נשבר המיתוס? איזה מיתוס? מה, משקיעים בנדלן לא יודעים שיש ושהיו שנים של ירידות בשוק? ולאן בדיק יפנו, לשוק ההון? שם לעולם אין ירידות? שוק ההון אמריקאי לא מתומחר גבוה מאוד? להפסיד מהקרן בהשקעה בנדלן היה אפשר תמיד אם היית נכנס לשוק לתקופה קצרה. כמדומני זה נכון גם בשוק ההון ובכל השקעה אחרת: טווח השקעה קצר =סיכון גבוה. נומינלית כולם מסכימים שערך הנדלן עולה בטווח ארוך, נכון? והתשואה בנדלן מורכבת גם משכירות וגם מעליית ערך. אז איפה הסיכונים הגדולים כ”כ? נכון, בסביבת ריבית גבוהה הרווח נשחק חלקית. אבל בטווח הארוך גם שכירות וגם ערך הנכס עולים ואילו תשלומי משכנתא - לא, כך נוצר רווח די בטוח. אגב, אינני חושב שחלק גדול ממשקיעי נדלן בארץ סתם מחפשים כל השקעה. הם רוצים נדלן כמשהו יציב ובטוח - אנשים תמיד יצטרכו לגור איפשהו, וזה פחות או יותר מה ששם את נדלן בשורה של השקעות סוליד
וואאו שכחתי לגמרי מההודעה הנ''ל.
השקעה בנדל''ן היא הכי מעצבנת שיש [למה, עמלות קניה ומכירה, חיפוש נכס, תחזוקה , שוכר, ריביות, רף כניסה גבוה, לא מסובך]
משקיע משקלל את כל הנתונים לפני השקעה, משום מה בציבור הישראלי היה מיתוס שמחירי הדירות תמיד יעלו, תקנה לא תצליח להחזיר משכנתא תמכור ברווח.
המיתוס של הנדל''ן היה יותר בטוח מפק''מ בנקאי, כיום זה בטוח ברמה של מניות ערך.
יש הרבה אופציות להשקעה יציבות בלי כאבי ראש, עם תשואה צפויה לא פחות מנדל''ן,
[הרבה מניות ערך יציבות, זהב ועוד, סנופי זה השקעה עם סיכון גבוה, אבל בשוק הגרמני שהוא בעיקר תעשיה כבידה עם ביקושים יציבים, וגם בשוק האמריקאי יש הרבה הרבה מניות ערך שמחלקות דיבדנדים של כ4 אחוז בשנה, ובנדל''ן זה 2 אחוז לא כולל ניכוי על כאבי ראש]
 
זאת שאלה מגוחכת
סוף רכב לפח
עוד לא ראיתי מישהו שזרק דירה לפח ..
תעשה סיבוב ברחוב בר אילן בבני ברק
תעשה סיבוב בקריית מלאכי
תעשה סיבוב בהרבה מקומות ישנים ותגלה שאנשים אולי לא זרקו את הדירה לפח אבל הדירה בפח.
 
קח את הS&P500 מ1850 עד 1950 ב100 שנה כמעט ולא עלה ואפילו ירד
כמדומני על פי זיכרון לא בדקתי כרגע
והיה פעמים רבות שירד בעשרות אחוזים
זה פשוט לא לעניין מה שכותבים כאן
יתכן תקופה של שנה שנתיים שהתחילה האינתיפדה בשנת 2000 שהמחיר ירד קצת
אבל לאורך ה70 שנה של המדינה המחירים עלו במאות אלפי אחוזים
 
פחות מתכתב עם המציאות.
המתנה להגרלה = האטה זמנית + עלייה מדורגת בהמשך, ככה היה עד היום.
כרגע אנחנו בהאטה מתמשכת... זו המציאות כרגע.
לדבריך דווקא בגלל שההגרלות הולכות אוזלות המחירים היו דווקא אמורים לעלות.. אבל מה לעשות שהתוצאה הפוכה.
איך אתה מסביר את זה ?
כי הציבור עדיין בונה על ההגרלות
תסתכל מסביבך כל זוג שמתחתן נרשם להגרלות
ולא קונה דירה ברור שאם אין סופית הגרלות ואנשים יראו שזה רציני
לאחר תקופה אנשים יתחילו לקנות דירות רגילות
 
תעשה סיבוב ברחוב בר אילן בבני ברק
תעשה סיבוב בקריית מלאכי
תעשה סיבוב בהרבה מקומות ישנים ותגלה שאנשים אולי לא זרקו את הדירה לפח אבל הדירה בפח.
לא הבנתי מה הכוונה אתה מתכוון שהדירות לא משופצות?
מה הקשר לשווי הכספי שלהם?
 
נערך לאחרונה ב:
בטוח שהמדד היה קיים באותם שנים?!
ציר הזמן למטה והמחיר מימין
1759098633403.png
 
וואאו שכחתי לגמרי מההודעה הנ''ל.
השקעה בנדל''ן היא הכי מעצבנת שיש [למה, עמלות קניה ומכירה, חיפוש נכס, תחזוקה , שוכר, ריביות, רף כניסה גבוה, לא מסובך]
משקיע משקלל את כל הנתונים לפני השקעה, משום מה בציבור הישראלי היה מיתוס שמחירי הדירות תמיד יעלו, תקנה לא תצליח להחזיר משכנתא תמכור ברווח.
המיתוס של הנדל''ן היה יותר בטוח מפק''מ בנקאי, כיום זה בטוח ברמה של מניות ערך.
יש הרבה אופציות להשקעה יציבות בלי כאבי ראש, עם תשואה צפויה לא פחות מנדל''ן,
[הרבה מניות ערך יציבות, זהב ועוד, סנופי זה השקעה עם סיכון גבוה, אבל בשוק הגרמני שהוא בעיקר תעשיה כבידה עם ביקושים יציבים, וגם בשוק האמריקאי יש הרבה הרבה מניות ערך שמחלקות דיבדנדים של כ4 אחוז בשנה, ובנדל''ן זה 2 אחוז לא כולל ניכוי על כאבי ראש]
דירה לגור שם הקורת גג נשאר הדבר הטוב ביותר לקנות אני חולק עליך לחלוטין
מי ששוכר ממישהו אחר דירה הוא נתון לחסדי אחרים הוא לא יכול לשפץ.להרחיב.
כל שנה המשכיר יכול לעלות לו את המחיר
או לומר לו לחפש מקום אחר
הוא לא יכול לבנות ארונות ולהשקיע הרבה כסף לכל השנים כי אולי שנה הבאה יזרקו אותו משם
אין בארץ כמעט אנשים שלא רוצים לגור בדירה שלהם
אני חושב שכל הדברים האלה למה כדאי שכירות וכו פשוט לא נכונים
 
שבוע טוב
לא קראתי את כל השרשור אבל אני רוצה לשמוע את דעתכם המבינים האם מחירי הדירות יעלו עד אין סוף או שזה יתפוצץ באיזשהו שלב?
אני יספר לך סיפור פעם לפני לא הרבה שנים 50-40 שנה
היו קונים דירות בלירות בכמה לירות
לאחר מיכן כל 10 לירות נהפכו ל1 שקל אחד
אחר כך 1000 שקל נהפך ל1 שקל חדש
זאת אומרת 10000 נהיו 1 שקל חדש וזה היה כל כך חזק עד
לפני כמה שנים ב4 שקל היו נוסעים באוטובוס בירושלים היום עולה 8
בארצות הברית לפני 100 שנה כמה סנטים היו משכורת שבועית
היום הדולר שווה לאין ערוך פחות
יש אינפלציה וימשיך להיות אינפלציה
רק רוצים שלא תהיה מהירה אלא איטית אבל יהיה
אולי לכמה שנים יהיה ירידה בדירות
אבל לאורך זמן יהיה אינפלציה לדעתי
 
לא הבנתי מה הכוונה אתה מתכוון שהדירות לא משופצות?
מה הקשר לשווי הכספי שלהם?
הדירות בנות מאה שנה, כל הבניין סדקים, המדינה סגרה אותם ואסור להיכנס עד שהבניין יבנה מחדש.
בעיני זה נקרא שהדירה בפח (תחשוב לדוגמא שאין פינוי בינוי כי הקבלן יודע שאתה חייב אותו, או כי לא ריווחי לעשות שם).
רק שתבין את גודל הבעיה, יש אנשים שמשלמים כל חודש עדיין משכנתא על החורבה הזו.
 
הדירות בנות מאה שנה, כל הבניין סדקים, המדינה סגרה אותם ואסור להיכנס עד שהבניין יבנה מחדש.
בעיני זה נקרא שהדירה בפח (תחשוב לדוגמא שאין פינוי בינוי כי הקבלן יודע שאתה חייב אותו, או כי לא ריווחי לעשות שם).
רק שתבין את גודל הבעיה, יש אנשים שמשלמים כל חודש עדיין משכנתא על החורבה הזו.
מדובר במקרה קיצון ומפליא שלא שמעתי עליו
בדרך כלל יש בכאלו מקרים תמ"א
או פינוי בינוי
 
תחשוב לדוגמא שאין פינוי בינוי כי הקבלן יודע שאתה חייב אותו, או כי לא ריווחי לעשות שם
לא הבנתי.
למה אני חייב דווקא את הקבלן הזה? יש מבחר קבלנים לריב על כל בנין.
איפה במרכז הארץ לא רווחי לעשות פינוי בינוי?
גם אם יש מלא יחידות דיור אפשר לא לתת תוספת מ"ר לשום דייר וזה עדיין רווחי לכולם.
 
הדירות בנות מאה שנה, כל הבניין סדקים, המדינה סגרה אותם ואסור להיכנס עד שהבניין יבנה מחדש.
בעיני זה נקרא שהדירה בפח (תחשוב לדוגמא שאין פינוי בינוי כי הקבלן יודע שאתה חייב אותו, או כי לא ריווחי לעשות שם).
רק שתבין את גודל הבעיה, יש אנשים שמשלמים כל חודש עדיין משכנתא על החורבה הזו.
איפה הסיפור המזעזע הזה נמצא
באמת אין מחשבה איך מנסים לפתור את זה
כך באופן שרירותי העירייה סגרה את הבניין ולא דואגת לדיירים
ממש מזעזע
למה הדיירים לא מתכנסים ביחד לבדוק איך לפתור?
 
אתה צודק לא היה קיים
סייגתי את ההודעה שלא בדקתי
כך היה זכור לי שכשהתחיל המדד הרבה שנים לא עלה משמעותי
אתה צריך לקחת בחשבון שבמאה הקודמת שוק המניות היה הרבה יותר זול וממילא הדיבידנד היה הרבה יותר גבוה בסביבות 5 אחוז , כך שהממוצע תשואה אז לא שונה מהמאה הנוכחית שבה יש יותר עליית ערך אבל הדיבידנד נמוך משמעותית
 
מה שעשו לפני שהיתה הגרלה הזאת ולפני שחשבו עליה
וגם תהיה הגרלה אח"כ (גם הפריפריה זה הנחה משמעותית והרווחים כמעט כמו במרכז באחוזים)
אנשים אוהבים לייצר דרמות מיותרות ומטופשות חסרת כל הגיון
 

5 גרפים שמתארים את הפצצה המתקתקת שטמונה בשוק הנדל"ן​

סכום חסר תקדים של 60 מיליארד שקל באשראי זרם בעיקר למגזר הנדל"ן ברבעון השני, כאשר הסיכון במגמת עלייה: שיעור המשכנתאות החדשות שבסיכון גבוה הגיע לשיא, וגם היקף המשכנתאות בפיגור. כל זאת בזמן ירידה במכירת ומחירי הדירות​

אמיר פרגר
06:15, 29.09.25

אחד הביטויים שניתן היה לשמוע הכי הרבה בעולם הכלכלי מאז שהריבית החלה לעלות באמצע 2022 הוא "הריבית תעלה עד שמשהו יישבר (Raise until somthing break)", כשהכוונה היא לכך שבשלב מסוים הריבית תגרום לאירוע, שעשוי גם להיות אירוע משברי, שיוביל לירידת מחירים ומיגור האינפלציה. התחום הרגיש ביותר לריבית גבוהה הוא תחום הנדל"ן לסוגיו השונים. חרף הריבית הגבוהה בישראל ובעולם, התחום טרם הציג סימני שבירה דרמטיים, אך נדמה שרמת הסיכון בו עלתה משמעותית, ולמרות זאת הבנקים הישראליים רק מזרימים אליו עוד ועוד אשראי, במה שעשוי להפוך לפצצה מתקתקת.

בסקירה שפרסם אתמול אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות מיטב, הוא הציג מספר גרפים ונתונים שמלמדים על הסיכון הגובר בשוק הנדל"ן בישראל. לפי הנתונים שזבז'ינסקי הציג, העלייה בסיכון מגיעה משני כיוונים במקביל: מצד אחד, עלייה משמעותית בהיקף החוב שמוענק למגזר הנדל"ן; ומצד שני, נתונים שליליים בו, שמלמדים על ירידה בביצועים - במכירות ובמחירים — ובכך עשויים להביא לפגיעה בחברות שפועלות במגזר ולהגביר את הסיכון לגורמים המממנים, כמו גם התגברות הסיכון מצד הלווים הפרטיים, נוטלי המשכנתאות והלוואות הקבלנים.


אינפו הסיכון בנדלן גובר, אך הבנקים מזרימים עוד אשראי



לפי הסקירה, ברבעון השני של 2025 ניתן אשראי חדש למגזר העסקי של כמעט 60 מיליארד שקל נטו, שיא של כל הזמנים. לשם השוואה, ברבעון הראשון השנה הגיע האשראי המצטבר ל־16 מיליארד שקל וברבעון הרביעי של 2024 למעט יותר מ־20 מיליארד שקל. זבז'ינסקי מצביע על כך שכמעט כל האשראי ניתן על ידי הבנקים.

עיקר העלייה בהיקפי האשראי נרשמה בענפי הנדל"ן ובענף השירותים הפיננסיים, אולם, כשבוחנים את האשראי הבנקאי שניתן לענף השירותים הפיננסיים, רואים שרובו ניתן בעיקר לחברות האשראי החוץ־בנקאי, שמרבית לקוחותיהן הן חברות בתחום הנדל"ן.

זבז'ינסקי מצביע בסקירה על כך שבמקביל לעובדה שהבנקים העניקו אשראי בהיקפים גבוהים לנדל"ן, רמת הסיכון במגזר זה מצד רוכשי הדירות עלתה. כך, כמעט מחצית מהמשכנתאות שניתנו באוגוסט (47.5%) היתה עם יחס LTV (בין גובה ההלוואה למחיר הדירה) שגבוה מ־60%, הרמה ההיסטורית הגבוהה ביותר שנרשמה. בנוסף, שיעור ההחזר הממוצע במשכנתאות החדשות כבר מתקרב ל־30% מההכנסות נטו של הלווים. עלייה של כ־1% ביחס לעומת 2024, של כ־3.5% ביחס לעומת 2021, ושיא בעשור האחרון. גם היקף הפיגורים בהחזרי המשנתאות גדל, ואלה הגיעו באוגוסט ל־4 מיליארד שקל.

זבז'ינסקי מזהיר כי שיעור הפיגורים עלול לעלות משמעותית, כאשר נוטלי המשכנתאות מסוג בולט ובלון (כאלה שניתנות ללא החזר חודשי מלבד תשלום הריבית ותשלום הקרן מבוצע בסוף תקופת ההלוואה - מרכיב משמעותי מתוך מבצעי המימון שהציעו הקבלנים לרוכשי הדירות בשנים האחרונות) יידרשו להתחיל להחזירן. זאת מכיוון ששיעורן של הלוואות אלה, שהיקפן מגיע לכ־30 מיליארד שקל, מגיע ל־14% מכלל המשכנתאות החדשות לעומת 8% בממוצע היסטורי. במקביל, חלק מאותם לווים מגיעים עם שכר נמוך יחסית ועלולים להיתקל בקשיים ביכולת ההחזר שלהם.

כל זאת בזמן שיש ירידה במכירת הדירות. מנתוני הכלכלן הראשי במשרד האוצר שפורסמו מוקדם יותר החודש עולה כי ביולי נרשמה ירידה של 10% במכירת הדירות בהשוואה ליולי אשתקד, ומכירות הקבלנים של דירות חדשות ירדו ב־28%. רק בשוק החופשי (ללא תוכניות בסבסוד ממשלתי) מדובר כבר בירידה של 34%. הירידה אינה מיוחדת רק ליולי, וגם באפריל עד יולי מכירות הקבלנים בשוק החופשי לא עברו את הסף של 2,000 דירות בחודש, בעוד ב־2024, רק באוקטובר, שבו חלו חגי תשרי, נרשמה רמה נמוכה מ־2,000 דירות. במקביל, מדד מחירי הדירות שפורסם החודש על ידי הלמ"ס היה החמישי ברציפות שבו דווח על ירידת מחירים. ובסה"כ מאז פברואר נרשמה בשוק הדיור, על פי הלמ"ס, ירידת מחירים מצטברת של 1.5%, אך ההערכה היא כי בפועל מדובר בירידה גבוהה יותר.

שחיקת שורת הרווח​

בשיחה עם כלכליסט אמר זבז'ינסקי כי "אנחנו רואים כבר תקופה די ארוכה ירידה במכירות ובמחירי הדירות. הקבלנים ממשיכים לבנות, אבל יש להם, כתוצאה מכך, פחות הכנסות, ולכן הם נדרשים ליותר מימון, והוצאות המימון שוחקות את שורת הרווח שלהם. נראה שהגורמים המממנים, הבנקים הם העיקריים בהם, מנסים לגלגל את הכדור בהמתנה לכך שנגיע לתקופה טובה יותר ונראה הקלה במצב ושיפור בביצועים של החברות. אבל צריך לשים לב לכך שבמקביל לאפשרות לשיפור יש גם אפשרות להחמרה במצב והשחקנים לא יוכלו להמשיך באותה המדיניות. מי שייפגע מכך הם בעיקר הקבלנים והשחקנים הקטנים בשוק". לדברי זבז'ינסקי, חרף העלייה ברכיבי הסיכון מצד רוכשי הדירות, הוא "פחות מודאג מהסוגיה הזאת, ככל שלא נראה שינוי משמעותי באבטלה. המשכנתאות בארץ שמרניות יחסית ורוב האנשים ממשיכים לשלם".
 
כתבה יפה על מחירי הבניה שמתקרבת למעשה אבל זה לא דרמטי עיקר החיסכון זה לפריפריה
אבל זה יגדיל את ההיצע שגם ככה גדול -דרמטי
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
החלפת המידע בפרום הינה בין משקיעים חובבנים, ואינה מהווה תחליף ליעוץ מקצועי.

אשכולות דומים

עקב הדיון בפורום אודות מחירי הנדל"ן בישראל בשנים הקרובות, החלטתי לעשות מחקר בנושא, ולבסס את הטענות שלי בנידון הנ"ל.
אני מאמין בתחזית הזו, באותה מידה שאני משוכנע בהיגיון שעומד מאחוריה.
ערכתי את המחקר הזה בהתבסס על מקורות עדכניים, תחזיות כלכליות, מגמות נדל"ן, מדיניות ממשלתית, ריבית, היצע וביקוש, והשפעות חיצוניות כמו עליית מחירי חומרי גלם או שינויים דמוגרפיים.
אשמח לשמוע מה אתם חושבים!!!
להלן:
תחזית מחירי הדירות בישראל בשנים הקרובות

דוח מחקר מקיף: תחזיות מחירי הדירות בישראל בשנים הקרובות​


מבוא: שוק הנדל"ן הישראלי בצומת דרכים​

שוק הנדל"ן בישראל ניצב ערב שנת 2026 בצומת דרכים קריטית. לאחר עשור של עליות מחירים כמעט רציפות, שהפכו את רכישת הדירה למשימה כמעט בלתי אפשרית עבור רבים, ניכרת בשנה האחרונה מממגמת התקררות מובהקת. מצד אחד, מחירי הדירות עדיין ברמות שיא היסטוריות, ומחיר דירה ממוצעת עומד על כ-2.33 מיליון ש"ח. מצד שני, השוק חווה קיפאון יחסי בהיקף העסקאות, ירידות מחירים מתונות באזורים מסוימים, וחוסר ודאות עמוק המושפע מסביבת ריבית גבוהה, השלכות מלחמת "חרבות ברזל", והיעדר מדיניות ממשלתית . הדילמה המרכזית היא האם ההאטה הנוכחית היא הפוגה זמנית לפני גל עליות נוסף, או שמא תחילתו של תיקון מחירים משמעותי יותר.


סיכום מצב שוק הנדל"ן בישראל עד 2025​

מגמות מחירים והיקף עסקאות​

בשנים 2023–2025 נרשמה מגמה מעורבת: לאחר ירידה קלה של 0.7% במחירי הדירות בשנת 2023, חלה התאוששות ב-2024 עם עלייה של כ-7.3%. עם זאת, 2025 התאפיינה בהתקררות מחודשת – ארבעת מדדי מחירי הדירות האחרונים עד אוגוסט 2025 היו שליליים והסתכמו בירידה מצרפית של 1.3%. בחודשים יוני–יולי 2025 נרשמה ירידה של 0.2%, החודש החמישי ברציפות של ירידות באותה שנה. מחוז תל אביב רשם את הירידה החדה ביותר עם נסיגה של 4.2% מאז פברואר 2025, בעוד שבערים בפריפריה כמו לוד, קריית גת, עכו ואופקים נרשמו עליות מחירים גבוהות במהלך 2024.

היקף העסקאות ירד בכ-14% במחצית הראשונה של 2025 לעומת התקופה המקבילה אשתקד, ובין מאי ליולי 2025 נרשמה צניחה של 19.6%. ביוני 2025 נרשם שפל היסטורי של 29% בעסקאות. מכירת דירות חדשות ירדה ב-28% בממוצע ארצי, עם ירידות חדות במיוחד באשקלון (שני שלישים), בבאר שבע (52%) ובפתח תקווה (51%).

מלאי דירות לא מכורות ושוק היד השנייה​

נכון לספטמבר 2025, מלאי הדירות החדשות הלא מכורות הגיע לשיא של כ-83,000 יחידות דיור, המשקף כ-29 חודשי היצע בממוצע ארצי, ובתל אביב אף 86 חודשי היצע כמעט שבע שנים. שוק היד השנייה הפגין יציבות יחסית: הירידה במכירת דירות יד שנייה במחצית הראשונה של 2025 הייתה מינורית – כחצי אחוז בלבד, ובפתח תקווה אף נרשמה עלייה של 5%. מחיר דירות יד שנייה נמוך לרוב ב-10%-15% מדירות חדשות מקבילות.

סיכום מגמות 2025​

  • בלימת מחירים: ירידות מתונות של כ-1.3%, שונות גבוהה בין אזורים.
  • קיפאון בעסקאות: ירידה של עד 30%, בעיקר בדירות חדשות.
  • לחץ על יזמים: מלאי של מעל 83,000 דירות, המשקף 29 חודשי היצע.
  • יציבות ביד שנייה: שוק היד השנייה נותר יציב.

ניתוח עומק: הכוחות המרכזיים המשפיעים על שוק הדיור​

מדיניות הריבית של בנק ישראל​

הריבית במשק עומדת על 4.5% (נובמבר 2025), לאחר שב-2024 נרשמה הורדה אחת בלבד מ-4.75% ל-4.5%. סביבת האינפלציה הגבוהה (3.5%-3.8%) מקשה על בנק ישראל להוריד את הריבית, אך גם מונעת העלאות נוספות. הריבית הגבוהה יצרה "מחנק משכנתאות": ההחזר החודשי התייקר, זוגות צעירים מתקשים לקבל אישור עקרוני או שהסכום אינו מספיק, ועלויות המימון ליזמים זינקו. תחזית בנק ישראל: שלוש הורדות ריבית עד אמצע 2026, יעד של 3.75% עד סוף 2025.

הורדת ריבית צפויה להוזיל משכנתאות, להגדיל את כוח הקנייה ולהחזיר קהלים לשוק. עם זאת, כל עוד האינפלציה לא תרד מתחת ל-3%, בנק ישראל יתקשה להוריד את הריבית באופן משמעותי.

מדיניות ממשלתית ורגולציה​

הממשלה קידמה בשנים האחרונות שורת רפורמות להגדלת ההיצע, בהן תוכנית דיור לשנים 2022–2025 (280,000 התחלות בנייה, תכנון 500,000 יחידות דיור, השקעות בתשתיות, רפורמות רישוי עצמי, עידוד התחדשות עירונית, הסבת משרדים למגורים, העלאת מס רכישה למשקיעים, עידוד בנייה בקרקע פרטית, ביטול שימוש חורג בדירות מגורים, פיצול דירות, ועוד). ב-2024 אושרה תוכנית נוספת בהיקף של 2.5 מיליארד ש"ח, הכוללת דירות מוזלות בפריפריה, הגדלת מכסת עובדים זרים, קיצור הליכי ביורוקרטיה, עידוד העסקת עובדים ישראלים, קידום שוק השכירות, מענקים לטכנולוגיות בנייה מתקדמות, ותיקונים בחוקי התכנון והבנייה.

במרץ 2025, בנק ישראל הגביל את מבצעי "20/80" והלוואות בלון: הבנקים יחויבו לרתק יותר הון לפרויקטים שמציעים מבצעי 80/20, ושיעור הלוואות הבלון המסובסדות יוגבל ל-10% מהמשכנתאות בחודש, עד סוף 2026. צעדים אלה נועדו להקטין את הסיכון ליזמים ולרוכשים, אך גם מקשים על קבלנים ומצמצמים את אפשרויות המימון.

היצע: התחלות בנייה, מלאי דירות חדשות ולא מכורות​

בשנת 2024 החלה בנייתן של כ-65,530 דירות, עלייה של 3.2% לעומת 2023. עם זאת, הביקוש השנתי עומד על כ-80,000 יחידות דיור, כך שהפער בין היצע לביקוש נמשך. מלאי הדירות הלא מכורות הגיע לשיא של כ-83,000 דירות בספטמבר 2025, גידול של 20% לעומת שנה קודם. מחוז תל אביב מחזיק ב-31.8% מהמלאי (כ-26,740 דירות), המרכז ב-24.3% (כ-20,390 דירות), ובירושלים כ-8,000 דירות לא מכורות.

