הירידה הצנועה במחירי הדירות בארבעת המדדים האחרונים שפורסמו מסתכמת ב–1.3% בלבד, לאחר זינוק חד של 40% בארבע השנים האחרונות, ויוצרת ציפיות להמשך ירידות. הקבלנים עושים מאמצי על למנוע ירידות מחירים חדות באמצעות הטבות מימון (שחלקן נבלם על ידי בנק ישראל) והטבות בעלות ערך כלכלי גבוה במפרטי הדירות (כמו מטבח משודרג). אבל הקונים מהססים ומחכים לירידות מחירים. נראה שזה מאבק שמחכה להכרעה בשאלה: מי יישבר קודם?
בכנס הנדל"ן של TheMarker שנערך השבוע, ההערכות התמקדו בעיקר בשאלה בכמה מחירי הדירות עוד יירדו, ולא בשאלה אם הם ירדו. הסיבות לירידות כלכליות להפליא: המחירים גבוהים מאוד, הריבית גבוהה, מלאי הדירות שלא נמכרו גדול, ומצד הביקוש — קונים פוטנציאליים אינם מסוגלים לעמוד בעלויות האלה, ומעדיפים לשלם עוד קצת על דמי שכירות מאשר להיכנס להרפתקה יקרה לשנים רבות.
זה לא סתם פחד גבהים (של מחירי הדירות והריבית) אלא חוסר מסוגלות לרכוש דירה ברמת המחירים הנוכחית. מחיר דירה ממוצעת של ארבעה חדרים מגיע כיום ל–2.3 מיליון שקל לעומת 1.57 מיליון שקל ב–2021 או 1.1 מיליון שקל ב–2010. גם הריבית זינקה בשנים האחרונות: הריבית צמודת המדד היא 3.74% לעומת 2.06% בסוף 2021. הריבית השקלית שאינה צמודה היא כ–5%, גבוהה פי שלושה בהשוואה לריבית בסוף 2021. העליות האלה באות לידי ביטוי בגידול בגובה המשכנתא הממוצעת ובגובה ההחזר החודשי, וזה מרחיק רבים מהאפשרות לרכוש דירה.
השאלה המעניינת בימים אלה היא אם ירידת המחירים של החודשים האחרונים משקפת תפנית במחירי הדירות, והמגמה הזאת תימשך גם בחודשים הקרובים. מלאי הדירות שלא נמכרו עלה בשנים האחרונות והגיע בסוף יוני ל–81,360 דירות, לעומת 67,760 דירות שלא נמכרו בסוף 2023. במקביל, גדל מספר חודשי ההיצע הממוצע ל–35 חודשים לעומת 27.5 חודשי היצע בסוף 2023.
השפעת הירידה החדה במספר העסקות
הזינוק במלאי הדירות שלא נמכרו נובע מהירידה החדה במספר העסקות. באפריל־יוני נמכרו 19,900 דירות — ירידה של כ–20% לעומת הרבעון הראשון של השנה והרבעון המקביל ב–2024. במכירת הדירות החדשות חלה ירידה חדה יותר לעומת דירות יד שנייה. זאת הסיבה שהקבלנים הגבירו את מאמצי השיווק, מעניקים הטבות ומחפשים דרכים להיפטר ממלאי הדירות. לא מדובר במלאי של דירות שהושלמה בנייתן, אלא חלקן הן על הנייר, דירות שניתן היתר לבנות אותן אך עדיין לא התחילה בנייתן.
הטבות המימון שמעניקים הקבלנים מסוג 20/80 נבלמו מעט בתחילת הרבעון השני של השנה לאחר שהמפקח על הבנקים דני חחיאשוילי הגביל את מערכת הבנקאות בשימוש בהן. הוא לא עצר אותן לגמרי, אך זה הספיק כדי להביא לירידת מחירים ברבעון השני. סביר להניח שקבלנים שאינם יכולים לתת הטבות מימון החליפו אותן בהוזלה של מחירי הדירות.
המשמעות היא שגורמי המפתח בשאלה אם מחירי הדירות ימשיכו לרדת הם הבנקים והמפקח על הבנקים. היסטורית, לאף אחד מהם אין עניין בירידת מחירי הדירות. הבנקים עסוקים בלהרוויח כסף והמפקח על הבנקים עסוק בשמירה על יציבות מערכת הבנקאות. ואולם, המפקח, חחיאשוילי אמר השבוע בכנס הנדל"ן של TheMarker שמערכת הבנקאות מסוגלת להתמודד ללא בעיה עם ירידת מחירי הדירות ב–10%–20%.
למעשה, הם מסוגלים לעמוד גם בירידת מחיר גדולה יותר, אך לא נראה שבנק ישראל יאפשר למחירים להגיע לשם. בנק ישראל אינו מעוניין בזעזועים קשים מדי בשוק הדירות שיביא למשבר במערכת הבנקאות. אבל הדרך למשבר כזה ארוכה והשוק רחוק משם, כך שמחירי הדירות יכולים להמשיך לרדת בלי לגרום לזעזועים כלשהם.
הקבלנים לא יאהבו את זה, כפי שהצרכנים לא אהבו שמחירי הדירות זינקו ב–20% ב–2022, אך נדמה שמי שאיפשר למחירים לזנק בחדות כזאת, יאפשר להם גם לרדת בחדות בלי להתערב ולנסות לווסת את המחירים. מחירי הדירות בישראל גבוהים מאוד בהשוואות בינלאומיות, ובניית הדירות דורשת שנות עבודה רבות, ואם נוצרו התנאים לירידת מחיר — בנק ישראל צריך לתת לזה לקרות.
דה מרקר