זה באמת)

וסתם שיתוף-
היום החמודות היו צריכות להראות לי את הממצאים, היינו את שיעורי הבית וכל מה שהן עשו או לא עשו בבית,
הייתי אמורה להביא פרסים לילדה שעשתה את הכל כנדרש...
בסופו של דבר- כולן קיבלו.
אנחנו בבחינה של מלחמה עכשיו, שעת הדחק.
וכמו שאומרי בגמרא: מי שהוא בדוחקא לא מסתכל מדיי....
שמחים בכל דבר ומורידים פרופיל
ומתפללים לה', לא רוצים אחורה- שיגרה. רוצים גאולה שלמה. לצאת מכאן הלאה עם הילדים לעתיד טוב יותר, לחינוך אמיתי יותר. אמן...

נכון ביותר!
מסכימה עם כל מילה!!

 

[דידקטית]

לא מבינה את ההיסטריה.
אז שלא תלמד!

אם נמצאים במקום הרגוע הזה, הילד לוקח אחריות.
ואם הוא בכלל לא לוקח אחריות - אז סורי, א"א להכריח באזיקים...

 

[מטודלה]

תאמת,
שאני לא מבינה איך האחרות כן לוקחות אחריות....

 

[כוכבית זוהרת]

לא מבינה את ההיסטריה.
אז שלא תלמד!

אם נמצאים במקום הרגוע הזה, הילד לוקח אחריות.
ואם הוא בכלל לא לוקח אחריות - אז סורי, א"א להכריח באזיקים...

הבעיה שהיא אוטוטו בתיכון (התעודה חשובה ברישום). ושם יש חיים קשים באמת!
והיא -לא יודעת לקחת אחריות מספיק ותפקידי כאמא להוביל אותה לשם. אבל, איך? לא יודעת!

 

[מיכל ב']

ניסיתי אתמול לשמוע עם אחד הילדים את השיעור בקו כדי לדרבן אותו.
מה אומר ומה אדבר, הרגשתי ילדת קש"ר סוררת.
אחרי כמה דקו כבר נענעתי ברגלי בחוסר סבלנות,
והרגשתי שעוד קצת זמן קורה לי משהו..
שיעור משעמם ולא ויז'ואלי (דווקא היה נושא מעניין בשיעור נביא),
הפרעות בקו, שומעים נשימות.. העברת דפים.
איך אפשרי להתרכז ככה??????
מאז הודעתי לילדים שאני מבקשת לשמוע בכל יום לפחות שיעור אחד.
מצידי שילמדו אחד ואחכ אשלח למורה פרטית להשלמת החומר.

מי שרוצה, מוזמנת לנסות בעצמה את מה שניסיתי.
לשמוע עם אחד הילדים שיעור אחד בקו! אחד.
ולראות מה יוצא ממנה לאחר מכן.

 

[נקודה אחת]

ניסיתי אתמול לשמוע עם אחד הילדים את השיעור בקו כדי לדרבן אותו.
מה אומר ומה אדבר, הרגשתי ילדת קש"ר סוררת.
אחרי כמה דקו כבר נענעתי ברגלי בחוסר סבלנות,
והרגשתי שעוד קצת זמן קורה לי משהו..

את אמא מהממת. כל הכבוד לך!!!

ותדעי, שבכיתה שלי למשל,
כשחזרנו לכיתה אחרי הסגר הלא יודעת כמה (התבלבלתי כבר)
הילדות היו אפטיות (כולל כולן) לחומרים שנמסרו בקו
כלומר, גם כאלו שכאילו היו ועבדו (ויש תיעוד במחברת)
משהו לא עובר במוח בצורה כזו
זה לא למידה נורמלית.
מכירים את זה שאוכלים אוכל, אבל לא נספג הויטמינים? ככה.

 

[Deleted 66182]

כל כך נכון!
ומה עושים עם ילדי כתה ח' שבכל יום יש שיעור אחד ובצהרים עוד שיעור אחד בלי שום מתח לימודי בלי חיות
ועד שהשיעורים עולים צריך כל יום לבדוק אם כבר נכנס השיעור לקו (הבנות בחינוך העצמאי לומדות עם פי עשר דרישות והיצע והיקף) עוד מעט רישום לישיבה קטנה!!

פרסים? מבצע?