התחלות הבנייה מתרכזות בעיקר במחוזות המרכז (23%), תל אביב (21.4%) והדרום (19.4%). מחוז חיפה רשם עלייה של 50.5% במספר הדירות בהיתרים לעומת 2023, הדרום עלייה של 24.3%, בעוד שבירושלים והמרכז נרשמו ירידות. משך זמן הבנייה הממוצע עומד על 29 חודשים, והמשוקלל לפי מספר הדירות בבניין – 34.3 חודשים.

התחדשות עירונית מהווה מנוע צמיחה מרכזי: ב-2024, 28% מכלל יחידות הדיור שאושרו היו במסגרת פינוי-בינוי, ו-30% מהתחלות הבנייה ו-31% ממכירות הדירות החדשות היו בפרויקטים של התחדשות עירונית.

ביקוש: דמוגרפיה, הגירה, משקי בית חדשים ושוק השכירות​

האוכלוסייה בישראל ממשיכה לגדול בקצב מהיר: נכון ל-2025, מספר התושבים עומד על כ-9.4 מיליון, עם גידול שנתי של כ-2%. מספר משקי הבית החדשים עולה על 65,000 בשנה, בעוד שהתחלות הבנייה נעות סביב 60,000 -65,000 דירות. שיעור הילודה הגבוה במערב, הגירה חיובית (כולל עלייה), והעדפה תרבותית לבעלות על דירה – כולם תורמים לביקוש קשיח.

שוק השכירות מתפתח לאט מדי: מרבית הדירות בארץ מע נבנות למכירה ולא להשכרה, מה שמייצר מחסור מתמשך במלאי רלוונטי. שוק השכירות לטווח ארוך עדיין בחיתוליו, למרות ניסיונות לעודד קרנות ריט ומודלים מוסדיים. שכר הדירה החודשי ממשיך לעלות: שוכרים שחידשו חוזה חוו עלייה של 2.7%, ושוכרים חדשים ראו עלייה של 5.2%.

השפעות חיצוניות: מחירי חומרי גלם, עלות בנייה, מצב ביטחוני ופוליטי​

מדד תשומות הבנייה עלה ב-4.3% בשנת 2025, לאחר עלייה של 2.9% ב-2024. עם זאת, בחודשים האחרונים נרשמה עצירה בעליות, ואף ירידות קלות במחירי חומרים מסוימים. שכר העבודה בענף הבנייה עלה ב-0.2% בלבד בספטמבר 2025, אך מחסור בעובדים (בעיקר פלסטינים) ממשיך להכביד על קצב הבנייה.

המצב הביטחוני (מלחמת חרבות ברזל) הביא לעיכובים במסירת דירות, מחסור חמור בידיים עובדות, והאטה בהתחלות בנייה. בתי המשפט לא הכירו במבצעים צבאיים כ"כוח עליון" המצדיק עיכובים, אך נבחנות תביעות בנושא. המצב הפוליטי הלא יציב, מחאות ציבוריות, והרחבת הגרעון התקציבי – כולם מוסיפים לאי הוודאות בשוק.
לסיכום:
  • היצע: קצב התחלות הבנייה צפוי להישאר נמוך מהביקוש, גם אם יושגו יעדי הממשלה (כ-70,000–80,000 דירות בשנה). מחסור בעובדים, עיכובים בירוקרטיים, והאטה בהתחדשות עירונית בפריפריה ימשיכו להכביד.
  • ביקוש: גידול דמוגרפי מהיר, הגירה חיובית, והעדפה תרבותית לבעלות על דירה ימשיכו להפעיל לחץ על המחירים.
  • ריבית: ירידה הדרגתית לרמות של 3–3.5% תעודד חזרת משקיעים ורוכשים לשוק, אך תלווה בעלייה בביקוש לאשראי.
  • שוק השכירות: המשך עליית מחירי השכירות, פיתוח איטי של שוק השכירות המוסדי, והעדפה גוברת לפתרונות דיור גמישים.
  • טכנולוגיה וחדשנות: אימוץ איטי של בנייה ירוקה, ושיטות מתקדמות – בעיקר בפרויקטים גדולים ובשוק ההשכרה

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה