הנושאים החמים
- פותח הנושא מקצועי בלבד
- פורסם בתאריך
- הוסף לסימניות
- #11,242
על פי נתוני העבר
- הוסף לסימניות
- #11,243
זה עדיין אופצייה ייתכן שהמחירים לא יעלו ואולי גם ירדו
- הוסף לסימניות
- #11,244
לטווח קצר כן
לטווח ארוך אין כלכלן אחד שיגיד ככה
- הוסף לסימניות
- #11,245
מחירי הדירות יורדים בחצי השנה האחרונה והעליות במדד תשומות הבנייה מתמתנות.
לאחר עדכון המשקולות במדד בחודש שעבר, מדד תשומות הבנייה נותר בספטמבר ללא שינוי. במבט על מרכיביו המרכזיים ניתן לראות כי רכיב החומרים והמוצרים ירד ב-0.2%.
בלטו ירידות קלות במחירי הברזל והמעליות, אך הירידה קוזזה עם עלייה מקבילה של 0.2% בשכר העבודה.
במבט לחודשיים הקרובים: הייסוף בשקל והירידה במחירי השילוח הגלובליים יתמכו בהמשך ירידה קלה במחירי המוצרים, במקביל להמשך עלייה מתונה בשכר העבודה, כאשר המחסור החריף בעובדים צפוי להתמתן.
מדד מחירי הדירות בבעלות המשיך להצביע על ירידה זה חודש שישי ברציפות והפעם ב-0.6%. כאשר מחירי הדירות החדשות רשמו ירידה חודשית כפולה של 1.2%.
באופן מצטבר ב-12 החודשים האחרונים עלו מחירי הדירות ב-0.7% בלבד ומתוכן עלייה של 0.5% במחירי דירות חדשות.
ההאטה בקצב מכירת הדירות, ריבית המשכנתאות הגבוהה לצד צמצום מבצעי המימון של הקבלנים תרמו לכך.
המקור: אגף כלכלה ומחקר של הראל
(הראל פיננסים)
לאחר עדכון המשקולות במדד בחודש שעבר, מדד תשומות הבנייה נותר בספטמבר ללא שינוי. במבט על מרכיביו המרכזיים ניתן לראות כי רכיב החומרים והמוצרים ירד ב-0.2%.
בלטו ירידות קלות במחירי הברזל והמעליות, אך הירידה קוזזה עם עלייה מקבילה של 0.2% בשכר העבודה.
במבט לחודשיים הקרובים: הייסוף בשקל והירידה במחירי השילוח הגלובליים יתמכו בהמשך ירידה קלה במחירי המוצרים, במקביל להמשך עלייה מתונה בשכר העבודה, כאשר המחסור החריף בעובדים צפוי להתמתן.
מדד מחירי הדירות בבעלות המשיך להצביע על ירידה זה חודש שישי ברציפות והפעם ב-0.6%. כאשר מחירי הדירות החדשות רשמו ירידה חודשית כפולה של 1.2%.
באופן מצטבר ב-12 החודשים האחרונים עלו מחירי הדירות ב-0.7% בלבד ומתוכן עלייה של 0.5% במחירי דירות חדשות.
ההאטה בקצב מכירת הדירות, ריבית המשכנתאות הגבוהה לצד צמצום מבצעי המימון של הקבלנים תרמו לכך.
המקור: אגף כלכלה ומחקר של הראל
(הראל פיננסים)
קבצים מצורפים
- הוסף לסימניות
- #11,246
תקציב תוכנית הדיור הממשלתית נחתך ב־53% והסעיפים המרכזיים נעלמו
חודשיים לסיום השנה תובא לאישור הממשלה תוכנית דיור ל־2025. בהשוואה לתוכנית שהיתה על הפרק ביוני קוצצו באופן חד שני הסעיפים המרכזיים שיכולים לקדם בנייה: פיתוח תשתיות והבאת עובדים זרים. כדי לכסות על אוזלת ידה, הממשלה מתגאה בהורדת מחירי הדיור - אף שהאחראי לכך היה נגיד בנק ישראל
התוכנית לתמרוץ ענף הבנייה למגורים בשנת 2025 תגיע לאישור הממשלה ביום ראשון הקרוב. אבל במשרדי האוצר והבינוי והשיכון יודעים היטב שלכנות את החודשיים שבהם היא תפעל – שנה – יביך אותם ויזכיר לציבור כי הם היו זקוקים לעשרה חודשים כדי לגבש אותה, לכן היא נקראת כעת תוכנית הדיור הלאומית. אלא שבתקופה שבה שני המשרדים רבו ביניהם תקציב התוכנית נשחק ב־53%.
התוכנית האחרונה שהממשלה הזו קידמה לטיפול בשוק הדיור אושרה בתחילת פברואר 2024 עם תקציב של כ־2 מיליארד שקלים. אבל משרדי האוצר והבינוי והשיכון לא הצליחו לרקום תוכנית מוסכמת לשנת 2025. חוסר העניין שראש הממשלה בנימין נתניהו גילה בתחום שלא משפיע על עתידו הפוליטי אפשר להם להמשיך ולהתנצח ללא הכרעה.
ביוני השנה נראה היה כי המשרדים הגיעו להסכמות והופצה טיוטה עם תוכנית דיור בהיקף של כמעט 3 מיליארד שקלים. הטיוטה הזו נדחפה למגירה ונשלפה רק עתה. התוכנית נועדה למקד מאמצים בסוגיות שבהן יש כשל והפתרון שלהן יאפשר להאיץ את הליכי התכנון והבנייה למגורים. העניין הוא ששנת התקציב מסתיימת אוטוטו ולא נשאר כסף בקופה, לכן המשרדים נאלצו לקצץ אותה.
אנשי המקצוע מקווים כי יוכלו לקדם תוכנית חדשה, טובה ומקיפה יותר בתחילת 2026, אבל למערכת הפוליטית סדר יום אחר והיא נערכת לפיזור הכנסת. הסיכוי שיאושר תקציב מדינה לשנה הבאה אינו גבוה, ובמצב כזה המשרדים יאלצו להמשיך לפעול עם תקציב המשכי, כלומר אוטומטי, שמבוסס על שנת 2025 ולא ברור אם וכמה כסף יישאר לתוכנית דיור חדשה.
בלי פלסטינים, ובלי זרים
התוכנית שאמורה לעלות לדיון בישיבת הממשלה ביום ראשון נועדה להתמודד עם חסמים שמעכבים בנייה. אבל דווקא הטיפול בבעיות הכבדות ביותר בתחום הדיור קוצץ. ביוני היה סעיף בהיקף של מיליארד שקלים להקמת תשתיות תומכות דיור. בהודעות משרדי האוצר והבינוי והשיכון הסעיף הזה לא קיים. זה כסף שהיה מיועד לפרויקטים כגון פיתוח של תשתית ביוב, מכון טיהור שפכים או מחלף, שבלעדיהם אי אפשר לאכלס שכונה בתושבים.
ביוני המשרדים תכננו להשקיע 975 מיליון שקל בתמריצים לראשי רשויות שיאשרו בנייה של יותר מ־1,000 דירות. הסעיף הזה הצטמק ל־300 מיליון שקל. המענקים הכספיים לתמרוץ רשויות מקומיות נועדו להתמודד עם אחד החסמים המרכזיים לבנייה למגורים: התנגדות ראשי הערים. מקור ההתנגדות הוא שהארנונה שמשלמים תושבים לא מכסה על השירותים שהם צורכים. זאת בניגוד לארנונה שמשלמים עסקים.
בעבר ניתנו תמריצים תמורת שחרור היתרי בנייה, אולם עד כה הכסף שקיבלו הרשויות שימש רק לבניית מוסדות ציבור ולתשתיות הקשורות לשכונות החדשות. התוכנית הפעם תאפשר להזרים כסף לקופת הרשות המקומית לשימוש שוטף על פי צורכי ומדיניות העירייה, גם אם אינם קשורים ישירות לבנייה החדשה.
בעיה נוספת שמכבידה מאוד על ענף הבנייה מאז פרצה מלחמת 7 באוקטובר היא המחסור בעובדי בנייה. עובדים זרים אמורים להחליף את הפלסטינים שכניסתם נמנעת, אבל הממשלה לא הצליחה עד עתה להביא כמות מספקת של עובדים. בתוכנית ביוני הוצע להשקיע בייעול תהליכי הבאת העובדים 165 מיליון שקל, מהסכום הזה נותרו כעת רק 60 מיליון שקל.
סעיף שגדל מעט מיועד לסבסוד עלויות פיתוח מ־600 מיליון שקל במקור ל־750 מיליון על פי הודעת האוצר ומשרד הבינוי והשיכון. הכסף ישמש לפיתוח מגרשים לבנייה רוויה ביישובים שברשימת אזורי עדיפות לאומית של משרד הבינוי והשיכון. זו רשימה של יישובים פריפריאליים עם תושבים במעמד סוציו־אקונומי נמוך. ביישובים אלה הרווח היזמי נמוך, וסבסוד הפיתוח חוסך להם עלויות ואמור לעודד אותם לבנות.
בחצי השנה האחרונה מחירי הדירות ירדו ב־2.1%, בממשלה מבטיחים שהתוכנית הזו תשמר את המגמה. בהודעות לתקשורת אפשר לכתוב הכל, אבל השרים יודעים היטב שלא הממשלה היא זו שהובילה לירידת המחירים אלא נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון בעזרת הריבית. מהלך שהוביל לירידה בביקוש וליציאת המשקיעים. לעומת זאת קיצוץ השקעה בתשתיות ועובדים זרים עלול להוביל להאטה בקצב הבנייה, ולפגיעה בהיצע הדירות. וזו בעיה שתפגוש את שוק הדיור כאשר הריבית תתחיל לרדת, המשקיעים יחזרו והביקוש יעלה.
כלכליסט
- הוסף לסימניות
- #11,247
זה היה בצחוק?
או סתם לנסות למצוא סברא הפוכה אני לא יודע אם יש לך דירה
אבל אם אין לך אתה תקנה ולכל הפחות תרצה לקנות ואם לא עכשיו עוד כמה שנים
אני לא מכיר הרבה אנשים שחיים בשכירות ולא מעונינים לקנות דירה
השקעות זה דבר נחמד אבל קורת גג בכל מחיר לך ולילדיך זה דבר בסיסי
ובשכירות אין את זה בחודש הבא בעל הבית אומר לך אני מתכנן למכור תחפש דירה אחרת
וכו לא צריך בכלל להסביר
- הוסף לסימניות
- #11,248
- הוסף לסימניות
- #11,249
ברור במליון אחוז שלטווח הארוך המחירים יעלו על פי ה50 שנה האחרונות
בהתחלה היו קונים דירה בירושלים בכמה לירות
אחר כך כל 10 לירות נהיה שווה 1 שקל
אחר כל 1000 שקל נהיה שווה 1 שקל חדש וזה היה ממש חזק
היום שקל חדש 4 מליון שקל חדש שווה דירה באותם מקומות
עד שיהיה שקל חדש חדש או שקל דיגיטלי או איזה שם חדשני שיקראו לזה
וכן בארצות הברית עובד היה משתכר בסנטים בודדים לשבוע עבודה היום אף אחד לא ירים 10 סנט ברחוב
דירות במליוני דולרים במקומות היהודיים
דרך אגב יש איזה נכס שאני שוכר באזה מקום צמוד מדד ואם כל הירידות החדות לטווח הקצר שכותבים
פה עדיין המחיר עלה לי ביותר מ3 אחוז מה1/9/24 לה1/9/25
- הוסף לסימניות
- #11,250
מחירי השכירות למרות העליות
מפגרים בהרבה
בתשסב מחיר דירת 3 ח' בב"ב היה כ600000 ש"ח והשכירות שלה 2700 ש"ח
היום באזור 2100000 והשכירות באזור 4800 מחיר הדירה כמעט פי ארבע והשכירות עלתה פחות מ100%
השכר במגזר החרדי עלה מאזור 3500 ש"ח ל9000+
עכשיו
אם אתם סבורים שמחירי הדירות ימשיכו לעלות באותו קצב אתם צודקים והבחירה הכי טובה היא לקנות דירה
אולם רבים ואני בתוכם חושבים שכמו בבורסה יש גלים ארוכים לפעמים ואחרי גאות ארוכה ובועה שהתפתחה
{וכבר ניתחתי לעומק ואין מקום לחזור שוב על הנימוקים}
צפוי ירידה ומיתון מתמשך במחירי הדירות כמה זמן ?? בשנות התשעים לקח לשוק הדיור עשור להתאושש
בסוף קניית דירה היא בחירה רגשית ולא כלכלית זו נוחות ,תחושת שליטה יציבות וכו' וכו'
אבל יש לזה מחיר השאלה אם אתם יכולים לעמוד בו בצורה סבירה
דהיינו יש לכם הון עצמי + משכורות שתומכות במשכנתא ונשאר לכם כסף לחיות
לחיות בהישרדות זה מחיר יקר ,יקר מידי ! אל תעשו את זה לילדים שלכם
מפגרים בהרבה
בתשסב מחיר דירת 3 ח' בב"ב היה כ600000 ש"ח והשכירות שלה 2700 ש"ח
היום באזור 2100000 והשכירות באזור 4800 מחיר הדירה כמעט פי ארבע והשכירות עלתה פחות מ100%
השכר במגזר החרדי עלה מאזור 3500 ש"ח ל9000+
עכשיו
אם אתם סבורים שמחירי הדירות ימשיכו לעלות באותו קצב אתם צודקים והבחירה הכי טובה היא לקנות דירה
אולם רבים ואני בתוכם חושבים שכמו בבורסה יש גלים ארוכים לפעמים ואחרי גאות ארוכה ובועה שהתפתחה
{וכבר ניתחתי לעומק ואין מקום לחזור שוב על הנימוקים}
צפוי ירידה ומיתון מתמשך במחירי הדירות כמה זמן ?? בשנות התשעים לקח לשוק הדיור עשור להתאושש
בסוף קניית דירה היא בחירה רגשית ולא כלכלית זו נוחות ,תחושת שליטה יציבות וכו' וכו'
אבל יש לזה מחיר השאלה אם אתם יכולים לעמוד בו בצורה סבירה
דהיינו יש לכם הון עצמי + משכורות שתומכות במשכנתא ונשאר לכם כסף לחיות
לחיות בהישרדות זה מחיר יקר ,יקר מידי ! אל תעשו את זה לילדים שלכם
- הוסף לסימניות
- #11,251
מלאי הדירות הלא מכורות בערים הגדולות עלה בקצב כפול מהממוצע
מלאי הדירות הלא מכורות שבידי הקבלנים עלה באוגוסט ב-1% נוסף - ושוב שבר שיא, עם 83.4 אלף דירות • ביוני־אוגוסט מכרו הקבלנים 8,100 דירות, ירידה של 28.1% לעומת התקופה המקבילה אשתקד • גם הערים המובילות בשוק היד השנייה - ירושלים, חיפה ובאר שבע - מציגות ירידות
מלאי הדירות הלא מכורות שבידי הקבלנים עלה באוגוסט ב-1% נוסף - ושוב שבר שיא, עם 83.4 אלף דירות • ביוני־אוגוסט מכרו הקבלנים 8,100 דירות, ירידה של 28.1% לעומת התקופה המקבילה אשתקד • גם הערים המובילות בשוק היד השנייה - ירושלים, חיפה ובאר שבע - מציגות ירידות
הדעיכה בשוק הדיור נמשכת — ומלאי הדירות הלא מכורות שבידי הקבלנים מזנק, כך עולה מנתונים שמפרסמת היום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) לגבי התמורות בענף באוגוסט וברבעון יוני־אוגוסט. הנתונים מציגים אמנם שיפור במכירת הדירות באוגוסט בהשוואה ליולי, אבל גם ירידה מניכרת לעומת התקופה המקבילה ב-2024.
באוגוסט נמכרו 7,670 דירות, עלייה של 8.9% לעומת יולי, וירידה של 3.9% לעומת אוגוסט אשתקד. בסיכום רבעוני (יוני־אוגוסט) נמכרו 22,170 דירות, ירידה של 1.7% לעומת הרבעון הקודם ושל 16.7% לעומת הרבעון המקביל.
אף שהקבלנים נהנו באוגוסט מעלייה משמעותית של 12.7% במכירת דירות ביחס לשפל ביולי ומכרו 3,220 דירות, זו עדיין ירידה של 7.4% לעומת אוגוסט אשתקד. ביוני־אוגוסט מכרו הקבלנים 8,100 דירות, ירידה של 28.1% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
שיפור המכירות באוגוסט לא בלם את מגמת העלייה במלאי הדירות הלא מכורות, מה שמגדיל את הוצאות המימון של הקבלנים במאות מיליוני שקלים בשנה ומאלץ אותם להוריד מחירים ולהציע הטבות לרוכשים בניסיון לתמרץ מכירות. בשוק הדיור מצפים שהפסקת המלחמה תחזיר את הרוכשים לשוק, אבל המגמה החדשה, אם אכן קיימת, עשויה להתבטא רק בנתוני אוקטובר־נובמבר, שיתפרסמו רק בסוף השנה ובתחילת 2026.
העיר שמובילה את מכירות הדירות החדשות ביוני־אוגוסט היא אופקים, שם נבנה רובע חדש שכמחצית הדירות בו נמכרו מראש במסגרת תוכניות הסבסוד הממשלתיות. באופקים נמכרו ברבעון 501 דירות, שלוש יותר מבתל אביב. במקום השלישי מדורגת נתניה, שבה ירד מלאי הדירות הבלתי מכורות לאחר מכירות של 432 דירות.
בשלוש הערים המובילות בתחום הדירות מיד שנייה הייתה ברבעון נסיגה במכירות: בירושלים נמכרו 909 דירות, ירידה קלה של 0.2% לעומת הרבעון הקודם; בחיפה נמכרו 891 דירות, ירידה של 1.7%; ובבאר שבע נרשמה ירידה חדה של 6.9% ל-728 דירות. בתל אביב נמכרו 697 דירות מיד שנייה ברבעון, עלייה של 6.7% לעומת הרבעון הקודם. מתווכים בעיר טוענים כי למרות החולשה במגזר הדירות הגדולות והיקרות, דירות 3-2 חדרים דווקא ממשיכות להימכר היטב.
מלאי הדירות הלא מכורות שבידי הקבלנים עלה באוגוסט ב-1% לשיא נוסף: 83,360 דירות שקיבלו היתר בנייה ועדיין לא נמכרו. חלק מהדירות עוד לא יצאו לשיווק בפועל, וברובן לא הושלמה הבנייה. רוב הדירות הלא מכורות (56%) נמצאות במחוז תל אביב והמרכז. נתוני המחירים שמפרסמת הלמ"ס מראים כי באזורים אלה מתרחשות עיקר ירידות המחירים, המשפיעות על ירידת מדדי המחירים. בשלוש הערים המובילות במלאי הבלתי מכור עלה היקף המלאי בשיעור כפול מהממוצע הארצי, בעוד שבערים אלה מתרכזים עיקר מאמצי השיווק של הקבלנים ומבצעי ההטבות לרוכשים.
המלאי הגדול ביותר של דירות לא מכורות נמצא בתל אביב כאמור, עם 10,420 דירות באוגוסט וגידול של 2% לעומת יולי. הנתונים מצביעים על סבירות גבוהה שמחירי הדירות בתל אביב ימשיכו להישחק בחודשים הקרובים. העיר השנייה במלאי הדירות הבלתי מכורות היא ירושלים, עם 8,235 דירות, גידול של 2.6% לעומת יולי. בבת ים נרשם גידול דומה ומלאי הדירות הבלתי מכורות בעיר מסתכם ב-4,379. לעומת זאת, בנתניה התכווץ מלאי הדירות הבלתי מכורות ב-4.7% והסתכם באוגוסט ב-3,414 דירות בלבד.
דה מרקר
באוגוסט נמכרו 7,670 דירות, עלייה של 8.9% לעומת יולי, וירידה של 3.9% לעומת אוגוסט אשתקד. בסיכום רבעוני (יוני־אוגוסט) נמכרו 22,170 דירות, ירידה של 1.7% לעומת הרבעון הקודם ושל 16.7% לעומת הרבעון המקביל.
אף שהקבלנים נהנו באוגוסט מעלייה משמעותית של 12.7% במכירת דירות ביחס לשפל ביולי ומכרו 3,220 דירות, זו עדיין ירידה של 7.4% לעומת אוגוסט אשתקד. ביוני־אוגוסט מכרו הקבלנים 8,100 דירות, ירידה של 28.1% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
שיפור המכירות באוגוסט לא בלם את מגמת העלייה במלאי הדירות הלא מכורות, מה שמגדיל את הוצאות המימון של הקבלנים במאות מיליוני שקלים בשנה ומאלץ אותם להוריד מחירים ולהציע הטבות לרוכשים בניסיון לתמרץ מכירות. בשוק הדיור מצפים שהפסקת המלחמה תחזיר את הרוכשים לשוק, אבל המגמה החדשה, אם אכן קיימת, עשויה להתבטא רק בנתוני אוקטובר־נובמבר, שיתפרסמו רק בסוף השנה ובתחילת 2026.
העיר שמובילה את מכירות הדירות החדשות ביוני־אוגוסט היא אופקים, שם נבנה רובע חדש שכמחצית הדירות בו נמכרו מראש במסגרת תוכניות הסבסוד הממשלתיות. באופקים נמכרו ברבעון 501 דירות, שלוש יותר מבתל אביב. במקום השלישי מדורגת נתניה, שבה ירד מלאי הדירות הבלתי מכורות לאחר מכירות של 432 דירות.
בשלוש הערים המובילות בתחום הדירות מיד שנייה הייתה ברבעון נסיגה במכירות: בירושלים נמכרו 909 דירות, ירידה קלה של 0.2% לעומת הרבעון הקודם; בחיפה נמכרו 891 דירות, ירידה של 1.7%; ובבאר שבע נרשמה ירידה חדה של 6.9% ל-728 דירות. בתל אביב נמכרו 697 דירות מיד שנייה ברבעון, עלייה של 6.7% לעומת הרבעון הקודם. מתווכים בעיר טוענים כי למרות החולשה במגזר הדירות הגדולות והיקרות, דירות 3-2 חדרים דווקא ממשיכות להימכר היטב.
מלאי הדירות הלא מכורות שבידי הקבלנים עלה באוגוסט ב-1% לשיא נוסף: 83,360 דירות שקיבלו היתר בנייה ועדיין לא נמכרו. חלק מהדירות עוד לא יצאו לשיווק בפועל, וברובן לא הושלמה הבנייה. רוב הדירות הלא מכורות (56%) נמצאות במחוז תל אביב והמרכז. נתוני המחירים שמפרסמת הלמ"ס מראים כי באזורים אלה מתרחשות עיקר ירידות המחירים, המשפיעות על ירידת מדדי המחירים. בשלוש הערים המובילות במלאי הבלתי מכור עלה היקף המלאי בשיעור כפול מהממוצע הארצי, בעוד שבערים אלה מתרכזים עיקר מאמצי השיווק של הקבלנים ומבצעי ההטבות לרוכשים.
המלאי הגדול ביותר של דירות לא מכורות נמצא בתל אביב כאמור, עם 10,420 דירות באוגוסט וגידול של 2% לעומת יולי. הנתונים מצביעים על סבירות גבוהה שמחירי הדירות בתל אביב ימשיכו להישחק בחודשים הקרובים. העיר השנייה במלאי הדירות הבלתי מכורות היא ירושלים, עם 8,235 דירות, גידול של 2.6% לעומת יולי. בבת ים נרשם גידול דומה ומלאי הדירות הבלתי מכורות בעיר מסתכם ב-4,379. לעומת זאת, בנתניה התכווץ מלאי הדירות הבלתי מכורות ב-4.7% והסתכם באוגוסט ב-3,414 דירות בלבד.
דה מרקר
- הוסף לסימניות
- #11,252
מחכים ל-200 א' דירות למכירה בקרוב, 100א' מקבלנים ועוד 100 א' ביד 2 שנראה את זה ,זה יחדיר חזק לציבור ולקבלנים את המצב הקשה וביחד עם הירידות בלמ"ס מעל חצי שנה ברצף זה יוריד משמעותית את המחירים
נערך לאחרונה ב:
- הוסף לסימניות
- #11,253
תכלס ' לטווח ארוך ארוך - בא ניקח עשרים שנה קדימה
אתה מסכים שלהשקיע בנדל"ן זה חכם יותר מלא לעשות כלום עם הכסף
רק אולי טענתך היא שכרגע עדיף שוק ההון מנדל"ן
יוסף זרודינסקי
משתמש פעיל
- הוסף לסימניות
- #11,254
סליחה על ההתערבות הלא מקצועית. שמעתי אתמול מאדם בשם גיל אורלי (שלא חדש בשוק הנדלן והוא בגישה של ריבוי נכסים כדרך לביטחון כלכלי) שעם הורדות הריבית מחירי הנדלן יעלו כמעט בוודאות. רק לא מיד, בגלל מלאי הדירות וכו. אלא בכיוון של מחצית שניה של 26. הייתה איזו כתבה בynet.
שוב מתנצל על החשיבה ישנה...
שוב מתנצל על החשיבה ישנה...
- הוסף לסימניות
- #11,255
בא נעשה פשרה כו"ע מודו גם גדולי התומכים בעליות מחירים שהמחירים בחצי השנה ירדו (השאלה הגדולה בכמה) ובלמ"ס 8 חודשים
אז בוא נתווכח עוד חצי שנה (אז נראה כמה הריבית תרד ואז נראה האם יש יותר היצע מביקוש)
רק דבר אחד לא הבנתי ואני ישמח שיסבירו לי למה שאנשים עוד חצי שנה יקנו דירות (ויחשבו שהמחירים יעלו) אחרי שהיה ירידה רצופה במשך שנה ובכמה אחוזים טובים האם בגלל שכך גדולי הקבלנים פסקו מה אמור להשתנות הרי אם המחירים ירדו היתה לכך סיבה (ושוב למי שמבין הריבית זאת לא הסיבה אלא ההפסקה של הדחף הישראלי העיוור לקנות דירות ,אם יש יותר היצע מביקוש כפי שנראה בהמשך אז למה שהמחירים יעלו והריבית בכל מקרה לא תחזור לפעם אלא תרד קצת ולא יהיה שווה להשקיע בנדלן, למה אתם חושבים שכולם מטומטמים ובדעות מיושנות אני מסכים שלהרבה חרדים קשה לשנות דעות אבל הציבור הכללי מעודכן ויודע לשנות דעות)
- הוסף לסימניות
- #11,256
אנשים לא קונים דירות בשביל להרוויח את ההתייקרות
אלא כי הם רוצים תחושת ביטחון (נכון, פסיכולוגית)
ומה לעשות שעדיין רובא דעלמא (במגזר החרדי בטוח)
מרגישים יותר ביטחון שיש להם דירה משלהם
ולא לגור לנצח בשכירות ולהשקיע בשוק
בית שמשניק
מהמשתמשים המובילים!
- הוסף לסימניות
- #11,257
ראיון מרתק עם יעקב אטרקצ'י (הבעלים של אאורה).
למה מחירי הדירות בתל אביב ירדו השנה? התשובה של יעקב אטרקצ'י
יעקב אטרקצ'י, מנכ"ל ובעלים של חברת אאורה, מספר בראיון לגלובס מדוע הוא מתייחס לסיום המלחמה כאל הזדמנות כלכלית, קורא להורדת ריבית מיידית, מתריע מפני חזרת הפועלים הפלסטינים, ומסביר מדוע העתיד של שוק הנדל"ן נמצא בפריפריה ולא בתל אביב
מאיה לוין07:49
"עם סיום המלחמה והשיפור הניכר במצב הרוח הציבורי, אני חושב ש־2026 תהיה פנטסטית לשוק הנדל"ן", אומר לגלובס יעקב אטרקצ'י, מנכ"ל ובעל השליטה בחברת אאורה ישראל, שהפכה בשנים האחרונות לאחת מחברות הנדל"ן למגורים הגדולות בארץ. "מי שצריך דירה - שיחפש עכשיו או בחודשים הקרובים".
הראיון עמו מתקיים לאחר שנתיים קשות שעברו על שוק הנדל"ן הישראלי - ריבית גבוהה שהכבידה על הביקושים ועל עלויות המימון, קיפאון בהתחלות הבנייה, תלות במבצעי מכר מצד קבלנים ומחסור חריף בכוח אדם בעקבות הפסקת העסקת עובדים פלסטינים.
מאז ההכרזה על התוכנית לשחרור החטופים והפסקת האש מול חמאס, שוק ההון הגיב במהירות - ומניות חברות הנדל"ן, שהיו מהענפים הפחות מבוקשים בתקופת המלחמה, נהנו מעליות חדות.
האם לדעתך הזינוק החד במניות הענף הינו תמחור יתר של המשקיעים או שיש כאן באמת נקודת מפנה שיכולה להקל על הלחצים והאתגרים שהכבידו על הענף בשנתיים האחרונות?
"אני חושב שההייפ במניות הנדל"ן מוצדק. במהלך המלחמה מניות הענף נותרו מאחור לעומת מניות הבנקים והביטוח, אף שב־2024 חווינו שנה חזקה יחסית בשוק הדיור, עם עלייה מסוימת במחירים".
לדבריו, פתיחת 2025 הייתה דווקא מהוססת בשוק הדירות: "2025 התחילה באיטיות, בעיקר בשל רמות ריבית גבוהות שעדיין לא ירדו במידה משמעותית, לצד סנטימנט זהיר בקרב הציבור".
אלא שאטרקצ'י מאמין שהמגמה הזו צפויה להתהפך בקרוב. "מהסיבה הזאת אני גם חושב שהמבצעים והטבות המימון של הקבלנים יתמתנו בעוד שלושה־ארבעה חודשים. ברגע שהביקוש יחזור, המחירים יעלו בהתאם והקבלנים יתנו פחות הנחות".
עד כמה תעלה רמת המחירים?
"אני חושב שב־2026 המחירים יעלו ב־5%־6%, וב־2027 הם יעלו אפילו ביותר. במציאות יש יותר ביקוש מהיצע. מדינת ישראל צריכה כל שנה 60־70 אלף דירות, וזה לא ה'קפסיטי' שבונים פה.
"אפשר לראות את זה בצורה הכי ברורה במספרים של הגרלת 'דירה בהנחה'. למעלה מ־130 אלף נרשמים על כ־7,000 דירות. בעיני, מי שיזכה - זכה בפיס, אבל 95% יישארו בחוץ. זה משמעותי כי המדינה כבר הודיעה שזו ההגרלה האחרונה שתתקיים באזורי הביקוש, וכל מי שלא יזכה לא יוכל להמתין לסבב נוסף, וייאלץ לפנות לשוק החופשי".
עוד הוא מסביר כי בעוד שהשיח הציבורי סביב שוק הנדל"ן בישראל ממשיך להתמקד בתל אביב ובגוש דן, ישנם אזורים נוספים עם פוטנציאל הרבה יותר גבוה. "רוב אזרחי ישראל - במיוחד זוגות צעירים - לא יכולים לקנות דירה במחירים של חמישה או שישה מיליון שקל. הם מחפשים דירות במחיר של בין מיליון וחצי לשלושה מיליון שקל, למגורים - לא להשקעה. זה השוק האמיתי, של אנשים שזקוקים לבית, לא של משקיעים".
לדבריו, מה שקרה בתל אביב ב־2025 לא שיקף את מה שהתרחש בשוק הנדל"ן ביתר חלקי הארץ: "צריך להבין - מה שראינו בתל אביב ב־2025 הוא יוצא דופן, ולא מייצג את שוק הדיור הכללי. בתל אביב השוק נחלש, וזה קרה כי העיר תלויה במידה רבה במשקיעים. המשקיעים תמיד מחפשים אפסייד - פוטנציאל לעליית ערך. וכשהם רואים שבינתיים יש אלטרנטיבות טובות יותר בבורסה, או שהתחזיות לדירות בתל אביב אינן מצביעות על עלייה משמעותית, הם פשוט יוצאים מהשוק".
האם לדעתך בעקבות ההסכם הריבית בישראל תרד מוקדם מהצפוי?
"אם אני הייתי הנגיד, הייתי מכנס מסיבת עיתונאים ומוריד את הריבית היום. בהחלטת הריבית האחרונה הוא עצמו אמר שהסיבה היחידה שהוא לא מוריד את הריבית היא ההנחה שהמלחמה תימשך עד 2026. אז הנה, המלחמה נגמרה, ההסכם נחתם - זו כבר לא תיאוריה, זו מציאות, ולכן אין כבר תירוצים. אם לא נתחיל להוריד ריבית עכשיו - נישאר מאחור מול ארצות הברית ואירופה.
"מעבר לזה, אם הריבית לא תרד - הדולר יתרסק. נגיע מהר מאוד לשלושה שקלים לדולר, וזה רע מאוד ליצואנים ולכלכלת ישראל. כדי למנוע את זה, צריך להוריד את הריבית - ולהתחיל כבר עכשיו בהפחתה של חצי אחוז. השוק כבר מגלם את זה בתשואות האג"ח, גם הממשלתיות וגם הקונצרניות. השוק, כמו תמיד, מבין את המציאות לפני מקבלי ההחלטות".
גם אם בבנק ישראל יבחרו להמתין עוד כמה שבועות - מבחינתו, הכיוון כבר ברור: "ברור לכולנו שהריבית תתחיל לרדת, וזה מצוין לשוק הנדל"ן. ברגע שיש ציפייה לירידת ריבית, זה מאפשר לאנשים לקחת משכנתא גבוהה יותר בלי להכביד על ההחזר החודשי. ובסוף, זה מה שמעניין את רוב משקי הבית - לא כמה הם לוקחים, אלא כמה הם משלמים כל חודש בפועל".
הוא מספר שבחודשים האחרונים ניכרה אווירה של המתנה וזהירות בקרב רוכשי הדירות, בעיקר על רקע המצב הביטחוני והריבית הגבוהה: "ראינו לא מעט ישיבה על הגדר. אנשים שרוצים וצריכים דירה, אבל אומרים: נחכה עוד קצת. עכשיו, כשהמלחמה נגמרה והריבית בדרך למטה - הרבה מהשיקולים שהחזיקו אותם בחוץ כבר לא רלוונטיים".
האם אתה סבור שהתלות בעובדים פלסטינים בענף עדיין קריטית?
"כולנו רוצים להוזיל את עלות הבנייה, שבשנתיים־שלוש האחרונות התייקרה בכ־20%. אבל עם כל הרצון הזה, אני חושב שאסור להחזיר את הפועלים הפלסטינים. וגם אם זה נשמע בניגוד לאינטרס שלי - אני עומד מאחורי זה.
"אנחנו כבר שנתיים מסתדרים בלעדיהם. אני חושב שהם פוטנציאל של מחבלים. אנחנו בונים בלב הערים, ליד משפחות וילדים. אסור לנו לקחת את הסיכון הזה. ימים ספורים אחרי השבעה באוקטובר עוד היו פועלים פלסטינים באתרים והציבור פשוט דרש מראשי ערים לסגור את האתרים".
"אני לא מדבר על ערביי ישראל - הם אזרחים לכל דבר", הוא ממהר להבהיר. "אבל בין פלסטיני מעזה לפלסטיני מהגדה - אני לא רואה הבדל. התפוקה שלהם נמוכה בהרבה ביחס לעובדים זרים, והם גם גורמים נזקים. הסתדרנו בלי פלסטינים - וצריך להמשיך ככה.
"צריך להביא עוד 30 או 40 אלף עובדים מהודו, מסין, מסרי לנקה, וברגע שנביא מספיק העלות תרד, ובלי שנצטרך לקחת סיכונים ביטחוניים מיותרים. זה קריטי לא רק למגורים, אלא גם לפרויקטים לאומיים. אנחנו צריכים פה להקים מטרו, להרחיב רכבות, להשקיע בתשתיות".
איזה תפקיד אתה מצפה מהמדינה למלא בהקשר הזה?
"לא צריך סבסוד ולא עזרה מהמדינה - רק שלא תפריע. הדבר היחיד שאנחנו מבקשים זה להפחית את הבירוקרטיה ולקצר את תהליכי הבאת העובדים הזרים".
אטרקצ'י מציין שככל שהיחסים האזוריים משתפרים, המחירים עשויים לרדת גם בתחום חומרי הגלם: "ההסכם עם חמאס יוכל גם לשפר את היחסים עם טורקיה, שגם ככה שימשה מקור לחומרי גלם - אבל דרך נתיבים עוקפים, מה שייקר את העלויות. אם נחזור לייבוא ישיר וייפתחו עוד שווקים בזכות הסכמי שלום - מחירי הסחורות יירדו וזה יתרום להוזלת הבנייה".
"אנחנו פועלים היום ומוכרים בכ־25 אתרים - ממעלות וטבריה ועד אופקים. אנחנו פונים בעיקר לאנשים שקונים דירה למטרת מגורים, ולא למשקיעים, וזה לדעתי השוק האמיתי והבריא יותר. אני מעריך שהרבעון הרביעי של השנה יהיה אף חזק יותר במכירות שלנו.
"אני מאמין שהעתיד של שוק הנדל"ן נמצא בפריפריה, שם הקונים מתכננים לגור בדירה ולא להשקיע בה. לעומת זאת, בתל אביב, רוב הרוכשים הם משקיעים, והצפת השוק הובילה לירידת ביקושים ומחירים. בדרום ובצפון יש גם הטבות מס.
"אנחנו מוכרים בממוצע כ־1,000 דירות בשנה וב־2027 אני מעריך שנמכור אפילו 2,000 דירות בשנה. המגוון הגיאוגרפי מאפשר לנו לפנות לקהלים שונים ולהציע מוצרים מותאמים".
אאורה השקעות
שווי שוק: 6.77 מיליארד שקל
פעילות: החברה פעילה בכ־60 רשויות מקומיות.
מספר הדירות שבתכנון וביצוע החברה עומד כיום על 78 אלף
נתונים: במחצית הראשונה של 2025 רשמה הכנסות של 719 מיליון שקל
ורווח נקי של 120 מיליון שקל
יש הבדלים בין הפריפריה לגוש דן מבחינת העבודה עם רשויות והדיירים?
"ברור שיש הבדלים - בפריפריה גם הדיירים וגם ראשי הרשויות הרבה יותר פתוחים לשיתוף פעולה עם יזמים. זה שונה מהגישה הקשוחה יותר בגוש דן.
"הדיירים היום בוחרים יזם לפי אמון ויכולות מוכחות. לכן אני מקפיד להיות נוכח, להגיע לכנסים, להבין את הצרכים. מי שלא אוהב לעבוד עם אנשים - זה לא התחום בשבילו".
הוא מוסיף, כי "לדעתי, אחת הבעיות המרכזיות במדינת ישראל היא התחבורה. אנחנו מדינה קטנה מאוד, ואם תהיה כאן תשתית תחבורתית אמיתית, כמו רכבת מהירה שתחבר בין הצפון לדרום ותחבורה נגישה, יהיה אפשר לגור בפריפריה ולעבוד במרכז בלי לוותר על איכות חיים.
"בסוף, הרבה יותר נעים לי למכור דירה במחיר של שני מיליון שקל באופקים או בלוד, מאשר דירה ב־8 מיליון בתל אביב. בגוש דן זה כבר כמעט בלתי אפשרי. אבל יש המון מקומות טובים ונגישים שבהם אפשר לקנות דירה במחיר שפוי. חדרה, לדוגמה, היא עיר מצוינת - לא רחוקה מהמרכז, עם תחבורה מתפתחת, ואפשר למצוא בה דירות ארבעה חדרים במחיר ממוצע של כ־2.3 מיליון שקל. לוד ורמלה מציעות איכות חיים גבוהה בשכונות מתחדשות, וגם מחירים נוחים, ואם הולכים עוד קצת דרומה, לאופקים למשל, אפשר למצוא דירות סביב 1.6־1.7 מיליון שקל - כולל הטבות מס משמעותיות.
"השנתיים־שלוש האחרונות לימדו אותנו שחברות שקנו קרקעות יקרות באזור המרכז, עם ריבית גבוהה, מצבן הפיננסי פחות טוב. אאורה בשנים האלה דווקא הגדילה את הפעילות שלה פי שלושה, והיא פחות ממונפת ממה שהייתה לפני שלוש שנים. אגב אנחנו גם לא התביישנו, ועשינו שיתופי פעולה עם חברות ביטוח באקוויטי, ואנחנו מתחלקים איתן ברווח, אבל מקבלים יותר הון עצמי בשביל להשיק 20־30 פרויקטים במקביל".
בפרויקט שלכם בטבריה אתם בונים מגדל עם מאות דירות במחירים גבוהים יחסית לאזור. האם לדעתך האוכלוסייה המקומית אכן מסוגלת לרכוש דירות במתחם כזה?
"אני חושב שבכל רחבי המדינה, עבור מוצר טוב אנשים מוכנים לשלם קצת יותר. לטבריה יש ביקושים לא רק מתוך העיר עצמה, אלא גם מהאזורים שמסביבה. יש שם פוטנציאל ענק. החוכמה היא לא לבנות בפריפריה בניינים כמו אלו שהורגלנו אליהם בעבר, אלא להביא את האיכויות שמאפיינות את אזור המרכז גם לפריפריה. בכל מקום יש אוכלוסייה שמסוגלת לשלם קצת יותר".
"הייעוד שלנו הוא לבנות בארץ", מסביר אטרקצ'י. "בגלל זה אני גם לא בונה בחו"ל. אאורה היא חברה ציונית ואני גם חושב שהשנתיים האחרונות למדו אותנו כמה האזרחים של המדינה ציונים. למרות המלחמה וכל החוויה הקשה שחווינו פה, אנשים רוצים לקנות דירות להם ולילדים שלהם, ורוצים שהילדים יגורו פה, והנכדים יגורו פה. ואין הבעת אמון יותר גדולה מזו. אני מכיר הרבה כאלה שקנו בחו"ל ואני חותם לך שהם יחזרו לפה. אין השקעה במגורים יותר טובה מישראל. אין היום בעולם המערבי כלכלה יותר טובה מישראל.
"בשנתיים האחרונות ישראל התגלתה במלוא יופייה ותפארתה. האזרחים התגייסו וגילו עזרה הדדית לחטופים ולחיילים ולפצועים, ואני חושב שגם חברות עסקיות צריכות להשתתף במאמץ הזה. בגלל זה לקחנו פרויקט פרו בונו במטולה, העיר שנפגעה הכי חזק במלחמה בצפון, שם אנחנו מקימים פרויקט פינוי בינוי ללא מטרות רווח, ואולי נעשה את זה גם במקומות אחרים".
"לצד מגידו הקמנו את אאורה מסחר שגם היא מהווה מוצר משלים לאאורה. למעשה בכל שכונת מגורים שאנחנו בונים יש מרכז מסחרי שכונתי שתומך במגורים".
יש לכם תוכניות להנפיק את אאורה מסחר?
"אני מניח שבשנתיים הקרובות ננפיק את הפעילות שלה, ובינתיים יש לנו כבר 20 פרויקטים תחת חברת המסחר ובעתיד יהיו עוד עשרות. הכנסנו לאחרונה גם חברת ביטוח כהשקעה ואנחנו יוצרים חברה ברמה גבוהה, שבעצם תנהל את זרוע המסחר, ותדאג שהוא יהיה איכותי. אנחנו כבר לא רוצים את המרכזים המסחריים של פעם, שהיה בהם רעש של פריקת סחורה בשש בבוקר שמעיר את כל השכונה. היום הפריקה היא תת־קרקעית. וגם את החנויות לא נמכור לצד ג', כי ברגע שאנחנו שומרים על הניהול אנחנו מבטיחים חנויות איכותיות ואם מישהו לא נשמע להוראות אנחנו יכולים להוציא אותו".
מה עם תחום המשרדים?
"אני חושב ששוק המשרדים בעייתי, כי הוא מאוד תנודתי. הוא מאוד מושפע מתנאי השוק. אם יש פרויקט מגורים גדול ובתוכו יש קצת מסחר ומשרדים, זה בסדר, אבל אני חושב ששוק המגורים הוא הרבה יותר טוב, יציב ומבוקש, והרבה פחות עתיר מימון".
"עם סיום המלחמה והשיפור הניכר במצב הרוח הציבורי, אני חושב ש־2026 תהיה פנטסטית לשוק הנדל"ן", אומר לגלובס יעקב אטרקצ'י, מנכ"ל ובעל השליטה בחברת אאורה ישראל, שהפכה בשנים האחרונות לאחת מחברות הנדל"ן למגורים הגדולות בארץ. "מי שצריך דירה - שיחפש עכשיו או בחודשים הקרובים".
הראיון עמו מתקיים לאחר שנתיים קשות שעברו על שוק הנדל"ן הישראלי - ריבית גבוהה שהכבידה על הביקושים ועל עלויות המימון, קיפאון בהתחלות הבנייה, תלות במבצעי מכר מצד קבלנים ומחסור חריף בכוח אדם בעקבות הפסקת העסקת עובדים פלסטינים.
מאז ההכרזה על התוכנית לשחרור החטופים והפסקת האש מול חמאס, שוק ההון הגיב במהירות - ומניות חברות הנדל"ן, שהיו מהענפים הפחות מבוקשים בתקופת המלחמה, נהנו מעליות חדות.
האם לדעתך הזינוק החד במניות הענף הינו תמחור יתר של המשקיעים או שיש כאן באמת נקודת מפנה שיכולה להקל על הלחצים והאתגרים שהכבידו על הענף בשנתיים האחרונות?
"אני חושב שההייפ במניות הנדל"ן מוצדק. במהלך המלחמה מניות הענף נותרו מאחור לעומת מניות הבנקים והביטוח, אף שב־2024 חווינו שנה חזקה יחסית בשוק הדיור, עם עלייה מסוימת במחירים".
לדבריו, פתיחת 2025 הייתה דווקא מהוססת בשוק הדירות: "2025 התחילה באיטיות, בעיקר בשל רמות ריבית גבוהות שעדיין לא ירדו במידה משמעותית, לצד סנטימנט זהיר בקרב הציבור".
אלא שאטרקצ'י מאמין שהמגמה הזו צפויה להתהפך בקרוב. "מהסיבה הזאת אני גם חושב שהמבצעים והטבות המימון של הקבלנים יתמתנו בעוד שלושה־ארבעה חודשים. ברגע שהביקוש יחזור, המחירים יעלו בהתאם והקבלנים יתנו פחות הנחות".
עד כמה תעלה רמת המחירים?
"אני חושב שב־2026 המחירים יעלו ב־5%־6%, וב־2027 הם יעלו אפילו ביותר. במציאות יש יותר ביקוש מהיצע. מדינת ישראל צריכה כל שנה 60־70 אלף דירות, וזה לא ה'קפסיטי' שבונים פה.
"אפשר לראות את זה בצורה הכי ברורה במספרים של הגרלת 'דירה בהנחה'. למעלה מ־130 אלף נרשמים על כ־7,000 דירות. בעיני, מי שיזכה - זכה בפיס, אבל 95% יישארו בחוץ. זה משמעותי כי המדינה כבר הודיעה שזו ההגרלה האחרונה שתתקיים באזורי הביקוש, וכל מי שלא יזכה לא יוכל להמתין לסבב נוסף, וייאלץ לפנות לשוק החופשי".
עוד הוא מסביר כי בעוד שהשיח הציבורי סביב שוק הנדל"ן בישראל ממשיך להתמקד בתל אביב ובגוש דן, ישנם אזורים נוספים עם פוטנציאל הרבה יותר גבוה. "רוב אזרחי ישראל - במיוחד זוגות צעירים - לא יכולים לקנות דירה במחירים של חמישה או שישה מיליון שקל. הם מחפשים דירות במחיר של בין מיליון וחצי לשלושה מיליון שקל, למגורים - לא להשקעה. זה השוק האמיתי, של אנשים שזקוקים לבית, לא של משקיעים".
לדבריו, מה שקרה בתל אביב ב־2025 לא שיקף את מה שהתרחש בשוק הנדל"ן ביתר חלקי הארץ: "צריך להבין - מה שראינו בתל אביב ב־2025 הוא יוצא דופן, ולא מייצג את שוק הדיור הכללי. בתל אביב השוק נחלש, וזה קרה כי העיר תלויה במידה רבה במשקיעים. המשקיעים תמיד מחפשים אפסייד - פוטנציאל לעליית ערך. וכשהם רואים שבינתיים יש אלטרנטיבות טובות יותר בבורסה, או שהתחזיות לדירות בתל אביב אינן מצביעות על עלייה משמעותית, הם פשוט יוצאים מהשוק".
הריבית: "צריכה לרדת בחצי אחוז. היום"
הסכם הפסקת האש ושחרור החטופים לא רק משנה את המצב הביטחוני - הוא עשוי לזרז גם את המפנה הכלכלי שכולם מחכים לו. אחד התחומים המרכזיים שצפויים להיות מושפעים הוא שוק הנדל"ן, ובמרכזו - הריבית.האם לדעתך בעקבות ההסכם הריבית בישראל תרד מוקדם מהצפוי?
"אם אני הייתי הנגיד, הייתי מכנס מסיבת עיתונאים ומוריד את הריבית היום. בהחלטת הריבית האחרונה הוא עצמו אמר שהסיבה היחידה שהוא לא מוריד את הריבית היא ההנחה שהמלחמה תימשך עד 2026. אז הנה, המלחמה נגמרה, ההסכם נחתם - זו כבר לא תיאוריה, זו מציאות, ולכן אין כבר תירוצים. אם לא נתחיל להוריד ריבית עכשיו - נישאר מאחור מול ארצות הברית ואירופה.
"מעבר לזה, אם הריבית לא תרד - הדולר יתרסק. נגיע מהר מאוד לשלושה שקלים לדולר, וזה רע מאוד ליצואנים ולכלכלת ישראל. כדי למנוע את זה, צריך להוריד את הריבית - ולהתחיל כבר עכשיו בהפחתה של חצי אחוז. השוק כבר מגלם את זה בתשואות האג"ח, גם הממשלתיות וגם הקונצרניות. השוק, כמו תמיד, מבין את המציאות לפני מקבלי ההחלטות".
גם אם בבנק ישראל יבחרו להמתין עוד כמה שבועות - מבחינתו, הכיוון כבר ברור: "ברור לכולנו שהריבית תתחיל לרדת, וזה מצוין לשוק הנדל"ן. ברגע שיש ציפייה לירידת ריבית, זה מאפשר לאנשים לקחת משכנתא גבוהה יותר בלי להכביד על ההחזר החודשי. ובסוף, זה מה שמעניין את רוב משקי הבית - לא כמה הם לוקחים, אלא כמה הם משלמים כל חודש בפועל".
הוא מספר שבחודשים האחרונים ניכרה אווירה של המתנה וזהירות בקרב רוכשי הדירות, בעיקר על רקע המצב הביטחוני והריבית הגבוהה: "ראינו לא מעט ישיבה על הגדר. אנשים שרוצים וצריכים דירה, אבל אומרים: נחכה עוד קצת. עכשיו, כשהמלחמה נגמרה והריבית בדרך למטה - הרבה מהשיקולים שהחזיקו אותם בחוץ כבר לא רלוונטיים".
הפועלים: "אסור להחזיר את הפלסטינים"
אחד הנושאים הבוערים בשוק הבנייה הוא עלויות הביצוע, ובפרט שאלת חזרתם האפשרית של פועלים פלסטינים לאתרי הבנייה.האם אתה סבור שהתלות בעובדים פלסטינים בענף עדיין קריטית?
"כולנו רוצים להוזיל את עלות הבנייה, שבשנתיים־שלוש האחרונות התייקרה בכ־20%. אבל עם כל הרצון הזה, אני חושב שאסור להחזיר את הפועלים הפלסטינים. וגם אם זה נשמע בניגוד לאינטרס שלי - אני עומד מאחורי זה.
"אנחנו כבר שנתיים מסתדרים בלעדיהם. אני חושב שהם פוטנציאל של מחבלים. אנחנו בונים בלב הערים, ליד משפחות וילדים. אסור לנו לקחת את הסיכון הזה. ימים ספורים אחרי השבעה באוקטובר עוד היו פועלים פלסטינים באתרים והציבור פשוט דרש מראשי ערים לסגור את האתרים".
"אני לא מדבר על ערביי ישראל - הם אזרחים לכל דבר", הוא ממהר להבהיר. "אבל בין פלסטיני מעזה לפלסטיני מהגדה - אני לא רואה הבדל. התפוקה שלהם נמוכה בהרבה ביחס לעובדים זרים, והם גם גורמים נזקים. הסתדרנו בלי פלסטינים - וצריך להמשיך ככה.
"צריך להביא עוד 30 או 40 אלף עובדים מהודו, מסין, מסרי לנקה, וברגע שנביא מספיק העלות תרד, ובלי שנצטרך לקחת סיכונים ביטחוניים מיותרים. זה קריטי לא רק למגורים, אלא גם לפרויקטים לאומיים. אנחנו צריכים פה להקים מטרו, להרחיב רכבות, להשקיע בתשתיות".
איזה תפקיד אתה מצפה מהמדינה למלא בהקשר הזה?
"לא צריך סבסוד ולא עזרה מהמדינה - רק שלא תפריע. הדבר היחיד שאנחנו מבקשים זה להפחית את הבירוקרטיה ולקצר את תהליכי הבאת העובדים הזרים".
אטרקצ'י מציין שככל שהיחסים האזוריים משתפרים, המחירים עשויים לרדת גם בתחום חומרי הגלם: "ההסכם עם חמאס יוכל גם לשפר את היחסים עם טורקיה, שגם ככה שימשה מקור לחומרי גלם - אבל דרך נתיבים עוקפים, מה שייקר את העלויות. אם נחזור לייבוא ישיר וייפתחו עוד שווקים בזכות הסכמי שלום - מחירי הסחורות יירדו וזה יתרום להוזלת הבנייה".
המכירות: "מאמין שהעתיד של שוק הנדל"ן נמצא בפריפריה"
לפני שבועות אחדים פרסמתם כי הצלחתם למכור בשלושת הרבעונים של השנה כ־800 דירות. זה נתון די מרשים יחסית לשנתיים המאתגרות בענף הנדל"ן."אנחנו פועלים היום ומוכרים בכ־25 אתרים - ממעלות וטבריה ועד אופקים. אנחנו פונים בעיקר לאנשים שקונים דירה למטרת מגורים, ולא למשקיעים, וזה לדעתי השוק האמיתי והבריא יותר. אני מעריך שהרבעון הרביעי של השנה יהיה אף חזק יותר במכירות שלנו.
"אני מאמין שהעתיד של שוק הנדל"ן נמצא בפריפריה, שם הקונים מתכננים לגור בדירה ולא להשקיע בה. לעומת זאת, בתל אביב, רוב הרוכשים הם משקיעים, והצפת השוק הובילה לירידת ביקושים ומחירים. בדרום ובצפון יש גם הטבות מס.
"אנחנו מוכרים בממוצע כ־1,000 דירות בשנה וב־2027 אני מעריך שנמכור אפילו 2,000 דירות בשנה. המגוון הגיאוגרפי מאפשר לנו לפנות לקהלים שונים ולהציע מוצרים מותאמים".
אאורה השקעות
שווי שוק: 6.77 מיליארד שקל
פעילות: החברה פעילה בכ־60 רשויות מקומיות.
מספר הדירות שבתכנון וביצוע החברה עומד כיום על 78 אלף
נתונים: במחצית הראשונה של 2025 רשמה הכנסות של 719 מיליון שקל
ורווח נקי של 120 מיליון שקל
יש הבדלים בין הפריפריה לגוש דן מבחינת העבודה עם רשויות והדיירים?
"ברור שיש הבדלים - בפריפריה גם הדיירים וגם ראשי הרשויות הרבה יותר פתוחים לשיתוף פעולה עם יזמים. זה שונה מהגישה הקשוחה יותר בגוש דן.
"הדיירים היום בוחרים יזם לפי אמון ויכולות מוכחות. לכן אני מקפיד להיות נוכח, להגיע לכנסים, להבין את הצרכים. מי שלא אוהב לעבוד עם אנשים - זה לא התחום בשבילו".
הוא מוסיף, כי "לדעתי, אחת הבעיות המרכזיות במדינת ישראל היא התחבורה. אנחנו מדינה קטנה מאוד, ואם תהיה כאן תשתית תחבורתית אמיתית, כמו רכבת מהירה שתחבר בין הצפון לדרום ותחבורה נגישה, יהיה אפשר לגור בפריפריה ולעבוד במרכז בלי לוותר על איכות חיים.
"בסוף, הרבה יותר נעים לי למכור דירה במחיר של שני מיליון שקל באופקים או בלוד, מאשר דירה ב־8 מיליון בתל אביב. בגוש דן זה כבר כמעט בלתי אפשרי. אבל יש המון מקומות טובים ונגישים שבהם אפשר לקנות דירה במחיר שפוי. חדרה, לדוגמה, היא עיר מצוינת - לא רחוקה מהמרכז, עם תחבורה מתפתחת, ואפשר למצוא בה דירות ארבעה חדרים במחיר ממוצע של כ־2.3 מיליון שקל. לוד ורמלה מציעות איכות חיים גבוהה בשכונות מתחדשות, וגם מחירים נוחים, ואם הולכים עוד קצת דרומה, לאופקים למשל, אפשר למצוא דירות סביב 1.6־1.7 מיליון שקל - כולל הטבות מס משמעותיות.
"השנתיים־שלוש האחרונות לימדו אותנו שחברות שקנו קרקעות יקרות באזור המרכז, עם ריבית גבוהה, מצבן הפיננסי פחות טוב. אאורה בשנים האלה דווקא הגדילה את הפעילות שלה פי שלושה, והיא פחות ממונפת ממה שהייתה לפני שלוש שנים. אגב אנחנו גם לא התביישנו, ועשינו שיתופי פעולה עם חברות ביטוח באקוויטי, ואנחנו מתחלקים איתן ברווח, אבל מקבלים יותר הון עצמי בשביל להשיק 20־30 פרויקטים במקביל".
בפרויקט שלכם בטבריה אתם בונים מגדל עם מאות דירות במחירים גבוהים יחסית לאזור. האם לדעתך האוכלוסייה המקומית אכן מסוגלת לרכוש דירות במתחם כזה?
"אני חושב שבכל רחבי המדינה, עבור מוצר טוב אנשים מוכנים לשלם קצת יותר. לטבריה יש ביקושים לא רק מתוך העיר עצמה, אלא גם מהאזורים שמסביבה. יש שם פוטנציאל ענק. החוכמה היא לא לבנות בפריפריה בניינים כמו אלו שהורגלנו אליהם בעבר, אלא להביא את האיכויות שמאפיינות את אזור המרכז גם לפריפריה. בכל מקום יש אוכלוסייה שמסוגלת לשלם קצת יותר".
"הייעוד שלנו הוא לבנות בארץ", מסביר אטרקצ'י. "בגלל זה אני גם לא בונה בחו"ל. אאורה היא חברה ציונית ואני גם חושב שהשנתיים האחרונות למדו אותנו כמה האזרחים של המדינה ציונים. למרות המלחמה וכל החוויה הקשה שחווינו פה, אנשים רוצים לקנות דירות להם ולילדים שלהם, ורוצים שהילדים יגורו פה, והנכדים יגורו פה. ואין הבעת אמון יותר גדולה מזו. אני מכיר הרבה כאלה שקנו בחו"ל ואני חותם לך שהם יחזרו לפה. אין השקעה במגורים יותר טובה מישראל. אין היום בעולם המערבי כלכלה יותר טובה מישראל.
"בשנתיים האחרונות ישראל התגלתה במלוא יופייה ותפארתה. האזרחים התגייסו וגילו עזרה הדדית לחטופים ולחיילים ולפצועים, ואני חושב שגם חברות עסקיות צריכות להשתתף במאמץ הזה. בגלל זה לקחנו פרויקט פרו בונו במטולה, העיר שנפגעה הכי חזק במלחמה בצפון, שם אנחנו מקימים פרויקט פינוי בינוי ללא מטרות רווח, ואולי נעשה את זה גם במקומות אחרים".
פעילות המסחר: "הנפקה בשנתיים־שלוש הקרובות"
לצד חברת אאורה, תחת הקבוצה ישנן חברות נוספות, אחת מהן היא אאורה מסחר והשנייה היא מגידו, שבשנה שעברה רכשה אאורה כ־77% מהון המניות שלה. לדברי אטרקצ'י, "מגידו היא חברת ביצוע מצוינת והיא מהווה שחקן משמעותי בכל הבנייה בפריפריה. חשוב שיש לנו זרוע ביצועית בתוך הבית, ואני חייב להודות שלא חשבתי ככה לפי השבעה באוקטובר. מגידו לא מבצעת עבור אחרים אלא רק עבור עצמה ועבור אאורה."לצד מגידו הקמנו את אאורה מסחר שגם היא מהווה מוצר משלים לאאורה. למעשה בכל שכונת מגורים שאנחנו בונים יש מרכז מסחרי שכונתי שתומך במגורים".
יש לכם תוכניות להנפיק את אאורה מסחר?
"אני מניח שבשנתיים הקרובות ננפיק את הפעילות שלה, ובינתיים יש לנו כבר 20 פרויקטים תחת חברת המסחר ובעתיד יהיו עוד עשרות. הכנסנו לאחרונה גם חברת ביטוח כהשקעה ואנחנו יוצרים חברה ברמה גבוהה, שבעצם תנהל את זרוע המסחר, ותדאג שהוא יהיה איכותי. אנחנו כבר לא רוצים את המרכזים המסחריים של פעם, שהיה בהם רעש של פריקת סחורה בשש בבוקר שמעיר את כל השכונה. היום הפריקה היא תת־קרקעית. וגם את החנויות לא נמכור לצד ג', כי ברגע שאנחנו שומרים על הניהול אנחנו מבטיחים חנויות איכותיות ואם מישהו לא נשמע להוראות אנחנו יכולים להוציא אותו".
מה עם תחום המשרדים?
"אני חושב ששוק המשרדים בעייתי, כי הוא מאוד תנודתי. הוא מאוד מושפע מתנאי השוק. אם יש פרויקט מגורים גדול ובתוכו יש קצת מסחר ומשרדים, זה בסדר, אבל אני חושב ששוק המגורים הוא הרבה יותר טוב, יציב ומבוקש, והרבה פחות עתיר מימון".
- הוסף לסימניות
- #11,258
שני מגדלים בת"א ובטבריה מוכיחים עד כמה שוק הדיור שלנו מתנהל באפילה
דוח מבקר המדינה שפורסם השבוע הוכיח עד כמה מסד הנתונים עליו מתבססת הלמ"ס בתחום הדיור מלא חורים • כשמולו ישנם בעיקר גורמים שמדברים מפוזיציה - קבלנים, שמאים, עו"ד - הבעייתיות של "הנתונים הרשמיים" מתסכלת
ברחוב דרויאנוב 5 בלב תל אביב עומד כבר 50 שנה מגדל משרדים. מאז 1998 דווחו לרשות המסים 96 עסקאות של מכירה וקנייה במגדל הוותיק - עם 21 שנים שונות שצוינו בדיווחים הרבים בנוגע לגיל הבניין (השנה שבה קיבל טופס 4). 90 שנות פער בין השנים המדווחות, החל מ-1900 ועד לשנת 1990. למרות החובה בחוק למסור דיווחי אמת, רק ב-6 מתוך אותן 96 עסקאות דיווחו הצדדים על השנה האמיתית להקמת המגדל - 1975.
זו דוגמה קטנה, אפילו זניחה, שהופיעה השבוע במסגרת דוח מבקר המדינה, בפרק שעסק ב"תשתית המידע על נדל"ן בישראל". המגדל עצמו לא מעניין, אלא העובדה שזו מהימנות הנתונים במאגרי המדינה הרשמיים. בסך הכול, נכתב בדוח, קיימות לפחות 53,936 עסקאות בבתים משותפים שבהן שנת הבנייה שנרשמה בקובץ רשות המיסים שגויה או לא ידועה.
ואלה לא רק שקרים בנוגע לגיל הבניין, שכמובן עלולים לייצר הטיות בניתוח המחיר ההוגן ואפילו בשבח הריאלי שנוצר למוכר. עוד דוגמה: ברחוב אחד העם 46 בטבריה נמצא מגדל דירות, בו נעשו במרוצת השנים 96 עסקאות. בשלט המואר שעל הבניין כתוב שהוא יושב ברחוב אחד העם 46. אבל בטאבו, לשכת רישום המקרקעין שבמשרד המשפטים, מתברר כי הוא רשום בכלל באחד העם 19. ואולי זו הסיבה שב-34 עסקאות קנייה ומכירה במגדל, יותר משליש, כלל לא צוינה כתובת הדירה. בדיווחים אחרים הופיעו הכתובות הבאות: אחד העם 0, 1, 7, 12, 14, 15, 17, 19, 46, 60, 63 ואפילו 9999. כל מספר זוכה. קוריוז? לפי בדיקת המבקר, קיימות 55,590 עסקאות בבתים משותפים שבהן כלל לא הוזנה כתובת.
מי שמצוי בעולם הנדל"ן, ואפילו מי שרק קורא דברים שאני כותב כאן הרבה מאוד שנים, כבר מכיר את הבעייתיות ואת חוסר המידע בענף הנדל"ן. ואף על פי כן, היקף הטעויות והשקרים, כפי שהוצגו השבוע בדוח המבקר, מהממים ומדכאים.
פער מבהיל
השבוע, ב־20 באוקטובר, חל "יום הסטטיסטיקה הבינלאומי". אולי בגלל שאנשי הסטטיסטיקה והסקרים יודעים טוב מכולם עד כמה הימים הבינלאומיים הללו הפכו לטרחניים (רק באוקטובר למשל הוכרזו באו"ם יותר מעשרה ימים כאלו), לפחות יום הסטטיסטיקאים מצוין רק אחת לחמש שנים. והשבוע, ב"איגרת" המיוחדת שהוציא לכבוד האירוע, כתב פרופ' ירון פלוס, הסטטיסטיקן הלאומי, כי "מהימנות הנתונים ואיכות המידע הם גורמים חשובים ומשפיעים על איכות המדיניות הננקטת ועל איכות חייהם של התושבים".
פלוס כמובן לגמרי צודק. הבעיה היא, שכדי לספר לנו בכל חודש מה קרה למחירי הדירות (בדיווח האחרון נכתב למשל שהם ירדו ב־0.6% באוגוסט והשלימו ירידה חודשית שישית ברציפות), אותה למ"ס מוזנת מנתוני רשות המיסים, מאותם דיווחים של מוכרים וקונים. זאת, להבדיל אגב מהמדדים בנוגע למחירים בשוק השכירות, שנשענים רק על סקרים (מי שמשכיר דירה לא חייב לרוץ לספר על כך למדינה).
ומאחר ושום דירה לא דומה לאחרת, הלמ"ס מבצעת תיקון איכותי לנתונים ולמחירים, בנוסחה מורכבת וארוכה הכוללת שקלול של נתונים כמו מספר חדרים, שטח דירה, גיל ואפילו אם יש או אין בה ממ"ד (קטגוריה שנכנסה לנוסחה במרץ 2024).
רק שבפועל, דוח מבקר המדינה הוכיח עד כמה מסד הנתונים עליו מתבססת הלמ"ס, לפחות בתחום הדיור, מחורר. וכשממול הגורמים שמכירים את השטח ידברו תמיד מהפוזיציה (קבלנים, שמאים, עו"ד וכדומה), העובדה ש"הנתונים הרשמיים" כל כך בעייתיים מתסכלת פי כמה. ידענו שזה קיים, אבל הנפח מבהיל.
בניינים עם אפס קומות
עד כמה מבהיל? לפי המבקר, קיימות 452,678 עסקאות בבתים משותפים שבהן מספר הקומות בבניין בדיווחים הוא אפס ("ולמעשה שגוי"). מדובר ב-35% מהעסקאות המדווחות לבתים משותפים. בנוסף, קיימות 578,561 עסקאות בבתים משותפים שבהן מספר הדירות בבניין בדיווחים הוא אפס. 45% מהעסקאות המדווחות בבתים משותפים.
בעוד 80,556 עסקאות, שבהן נמכרה דירה שכבר נמכרה בעבר, נמצא הפרש של לפחות 20 מ"ר בשטח הדירה בדיווחים השונים. גם בניכוי בניינים שאולי עברו מתיחה בעקבות התחדשות עירונית, עדיין נותרו 47,414 עסקאות כאלו.
ובסופו של יום, כשמדינת ישראל מנסה למדוד את מחירי הדירות, החוליה הראשונה בשרשרת הנדרשת לטיפול במשבר הדיור כאן, היא עושה זאת בעיניים עצומות. כמעט בלתי אפשרי לבנות מדיניות דיור כשיסודות הנתונים עצמם עומדים על חול.
גלובס
זו דוגמה קטנה, אפילו זניחה, שהופיעה השבוע במסגרת דוח מבקר המדינה, בפרק שעסק ב"תשתית המידע על נדל"ן בישראל". המגדל עצמו לא מעניין, אלא העובדה שזו מהימנות הנתונים במאגרי המדינה הרשמיים. בסך הכול, נכתב בדוח, קיימות לפחות 53,936 עסקאות בבתים משותפים שבהן שנת הבנייה שנרשמה בקובץ רשות המיסים שגויה או לא ידועה.
ואלה לא רק שקרים בנוגע לגיל הבניין, שכמובן עלולים לייצר הטיות בניתוח המחיר ההוגן ואפילו בשבח הריאלי שנוצר למוכר. עוד דוגמה: ברחוב אחד העם 46 בטבריה נמצא מגדל דירות, בו נעשו במרוצת השנים 96 עסקאות. בשלט המואר שעל הבניין כתוב שהוא יושב ברחוב אחד העם 46. אבל בטאבו, לשכת רישום המקרקעין שבמשרד המשפטים, מתברר כי הוא רשום בכלל באחד העם 19. ואולי זו הסיבה שב-34 עסקאות קנייה ומכירה במגדל, יותר משליש, כלל לא צוינה כתובת הדירה. בדיווחים אחרים הופיעו הכתובות הבאות: אחד העם 0, 1, 7, 12, 14, 15, 17, 19, 46, 60, 63 ואפילו 9999. כל מספר זוכה. קוריוז? לפי בדיקת המבקר, קיימות 55,590 עסקאות בבתים משותפים שבהן כלל לא הוזנה כתובת.
מי שמצוי בעולם הנדל"ן, ואפילו מי שרק קורא דברים שאני כותב כאן הרבה מאוד שנים, כבר מכיר את הבעייתיות ואת חוסר המידע בענף הנדל"ן. ואף על פי כן, היקף הטעויות והשקרים, כפי שהוצגו השבוע בדוח המבקר, מהממים ומדכאים.
פער מבהיל
השבוע, ב־20 באוקטובר, חל "יום הסטטיסטיקה הבינלאומי". אולי בגלל שאנשי הסטטיסטיקה והסקרים יודעים טוב מכולם עד כמה הימים הבינלאומיים הללו הפכו לטרחניים (רק באוקטובר למשל הוכרזו באו"ם יותר מעשרה ימים כאלו), לפחות יום הסטטיסטיקאים מצוין רק אחת לחמש שנים. והשבוע, ב"איגרת" המיוחדת שהוציא לכבוד האירוע, כתב פרופ' ירון פלוס, הסטטיסטיקן הלאומי, כי "מהימנות הנתונים ואיכות המידע הם גורמים חשובים ומשפיעים על איכות המדיניות הננקטת ועל איכות חייהם של התושבים".
פלוס כמובן לגמרי צודק. הבעיה היא, שכדי לספר לנו בכל חודש מה קרה למחירי הדירות (בדיווח האחרון נכתב למשל שהם ירדו ב־0.6% באוגוסט והשלימו ירידה חודשית שישית ברציפות), אותה למ"ס מוזנת מנתוני רשות המיסים, מאותם דיווחים של מוכרים וקונים. זאת, להבדיל אגב מהמדדים בנוגע למחירים בשוק השכירות, שנשענים רק על סקרים (מי שמשכיר דירה לא חייב לרוץ לספר על כך למדינה).
ומאחר ושום דירה לא דומה לאחרת, הלמ"ס מבצעת תיקון איכותי לנתונים ולמחירים, בנוסחה מורכבת וארוכה הכוללת שקלול של נתונים כמו מספר חדרים, שטח דירה, גיל ואפילו אם יש או אין בה ממ"ד (קטגוריה שנכנסה לנוסחה במרץ 2024).
רק שבפועל, דוח מבקר המדינה הוכיח עד כמה מסד הנתונים עליו מתבססת הלמ"ס, לפחות בתחום הדיור, מחורר. וכשממול הגורמים שמכירים את השטח ידברו תמיד מהפוזיציה (קבלנים, שמאים, עו"ד וכדומה), העובדה ש"הנתונים הרשמיים" כל כך בעייתיים מתסכלת פי כמה. ידענו שזה קיים, אבל הנפח מבהיל.
בניינים עם אפס קומות
עד כמה מבהיל? לפי המבקר, קיימות 452,678 עסקאות בבתים משותפים שבהן מספר הקומות בבניין בדיווחים הוא אפס ("ולמעשה שגוי"). מדובר ב-35% מהעסקאות המדווחות לבתים משותפים. בנוסף, קיימות 578,561 עסקאות בבתים משותפים שבהן מספר הדירות בבניין בדיווחים הוא אפס. 45% מהעסקאות המדווחות בבתים משותפים.
בעוד 80,556 עסקאות, שבהן נמכרה דירה שכבר נמכרה בעבר, נמצא הפרש של לפחות 20 מ"ר בשטח הדירה בדיווחים השונים. גם בניכוי בניינים שאולי עברו מתיחה בעקבות התחדשות עירונית, עדיין נותרו 47,414 עסקאות כאלו.
ובסופו של יום, כשמדינת ישראל מנסה למדוד את מחירי הדירות, החוליה הראשונה בשרשרת הנדרשת לטיפול במשבר הדיור כאן, היא עושה זאת בעיניים עצומות. כמעט בלתי אפשרי לבנות מדיניות דיור כשיסודות הנתונים עצמם עומדים על חול.
גלובס
- הוסף לסימניות
- #11,260
מצחיק אותי אלו שכותבים ש130000 נרשמי מחיר למשתכן הם הראיה שיש יותר ביקוש מהיצע
ולכן ברגע שהריבית קצת תרד וההגרלות יסתיימו הם יסתערו על השוק
זו בדיוק הראיה ההפוכה
קודם כל הם חיים בדירה זאת אומרת שיש 130K דירות להשכרה שאם הם יקנו הדירות יתפנו מה זה יעשה לשוק??
אבל עכשיו ברצינות יש לכה"פ 5 מליון איש שרוצים וילה במרכז הארץ ואין להם אפשרות האם נקרא לזה ביקוש לוילות?
רוב הנרשמים הם אנשים שאין להם שום יכולת לקנות דירה אפי' בסיסית
ולכן הם מתגלגלים מהגרלה להגרלה עד שהם מתיאשים והולכים לפריפריה או שממשיכים בשכירות
אם לא תהיה ירידת מחיר רצינית רובם ימשיכו לסחוב
אגב כפי שכבר הוכחתי יש פער של 15-20K עודף בניה בשנה וכבר עכשיו יש 83000 דירות לא מכורות
תוך 4 שנים גם להם יהיו מספיק דירות לכוווווולם
ולכן ברגע שהריבית קצת תרד וההגרלות יסתיימו הם יסתערו על השוק
זו בדיוק הראיה ההפוכה
קודם כל הם חיים בדירה זאת אומרת שיש 130K דירות להשכרה שאם הם יקנו הדירות יתפנו מה זה יעשה לשוק??
אבל עכשיו ברצינות יש לכה"פ 5 מליון איש שרוצים וילה במרכז הארץ ואין להם אפשרות האם נקרא לזה ביקוש לוילות?
רוב הנרשמים הם אנשים שאין להם שום יכולת לקנות דירה אפי' בסיסית
ולכן הם מתגלגלים מהגרלה להגרלה עד שהם מתיאשים והולכים לפריפריה או שממשיכים בשכירות
אם לא תהיה ירידת מחיר רצינית רובם ימשיכו לסחוב
אגב כפי שכבר הוכחתי יש פער של 15-20K עודף בניה בשנה וכבר עכשיו יש 83000 דירות לא מכורות
תוך 4 שנים גם להם יהיו מספיק דירות לכוווווולם
פרוגבוט
תוכן שיווקי
החלפת המידע בפרום הינה בין משקיעים חובבנים, ואינה מהווה תחליף ליעוץ מקצועי.
