יש משמעות רבה לגמר בנייה, וללא קשר, 60,000 התחלות הוא מספר מרשים (על אף שצריך יותר)
 
השאלה שישראל צריכה לשאול את עצמה-
היא האם יש מחסור בדירות?
ומה באמת מספר הדירות (הממוגנות ואלה שלא) שמאוכלסים בישראל?
כמה דירות בישראל אינם מאוכלסות?
כמה מהתושבים בישראל אינם גרים בדירות רשומות (פיצולים, דיור מוגן, ועוד)
אח"כ לשאול את עצמם, כמה דירות צריך בישראל
זה חשבונות שאני בגדול מסכים איתם
רק חושב שזה כמעט בלתי אפשרי לעשות את החישוב
ובסוף-כל החישובים האלה לא עבדו בפועל

כי תסביר לי ידידי איך בקורונה המחירים עלו
איך לאחר הקורונה המחירים עלו וזינקו עוד ועוד

אם לפי החשבון כמות הבנייה מדביקה את הקצב והכל ממש על מי מנוחות...

זה אחד הסיבות שאני מסכים מחד שצריך לנסות לחקור מה הסיבה האמיתית לעלייה
אבל מצד שני לקבל בזהירות את הטיעונים הללו
כי כבר שנים שאני שומע את הטיעונים מעין אלה
ובסוף המציאות לא מתכתבת איתם
 
יש משמעות רבה לגמר בנייה, וללא קשר, 60,000 התחלות הוא מספר מרשים (על אף שצריך יותר)
המשמעות המרכזית היא לגמר בנייה.
להתחלות בנייה יש משמעות כמובן -אבל המשמעות תקטן ככל שלוקח יותר זמן לגמור...
והיום דירה ממוצעת לוקחת לה 3-4 שנים
 
לא כל התחלת בנייה זה גמר בנייה(ויש הרבה דירות שנתקעות בדרך ובכלל לא באות לגמר בנייה)
הרבה דירות?
לא נראה לי
אבל אדרבא אשמח לנתונים
כי כבר שנים שאני שומע את הטיעונים מעין אלה
ובסוף המציאות לא מתכתבת איתם
ממש לא,
שנים היו טיעונים אחרים לגמרי,
כגון תקרת זכוכית של מחירים,
ריבית, משקיעים וכו',

רק בשנים האחרונות הצליחו לעקוף את השיווקים, התחלות הבנייה, וגמר הבנייה את הביקוש
ואכן מתחילים לראות איך שהקבלנים מתקשים למכור ,
ומאמין שתוך תקופה, זה גם יחלחל להורדות מחירים
 
המשמעות המרכזית היא לגמר בנייה.
להתחלות בנייה יש משמעות כמובן -אבל המשמעות תקטן ככל שלוקח יותר זמן לגמור...
והיום דירה ממוצעת לוקחת לה 3-4 שנים
לא כל כך מבין,
ב 2021 התחילו לבנות https://www.calcalist.co.il/real-estate/article/hjjoa2akc

כמה נראה לך שגומרים, רק 50,000?

מה זה משנה אם גומרים לבנות אותם ב 2023 או 2024 או 2025
בסוף זה מגיע לאנשים,

אז אולי אם בונים יותר לאט, יארוך יותר זמן לשוק לצנן את הביקושים,
אבל המספרים מספיק גבוהים, ואנחנו שם
 
הרבה דירות?
לא נראה לי
אבל אדרבא אשמח לנתונים

ממש לא,
שנים היו טיעונים אחרים לגמרי,
כגון תקרת זכוכית של מחירים,
ריבית, משקיעים וכו',

רק בשנים האחרונות הצליחו לעקוף את השיווקים, התחלות הבנייה, וגמר הבנייה את הביקוש
ואכן מתחילים לראות איך שהקבלנים מתקשים למכור ,
ומאמין שתוך תקופה, זה גם יחלחל להורדות מחירים
אז הנה התגובה השנייה או השלישית בפורום ,לגבי הטיעון של מחסור בדיור
וזה טיעונים שהיו גם בעבר עוד הרבה לפני כן....
המשך

********** מיתוס 2 **********
בישראל נוצר מחסור בדירות במשך שנים ארוכות?

בטח ראיתם את הגרף הבא, שפורסם פעמים רבות ומציג תמונה כאילו מאז שנת 2000 הצטבר מחסור הולך וגדל בדירות. מחסור שעבר את ה 100,000 דירות בשנת 2009, ומאז, למרות כל המאמצים של הממשלה הוא ממשיך ועולה. הגרף חושב על פי "פער מצטבר" בין הגידול במספר משקי הבית, לבין התחלות הבניה (או סיומי בניה) ונכון להיום מראה 149,000 דירות חסרות:

149000-apartments.png


תיכף נפריך את הגרף ונוכיח שלא יכול להיות שזה המצב:

באפריל 2009 אף אחד לא חשב שיש מחסור בדירות שיוביל לעליות מחירים חדות. להיפך- מנכ"לים בענף הנדלן העריכו שהולכת להיות ירידת מחירים, ואפילו ירידה חדה:

d791d79bd799d7a8d799-d794d7a0d793d79cd79f-2009-d793d794-d79ed7a8d7a7d7a8-02.png


בנק ישראל ביצע אנליזות מסובכות שמטרתן לבדוק מה גרם לזינוק מחירי הדירות. מה הסיבה ומה התוצאה, מבין שלל התרחשויות שמשפיעות על השוק. בסוף 2010 , לאחר שנה וחצי של זינוק מחירים היסטרי, הבנק מודה שהוא האשם! הריבית המוניטרית, הריבית של בנק ישראל שהוא עצמו קובע, היא הגורם העיקרי לעליות המחירים! שני שליש מהזינוק המטורף הוא בגלל הריבית (שירדה בחדות), ורק שישית בגלל מלאי הדירות! במילים אחרות, בנק ישראל כן חשב שיש מחסור מסוים בדירות, אך הוא קטן, ויכול להסביר רק שישית מעליות המחירים… לא רק זה, הבנק מזהיר מהגדלת היצע הקרקעות, מתוך ידיעה שלא באמת צריך להגדיל בהרבה את ההיצע. הנה שקופית ממצגת של בנק ישראל:

d7a9d7a7d7a3-d79ed7a1d79bd79d-d79bd7a0d7a1-d797d798d799d791d7aa-d794d79ed797d7a7d7a8-d791d7a0d7a7-d799d7a9d7a8d790d79c-2.png


.

מכון גיאוקרטוגרפיה הוא מכון מקצועי שחברות הנדלן נעזרות בו, כדי להעריך ביקושים במקומות שונים בארץ ולדעת כמה לבנות. המכון נחשב מקצועי ומדויק.באוקטובר 2009, מספר חודשים לאחר תחילת זינוק המחירים, הם מדווחים שחל שינוי בשוק ומשקיעים החלו להסתער על דירות. אך הם מעריכים שתוך שנתיים שלוש, כלומר ב 2012-2013 הביקוש יחזור להיות 30,000 יחידות בשנה, והמחירים יחזרו לרמת 2007. מדוע זה לא קרה, והגענו למצב שהמחירים רק המשיכו לעלות מאז הכתבה, ושבונים 50,000 דירות בשנה שנבלעות על ידי ביקוש אדיר? את זה תבינו במהלך הקריאה באתר:

d792d799d790d795d7a7d7a8d798d795d792d7a8d7a4d799d794-30000-d799d797d799d793d795d7aa-d791d7a9d7a0d794.png


.

גם שנה אחרי הכתבה הקודמת, באוקטובר 2010, מכון גיאוקרטוגרפיה חוזר על אותה דעה: בישראל מספיקות 30,000 עד 35,000 דירות בשנה, בדיוק כמו שהיה ב 7 השנים האחרונות. תיזכרו שבשנים 2000-2007 בנו רק 31,000 דירות בשנה, ולא רק שזה הספיק, אלא המחירים היו במגמת ירידה:

d7a8d799d7a0d794-d793d792d7a0d799-d799d7a9-d79ed7a1d7a4d799d7a7-d793d799d7a8d795d7aa.png


.

