קצר מידי(שנתיים). שגוי מדי.
הם יכולים למכור את הדירה אחרי שנתיים בהסתברות שהמחיר יעלה ב100K ואז הם חיו בחינם שנתיים ואפילו הרויחו מעט
איך ההסתברות הופכת לעובדה?
טכנית בהצעה שלך שיקנו וימכרו הם יהיו בנזק רציני:
תיווך- 93,600
ריביות- כ 95,000
עו״ד, יועץ וכו׳
(אני מבין שלא התכוונת ברצינות שזה אכן משתלם אלא רק בשביל הרעיון אבל בכל אופן בשביל להעמיד דברים על דיוקם)
 
איך ההסתברות הופכת לעובדה?
מאותה נקודת מוצא שכנראה ששוק ההון יהיה רווחי ולא ירד.

מאיפה הגעת לסכום כזה של תיווך? ומי אמר שלקחו תיווך?
ואתה מכניס ריביות כאילו לא שכירות זה חינם.

ואכן, למכור אחרי שנתיים זה יהיה פחות רווחי לעומת אם ימכרו אחרי הרבה שנים. עדיין כנראה הם לא יפסידו, אך ירויחו פחות.
 
מחירי הדירות | טור סופ"ש

כשבנק ישראל, הבנקאים והקבלנים מוודאים שלא נפסיק לקנות דירות בכל מחיר​

בעוד מחירי הקרקעות ירדו נוכח השינויים בתנאי המימון, המחיר הממוצע של דירה דווקא עלה ב–24% בתוך שנתיים • הגורם לפער טמון בבנקים, שצריכים לדאוג שהציבור ימשיך לקנות דירות במחירים הישנים​

דרור מרמור 13:25


ביוני 2021 שילמה חברת ישראל קנדה 1.9 מיליארד שקל על קרקע להקמת 827 דירות ברמת השרון - 2.3 מיליון שקל בממוצע עבור קרקע לדירה. באוגוסט מכרה המדינה (שוב לישראל קנדה, אבל לא רק לה) קרקע להקמת 1,574 דירות בשדה דב המפונה, תמורת 4.5 מיליארד שקל - 2.9 מיליון שקל קרקע לדירה. חנן מור שילם במכרז ההוא 3.3 מיליון שקל על קרקע לדירה.

אלא שמאז, כידוע, הריבית אינה אותה ריבית, וגם האופטימיות אינה אותה אופטימיות. השבוע שילמו אפריקה ישראל, תדהר ועמוס לוזון 145 מיליון שקל עבור קרקע להקמת 94 דירות בשטח אולפני הרצליה - כלומר 1.5 מיליון שקל לדירה. שבוע קודם לכן שילמה אקרו 410 מיליון שקל להקמת 364 דירות במתחם תע"ש בכניסה לתל אביב - 1.1 מיליון שקל בממוצע לקרקע לדירה.

הציבור לא מתרשם​

סרגל המחירים החדש מובן מאליו. הפער פשוט עבר לשורת הוצאות המימון. בשנת 2021, תנאי המימון ליזמים, שעומדים בממוצע על פריים פלוס אחוז או שניים, גילמו חלומות על ריבית של 2.6%-3.6%. היום הם מגלמים ריבית של 7%-8%. על פני משך חיים של פרויקט נדל"ני, זה סוגר בקלות את הפער במחיר.

ולמה אני חוזר לזה? כי משום מה, קוני הדירות לא עושים את החשבון הפשוט. מחירי הקרקע עשו את הדרך חזרה למטה, אבל מחירי הדירות בשלהם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות עלה ב-12.3% מאז הרבעון השני של 2022, סוף עידן הריבית האפסית. המחיר הממוצע של דירה שנרכשה ברבעון הראשון של 2024 עמד על 2.23 מיליון שקל, מול 1.8 מיליון שקל ברבעון ראשון 2022. מדובר בעלייה של 24% ובפער של 431 אלף שקל.
לפני שנה הפתיע בנק ישראל הרבה מאוד כלכלנים, כשפרסם כי "מחקר חדש, שבנוי בצורת מטה־אנליזה של 31 מחקרים על 45 מדינות, מראה כי השפעת המדיניות המוניטרית על מחירי הדירות חלשה יחסית". במילים אחרות, אמרו בבנק המרכזי, אף שעליית הריבית מורידה את היכולת לקנות דירה - מחקר בינלאומי שבוצע לאורך כשבעה עשורים (!) קובע שההשפעה של הריבית מינורית לגמרי. לטענת החוקרים, העלאת ריבית בנקודת אחוז אחת על ידי בנק מרכזי הביאה, בממוצע, לירידה של 0.7% בלבד במחירי הדירות.

האשראי העסקי מסוכן​

והנה, שנה חלפה, ומתברר שאפילו את זה לא ראינו פה. למרות כל כך הרבה מילים שנשפכו על השפעת הריבית על המחיר "האמיתי", הציבור לא ממש מתרשם. לשם המחשה, תסתכלו על המחיר הממוצע של דירה שהציגה הלמ"ס. המשכנתא המקסימלית (75%) לדירה של 1.8 מיליון שקל, לתקופה מקסימלית של 30 שנה וריבית קבועה של 2% (שהייתה רווחת לפני שהיא טסה למעלה), פירושה החזר חודשי של 4,994 שקל. וכעת, המשכנתא המקסימלית לדירה של 2.23 מיליון שקל, לאותה תקופה אבל בריבית קבועה ממוצעת של 5%, פירושה החזר של 8,992 שקל בחודש. קפיצה של 80% ותוספת של 4,000 שקל שנגרעים מדי חודש מהקופה המשפחתית. וזה עוד לפני העלאות המסים בעקבות המלחמה, שגם ככה יכבידו על הכיס של כולנו.

איך בכל זאת אפשר להסביר את הפער? איך התמחור של הקונים לא יישר קו עם הוצאות המימון החדשות, לפחות כמו התמחור של היזמים? הסקירה השנתית של הבנקים, שפרסם השבוע בנק ישראל, מספקת אולי את הסיבה המרכזית. הבנקים ממשיכים לתדלק אותנו במשכנתאות, עוצמים עין כשהקונים מביאים השלמות מימון מהגורן ומהיקב, ומספקים בשמחה הלוואות גישור לקבלנים - רק שנקנה דירות וניתן לשוק להתגלגל כמקודם. כי ביד השנייה, הם שקועים עד צוואר בהלוואות שנתנו ליזמים. גם ככה, בגלל שיש פחות קונים (מי יכול לשלם 2.3 מיליון שקל לדירה הממוצעת?), האשראי ליזמים ממשיך לגדול בקצב מבהיל. למעשה, הקפיצה הכי גדולה במתן אשראי בשנה האחרונה, בשיעור של 66%, הייתה עבור "ליווי של פרויקטים למגורים", שקפץ מ-23 מיליארד שקל בסוף 2022 ל-38 מיליארד שקל בסוף 2023. סך החשיפה של הבנקים לענף הבינוי והנדל"ן כבר מתקרב ל-500 מיליארד שקל, תוך גידול שבולט במיוחד מול הקיפאון בשאר הסקטורים. לא במקרה סקר הסיכונים לשנת 2024 שערך הפיקוח על הבנקים בקרב בכירי הבנקאים הראה השבוע כי הסיכון מהאשראי העסקי, שרובו מגיע לענף הנדל"ן, רשם את הקפיצה הגדולה ביותר בשנת 2024 ועומד כעת על 60 לעומת 34 ב-2023.
בשורה התחתונה, בנק ישראל, הבנקים והיזמים יודעים מצוין שהדרך הכי טובה להתחמק מהסערה היא לדאוג שגם עכשיו, הציבור ימשיך לקנות דירות במחירים הישנים.
 
האם האופציה שנשארה לזוצי"ם היא רק להיכנס לדיכאון?
האמת, ש'הזוצי"ם' הם הילדים של כולנו עכשיו או עוד עשר שנים.
או שמשהו צריךלהשתנות גם בשיטת ההשתכרות?
כשהגבינה והחלב יותר יקרים יש שתי אופציות. א. להקטין הוצאות. ב. להגדיל הכנסות.
בדירות אופציה א' כמעט לא תעזור, נשאר רק אופציה ב'.
להגדיל הכנסות.
רק שזה צריך להיות משמועתי מאד, אולי אפילו עד כדי שינוי מוסכמת העובדת והאברך.
מעניין מה יהיה עם זה בעוד עשר שנים.
 
רק שזה צריך להיות משמועתי מאד, אולי אפילו עד כדי שינוי מוסכמת העובדת והאברך.
מעניין מה יהיה עם זה בעוד עשר שנים.
הדבר הכי אבסורדי בענין הנ"ל (וכמדומני שראיתי את הנקודה הזו פעם בכתבה ביתד נאמן), ואני מדבר על המגזר הליטאי (שממנו אני מגיע) הוא, שעד לפני כמה שנים ספורות, כשדירות במרכז עלו כ1.3M, הבחורים ה"שפיצים" מהישיבות הנחשבות שקיבלו הרבה כסף מהשווער, כמעט ולא הזדקקו למשכנתא, וחיו במנוחת הנפש כמעט ללא חובות, כך שיכלו להשקיע את עצמם באהלה של תורה ללא טירדות. בעוד שחבריהם מהישיבות הפשוטות יותר, שקיבלו פחות כסף להון עצמי, נאלצו לקחת על עצמם משכנתאות וחובות.
אבל היום, עם מחירי דיור של 2M במרכז, המצב התהפך לחלוטין. כך שדווקא הבחורים שמקבלים את הסכומים הגבוהים, והם מקבלים אותם על מנת שיוכלו לקנות דירות במרכז (ליד ההורים), סוחבים על גבם משכנתאות ענק של כמיליון ש"ח+ בשביל התענוג הנ"ל (הסכומים מההורים כמעט ולא גדלו בכל השנים האחרונות). בעוד שחבריהם הסטנדרטיים יותר שמקבלים הרבה פחות כסף מההורים, הולכים לפריפריה (שנהייתה בשנים האחרונות הרבה יותר מקובלת), וחיים כמעט בלי חובות, כך שדוקא להם יש סיכוי גבוה יותר להישאר בלימוד לאורך זמן...
 
נערך לאחרונה ב:
בית שמשניק
אתה בעצם אומר שמי שלא קונה דירה אז הפסיד כי ערכם עלה וגם הוא היה חוסך את דמי השכירות.
אבל אתה טועה!
כי זה בדיוק כמו שאני יגיד שרוב הציבור הפסיד הרבה כסף כי הוא לא השקיע בבורסה שעלתה בעשרות אחוזים.

אתה צריך להסתכל על שכירות כמו על צריכה, בדיוק כמו על אוכל ומים, שכירות זה לא כסף לפח בשום אופן,
השאלה הטהורה שכן צריכה להישאל היא במה כדאי להשקיע את כספנו,
בנדל"ן או במשהו אחר,
אם נלך על השנתיים האחרונות אז בוודאי שלא כדאי להשקיע בנדל"ן!
כי אם שילמת 5 אחוז ריבית בכדי לחסוך 2.5 אחוז שכירות אז כבר הפסדת,
וכן לגביי עליית ערך, למרות שהיה עלייה של 3 אחוז בטווח הבינוני של השנתיים אנחנו עדיין בירידה של 5 אחוז!
ההבדל היחיד בין דירה לשאר הדברים שאתה צורך הוא המושג "קורת גג"
אני לא צריך להסביר לך את הראשי תיבות של נדל"ן,
ברור שיש ערך עצוםםם לנכס קבוע שהוא שלך לעולם וכו'
כמה חשבונות וקומבינות שתעשה, כמה שתוכיח שזה לא רווחי, בסוף "בית שלי" זה משהו שאנשים ישלמו עליו והרבה,
בלי שום קשר לרווחיות,
יש לזה ערך גדול מאוד!!!
 
אבל היום, עם מחירי דיור של 2M במרכז, המצב התהפך לחלוטין. כך שדווקא הבחורים שמקבלים את הסכומים הגבוהים, והם מקבלים אותם על מנת שיוכלו לקנות דירות במרכז (ליד ההורים), סוחבים על גבם משכנתאות ענק של כמיליון ש"ח+ בשביל התענוג הנ"ל. בעוד שחבריהם הסטנדרטיים יותר שמקבלים הרבה פחות כסף מההורים, הולכים לפריפריה, וחיים כמעט בלי חובות, כך שדוקא להם יש סיכוי גבוה יותר להישאר בלימוד לאורך זמן...
אברכים ספרדים מצויינים חיים ככה עשרות בשנים בלי לצאת מהכולל ועוד הרבה לפני עידן ההיטק
 
בעוד שחבריהם הסטנדרטיים יותר שמקבלים הרבה פחות כסף מההורים, הולכים לפריפריה (שנהייתה בשנים האחרונות הרבה יותר מקובלת), וחיים כמעט בלי חובות, כך שדוקא להם יש סיכוי גבוה יותר להישאר בלימוד לאורך זמן...
אתה רואה את זה קורה?
מה שאני רואה זה שהקבוצה השניה גרה בשכירות במרכז.
מה זה הפריפריות שאתה מדבר עליהם שבשנים האחרונות נהייתה הרבה יותר מקובלת?
 
אתה רואה את זה קורה?
מה שאני רואה זה שהקבוצה השניה גרה בשכירות במרכז.
מה זה הפריפריות שאתה מדבר עליהם שבשנים האחרונות נהייתה הרבה יותר מקובלת?
הם אכן שוכרים במרכז, אבל קונים בפריפריה (חריש, רכסים, עפולה, קרית אתא, כרמיאל, קרית מלאכי, נתיבות, אופקים) ומשכירים שם, ובבוא היום עוברים לשם (האמיצים שביניהם).
 
נערך לאחרונה ב:
הם אכן שוכרים במרכז, אבל קונים בפריפריה (חריש, רכסים, עפולה, קרית אתא, כרמיאל, קרית מלאכי, נתיבות, אופקים) ומשכירים שם, ובבוא היום עוברים לשם (האמיצים שביניהם).
או שבהתחלה הם שוכרים ומשכירים ואח''כ שמתבססים יותר אז קונים במרכז
 
מי שבודק את התוכנית לעומק מגלה שברוב המקרים אין שם כ''כ הנחה ...
(כמובן שיש יוצא מהכלל)
מי שבודק עוד יותר לעומק מגלה ברוב המקומות על רווח מטורף ...........(וכמובן שיש מעט יוצא מהכלל.....
 
מחירי הדירות | טור סופ"ש

כשבנק ישראל, הבנקאים והקבלנים מוודאים שלא נפסיק לקנות דירות בכל מחיר​

דרור מרמור 13:25
ביוני 2021 שילמה חברת ישראל קנדה 1.9 מיליארד שקל על קרקע להקמת 827 דירות ברמת השרון - 2.3 מיליון שקל בממוצע עבור קרקע לדירה. באוגוסט מכרה המדינה (שוב לישראל קנדה, אבל לא רק לה) קרקע להקמת 1,574 דירות בשדה דב המפונה, תמורת 4.5 מיליארד שקל - 2.9 מיליון שקל קרקע לדירה. חנן מור שילם במכרז ההוא 3.3 מיליון שקל על קרקע לדירה.

אלא שמאז, כידוע, הריבית אינה אותה ריבית, וגם האופטימיות אינה אותה אופטימיות. השבוע שילמו אפריקה ישראל, תדהר ועמוס לוזון 145 מיליון שקל עבור קרקע להקמת 94 דירות בשטח אולפני הרצליה - כלומר 1.5 מיליון שקל לדירה. שבוע קודם לכן שילמה אקרו 410 מיליון שקל להקמת 364 דירות במתחם תע"ש בכניסה לתל אביב - 1.1 מיליון שקל בממוצע לקרקע לדירה.

הציבור לא מתרשם​


לא מדויק בכלל
הציבור קונה דירות כשהתשלום הוא עתידי
(על סמך 1. הבטחת הנגיד לעליות מחירי הדירות בחצי השני של השנה 2. ירידת ריבית עתידית )
והראיה : דירות ישנות שלא נמכרות
 
נערך לאחרונה ב:
כזה קשקוש,
אני לא מונח בנתוני אמת כדי להביע דעה,
אבל לגבי הטענה על מבצעי הקבלנים, הרי המבצעים האלו בשוק כבר שנה+, ולמרות זאת לטענת למ"ס ישנה מגמת עלייה מתמשכת בחודשים האחרונים ביחס לתקופה שקדמה להם, אז מה רלוונטי ההנחות האלו?
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
החלפת המידע בפרום הינה בין משקיעים חובבנים, ואינה מהווה תחליף ליעוץ מקצועי.

אשכולות דומים

עקב הדיון בפורום אודות מחירי הנדל"ן בישראל בשנים הקרובות, החלטתי לעשות מחקר בנושא, ולבסס את הטענות שלי בנידון הנ"ל.
אני מאמין בתחזית הזו, באותה מידה שאני משוכנע בהיגיון שעומד מאחוריה.
ערכתי את המחקר הזה בהתבסס על מקורות עדכניים, תחזיות כלכליות, מגמות נדל"ן, מדיניות ממשלתית, ריבית, היצע וביקוש, והשפעות חיצוניות כמו עליית מחירי חומרי גלם או שינויים דמוגרפיים.
אשמח לשמוע מה אתם חושבים!!!
להלן:
תחזית מחירי הדירות בישראל בשנים הקרובות

דוח מחקר מקיף: תחזיות מחירי הדירות בישראל בשנים הקרובות​


מבוא: שוק הנדל"ן הישראלי בצומת דרכים​

שוק הנדל"ן בישראל ניצב ערב שנת 2026 בצומת דרכים קריטית. לאחר עשור של עליות מחירים כמעט רציפות, שהפכו את רכישת הדירה למשימה כמעט בלתי אפשרית עבור רבים, ניכרת בשנה האחרונה מממגמת התקררות מובהקת. מצד אחד, מחירי הדירות עדיין ברמות שיא היסטוריות, ומחיר דירה ממוצעת עומד על כ-2.33 מיליון ש"ח. מצד שני, השוק חווה קיפאון יחסי בהיקף העסקאות, ירידות מחירים מתונות באזורים מסוימים, וחוסר ודאות עמוק המושפע מסביבת ריבית גבוהה, השלכות מלחמת "חרבות ברזל", והיעדר מדיניות ממשלתית . הדילמה המרכזית היא האם ההאטה הנוכחית היא הפוגה זמנית לפני גל עליות נוסף, או שמא תחילתו של תיקון מחירים משמעותי יותר.


סיכום מצב שוק הנדל"ן בישראל עד 2025​

מגמות מחירים והיקף עסקאות​

בשנים 2023–2025 נרשמה מגמה מעורבת: לאחר ירידה קלה של 0.7% במחירי הדירות בשנת 2023, חלה התאוששות ב-2024 עם עלייה של כ-7.3%. עם זאת, 2025 התאפיינה בהתקררות מחודשת – ארבעת מדדי מחירי הדירות האחרונים עד אוגוסט 2025 היו שליליים והסתכמו בירידה מצרפית של 1.3%. בחודשים יוני–יולי 2025 נרשמה ירידה של 0.2%, החודש החמישי ברציפות של ירידות באותה שנה. מחוז תל אביב רשם את הירידה החדה ביותר עם נסיגה של 4.2% מאז פברואר 2025, בעוד שבערים בפריפריה כמו לוד, קריית גת, עכו ואופקים נרשמו עליות מחירים גבוהות במהלך 2024.

היקף העסקאות ירד בכ-14% במחצית הראשונה של 2025 לעומת התקופה המקבילה אשתקד, ובין מאי ליולי 2025 נרשמה צניחה של 19.6%. ביוני 2025 נרשם שפל היסטורי של 29% בעסקאות. מכירת דירות חדשות ירדה ב-28% בממוצע ארצי, עם ירידות חדות במיוחד באשקלון (שני שלישים), בבאר שבע (52%) ובפתח תקווה (51%).

מלאי דירות לא מכורות ושוק היד השנייה​

נכון לספטמבר 2025, מלאי הדירות החדשות הלא מכורות הגיע לשיא של כ-83,000 יחידות דיור, המשקף כ-29 חודשי היצע בממוצע ארצי, ובתל אביב אף 86 חודשי היצע כמעט שבע שנים. שוק היד השנייה הפגין יציבות יחסית: הירידה במכירת דירות יד שנייה במחצית הראשונה של 2025 הייתה מינורית – כחצי אחוז בלבד, ובפתח תקווה אף נרשמה עלייה של 5%. מחיר דירות יד שנייה נמוך לרוב ב-10%-15% מדירות חדשות מקבילות.

סיכום מגמות 2025​

  • בלימת מחירים: ירידות מתונות של כ-1.3%, שונות גבוהה בין אזורים.
  • קיפאון בעסקאות: ירידה של עד 30%, בעיקר בדירות חדשות.
  • לחץ על יזמים: מלאי של מעל 83,000 דירות, המשקף 29 חודשי היצע.
  • יציבות ביד שנייה: שוק היד השנייה נותר יציב.

ניתוח עומק: הכוחות המרכזיים המשפיעים על שוק הדיור​

מדיניות הריבית של בנק ישראל​

הריבית במשק עומדת על 4.5% (נובמבר 2025), לאחר שב-2024 נרשמה הורדה אחת בלבד מ-4.75% ל-4.5%. סביבת האינפלציה הגבוהה (3.5%-3.8%) מקשה על בנק ישראל להוריד את הריבית, אך גם מונעת העלאות נוספות. הריבית הגבוהה יצרה "מחנק משכנתאות": ההחזר החודשי התייקר, זוגות צעירים מתקשים לקבל אישור עקרוני או שהסכום אינו מספיק, ועלויות המימון ליזמים זינקו. תחזית בנק ישראל: שלוש הורדות ריבית עד אמצע 2026, יעד של 3.75% עד סוף 2025.

הורדת ריבית צפויה להוזיל משכנתאות, להגדיל את כוח הקנייה ולהחזיר קהלים לשוק. עם זאת, כל עוד האינפלציה לא תרד מתחת ל-3%, בנק ישראל יתקשה להוריד את הריבית באופן משמעותי.

מדיניות ממשלתית ורגולציה​

הממשלה קידמה בשנים האחרונות שורת רפורמות להגדלת ההיצע, בהן תוכנית דיור לשנים 2022–2025 (280,000 התחלות בנייה, תכנון 500,000 יחידות דיור, השקעות בתשתיות, רפורמות רישוי עצמי, עידוד התחדשות עירונית, הסבת משרדים למגורים, העלאת מס רכישה למשקיעים, עידוד בנייה בקרקע פרטית, ביטול שימוש חורג בדירות מגורים, פיצול דירות, ועוד). ב-2024 אושרה תוכנית נוספת בהיקף של 2.5 מיליארד ש"ח, הכוללת דירות מוזלות בפריפריה, הגדלת מכסת עובדים זרים, קיצור הליכי ביורוקרטיה, עידוד העסקת עובדים ישראלים, קידום שוק השכירות, מענקים לטכנולוגיות בנייה מתקדמות, ותיקונים בחוקי התכנון והבנייה.

במרץ 2025, בנק ישראל הגביל את מבצעי "20/80" והלוואות בלון: הבנקים יחויבו לרתק יותר הון לפרויקטים שמציעים מבצעי 80/20, ושיעור הלוואות הבלון המסובסדות יוגבל ל-10% מהמשכנתאות בחודש, עד סוף 2026. צעדים אלה נועדו להקטין את הסיכון ליזמים ולרוכשים, אך גם מקשים על קבלנים ומצמצמים את אפשרויות המימון.

היצע: התחלות בנייה, מלאי דירות חדשות ולא מכורות​

בשנת 2024 החלה בנייתן של כ-65,530 דירות, עלייה של 3.2% לעומת 2023. עם זאת, הביקוש השנתי עומד על כ-80,000 יחידות דיור, כך שהפער בין היצע לביקוש נמשך. מלאי הדירות הלא מכורות הגיע לשיא של כ-83,000 דירות בספטמבר 2025, גידול של 20% לעומת שנה קודם. מחוז תל אביב מחזיק ב-31.8% מהמלאי (כ-26,740 דירות), המרכז ב-24.3% (כ-20,390 דירות), ובירושלים כ-8,000 דירות לא מכורות.

התחלות הבנייה מתרכזות בעיקר במחוזות המרכז (23%), תל אביב (21.4%) והדרום (19.4%). מחוז חיפה רשם עלייה של 50.5% במספר הדירות בהיתרים לעומת 2023, הדרום עלייה של 24.3%, בעוד שבירושלים והמרכז נרשמו ירידות. משך זמן הבנייה הממוצע עומד על 29 חודשים, והמשוקלל לפי מספר הדירות בבניין – 34.3 חודשים.

התחדשות עירונית מהווה מנוע צמיחה מרכזי: ב-2024, 28% מכלל יחידות הדיור שאושרו היו במסגרת פינוי-בינוי, ו-30% מהתחלות הבנייה ו-31% ממכירות הדירות החדשות היו בפרויקטים של התחדשות עירונית.

ביקוש: דמוגרפיה, הגירה, משקי בית חדשים ושוק השכירות​

האוכלוסייה בישראל ממשיכה לגדול בקצב מהיר: נכון ל-2025, מספר התושבים עומד על כ-9.4 מיליון, עם גידול שנתי של כ-2%. מספר משקי הבית החדשים עולה על 65,000 בשנה, בעוד שהתחלות הבנייה נעות סביב 60,000 -65,000 דירות. שיעור הילודה הגבוה במערב, הגירה חיובית (כולל עלייה), והעדפה תרבותית לבעלות על דירה – כולם תורמים לביקוש קשיח.

שוק השכירות מתפתח לאט מדי: מרבית הדירות בארץ מע נבנות למכירה ולא להשכרה, מה שמייצר מחסור מתמשך במלאי רלוונטי. שוק השכירות לטווח ארוך עדיין בחיתוליו, למרות ניסיונות לעודד קרנות ריט ומודלים מוסדיים. שכר הדירה החודשי ממשיך לעלות: שוכרים שחידשו חוזה חוו עלייה של 2.7%, ושוכרים חדשים ראו עלייה של 5.2%.

השפעות חיצוניות: מחירי חומרי גלם, עלות בנייה, מצב ביטחוני ופוליטי​

מדד תשומות הבנייה עלה ב-4.3% בשנת 2025, לאחר עלייה של 2.9% ב-2024. עם זאת, בחודשים האחרונים נרשמה עצירה בעליות, ואף ירידות קלות במחירי חומרים מסוימים. שכר העבודה בענף הבנייה עלה ב-0.2% בלבד בספטמבר 2025, אך מחסור בעובדים (בעיקר פלסטינים) ממשיך להכביד על קצב הבנייה.

המצב הביטחוני (מלחמת חרבות ברזל) הביא לעיכובים במסירת דירות, מחסור חמור בידיים עובדות, והאטה בהתחלות בנייה. בתי המשפט לא הכירו במבצעים צבאיים כ"כוח עליון" המצדיק עיכובים, אך נבחנות תביעות בנושא. המצב הפוליטי הלא יציב, מחאות ציבוריות, והרחבת הגרעון התקציבי – כולם מוסיפים לאי הוודאות בשוק.
לסיכום:
  • היצע: קצב התחלות הבנייה צפוי להישאר נמוך מהביקוש, גם אם יושגו יעדי הממשלה (כ-70,000–80,000 דירות בשנה). מחסור בעובדים, עיכובים בירוקרטיים, והאטה בהתחדשות עירונית בפריפריה ימשיכו להכביד.
  • ביקוש: גידול דמוגרפי מהיר, הגירה חיובית, והעדפה תרבותית לבעלות על דירה ימשיכו להפעיל לחץ על המחירים.
  • ריבית: ירידה הדרגתית לרמות של 3–3.5% תעודד חזרת משקיעים ורוכשים לשוק, אך תלווה בעלייה בביקוש לאשראי.
  • שוק השכירות: המשך עליית מחירי השכירות, פיתוח איטי של שוק השכירות המוסדי, והעדפה גוברת לפתרונות דיור גמישים.
  • טכנולוגיה וחדשנות: אימוץ איטי של בנייה ירוקה, ושיטות מתקדמות – בעיקר בפרויקטים גדולים ובשוק ההשכרה

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה