דיון מחירי הדירות לאן?

[HennyS]

ב. שלא תדמיינו לרגע, שאם עוד 3 שנים המחירים יעלו
בסיבת ריבית נורמלית

תגדירי סביבת ריבית נורמלית
כי 0.1% זה ממש לא סביבת ריבית נורמלית, אפילו שהתרגלנו לזה בשנים האחרונות

 

[כמו הרוח]

כרגע המחירים יורדים!!
וככל שהריביות הגבוהות ישארו ואולי אף יעלו עוד אז המחירים יתחילו לצלול!!!
והמחירים יודעים לצלול במהירות בדיוק כמו שהם יודעים לנסוק בכזו מהירות.

הלוואי הלוואי

הערכה זעירה שלי עוד העלאה בפריים
לאח"מ מתחילים לראות התייצבות במשק (קצת מיתון) רוצים להניע את השוק חזרה 2024 ריבית יורדת
במשך כל התקופה הנוכחית שוק הדיור קפוא ונוצרים כל חודש אלפי ביקושים חדשים
קבלנים מפסיקים לבנות דירות חדשות
אמצע 2024 מבינים זו"צ שרוצים לגור במרכז שלא זכו במחיר מטרה ואין הרבה אופציות
חוזרים לשוק ו......
הצלילה שדיברת עליה יכולה להיות עליה תלולה
(ואגב אני בעבר תמכתי מאוד בירידת מחירים וראיתי את זה קורה ועדיין אני רואה את זה באזורים מסויימים אבל מלחיץ אותי המצב הנוכחי זה נראה שהולך למקום לא טוב)

 

[כמו הרוח]

תגדירי סביבת ריבית נורמלית
כי 0.1% זה ממש לא סביבת ריבית נורמלית, אפילו שהתרגלנו לזה בשנים האחרונות

ממוצע של בין 3%-4%

 

[יאן]

הצלילה שדיברת עליה יכולה להיות עליה תלולה

המדינה אשמה שמשאירה את הבניה בידיים של הקבלנים.
המדינה צריכה לבנות בעצמה ושהקבלן יקבל רק משכורת.

 

[כמו הרוח]

לא הבנתי
איפה עוד חזר במרכז?

 

[בית שמשניק]

שימו לב
בעיקר מכרזים בפריפריה
אז קצת לצנן את ההתלהבות

יש גם מכרזים באיזורי הביקוש.
מצ"ב הכתבה מדה מרקר במלואה

יזמי הנדל"ן לוקחים צעד אחורה: מחצית מהמכרזים לבניית דירות באפריל נכשלו​

המשבר בענף הבנייה וההאטה במשק בולמים את המכרזים של רשות מקרקעי ישראל – ולעתים אין היענות אפילו לפרויקטים ללא מחיר מינימום ■ המחירים במכרזים שהצליחו נמוכים בכמחצית מאלה שהיו נהוגים ב-2022 ■ המכרזים להקמת דיור להשכרה נעצרו כמעט לחלוטין

הדר חורשקים לגזיאל

21 במאי 2023

רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) הצליחה לשווק רק כ-54% מהדירות שהציעה ליזמים מתחילת אפריל – כך עולה מבדיקת מכרזי הדיור שנסגרו בחודשיים האחרונים. מבדיקת תוצאות המכרזים הפומביים שפירסמה הרשות עולה שבתקופה זו הציעה המדינה מתחמי בנייה בהיקף של 5,147 דירות, ומתוכן הצליחו מכרזים למכירת 2,767 דירות בלבד, כשרוב המכרזים לבנייה רווייה נכשלו באופן מלא או חלקי. חלק גדול מהמכרזים הכושלים פורסמו באזורי ביקוש מובהקים כמו נתניה, רחובות ואלעד.

מה שהיטה את הכף לטובת ההצלחות היו מכרזים לשכונות "בנה ביתך" בנתיבות ובאילת, שהצלחתם לרוב מובטחת. שיעור הכישלונות במכרזי הדיור של המדינה החל לעלות בסוף השנה שעברה, ומעורר דאגה בעיקר בקרב אנשי האוצר. משרד השיכון מגלה בינתיים אדישות לנוכח הירידה המתמשכת בפעילות בענף הבנייה ובשיווק המגרשים לבניית דירות; והירידה במספר התחלות הבנייה.


הגורם לירידה בביקוש למגרשים הוא עליית הריבית במשק. בעקבות עליית הריבית התייקרה המשכנתא עבור רוכשי דירות, והביקוש להן ירד. במקביל, הורידו הקבלנים את קצב הבנייה ואת הביקוש למשרדים. המצב גם מקשה על חלק גדול מהקבלנים לגייס את ההון הדרוש לרכישת מגרשים.


ירידה של עשרות אחוזים במחיר הקרקע


השינוי במצב הקבלנים מביא לירידה של עשרות אחוזים במחירים שמקבלת המדינה תמורת הקרקעות, ובחלק גדול מהמהכרזים נמנעת רשות מקרקעי ישראל לקבוע מחיר מינימום, למעט תשלום הוצאות פיתוח שעליהן הרשות מנועה מלוותר. ירידת מחירי המגרשים במכרזים שהצליחו מגיעה ל-50% לעומת מחירי 2022.

בסוף 2020 שיווקה רשות מקרקעי ישראל באשקלון מגרשים לבנייה רוויה תמורת כ-500 אלף שקל לדירה. ב-2022 עלה המחיר במכרזים לכ-750 אלף שקל לדירה. במכרז הענק האחרון שנסגר בעיר, זכתה חברת דמרי בפרוייקט של 104 דירות במחיר ממוצע של כ-280 אלף שקל לדירה (כל המחירים לפני מע"מ). יזמים אחרים שהשתתפו במכרז קיבלו מגרשים במחירים שירדו אף מתחת ל-250 אלף שקל לדירה. למרות קריסת המחירים, מכרז הענק באשקלון לא הסתיים בהצלחה מלאה. היה זה מכרז הדיור הגדול ביותר שרמ"י ערכה השנה, ומתוך 2,168 דירות, הצליחה המדינה לשווק רק כשני שלישים – 1,468 דירות.

עברו לתצוגת גלריה

ההצלחה החלקית של המכרז מלמדת כי למרות אלפי הדירות שנמכרו באשקלון בשנים האחרונות, במסגרת הסכם הגג, הקבלנים צפוים להמשך הביקוש לעיר המתפתחת במהירות. ואולם לנוכח המשבר בענף הבנייה, הם צופים למיתון ניכר בביקוש, וחוששים שמחירי הדירות בעיר לא יצדיקו את המחירים הגבוהים שהם היו נכונים לשלם בעבר עבור מגרשים.


לעומת ההצלחה החלקית באשקלון, גורמים בענף הדיור הופתעו מהכישלון המוחלט של מכרז גדול ל-460 דירות כחלק מתוכנית "מחיר מטרה" בעיר החרדית אלעד. הכישלון הגיע דווקא לאחר שבתחילת פברואר הצליח מכרז ענק לבניית 850 דירות בעיר.

שיעור הכישלונות במכרזי הדיור של המדינה החל לעלות בסוף 2022, ומעורר דאגה באוצר. מנגד, משרד השיכון מגלה בינתיים אדישות לירידה בפעילות הבנייה

אלעד נמצאת במוקד תוכניות הפיתוח של המדינה, ופרנסי העיר תולים תקוות גדולות באזור תעסוקה חדש שעתיד לקום בשולי העיר ולשפר במעט את מצב התעסוקה והעוני בעיר, שהיא אחת העניות בישראל (מדד כלכלי־חברתי 2).


השטחים הפנויים והקרבה היחסית למרכזים החרדיים הגדולים בירושלים בני ברק ובית שמש הופכים אותה למבוקשת במיוחד על ידי משפחות צעירות, ובכל זאת לא נרשמה אף לא הצעה אחת למכרז שנסגר בחודש שעבר. המכרז התקיים בשיטת מחיר מטרה, שבה קובעת המדינה לחלק מהדירות מחירים שהיזמים מחויבים להם, והיזמים מתחרים על מחיר הקרקע. מרבית הדירות במכרז, 368, אמורות היו להימכר במחיר מטרה והיתרה במכירה בשוק החופשי. בענף הבניין מעריכים שהמדינה קבעה מחיר גבוה מדי לתנאי השוק. היזמים חויבו למכור את הדירות המסובסדות במחיר של כ-14 אלף שקל למ"ר, ומחיר המינימום עבור הקרקע התקרב ל-800 אלף שקל לדירה – כשליש יותר מהמחיר ששילמו יזמים במכרז באלעד שנסגר בפברואר.


המחסור בדיור במגזר החרדי נחשב לחריף יותר מהמחסור הכללי בשוק, אך תוכנית מיוחדת שעליה החליטה הממשלה לפתרון הבעיה לא יצאה לפועל. במסגרת ההסכמים הקואליציונים דרש שר השיכון, יצחק גולדקנופף, שהממשלה תיישם את התוכנית – אבל מאז נכנס לתפקידו, לפני יותר מארבעה חודשים, לא נרשמה פעילות לקידומה מעבר להכרזות על קידום תוכניות לעיר חרדית חדשה וכוונה לפרסם מכרז ל-5,000 דירות לחרדים בקרית גת.


מכרזי תיירות נכשלים

בנוסף למכרזי הדיור הרגילים הנתקלים בקשיים, נתקלת המדינה בעצירה כמעט מוחלטת של מכרזים בתחום הדיור להשכרה. הדיור להשכרה נחשב עד לאחרונה לאחד הפתרונות המרכזיים למשבר הדיור – אולם עליית הריבית הפכה את מרבית המכרזים לבלתי־כדאיים.

פתרונות המדינה למשבר הדיור בחברה הערבית מנותקים מהמציאות. כישלון המכרזים ידוע מראש, וקשה להבין מדוע רמ"י ממשיכה לפרסם אותם

הצלחת המכרז ל-147 דירות להשכרה שהתקיים באפריל בהרצליה נחשבת מפתיעה, ונראה שהרוכשת, חברת עזריאלי, עשתה את העסקה משיקולי השקעה לטווח ארוך במיוחד.

במאי נרשם בהרצליה כישלון נוסף במכרז השכרה בהיקף 238 דירות. כישלון עקבי אף יותר נוחלת המדינה במכרזי דיור לחברה הערבית. מאז אפריל כשלו מכרזים בהיקף של כ-200 דירות ביישובים אכסל ואבו גוש. הפתרונות שמציעה המדינה למשבר הדיור בחברה הערבית מנותקים מהמציאות, כישלון המכרזים ידוע מראש, וקשה להבין מדוע ממשיכה רמ"י לפרסם מכרזים שאין להם מתעניינים.


המצב משפיע גם על מכרזי נדל"ן בתחומים מסחריים. שניים מתוך שלושה מכרזי מלונאות שפירסמה רמ"י בחודשיים האחרונים כשלו. מכרז למתחם תיירות בקרית שמונה, שנסגר לפני שבועיים, לא קיבל אף הצעה. כשלון המכרז מעיב על עתידה של העיר ועל יכולתה למשוך אוכלוסייה.

מדובר בשלושה מגרשים בשכונת יובלים החדשה, שיועדו להקמת מתחם מלונאות מול נחל פארק נחל עיון. לפי התוכנית המפורטת, הכוונה היא להקים 1,200 חדרי מלון בשכונת יובלים – מתוכם אושר עד כה תכנון ל-630 חדרי אירוח בשילוב של מלונות, מלוניות ושירותי תיירות. המדינה הציעה את הקרקע במחיר מינימום אפס, והיזמים נדרשו לשלם עלויות פיתוח של 16.5 מיליון שקל (עבור שלושה מגרשים).

לדברי משרד התיירות ורמ"י, דווקא היו פונים לגבי המכרז, וחלקם אף קיבלו את המלצת משרד התיירות, שהכרחית כדי להגיש הצעה – אך בסופו של דבר היזמים נסוגו. ברמ"י, משרד התיירות ועיריית קריית שמונה מתכוונים לדון בכישלון המכרז, במטרה להוציא מכרז חדש שיצליח.

מכרז תיירות אחר, בקרית מוצקין, נכשל גם הוא. מדובר במכרז להקמת מתחם של 150 חדרי מלון בשילוב מסחר, במתחם גן החיות בקרית מוצקין, על שטח של 108 דונם. מטרת העירייה הייתה להפוך את גן החיות למרכז תיירות "על המפה הבינלאומית". אך המכרז, שפורסם במחיר מינימום של 4.5 מיליון שקל, קיבל רק הצעה אחת – שלא הייתה תקינה. עם זאת, במשרד התיירות אמרו כי הם "מזהים התעניינות מצד יזמים לפרסום מחודש". מכרז אחר, באזור מבוקש יותר ופריפריאלי פחות, דווקא הצליח: המכרז להקמת מלון בן 50 חדרים בעין הוד שעל הכרמל, שקיבל הצעות רבות, ונסגר במחיר של 12.5 מיליון שקל.

רמ"י: "בוחנים כמה מתווים לפתרונות"

מרמ"י נמסר: "רשות מקרקעי ישראל פועלת בנאמנות עבור אזרחי ישראל במטרה להגדיל את היצע הקרקעות ולייצר פתרונות דיור מתאימים לכולם. אנו מודעים לתנודתיות, לשינויים ולמגבלות בהם נתון שוק הנדל״ן בשנה האחרונה, וכפועל יוצא לירידה במספר ההצעות במכרזים. בימים אלה הרשות בוחנת כמה מתווים לפתרונות, במטרה להגדיל את הכדאיות הכלכלית ליזמים במציאות המשתנה, וזאת על מנת לשמור על יציבות היצע יחידות הדיור בשוק".

 

[כמו הרוח]

יש גם מכרזים באיזורי הביקוש.
מצ"ב הכתבה מדה מרקר במלואה

יזמי הנדל"ן לוקחים צעד אחורה: מחצית מהמכרזים לבניית דירות באפריל נכשלו​

המשבר בענף הבנייה וההאטה במשק בולמים את המכרזים של רשות מקרקעי ישראל – ולעתים אין היענות אפילו לפרויקטים ללא מחיר מינימום ■ המחירים במכרזים שהצליחו נמוכים בכמחצית מאלה שהיו נהוגים ב-2022 ■ המכרזים להקמת דיור להשכרה נעצרו כמעט לחלוטין

הדר חורשקים לגזיאל

21 במאי 2023

רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) הצליחה לשווק רק כ-54% מהדירות שהציעה ליזמים מתחילת אפריל – כך עולה מבדיקת מכרזי הדיור שנסגרו בחודשיים האחרונים. מבדיקת תוצאות המכרזים הפומביים שפירסמה הרשות עולה שבתקופה זו הציעה המדינה מתחמי בנייה בהיקף של 5,147 דירות, ומתוכן הצליחו מכרזים למכירת 2,767 דירות בלבד, כשרוב המכרזים לבנייה רווייה נכשלו באופן מלא או חלקי. חלק גדול מהמכרזים הכושלים פורסמו באזורי ביקוש מובהקים כמו נתניה, רחובות ואלעד.

מה שהיטה את הכף לטובת ההצלחות היו מכרזים לשכונות "בנה ביתך" בנתיבות ובאילת, שהצלחתם לרוב מובטחת. שיעור הכישלונות במכרזי הדיור של המדינה החל לעלות בסוף השנה שעברה, ומעורר דאגה בעיקר בקרב אנשי האוצר. משרד השיכון מגלה בינתיים אדישות לנוכח הירידה המתמשכת בפעילות בענף הבנייה ובשיווק המגרשים לבניית דירות; והירידה במספר התחלות הבנייה.


הגורם לירידה בביקוש למגרשים הוא עליית הריבית במשק. בעקבות עליית הריבית התייקרה המשכנתא עבור רוכשי דירות, והביקוש להן ירד. במקביל, הורידו הקבלנים את קצב הבנייה ואת הביקוש למשרדים. המצב גם מקשה על חלק גדול מהקבלנים לגייס את ההון הדרוש לרכישת מגרשים.


ירידה של עשרות אחוזים במחיר הקרקע


השינוי במצב הקבלנים מביא לירידה של עשרות אחוזים במחירים שמקבלת המדינה תמורת הקרקעות, ובחלק גדול מהמהכרזים נמנעת רשות מקרקעי ישראל לקבוע מחיר מינימום, למעט תשלום הוצאות פיתוח שעליהן הרשות מנועה מלוותר. ירידת מחירי המגרשים במכרזים שהצליחו מגיעה ל-50% לעומת מחירי 2022.

בסוף 2020 שיווקה רשות מקרקעי ישראל באשקלון מגרשים לבנייה רוויה תמורת כ-500 אלף שקל לדירה. ב-2022 עלה המחיר במכרזים לכ-750 אלף שקל לדירה. במכרז הענק האחרון שנסגר בעיר, זכתה חברת דמרי בפרוייקט של 104 דירות במחיר ממוצע של כ-280 אלף שקל לדירה (כל המחירים לפני מע"מ). יזמים אחרים שהשתתפו במכרז קיבלו מגרשים במחירים שירדו אף מתחת ל-250 אלף שקל לדירה. למרות קריסת המחירים, מכרז הענק באשקלון לא הסתיים בהצלחה מלאה. היה זה מכרז הדיור הגדול ביותר שרמ"י ערכה השנה, ומתוך 2,168 דירות, הצליחה המדינה לשווק רק כשני שלישים – 1,468 דירות.

עברו לתצוגת גלריה

ההצלחה החלקית של המכרז מלמדת כי למרות אלפי הדירות שנמכרו באשקלון בשנים האחרונות, במסגרת הסכם הגג, הקבלנים צפוים להמשך הביקוש לעיר המתפתחת במהירות. ואולם לנוכח המשבר בענף הבנייה, הם צופים למיתון ניכר בביקוש, וחוששים שמחירי הדירות בעיר לא יצדיקו את המחירים הגבוהים שהם היו נכונים לשלם בעבר עבור מגרשים.


לעומת ההצלחה החלקית באשקלון, גורמים בענף הדיור הופתעו מהכישלון המוחלט של מכרז גדול ל-460 דירות כחלק מתוכנית "מחיר מטרה" בעיר החרדית אלעד. הכישלון הגיע דווקא לאחר שבתחילת פברואר הצליח מכרז ענק לבניית 850 דירות בעיר.


אלעד נמצאת במוקד תוכניות הפיתוח של המדינה, ופרנסי העיר תולים תקוות גדולות באזור תעסוקה חדש שעתיד לקום בשולי העיר ולשפר במעט את מצב התעסוקה והעוני בעיר, שהיא אחת העניות בישראל (מדד כלכלי־חברתי 2).


השטחים הפנויים והקרבה היחסית למרכזים החרדיים הגדולים בירושלים בני ברק ובית שמש הופכים אותה למבוקשת במיוחד על ידי משפחות צעירות, ובכל זאת לא נרשמה אף לא הצעה אחת למכרז שנסגר בחודש שעבר. המכרז התקיים בשיטת מחיר מטרה, שבה קובעת המדינה לחלק מהדירות מחירים שהיזמים מחויבים להם, והיזמים מתחרים על מחיר הקרקע. מרבית הדירות במכרז, 368, אמורות היו להימכר במחיר מטרה והיתרה במכירה בשוק החופשי. בענף הבניין מעריכים שהמדינה קבעה מחיר גבוה מדי לתנאי השוק. היזמים חויבו למכור את הדירות המסובסדות במחיר של כ-14 אלף שקל למ"ר, ומחיר המינימום עבור הקרקע התקרב ל-800 אלף שקל לדירה – כשליש יותר מהמחיר ששילמו יזמים במכרז באלעד שנסגר בפברואר.


המחסור בדיור במגזר החרדי נחשב לחריף יותר מהמחסור הכללי בשוק, אך תוכנית מיוחדת שעליה החליטה הממשלה לפתרון הבעיה לא יצאה לפועל. במסגרת ההסכמים הקואליציונים דרש שר השיכון, יצחק גולדקנופף, שהממשלה תיישם את התוכנית – אבל מאז נכנס לתפקידו, לפני יותר מארבעה חודשים, לא נרשמה פעילות לקידומה מעבר להכרזות על קידום תוכניות לעיר חרדית חדשה וכוונה לפרסם מכרז ל-5,000 דירות לחרדים בקרית גת.


מכרזי תיירות נכשלים

בנוסף למכרזי הדיור הרגילים הנתקלים בקשיים, נתקלת המדינה בעצירה כמעט מוחלטת של מכרזים בתחום הדיור להשכרה. הדיור להשכרה נחשב עד לאחרונה לאחד הפתרונות המרכזיים למשבר הדיור – אולם עליית הריבית הפכה את מרבית המכרזים לבלתי־כדאיים.


הצלחת המכרז ל-147 דירות להשכרה שהתקיים באפריל בהרצליה נחשבת מפתיעה, ונראה שהרוכשת, חברת עזריאלי, עשתה את העסקה משיקולי השקעה לטווח ארוך במיוחד.

במאי נרשם בהרצליה כישלון נוסף במכרז השכרה בהיקף 238 דירות. כישלון עקבי אף יותר נוחלת המדינה במכרזי דיור לחברה הערבית. מאז אפריל כשלו מכרזים בהיקף של כ-200 דירות ביישובים אכסל ואבו גוש. הפתרונות שמציעה המדינה למשבר הדיור בחברה הערבית מנותקים מהמציאות, כישלון המכרזים ידוע מראש, וקשה להבין מדוע ממשיכה רמ"י לפרסם מכרזים שאין להם מתעניינים.


המצב משפיע גם על מכרזי נדל"ן בתחומים מסחריים. שניים מתוך שלושה מכרזי מלונאות שפירסמה רמ"י בחודשיים האחרונים כשלו. מכרז למתחם תיירות בקרית שמונה, שנסגר לפני שבועיים, לא קיבל אף הצעה. כשלון המכרז מעיב על עתידה של העיר ועל יכולתה למשוך אוכלוסייה.

מדובר בשלושה מגרשים בשכונת יובלים החדשה, שיועדו להקמת מתחם מלונאות מול נחל פארק נחל עיון. לפי התוכנית המפורטת, הכוונה היא להקים 1,200 חדרי מלון בשכונת יובלים – מתוכם אושר עד כה תכנון ל-630 חדרי אירוח בשילוב של מלונות, מלוניות ושירותי תיירות. המדינה הציעה את הקרקע במחיר מינימום אפס, והיזמים נדרשו לשלם עלויות פיתוח של 16.5 מיליון שקל (עבור שלושה מגרשים).

לדברי משרד התיירות ורמ"י, דווקא היו פונים לגבי המכרז, וחלקם אף קיבלו את המלצת משרד התיירות, שהכרחית כדי להגיש הצעה – אך בסופו של דבר היזמים נסוגו. ברמ"י, משרד התיירות ועיריית קריית שמונה מתכוונים לדון בכישלון המכרז, במטרה להוציא מכרז חדש שיצליח.

מכרז תיירות אחר, בקרית מוצקין, נכשל גם הוא. מדובר במכרז להקמת מתחם של 150 חדרי מלון בשילוב מסחר, במתחם גן החיות בקרית מוצקין, על שטח של 108 דונם. מטרת העירייה הייתה להפוך את גן החיות למרכז תיירות "על המפה הבינלאומית". אך המכרז, שפורסם במחיר מינימום של 4.5 מיליון שקל, קיבל רק הצעה אחת – שלא הייתה תקינה. עם זאת, במשרד התיירות אמרו כי הם "מזהים התעניינות מצד יזמים לפרסום מחודש". מכרז אחר, באזור מבוקש יותר ופריפריאלי פחות, דווקא הצליח: המכרז להקמת מלון בן 50 חדרים בעין הוד שעל הכרמל, שקיבל הצעות רבות, ונסגר במחיר של 12.5 מיליון שקל.

רמ"י: "בוחנים כמה מתווים לפתרונות"

מרמ"י נמסר: "רשות מקרקעי ישראל פועלת בנאמנות עבור אזרחי ישראל במטרה להגדיל את היצע הקרקעות ולייצר פתרונות דיור מתאימים לכולם. אנו מודעים לתנודתיות, לשינויים ולמגבלות בהם נתון שוק הנדל״ן בשנה האחרונה, וכפועל יוצא לירידה במספר ההצעות במכרזים. בימים אלה הרשות בוחנת כמה מתווים לפתרונות, במטרה להגדיל את הכדאיות הכלכלית ליזמים במציאות המשתנה, וזאת על מנת לשמור על יציבות היצע יחידות הדיור בשוק".

קשה לי לקרוא
בוא תתמצת לי
איפה עוד חזר מכרזים במכרז.

ושים לב לגבי מחירים שירדו במכרזים כבר כתבתי על זה
שלא יביא להוזלה
תבדקו בכמה זכו במכרזים בדירות ששיווקו בבי"ש ב2021

 

[בית שמשניק]

קשה לי לקרוא
בוא תתמצת לי
איפה עוד חזר מכרזים במכרז

נתניה רחובות ואלעד

 

[כמו הרוח]

נתניה רחובות ואלעד

איפה זה כתוב?

ואגב זה לא מעודד אותי זה ממש מלחיץ אותי יותר

 

[בית שמשניק]

איפה זה כתוב?

בסוף הפיסקה הראשונה:

רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) הצליחה לשווק רק כ-54% מהדירות שהציעה ליזמים מתחילת אפריל – כך עולה מבדיקת מכרזי הדיור שנסגרו בחודשיים האחרונים. מבדיקת תוצאות המכרזים הפומביים שפירסמה הרשות עולה שבתקופה זו הציעה המדינה מתחמי בנייה בהיקף של 5,147 דירות, ומתוכן הצליחו מכרזים למכירת 2,767 דירות בלבד, כשרוב המכרזים לבנייה רווייה נכשלו באופן מלא או חלקי. חלק גדול מהמכרזים הכושלים פורסמו באזורי ביקוש מובהקים כמו נתניה, רחובות ואלעד.

 

[szn]

המדינה צריכה לבנות בעצמה ושהקבלן יקבל רק משכורת.

כל דבר שעושה המדינה ולא יזם פרטי לא יוצא טוב,
ע"ע התחדשות עירונית....

 

[עוף החול]

ואגב אני בעבר תמכתי מאוד בירידת מחירים וראיתי את זה קורה ועדיין אני רואה את זה באזורים מסויימים

היכן למשל?

 

[כמו הרוח]

היכן למשל?

בפריפריה

 

[די]

קבלנים מפסיקים לבנות דירות חדשות

למה שיפסיקו לבנות?
גם הקבלנים יודעים שיש ביקוש, רק שהריבית גבוהה ואין לאנשים (ולקבלנים) אפשרות לשלם הרבה.
מה שיקרה זה פשוט מאוד, הקבלנים ישלמו קצת פחות על הקרקע וימכרו בקצת פחות והכל בא על מקומו בשלום.
במיוחד שיש מחיר מטרה ש80% מהדירות של הקבלנים כביכול מכורים מראש אז בכלל הקבלנים רגועים.
שום קבלן לא יפסיק לבנות. אם כן הוא יפשוט רגל יש הוצאות שוטפות תחזוקה כלי עבודה אם לא בונים בעצם מפסידים.

 

[די]

בפריפריה

גם בתל אביב והמרכז היו ירידות.

 

[geekית מחשבים]

למה שיפסיקו לבנות?
גם הקבלנים יודעים שיש ביקוש, רק שהריבית גבוהה ואין לאנשים (ולקבלנים) אפשרות לשלם הרבה.
מה שיקרה זה פשוט מאוד, הקבלנים ישלמו קצת פחות על הקרקע וימכרו בקצת פחות והכל בא על מקומו בשלום.

עובדה שהקבלנים בונים פחות,
למה שקבלן עוד 3-4 שנים, כשהמחירים כבר יעלו ימכור בפחות?
הוא עסק כלכלי.
בדיוק כמו שריקי שעשה בבני ברק רווח מטורף כשהקפיץ את המחירים...

במיוחד שיש מחיר מטרה ש80% מהדירות של הקבלנים כביכול מכורים מראש אז בכלל הקבלנים רגועים.
שום קבלן לא יפסיק לבנות. אם כן הוא יפשוט רגל יש הוצאות שוטפועובת תחזוקה כלי עבודה אם לא בונים בעצם מפסידים.

המציאות מוכיחה אחרת.

 

[geekית מחשבים]

גם בתל אביב והמרכז היו ירידות.

לא בדירות סטנדרט,
בבני ברק היתה עליה קלה

 

[כמו הרוח]

גם בתל אביב והמרכז היו ירידות.

אני מדברת לציבור שלנו
ולא מדברת על ירידות של 200 אל"ש מ4 5 מיליון ש"ח
או ברייסדור בב"ב שהועיל בטובו לשווק דירות ב2.8 לאחר שהפריז במחיר הזוי חצי שנה לפני
כמו"כ הקבלנים בצפון העיר
מדברים לזו"צ או השקעות במרכז אז לא ממש לא לטווח ארוך זה יכול להיות שתצטערו
כמו שאני עד היום מבכה על זה שבקורונלא קני 2 דירות בבי"ש ב 1.15 20% 80%
נכון שהיום זה עליית ריבית
אבל בקורונה הרגשנו סוף העולם
גלגל מתגלגל

 

[עוף החול]

בדיוק כמו שריקי שעשה בבני ברק רווח מטורף כשהקפיץ את המחירים...

בכמה מכר לפני ההקפצה, ובכמה אחרי?
ובהפרש של כמה זמן?

 

[geekית מחשבים]

או ברייסדור בב"ב שהועיל בטובו לשווק דירות ב2.8

שגם הם רק עם כיוון אוויר אחד ובלי חניה...