מידע שימושי מחוויות הבן ה2.5 בצהרון--- "הפלונטר"

[-רות-]

בכלל
מנסה להבין מה גורם לניק עם שם שמשויך אוטומטית למגדר מסוים, לפרסם שיר שמעביר ביקורת על המגדר השני...
או במילים אחרות - גבר, שמתלונן על נשים שמשאירות ילדים בצהרון...

חבוב, אתה מוזמן להישאר עם ילדיך בבית...

 

[ניק 31137]

נקודה יפה למחשבה.
כולן מסכימות שהבית זה האידיאלי,
הלואי שלא היינו יורשות את קללת "בזיעת אפך" והיינו מתמסרות לגידול הבנים בלבד.
אבל הטענה של הנאת הילדים היא פשוט טענת נגד-
של אלו הלוחצים על מצפונינו וטוענים לסבלם של הילדים בצהרון.
אז לא, הם לא סובלים שם, לרוב.

רק תיקון קטן
בזיעת אפיך זו קללה שנאמרה על גברים בלבד.
נשים ברוך השם זכו לקללות אחרות, זה שאת התנדבת לקללה הזאת לא אומר שזאת ברירת המחדל.

 

[אמא של :-)]

השעה 13:31---
*לבד נשארתי...
סביב קירות מוכרים,
המסתובבים סביבי
באהבה ובטיפוח לימודי.
כבר 4.5 שעות,
5 ימים וחודשיים.

*לבד ?!
לא לגמרי ממש..

יחד עמי נשארו עוד מ *עַמִי
בנים בני בינה לא לגמרי מלאכותית
שהאמא שלו גם לה
קשה היה להוציאו טרם 1331 .

*עַמִי?!
לגמרי לא ממש..

הילדים הזה *ממש לא זהה,
הם כבר גדול גדול
לא מהגן ולא משלי.

*ממש לגמרי לא
ללללא רררררררוצה ללללהיות בבבצהרון !

באו ננתח מה ניסו להשיג בשיר(?) הזה,
להטיף מוסר, לעורר נקיפות מצפון או לצבור לייקים?!
אז קודם קבל:


גם נשים יכולות לכתוב דמגוגיות,
ואמא לילד עונה:
לא ילדון חמוד ומתוק,
גם אני לא רוצה לשלוח רחוק,
להרבה שעות,
עם גננות מתחלפות.
אני ממש מצטערת,
בשביל בית של תורה אני עובדת,
אך אבא חייב מנוחת צהרים
ולכן לא יכול לאוסף אותך בין כולל בוקר לכולל צהרים.


*נכתב בלילה, בעייפות, יתכנו שגיאות או חרוזים לא תקינים, אבל אני לא מתיימרת לכתוב שירים...
**נכתב בציניות כמובן! אף פעם לא חשבתי שבעלי צריך לוותר על מנוחת צהרים כדי לא לשלוח לצהרון, כי זה באמת פוגם בכולל צהרים

 

[בת מלך פנימה]

לא נראה לי שמגיע לפותח האשכול כל כך הרבה תגובות על אשכול כל כך טיפשי

 

[אולטרא סגול]

בלת"ק
אני מבטיחה פרס=חבילת זהב כל יום חמישי
למי שכל השבוע יצא לאמא / לאבא מיד לשער
ולא עיכב אותם רבע שעה פלוס עד שירצו ברוב טובם לעזוב את הצהרוןןןןן וללכת לבית.

 

[שוקו מיונז]

[לפי התגובות פה שווה לפתוח ''ערבון'', כי הרי שם יהיה הרבה יותר כיף לילד מאשר לחזור הבייתה להורים עייפים].
לדעתי אין כמו בבית בעולם,
אמנם לא צריך להגזים וצהרון לא כזה גרוע ולפעמים אין ברירה, אבל אסור לשכוח שלילד בגיל הרך הכי טוב ונכון זה כמה שיותר להיות בסביבה מחבקת של משפחתו. [ואני מסכים שאין טעם סתם לעורר יסורי מצפון]

 

[ניו פייס]

קצת מצחיק,
בחו"ל, זמני הלימודים אוטומטית נגמרות בארבע ואף אחד לא מתלונן שרע לו או מרגיש שחסר לו זמן בית, למה?
ילד הוא ילד, וילד חוצניק לא מרגיש פחות צורך להיות בבית בגלל שזה נורמה, ועדיין לא נרשמו שם טראומות...
קצת פרופורציה.
אז בארץ החליטו לסיים זמני לימודים רשמיים ב13:30 ,
ואם היו מחליטים לעשות רק ארבעה ימי לימוד בשבוע? אז גם היו חושבים שאין כמו בבית ולמה לשלוח ל2 ימים נוספים שזה רק אופציה למי שלא יכול?

 

[טוב עין]

בוודאי שצהרון זה הכרח של דור העבדות, והכרח לא יגונה.
אבל מכאן ועד לגנות בתוקף את פותחת האשכול, ולטעון בסוג של רמיה עצמית ש"הכי אדיאלי שהילדים יחזרו ב4 אין מה לעשות לפני, הבית זה שיעמום בשבילם", הדרך רחוקה מאד.
התרחקתם מהמסלול תחזרו לדרך!

 

[lea.dev.top]

באו ננתח מה ניסו להשיג בשיר(?) הזה,
להטיף מוסר, לעורר נקיפות מצפון או לצבור לייקים?!
אז קודם קבל:


גם נשים יכולות לכתוב דמגוגיות,
ואמא לילד עונה:
לא ילדון חמוד ומתוק,
גם אני לא רוצה לשלוח רחוק,
להרבה שעות,
עם גננות מתחלפות.
אני ממש מצטערת,
בשביל בית של תורה אני עובדת,
אך אבא חייב מנוחת צהרים
ולכן לא יכול לאוסף אותך בין כולל בוקר לכולל צהרים.


*נכתב בלילה, בעייפות, יתכנו שגיאות או חרוזים לא תקינים, אבל אני לא מתיימרת לכתוב שירים...
**נכתב בציניות כמובן! אף פעם לא חשבתי שבעלי צריך לוותר על מנוחת צהרים כדי לא לשלוח לצהרון, כי זה באמת פוגם בכולל צהרים

וילד שגם אבא שלו עובד להביא אוכל לפי הטף?

 

[טברינית מקורית]

טוב, אז אני אסביר את הצד שלי כגננת בצהרון:
בגן שלנו ישנו ילד אחד שהולך הביתה כל יום בדמעות, לפני הצהרון
פשוט כי גם הוא רוצה להישאר בצהרון — וזה לגמרי מובן
בצהרון הילדים מקבלים מדי יום ארוחה חמה ומזינה,
עם כל אבות המזון, פירות, ירקות וגם קצת פינוקים.
בנוסף,
הם נהנים מחוגים מושקעים ומתחלפים:
חוג חיות, ריתמיקה ועוד הרבה פעילויות שילד שלא בצהרון פשוט מפספס — וחבל,
כי זו חוויה שאין לה תחליף.
וכמובן — אין באמת תחליף לאמא בבית.
אם את עובדת עד 16,
והילד נשאר בצהרון,
ולפעמים הלב שלך נצבט כשאת חושבת “למה אני עושה לילד שלי יום כל כך ארוך?” — את ממש לא היחידה.
הרבה אמהות מרגישות ככה.
ובשבילכן כתבתי את כל זה —
לטובת מי שמחפשת לראות גם את הצד החיובי שבדבר.
ועוד נקודה חשובה: הכול תלוי בצוות. אם זה אותו צוות שמלווה את הילד מהבוקר, היום ממשיך עבורו באופן טבעי ובטוח. ואם זה צוות חדש או פחות מנוסה — החוויה יכולה להיראות אחרת.


בסופו של דבר, כל אמא עושה את הכי טוב שהיא יכולה במסגרת החיים שלה —
והילדים מרגישים את האהבה,
גם אם היום שלהם קצת יותר ארוך.

 

[אמא של :-)]

וילד שגם אבא שלו עובד להביא אוכל לפי הטף?

הכל טוב! אז גם האבא הזה פועל תקין.
רק עניתי בציניות, הוא התלונן על האמא, אז אני זרקתי לאבא.

גם אמא וגם אבא מגדלים את ילדיהם על פי נסיבות חייהם, היכולות שלהם.
אף אחד לא "זורק" את ילדיו אהובים "ומפקיר" אותם לצהרון סתם כי מתחשק לו.

 

[טראמפ טראמפ]

אני מבינה מאד שהאמהות עובדות היום ואין מצב בלי צהרון
הדרישה שלי היא מול הגברים, שמעדיפים לישון צהרים מאשר לתת לילדים צהריים
אבות של שבת...
מבחינתי זה הדבר הבעייתי לא מול הנשים שמוסרות את הנפש שלהן לפרנס בית של תורה
זה גם מה שהתכוונתי שאם נצטרך לעבוד 12 שעות האם האידיאל זה פשוט לשלוח את הילדים לפנימיות
גברים, להתעוררר זה ילדים שלכם תהיו מעורבים ושותפים גם ככה הנשים עושות הכל מעל ומעבר!!!

 

[עולם קטן]

אני רוצה לעלות נקודה שאולי תענה לחלק על המחלוקת בנושא.
בערים חרדיות- המוגדרות מצב סוציו- אקונומי נמוך, הצהרונים מוזלים מאד ומסובסדים.
מה שגורם לרוב הגן או לחלק נכבד ממנו להשאיר בצהרון - ואז בהחלט, ילד יכול להרגיש אפילו שונה- למה רק אני הולך והרבה מחבריי נשארים??
לאמהות האלו, אין בעיה להגיב שהן לא רואות בעיה להשאיר ילד בצהרון.
בערים מעורבות- שמוגדרות מצב סוציו אקונומי בינוני, הצהרונים הם ללא סבסוד או במקרה הטוב עם סבסוד של תמ"ת לנשים עובדות במשרה מלאה.
מה שיוצא שסכום הצהרון הוא בן 400-1000 ש"ח לחודש, במקרה כזה, רק הורים שיש להם אפשרות/שאין להם שום ברירה אחרת רושמים לצהרון.
הרבה אברכים מוותרים על מנוחת הצהרים כי הם יודעים שהסכום להשאיר 2 ילדים בצהרון יהיה כל המלגה מהכולל.....
במקרה כזה, בקושי נשארים ילדים מצהרון, וכן, לילד לא נעים בכלל לראות את כל החברים הולכים הביתה והוא נשאר עם עוד מספר חברים בודדים (שבדרך כלל עוד מעבירים אותם לגן אחר כדי לצמצם את הקבוצה ואז באמת יש גם פערי גיל..)

 

[שמש יוקדת]

אני חושבת שזמן איכות של אמא עם הילדים נמדד באיכות ולא בכמות,
יכולה אמא להיות עם הילדים מאחד בצהריים ותוך כדי להיות עסוקה בכביסות/כלים /בישולים וכו'
אך מנגד יכולה אמא להיות עם הילדים מארבע עד שבע אך היא כל כולה רק איתם בשעות האלו

 

[המליונרית]

אני מבינה מאד שהאמהות עובדות היום ואין מצב בלי צהרון
הדרישה שלי היא מול הגברים, שמעדיפים לישון צהרים מאשר לתת לילדים צהריים
אבות של שבת...
מבחינתי זה הדבר הבעייתי לא מול הנשים שמוסרות את הנפש שלהן לפרנס בית של תורה
זה גם מה שהתכוונתי שאם נצטרך לעבוד 12 שעות האם האידיאל זה פשוט לשלוח את הילדים לפנימיות
גברים, להתעוררר זה ילדים שלכם תהיו מעורבים ושותפים גם ככה הנשים עושות הכל מעל ומעבר!!!

האבות נחים בשביל שיוכלו ללמוד בצהריים ובערב... קשה בלי לנוח באמצע. זה זמן גם לעשות סידורים שאי אפשר בזמן אחר.
לא ידוע לי שילדים סובלים בצהרון. הבן שלי כשלא היה צהרון בחודש אב השתגע בבית..... הוא רצה חברים

 

[טראמפ טראמפ]

יש ילדים שרוצים צהרון ויש ילדים שלא יודעים מה זה בית בצהרים........
נכון שקשה לגברים אפשר להביא בייביסיטר לחצי שעה והוא ישלים את שאר הזמן...
הרי ילדים יותר גדולים בכל מקרה חוזרים הביתה , אז מה כל הסיפור הילדים הקטנים?
גם לנשים קשה לעבוד עד 4 ואז להיות עם הילדים, גם זה לא קל , באנו לעולם כדי לעבוד

 

[טראמפ טראמפ]

אני רוצה לעלות נקודה שאולי תענה לחלק על המחלוקת בנושא.
בערים חרדיות- המוגדרות מצב סוציו- אקונומי נמוך, הצהרונים מוזלים מאד ומסובסדים.
מה שגורם לרוב הגן או לחלק נכבד ממנו להשאיר בצהרון - ואז בהחלט, ילד יכול להרגיש אפילו שונה- למה רק אני הולך והרבה מחבריי נשארים??
לאמהות האלו, אין בעיה להגיב שהן לא רואות בעיה להשאיר ילד בצהרון.
בערים מעורבות- שמוגדרות מצב סוציו אקונומי בינוני, הצהרונים הם ללא סבסוד או במקרה הטוב עם סבסוד של תמ"ת לנשים עובדות במשרה מלאה.
מה שיוצא שסכום הצהרון הוא בן 400-1000 ש"ח לחודש, במקרה כזה, רק הורים שיש להם אפשרות/שאין להם שום ברירה אחרת רושמים לצהרון.
הרבה אברכים מוותרים על מנוחת הצהרים כי הם יודעים שהסכום להשאיר 2 ילדים בצהרון יהיה כל המלגה מהכולל.....
במקרה כזה, בקושי נשארים ילדים מצהרון, וכן, לילד לא נעים בכלל לראות את כל החברים הולכים הביתה והוא נשאר עם עוד מספר חברים בודדים (שבדרך כלל עוד מעבירים אותם לגן אחר כדי לצמצם את הקבוצה ואז באמת יש גם פערי גיל..)

זה ממש לא נכון,
אני גרה בעיר חרדית לחלוטין עם מעונות מסובסדים ובכל הגנים מאד מתקשים לפתוח צהרונים כי אין 12 ילדות!!!!
וזה מתוך גן של 36 בנות !!
מהנסיון עם הילדים שלי , תמיד היה קשה לפתוח צהרונים וזו ההוכחה שרב הבתים לא שולחים לצהרונים

 

[-רות-]

אני בהחלט חושבת שהאידיאל הוא שילד יהיה עם אמא שלו.
אבל - יש מציאות.
והתגובות הזועמות כאן היו כי מישהו החליט להשפיל נשים שמתמודדות עם מציאות שכבר ככה לא פשוטה להן.
לכנות אותן אימהות ש"לא רוצות להוציא את הילדים" זה השפלה, זה עלבון.
זה דריכה ברגל גסה על פצע כואב!
אנחנו דואגות לילדים, אבל אנחנו גם צריכות להביא להם אוכל, טיטול וכובע לחורף, ואין לנו אפשרויות נוספות!

 

[נעמה CPA]

וגם ההשפלות שיש פה לגברים, שלא רוצים להיות אבות,
אני אולי באמת לא מכירה את המציאות

כל הגברים פה שטוענים, באמת מסוגלים לשבת כל יום שעתיים בצוהריים בין סדר א' לב' ולשחק מגנטים על הרצפה???
(אפשר לחשוב שלפני סדר שלישי כל כך נחים, בד"כ עוזרים בהשכבה ולאישה)

 

[nhfk]

יש ילדים שרוצים צהרון ויש ילדים שלא יודעים מה זה בית בצהרים........
נכון שקשה לגברים אפשר להביא בייביסיטר לחצי שעה והוא ישלים את שאר הזמן...
הרי ילדים יותר גדולים בכל מקרה חוזרים הביתה , אז מה כל הסיפור הילדים הקטנים?
גם לנשים קשה לעבוד עד 4 ואז להיות עם הילדים, גם זה לא קל , באנו לעולם כדי לעבוד

תגידי את רצינית?
ביביסיטר + אבא שלא נח והוא ברצף מהבוקר עד הערב (תורה מתשת כוחו של אדם הרבה יותר מעבודה + לשמור על ילדים בצהריים) = הכל בשביל האידיאל של לא להיות בצהרון? יש להם שם חברה, יש להם שם פעילות, ולא אבא מותש ועייף
בעלי הוא אבא מקסים אבל עם כל הכבוד אני לא חושבת שיהיה לילדים שלי טוב אם הם יהיו איתו כל יום שעתיים על חשבון המנוחה שלו
ולדעתי נדירים הגברים שיהיו אבות השנה בשעות האלה