שתי התמונות הבאות מוכיחות חד וחלק שאין מחסור ולא התפתח מחסור. מדובר בטבלה המציגה את צפיפות הדיור בישראל, תמונה אחת מראה את המצב ב 2003 והשניה ב 2013 והשוואה בינהן מאפשרת לנו לראות שלא נוצר מחסור בדירות. אם היה, היינו רואים עליה בצפיפות, כי הרי הטענה היא שהאוכלוסיה גדלה בקצב מהיר מכמות הדירות. תסתכלו בטבלה של 2003, במספר שהכי משמאל ולמטה.
0.87 נפשות לחדר. זה במגזר היהודי. בטבלה שמתחת, של שנת 2013, הנתון של המגזר היהודי הוא 0.81 נפשות לחדר.
אז לא רק שמספר הנפשות לחדר לא עלה בכלל, הוא אפילו ירד! באחוזים זה יוצא בערך 7% ירידה בצפיפות, תוך עשר שנים. קיבלנו שלא רק שאין מחסור, אלא שיש יותר דירות מאשר פעם, וזה מאפשר לאנשים היום לחיות ברמת חיים גבוהה יותר עם פחות אנשים בכל חדר.

d79cd79ed7a1-d7a6d7a4d799d7a4d795d7aa-d793d799d795d7a8-2003-d798d791d79cd794-d79ed79ed795d7a8d7a7d7a8.png


d79cd79ed7a1-d7a6d7a4d799d7a4d795d7aa-d793d799d795d7a8-2013-d798d791d79cd794-d79ed79ed795d7a8d7a7d7a8.png


.

הגרף הבא של הלמ"ס מציג את אותו רעיון בצורה גרפית. הקו הכחול נשאר פחות או יותר קו אופקי ב 13 השנה האחרונות. כלומר, במגזר היהודי אין עליה בגודל של משק הבית הממוצע. הגרף הידוע שמראה שכמות משקי הבית עלתה מהר יותר מכמות הדירות, לא יכול להיות נכון.

d792d7a8d7a3-d79cd79ed7a1-d792d795d793d79c-d79ed7a9d7a7-d791d799d7aa-d79ed79ed795d7a6d7a2.png


.

התופעה של משפחות שנאלצות לחלוק דירה יחד עם משפחה אחרת, הולכת ונעלמת. אחוז המשפחות שמצטופפות ככה, נמוך יותר היום מאשר בתקופה שבה היו ירידות מחירים. זה ממש לא מסתדר עם הטענה שהמחסור רק הולך ומחמיר:

.

d79ed797d7a1d795d7a8.png


.

.

d7a9d799d7a2d795d7a8-d794d791d7a2d79cd795d7aa.png


בשנת 2012 מפרסם גלובס כתבה על כך שלא חסרות 100,000 דירות אלא רק 23,000 שזה כבר מספר קטן, רק 1% מכמות הדירות הכוללת בישראל, שהיא כ 2.4 מיליון.

d797d7a1d7a8d795d7aa-d7a8d7a7-23000-d793d799d7a8d795d7aa-d792d79cd795d791d7a1.png


.

קצת פרספקטיבה מבחוץ, פרופ' לכלכלה שהגיע לתל אביב וחקר את המשבר העולמי של 2008 (שהתחיל מנדלן) מספר לנו שבכל מדינה שבה התפוצצה בועת נדל"ן, סיפרו שהמחירים עולים כי חסר היצע. זה כמובן הסתבר כדבר לא נכון, כי מחסור בהיצע לא נעלם ביום בהיר אחד אלא בצורה הדרגתית, אבל מחירי הדירות בארצות אלו כן ירדו ביום בהיר אחד. לא סתם קוראים לזה "פיצוץ בועה".

d791d79bd79c-d79ed793d799d7a0d794-d7a2d79d-d791d795d7a2d794-d7a0d798d7a2d79f-d7a9d799d7a9-d79ed797d7a1d795d7a8-d791d794d799d7a6d7a2.png


.

.

פברואר 2015 , דוקטור מיכאל שראל, לשעבר הכלכלן הראשי באוצר, בדעה שיש מספיק דירות:

d7a9d7a8d790d79c-d79cd790-d797d7a1d7a8d795d7aa-d793d799d7a8d795d7aa-d792d79cd795d791d7a11.png


.

יש לציין כי לקבלנים חשוב לדבוק בטענה שיש מחסור גדול מאוד, על מנת לקבל תמריצי בניה מהפוליטיקאים, למנוע מהפוליטיקאים להקטין את הביקוש לדירות (בטענה שללא ביקוש הם לא מתכוונים להסתכן עסקית, ולצאת בהתחלות בניה), ולגרום לקוני הדירות לרכוש בכל מחיר, מתוך תחושה שאין טעם לחכות שהדירות יוזלו, זה עוד מאוד מאוד רחוק.

יש להדגיש כי טענת הקבלנים לכך שיש היום 149,000 דירות חסרות, שקולה לטענה של 500,000 ישראלים חסרה דירה.

d791d79f-d790d79cd799d790d791-149000-d793d799d7a8d795d7aa.png


.
 
לא כל כך מבין,
ב 2021 התחילו לבנות https://www.calcalist.co.il/real-estate/article/hjjoa2akc

כמה נראה לך שגומרים, רק 50,000?

מה זה משנה אם גומרים לבנות אותם ב 2023 או 2024 או 2025
בסוף זה מגיע לאנשים,

אז אולי אם בונים יותר לאט, יארוך יותר זמן לשוק לצנן את הביקושים,
אבל המספרים מספיק גבוהים, ואנחנו שם
אני אישית חושב שיש הרבה מאוד פרמטרים שלא מסתכלים עליהם
כמו :דירות נטושות
כמו משקיעים
כמו הקדמות ביקושים (אנשים שקונים מוקדם ,כי מפחדים שבהמשך יעלה יותר(ולא בהכרח משכירים את הדירה)
ובסוף גם אני מסכים שאין תשובות ברורות לכל השאלות הללו

של החישובים שהם לכאורה מוצדקים
רק מה שאני טוען שהטיעונים הללו ישנים כבר ממזמן ורואים בחוש שהשוק מתנהג באופן שונה
ממה שהיה לכאורה אמור להתנהג ככה שקשה לקבל את הטיעונים ברצינות
אם לא נקבל הסבר למה עד היום הטיעונים הללו לא באמת השפיעו דרמטית על המחירים שירדו כלפי מטה....
 
השאלה שישראל צריכה לשאול את עצמה-
היא האם יש מחסור בדירות?
ומה באמת מספר הדירות (הממוגנות ואלה שלא) שמאוכלסים בישראל?
כמה דירות בישראל אינם מאוכלסות?
כמה מהתושבים בישראל אינם גרים בדירות רשומות (פיצולים, דיור מוגן, ועוד)
אח"כ לשאול את עצמם, כמה דירות צריך בישראל
טענה די ישנה.
 
טענה די ישנה.
יש שם תשובה לשאלה הזאת?
 
אם לא נקבל הסבר למה עד היום הטיעונים הללו לא באמת השפיעו דרמטית על המחירים שירדו כלפי מטה....
כדי להוריד מחירים, צריכים עודף היצע, ולא רק התאמה לביקוש
וצריך שיהיה בפריסה רחבה
כי אם יהיה מלאי גדול של דירות רק בקצה אחד של המדינה, לא תהיה השפעתן כ"כ על שאר הארץ
 
רק חושב שזה כמעט בלתי אפשרי לעשות את החישוב
בדו"ח מבקר המדינה האחרון נכתב שלמדינה יש אפשרות לבדוק את זה אך לא משקיע את המאמצים הדרושים לה
 
מסיימים את זה ב3-4 שנים כמו שכנראה יהיה עכשיו בגלל המלחמה ועוד כמה סיבות...
עוד כמה סיבות=הקבלנים בכלל לא לחוצים לבנות כי הם עדיין לא הצליחו למכור את כל הדירות

במיוחד שכמה שתאריך המסירה רחוק יותר הדירה מבוקשת יותר כי יש יותר זמן עד האקזיט/עד שצריך לשלם

(אין מחסור בדירות, יש מחסור ב"רשום דירה על שמי" ולכן עדיף ש"רשום דירה על שמי" כמה שיותר מוקדם, ותאריך תשלום כמה שיותר מאוחר, לכן מתחילים למכור מהפרי-פריסייל...)

אם הקבלנים היו רוצים הם יכלו לסיים לבנות תוך שנה אחת!!

לגבי 60,000 דירות, צריך לקחת את המספרים בערבון מוגבל, כי תמיד בהמשך (עוד כמה חודשים) המספרים מתעדכנים ללמעלה, אבל הקבלנים מיד מוציאים כותרות מהמספר הראשוני...
 
ישנה טענה, יתכן ונכונה יתכן ולא. אולי. (תיתכן הסלמה ותיתכן רגיעה...)
כמות הדירות ביד 2 ההולכת ועולה בריצ אמוק, היא לא בגלל עודף דירות או לחץ של מוכרים, אלא מחוסר בקונים בתחום דירות היד 2.
הסיבה היא - המלחמה.
והרצון של הרבה מאד אנשים מכל הארץ לעבורמדירות ישנות לדירות ממוגנות.
מה שקורה ביד 2 (ע"פ הטענה, לא בדקתי) זה שהמון אנשים מנסים למכור את דירתם הישנה, וחוטפים את הדירות עם הממדי"ם כך שנשארות המון דירות שהם בעצם יצאו מחוץ למשחק כי אין בהם ממ"ד, ככה שאין מה לספור אותם בתחום ההיצע והביקוש.
מעניין
 
(אין מחסור בדירות, יש מחסור ב"רשום דירה על שמי" ולכן עדיף ש"רשום דירה על שמי" כמה שיותר מוקדם, ותאריך תשלום כמה שיותר מאוחר, לכן מתחילים למכור מהפרי-פריסייל...)
פעם חשבתי שזה נקרא 'מצוקת בעלות על הדיור'
עכשיו זה מצוקת 'רישום על הדיור'
 
ישנה טענה, יתכן ונכונה יתכן ולא. אולי. (תיתכן הסלמה ותיתכן רגיעה...)
כמות הדירות ביד 2 ההולכת ועולה בריצ אמוק, היא לא בגלל עודף דירות או לחץ של מוכרים, אלא מחוסר בקונים בתחום דירות היד 2.
הסיבה היא - המלחמה.
והרצון של הרבה מאד אנשים מכל הארץ לעבורמדירות ישנות לדירות ממוגנות.
מה שקורה ביד 2 (ע"פ הטענה, לא בדקתי) זה שהמון אנשים מנסים למכור את דירתם הישנה, וחוטפים את הדירות עם הממדי"ם כך שנשארות המון דירות שהם בעצם יצאו מחוץ למשחק כי אין בהם ממ"ד, ככה שאין מה לספור אותם בתחום ההיצע והביקוש.
מעניין
אז מי מתנדב לערוך מעקב ביד 2 אחר כמות הדירות למכירה, עם ממ"ד?
 
עוד כמה סיבות=הקבלנים בכלל לא לחוצים לבנות כי הם עדיין לא הצליחו למכור את כל הדירות

במיוחד שכמה שתאריך המסירה רחוק יותר הדירה מבוקשת יותר כי יש יותר זמן עד האקזיט/עד שצריך לשלם

(אין מחסור בדירות, יש מחסור ב"רשום דירה על שמי" ולכן עדיף ש"רשום דירה על שמי" כמה שיותר מוקדם, ותאריך תשלום כמה שיותר מאוחר, לכן מתחילים למכור מהפרי-פריסייל...)

אם הקבלנים היו רוצים הם יכלו לסיים לבנות תוך שנה אחת!!

לגבי 60,000 דירות, צריך לקחת את המספרים בערבון מוגבל, כי תמיד בהמשך (עוד כמה חודשים) המספרים מתעדכנים ללמעלה, אבל הקבלנים מיד מוציאים כותרות מהמספר הראשוני...
ואחרי כל הפלפולים כל הזמן המדד עולה...
בסוף אני מנסה להבין ,איך יכול להיות
שמצד אחד החישובים מראים -שיש עודף היצע של דירות וכמות עצומה ביד -2- וכל הזמן יש לנו את
יעקב הרמתי שמעדכן ביד רמה כמה אנשים ממש מנסים להיפטר בכל הכח מהדירה שלהם
ומאידך גיסא המחירים מתמרים כלפי מעלה באופן קבוע בעלייה דרמטית פעם אחר פעם
ואנחנו ממש במחירים שוברי שיאים

איך שני הדברים הללו מתחברים יחדיו?

וחשוב להדגיש -שהטיעונים הללו כמו שרשמתי לעיל הם טיעונים בני -5- שנים לפחות
מפתיחת האשכול כמו שציטטתי את מקצועי בלבד
טיעונים ישנים שבפועל לא עובדים במציאות
 
מאידך גיסא המחירים מתמרים כלפי מעלה באופן קבוע בעלייה דרמטית פעם אחר פעם
ואנחנו ממש במחירים שוברי שיאים
בשטח המחירים ודאי לא בעליה אני מכיר כמה וכמה דירות שהורידו מחיר ניכר
כנראה שהשיטת בדיקה לא ברורה.
 
ואחרי כל הפלפולים כל הזמן המדד עולה...
בסוף אני מנסה להבין ,איך יכול להיות
שמצד אחד החישובים מראים -שיש עודף היצע של דירות וכמות עצומה ביד -2- וכל הזמן יש לנו את
יעקב הרמתי שמעדכן ביד רמה כמה אנשים ממש מנסים להיפטר בכל הכח מהדירה שלהם
ומאידך גיסא המחירים מתמרים כלפי מעלה באופן קבוע בעלייה דרמטית פעם אחר פעם
ואנחנו ממש במחירים שוברי שיאים

איך שני הדברים הללו מתחברים יחדיו?

וחשוב להדגיש -שהטיעונים הללו כמו שרשמתי לעיל הם טיעונים בני -5- שנים לפחות
מפתיחת האשכול כמו שציטטתי את מקצועי בלבד
טיעונים ישנים שבפועל לא עובדים במציאות
זאת חידה! יש הרבה תשובות כדרך הכלכלנים שעל הכל יש להם מה לומר. אבל אין תשובה מניחה את הדעת.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
החלפת המידע בפרום הינה בין משקיעים חובבנים, ואינה מהווה תחליף ליעוץ מקצועי.

אשכולות דומים

עקב הדיון בפורום אודות מחירי הנדל"ן בישראל בשנים הקרובות, החלטתי לעשות מחקר בנושא, ולבסס את הטענות שלי בנידון הנ"ל.
אני מאמין בתחזית הזו, באותה מידה שאני משוכנע בהיגיון שעומד מאחוריה.
ערכתי את המחקר הזה בהתבסס על מקורות עדכניים, תחזיות כלכליות, מגמות נדל"ן, מדיניות ממשלתית, ריבית, היצע וביקוש, והשפעות חיצוניות כמו עליית מחירי חומרי גלם או שינויים דמוגרפיים.
אשמח לשמוע מה אתם חושבים!!!
להלן:
תחזית מחירי הדירות בישראל בשנים הקרובות

דוח מחקר מקיף: תחזיות מחירי הדירות בישראל בשנים הקרובות​


מבוא: שוק הנדל"ן הישראלי בצומת דרכים​

שוק הנדל"ן בישראל ניצב ערב שנת 2026 בצומת דרכים קריטית. לאחר עשור של עליות מחירים כמעט רציפות, שהפכו את רכישת הדירה למשימה כמעט בלתי אפשרית עבור רבים, ניכרת בשנה האחרונה מממגמת התקררות מובהקת. מצד אחד, מחירי הדירות עדיין ברמות שיא היסטוריות, ומחיר דירה ממוצעת עומד על כ-2.33 מיליון ש"ח. מצד שני, השוק חווה קיפאון יחסי בהיקף העסקאות, ירידות מחירים מתונות באזורים מסוימים, וחוסר ודאות עמוק המושפע מסביבת ריבית גבוהה, השלכות מלחמת "חרבות ברזל", והיעדר מדיניות ממשלתית . הדילמה המרכזית היא האם ההאטה הנוכחית היא הפוגה זמנית לפני גל עליות נוסף, או שמא תחילתו של תיקון מחירים משמעותי יותר.


סיכום מצב שוק הנדל"ן בישראל עד 2025​

מגמות מחירים והיקף עסקאות​

בשנים 2023–2025 נרשמה מגמה מעורבת: לאחר ירידה קלה של 0.7% במחירי הדירות בשנת 2023, חלה התאוששות ב-2024 עם עלייה של כ-7.3%. עם זאת, 2025 התאפיינה בהתקררות מחודשת – ארבעת מדדי מחירי הדירות האחרונים עד אוגוסט 2025 היו שליליים והסתכמו בירידה מצרפית של 1.3%. בחודשים יוני–יולי 2025 נרשמה ירידה של 0.2%, החודש החמישי ברציפות של ירידות באותה שנה. מחוז תל אביב רשם את הירידה החדה ביותר עם נסיגה של 4.2% מאז פברואר 2025, בעוד שבערים בפריפריה כמו לוד, קריית גת, עכו ואופקים נרשמו עליות מחירים גבוהות במהלך 2024.

היקף העסקאות ירד בכ-14% במחצית הראשונה של 2025 לעומת התקופה המקבילה אשתקד, ובין מאי ליולי 2025 נרשמה צניחה של 19.6%. ביוני 2025 נרשם שפל היסטורי של 29% בעסקאות. מכירת דירות חדשות ירדה ב-28% בממוצע ארצי, עם ירידות חדות במיוחד באשקלון (שני שלישים), בבאר שבע (52%) ובפתח תקווה (51%).

מלאי דירות לא מכורות ושוק היד השנייה​

נכון לספטמבר 2025, מלאי הדירות החדשות הלא מכורות הגיע לשיא של כ-83,000 יחידות דיור, המשקף כ-29 חודשי היצע בממוצע ארצי, ובתל אביב אף 86 חודשי היצע כמעט שבע שנים. שוק היד השנייה הפגין יציבות יחסית: הירידה במכירת דירות יד שנייה במחצית הראשונה של 2025 הייתה מינורית – כחצי אחוז בלבד, ובפתח תקווה אף נרשמה עלייה של 5%. מחיר דירות יד שנייה נמוך לרוב ב-10%-15% מדירות חדשות מקבילות.

סיכום מגמות 2025​

  • בלימת מחירים: ירידות מתונות של כ-1.3%, שונות גבוהה בין אזורים.
  • קיפאון בעסקאות: ירידה של עד 30%, בעיקר בדירות חדשות.
  • לחץ על יזמים: מלאי של מעל 83,000 דירות, המשקף 29 חודשי היצע.
  • יציבות ביד שנייה: שוק היד השנייה נותר יציב.

ניתוח עומק: הכוחות המרכזיים המשפיעים על שוק הדיור​

מדיניות הריבית של בנק ישראל​

הריבית במשק עומדת על 4.5% (נובמבר 2025), לאחר שב-2024 נרשמה הורדה אחת בלבד מ-4.75% ל-4.5%. סביבת האינפלציה הגבוהה (3.5%-3.8%) מקשה על בנק ישראל להוריד את הריבית, אך גם מונעת העלאות נוספות. הריבית הגבוהה יצרה "מחנק משכנתאות": ההחזר החודשי התייקר, זוגות צעירים מתקשים לקבל אישור עקרוני או שהסכום אינו מספיק, ועלויות המימון ליזמים זינקו. תחזית בנק ישראל: שלוש הורדות ריבית עד אמצע 2026, יעד של 3.75% עד סוף 2025.

הורדת ריבית צפויה להוזיל משכנתאות, להגדיל את כוח הקנייה ולהחזיר קהלים לשוק. עם זאת, כל עוד האינפלציה לא תרד מתחת ל-3%, בנק ישראל יתקשה להוריד את הריבית באופן משמעותי.

מדיניות ממשלתית ורגולציה​

הממשלה קידמה בשנים האחרונות שורת רפורמות להגדלת ההיצע, בהן תוכנית דיור לשנים 2022–2025 (280,000 התחלות בנייה, תכנון 500,000 יחידות דיור, השקעות בתשתיות, רפורמות רישוי עצמי, עידוד התחדשות עירונית, הסבת משרדים למגורים, העלאת מס רכישה למשקיעים, עידוד בנייה בקרקע פרטית, ביטול שימוש חורג בדירות מגורים, פיצול דירות, ועוד). ב-2024 אושרה תוכנית נוספת בהיקף של 2.5 מיליארד ש"ח, הכוללת דירות מוזלות בפריפריה, הגדלת מכסת עובדים זרים, קיצור הליכי ביורוקרטיה, עידוד העסקת עובדים ישראלים, קידום שוק השכירות, מענקים לטכנולוגיות בנייה מתקדמות, ותיקונים בחוקי התכנון והבנייה.

במרץ 2025, בנק ישראל הגביל את מבצעי "20/80" והלוואות בלון: הבנקים יחויבו לרתק יותר הון לפרויקטים שמציעים מבצעי 80/20, ושיעור הלוואות הבלון המסובסדות יוגבל ל-10% מהמשכנתאות בחודש, עד סוף 2026. צעדים אלה נועדו להקטין את הסיכון ליזמים ולרוכשים, אך גם מקשים על קבלנים ומצמצמים את אפשרויות המימון.

היצע: התחלות בנייה, מלאי דירות חדשות ולא מכורות​

בשנת 2024 החלה בנייתן של כ-65,530 דירות, עלייה של 3.2% לעומת 2023. עם זאת, הביקוש השנתי עומד על כ-80,000 יחידות דיור, כך שהפער בין היצע לביקוש נמשך. מלאי הדירות הלא מכורות הגיע לשיא של כ-83,000 דירות בספטמבר 2025, גידול של 20% לעומת שנה קודם. מחוז תל אביב מחזיק ב-31.8% מהמלאי (כ-26,740 דירות), המרכז ב-24.3% (כ-20,390 דירות), ובירושלים כ-8,000 דירות לא מכורות.

התחלות הבנייה מתרכזות בעיקר במחוזות המרכז (23%), תל אביב (21.4%) והדרום (19.4%). מחוז חיפה רשם עלייה של 50.5% במספר הדירות בהיתרים לעומת 2023, הדרום עלייה של 24.3%, בעוד שבירושלים והמרכז נרשמו ירידות. משך זמן הבנייה הממוצע עומד על 29 חודשים, והמשוקלל לפי מספר הדירות בבניין – 34.3 חודשים.

התחדשות עירונית מהווה מנוע צמיחה מרכזי: ב-2024, 28% מכלל יחידות הדיור שאושרו היו במסגרת פינוי-בינוי, ו-30% מהתחלות הבנייה ו-31% ממכירות הדירות החדשות היו בפרויקטים של התחדשות עירונית.

ביקוש: דמוגרפיה, הגירה, משקי בית חדשים ושוק השכירות​

האוכלוסייה בישראל ממשיכה לגדול בקצב מהיר: נכון ל-2025, מספר התושבים עומד על כ-9.4 מיליון, עם גידול שנתי של כ-2%. מספר משקי הבית החדשים עולה על 65,000 בשנה, בעוד שהתחלות הבנייה נעות סביב 60,000 -65,000 דירות. שיעור הילודה הגבוה במערב, הגירה חיובית (כולל עלייה), והעדפה תרבותית לבעלות על דירה – כולם תורמים לביקוש קשיח.

שוק השכירות מתפתח לאט מדי: מרבית הדירות בארץ מע נבנות למכירה ולא להשכרה, מה שמייצר מחסור מתמשך במלאי רלוונטי. שוק השכירות לטווח ארוך עדיין בחיתוליו, למרות ניסיונות לעודד קרנות ריט ומודלים מוסדיים. שכר הדירה החודשי ממשיך לעלות: שוכרים שחידשו חוזה חוו עלייה של 2.7%, ושוכרים חדשים ראו עלייה של 5.2%.

השפעות חיצוניות: מחירי חומרי גלם, עלות בנייה, מצב ביטחוני ופוליטי​

מדד תשומות הבנייה עלה ב-4.3% בשנת 2025, לאחר עלייה של 2.9% ב-2024. עם זאת, בחודשים האחרונים נרשמה עצירה בעליות, ואף ירידות קלות במחירי חומרים מסוימים. שכר העבודה בענף הבנייה עלה ב-0.2% בלבד בספטמבר 2025, אך מחסור בעובדים (בעיקר פלסטינים) ממשיך להכביד על קצב הבנייה.

המצב הביטחוני (מלחמת חרבות ברזל) הביא לעיכובים במסירת דירות, מחסור חמור בידיים עובדות, והאטה בהתחלות בנייה. בתי המשפט לא הכירו במבצעים צבאיים כ"כוח עליון" המצדיק עיכובים, אך נבחנות תביעות בנושא. המצב הפוליטי הלא יציב, מחאות ציבוריות, והרחבת הגרעון התקציבי – כולם מוסיפים לאי הוודאות בשוק.
לסיכום:
  • היצע: קצב התחלות הבנייה צפוי להישאר נמוך מהביקוש, גם אם יושגו יעדי הממשלה (כ-70,000–80,000 דירות בשנה). מחסור בעובדים, עיכובים בירוקרטיים, והאטה בהתחדשות עירונית בפריפריה ימשיכו להכביד.
  • ביקוש: גידול דמוגרפי מהיר, הגירה חיובית, והעדפה תרבותית לבעלות על דירה ימשיכו להפעיל לחץ על המחירים.
  • ריבית: ירידה הדרגתית לרמות של 3–3.5% תעודד חזרת משקיעים ורוכשים לשוק, אך תלווה בעלייה בביקוש לאשראי.
  • שוק השכירות: המשך עליית מחירי השכירות, פיתוח איטי של שוק השכירות המוסדי, והעדפה גוברת לפתרונות דיור גמישים.
  • טכנולוגיה וחדשנות: אימוץ איטי של בנייה ירוקה, ושיטות מתקדמות – בעיקר בפרויקטים גדולים ובשוק ההשכרה

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה