מחירי השכירות בב"ב עלו או ירדו בשנתיים האחרונות?

  • הוסף לסימניות
  • #1
האם ידוע לכם?
אם כן, בכמה אחוזים?
ואם לא, היכן/איך אפשר לברר זאת?
תודה.
(אשמח למידע, אפי' מניסיון אישי).
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
אני משתף את המעוניינים,
מישהו ענה לי במייל:
ודאי שהמחירים עלו,
אנחנו שכרנו יח"ד 35 מר' ב2300 ש"ח
ואלה שבאו אחרינו שילמו 2600 ש"ח
על אותה יח"ד, בהפרש של שנה וחצי.

תודה להנ"ל.
אשמח לשמוע מעוד,
כי לי ידוע על מישהו שהשכיר לפני 3 שנים יח"ד ב2300 ולפני כחצי שנה ניסה להעלות את המחיר ולא מצא שוכרים, עד שבסוף השכיר ב"פחות".
מעניין לשמוע מעוד,
תודה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
וסתם לידיעתכם בדקתי ביד 2 וראיתי על שאר הערים שאינו ברור כלל עליית מחירי השכירות, ברוב המקומות נשאר אותו דבר (אם לא עלה בכמה שקלים), ובחלק מהמקומות אפי' ירד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
לא נראה לי שיד2 משקף את המציאות באזורי ביקוש חרדיים.

אם כבר אפשר לבדוק לפי ישא ברכה/ דירומט וכדו'
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
המחירים בבני ברק עלו מאד מאד!
בדיוק לא מזמן חפשנו דירה חדשה לשכירות, ולא מצאנו אפילו אחת שפויה במחיר שפוי.
הדירה בה אני גרה היום היא דירת ארבעה חדרים במרכז.
כאשר חתמנו חוזה לפני שבע שנים, השכירות החודשית עמדה על 2,800 שקלים.
לפני שלוש או ארבע שנים מחיר השכירות החודשית זינק ל-4,000 שקלים.
ולא מזמן, כאשר היה צורך לחדש את החוזה, בעל הבית ביקש להעלות את הסכום ל-4,500 שקלים.
הלכנו לברר מה מקובל באיזור ובכלל בעיר. נרשמנו לכל מקורות המידע: 'ישא ברכה', 'מגורים' ועוד.
והתברר שאכן המצב עגום. אם לפני שנתיים, התחשיב היה בערך 1,000 שקל לחדר, כיום הוא עומד על 1,200-1,500 שקל לחדר.
ליחידות דיור יש את התחשיב שלהן.
בסופו של דבר, בעל הבית הסכים להתפשר, בזכות הוותק ושביעות הרצון שלו מאתנו, אבל המחירים באמת גבוהים הרבה יותר ממה שהם היו בשנים קודמות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
נכתב ע"י dvory;1309703:
המחירים בבני ברק עלו מאד מאד!
בדיוק לא מזמן חפשנו דירה חדשה לשכירות, ולא מצאנו אפילו אחת שפויה במחיר שפוי.
הדירה בה אני גרה היום היא דירת ארבעה חדרים במרכז.
כאשר חתמנו חוזה לפני שבע שנים, השכירות החודשית עמדה על 2,800 שקלים.
לפני שלוש או ארבע שנים מחיר השכירות החודשית זינק ל-4,000 שקלים.
ולא מזמן, כאשר היה צורך לחדש את החוזה, בעל הבית ביקש להעלות את הסכום ל-4,500 שקלים.
הלכנו לברר מה מקובל באיזור ובכלל בעיר. נרשמנו לכל מקורות המידע: 'ישא ברכה', 'מגורים' ועוד.
והתברר שאכן המצב עגום. אם לפני שנתיים, התחשיב היה בערך 1,000 שקל לחדר, כיום הוא עומד על 1,200-1,500 שקל לחדר.
ליחידות דיור יש את התחשיב שלהן.
בסופו של דבר, בעל הבית הסכים להתפשר, בזכות הוותק ושביעות הרצון שלו מאתנו, אבל המחירים באמת גבוהים הרבה יותר ממה שהם היו בשנים קודמות.


כנ"ל
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

שלום לכולם,
אני מתלבטת לגבי רכישת דירה שנייה וישמח לשמוע דעות ועצות.


יש לי הון עצמי של כ־500 אלף ש"ח.
ממה שהבנתי, בשנתיים האחרונות המחירים לא ממש עלו — ואולי אפילו ירדו — ולכן אני מנסה להבין מהי הבחירה הנכונה עבורי.


בגלל מס רכישה על דירה שנייה, רכישת דירת יד שנייה פחות רלוונטית עבורי: המס "אוכל" חלק גדול מההון, ובפועל זה מקטין לי משמעותית את האפשרויות.


חשבתי ללכת על דירה "על הנייר" בתנאי תשלום של 20/80, במחיר טוב. הרעיון הוא שעד למועד התשלום העיקרי אוכל או למכור את הדירה הקיימת או למכור את הדירה החדשה.
אבל יש לי התלבטות — התחושה שלי היא שמחירי הדירות על הנייר היום גבוהים מאוד ביחס לדירות יד שנייה, אולי כי היזמים צופים עליות מחירים?


בנוסף, אני כמעט ולא מוצאת פרויקטים שמתאימים לחיפוש שלי.


ועוד שאלה: במידה ויש פרויקט שמציע תנאי 20/80, פטור מהצמדה למדד והסבת ערבויות — כמה באמת זה משמעותי ושווה מבחינת העלות הכוללת? האם זה משהו שיכול להיות שיקול מכריע בהחלטה? (מדובר בקנייה ישירות מהחברה, לא דרך מתווכים).


אשמח לשמוע מחשבות מניסיון של אחרים.
תודה רבה!
רקע: בשנתיים האחרונות השתנתה המציאות מחירי הדירות הרקיעו שחקים ואיתם עלו מחירי השכירות והריבית עלתה
פעם כל זוג ליטאי היה קונה דירה לפני החתונה היום זה לא כך כולם גרים בשכירות בשנים הראשונות
לא תמיד לעבור לפריפריה זה הפתרון (תעסוקה ומשפחה קהילה וכדו') וגם אם כן זה לוקח כמה שנים וגם שבשנים הקרובות הפריפריה מתפתתחת מאוד ויהיה קל לעבור אליה בעוד מס' שנים

אבל השינוי הגדול זה שפעם היה שווה לקנות דירה כי המשכנתא הייתה אחוז בודד והשכירות כ-3 % (באחוזים השכירות לא עלתה ואפי' ירדה)
היום לא שווה לקנות דירה מיד כי צריך לקחת משכנתא מטורפת בריבית גבוהה והחזרים חונקים ובעיקר שהשכירות פחות מהמשכנתא (שכירות 3% מקסי' וריבית משכנתא 5%- לשנה)

ולא רק הזוג הצעיר צריך לקחת משכנתא אלא גם הורי הכלה בדר"כ צריכים לקחת משכנתא על הנדוניא מה שבדר"כ אין להם את הכסף ואפי' להחזיר משכנתא בהחזר חודשי אין להם והדברים ידועים ואכמ"ל
והזוג הצעיר קורס ולוקח משכנתאות שלא יכול לעמוד בהם כשהיה לו הרבה ילדים וגם ההורים קורסים

לכן חשבתי שאולי כדאי לעבור לשכירות ויש בזה כמה רווחים וכמשנ"ת

רק אחד מהמניעים הגדולים זה שהזוג הצעיר משלם שכירות בלי לקבל שום תמורה ורווח כנגד הנדוניא שמובטחת לו כך שההורים הם בעיקר מרווחים ולא הזוג שברוב הפעמים מצבו גרוע מההורים ובעיקר הוא צעיר ולכן אפי' שעדיף שכירות הרבה מעדיפים בגלל זה לקנות דירה בפריפריה ולשכור ולהשכיר או בטאבו משותף שסכנותיו מרובות ואכמ"ל

לכן חשבתי שהפתרון זה להקל את השכירות מעל הזוג הצעיר ולהשתתף איתם עד שיקנו דירה כמה שנים וההורים מרווחים מזה כי רק הריבית שהם ישלמו על המשכנתא זה יותר מהשכירות (באחוזים מכל מחיר הדירה ולא רק מהנדוניא אבל גם שכירות הם ישלמו רק חלק) ויותר מזה מרוויחים את ההחזר החודשי שאין להם לשלם ומספיק שההורים ישתתפו רק את הריבית של הנדוניא שהיו משלמים לבנק ואפי' פחות מחצי מהשכירות

ויכולים לסכם את זה בתנאים שישתתפו מהשנה השניה בסכום מסוים עד שיקנו דירה או 5 שנים או עד שיתבססו וכפי המצב של הזוג וההורים וכפי ראות עיניהם

(ואם יכולים ללות מגמ"ח (המרכזי וכדו') שההורים ישימו את הכסף בקרן כספית בבנק שזה הכי בטוח בעולם וזמים מיד ותשואה של 4% בשנה שזה יותר משכירות -וצריך שאל"ח אם מותר )

וגם לכלל זה יעזור כי אם הציבור לא יהיה להוט קנות דירה בכל מחיר -המחירים ירדו וידוע שהיום שהשוק בקיפאון ובירידה וכל מה שצריך בשביל להמשיך לרדת זה לא להעיר את השוק מחדש בביקושים (והשוק היה יורד הרבה יותר וגם בריכוזים החרדים אם לא המשקיעים והלחוצים לקנות בכל מחיר ומרבית המשקיעים (ןהמפסידים) כיום זה בציבור החרדי כידוע)

רווח נוסף זה המחיר למשתכן שבכל מקום שתזכו (גם בפריפריה) זה רווח של חצי מליון (ושוב גםשם מטעים אותנו שבינתיים השכירות לפח זה היה נכון שהריבית הייתה נמוכה ולא היום שהריבית יותר משכירות)

ופרסמו בחצרות-סוכות בשם הגרמ"ה הירש שהיום עדיף לשכור
בימים האחרונים התפתח פה דיון על איך מצליחים להשתחל פנימה - וכותבים לעיתונות הנחשבת.
התחלתי לכתוב תשובה, איכשהו העניינים יצאו מפרופורציה וזה התארך נורא.


אז איך מכניסים רגל לעיתונות?
מצטערת לאכזב: אף פעם לא ניסיתי.
ועל כן, כל מה שייכתב כאן הוא לא יותר מניסיון לזקק מחשבות ותובנות שעלו לי.
(זה מרגיש כמו דיבורים באוויר? גם לי. לא נורא😊)

אבל, קל להקביל בין להכניס רגל לעיתונות, לבין להכניס מוצר חדש לשוק.
ומשפט המפתח במשחק: אסור להידחף בכח.

להלן החוקים הידועים לי:

חוק מספר 1: תתייאשו. עכשיו.
עצה גרועה, אני יודעת. אבל חיונית.
הייאוש הוא השלב הראשון במסלול הזה. אין דרך לעקוף אותו.
דמיינו טור אינסופי של חובבי כתיבה שחולמים כבר שנים לכתוב בעיתון.
עכשיו דמיינו את עורכת העיתון המותשת שמתמודדת יומיום עם הצפה של פניות
מכותבים אנונימיים שמתדפקים על התיבה שלה שוב ושוב.

מה הסיכוי שהמייל שלכם יגרום לה לעצור?
נמוך. מאוד נמוך.
אז כן, תתייאשו. עכשיו אפשר להתחיל.


חוק מספר 2: עם יד על הלב, הכתיבה שלכם מספיק טובה?
(האמת? זה היה אמור להיות החוק הראשון, אבל בלי ייאוש קטן קודם אי אפשר להבין כמה זה חשוב)

אם אתם רוצים לכתוב בעיתון- תכתבו טוב.
כתיבה מרתקת שמביאה קול אישי, נקודת מבט שלא נכתבה עדיין.
זאת לא יכולה להיות כתיבה חובבנית, או בשיטת ה-סמוך על כישרון. זאת צריכה להיות כתיבה מלוטשת. חכמה.
איך תדעו אם אתם שם? פשוט: תבדקו את עצמכם.
אתם בפרוג, אז כבר קל לכם -
לייקים זה כלי המדידה הראשון, הפשוט והמעצבן לדעת האם הכתיבה שלכם עובדת.
ברשת חברתית אין רחמים. אם הועלה פוסט לא מוצלח, לא יווצר עניין סביב התוכן.
זה כמובן לא נורא אם השיתוף הוא לחוויה, זה כן בעייתי אם רוצים להתקדם לכתיבה בעיתון.
לא עובד? תלמדו. תשדרגו. תקראו הרבה. תכתבו הרבה. תחפשו דרכים איך לשפר את הכתיבה שלכם.


חוק מספר 3: קורות החיים שלכם משכנעים?
אם שלחתם קורות חיים מתישהו, אתם בטח זוכרים את סוגיית הניסיון התעסוקתי.
זאת פסקה חשובה ומשפיעה. כל מילה בה מקבלת משקל מיוחד. כל עבודת עבר מתועדת בקפידה.
אני חושבת ששליחת טקסט לעורכת בלי היסטוריה של פרסומים קודמים-
זה כמו לשלוח קורות חיים בלי ניסיון תעסוקתי. נחמד, אבל לא משכנע.

אממה?
אין לכם היסטוריה של פרסומים קודמים, כי לא פרסמתם אף פעם טור בבתוך המשפחה,
כי אין לכם נסיון תעסוקתי, כי לא פרסמתם, כי אין לכם -

והנה נתקלנו בפרדוקס הביצה והתרנגולת, רק שהפעם, הפתרון פשוט מתמיד:
לפני שאתם רצים לכתוב בעיתון נחשב, תתחילו לפרסם את החומרים שלכם במקומות יותר זמינים.
חפשו אתרי תוכן חרדיים (כמו: הפסקת קפה, שבי רגע, בין הזמנים) יש הרבה!
אלו אתרי תוכן שצריכים להעלות חומרים באופן יומיומי או שבועי.
הם רעבים לחומר איכותי, ואתם רעבים לחשיפה. זאת יכולה עסקה מצוינת!
ומנסיון אישי - קל להיכנס שם לעניינים.
זה אולי בחינם, וזה קצת קצת פוגע באגו שלנו ככותבים, אבל זאת אחלה דרך להתחיל.
בהמשך, כשתשלחו מייל לעורכת עם כמה לינקים לטורים שלכם שפורסמו וקיבלו תגובות,
אתם כבר לא תהיו סתם כותבים אנונימיים מהשורה.
יש לכם נסיון מהשטח וצברתם קוראים אוהדים. אתם תעניינו את העורכת המותשת בהרבה.


חוק מספר 4: תכירו אנשי מפתח. אמיתיים.

דמיינו לעצמכם את מיה קינן שולחת מייל לעורכת של לבית:
תקשיבי, יש לי תלמידה מוכשרת במיוחד וכדאי שתקראי אותה”.
פנטסטי, נכון?
אתם בטח אומרים: היא מדומיינת. לגמרי דיבורים באוויר.
איפה אמצא דמות מפתח מוערכת שתמליץ על הכתיבה שלי, ולמה שתמליץ, למען ה'.
היא ספציפית לא תמליץ ככל הנראה, אבל עולם הכתיבה מתנהל כמו קהילה, וזה עובד ככה: קשרים, המלצות, היכרות, אמון.
אז איך מגיעים למיה קינן, שאלתם?
לא בנודניקיות חלילה, אלא דרך מקומות לגיטימיים למפגש, כמו:
קורס כתיבה, פורום, קבוצה סגורה, או סדנא מקצועית של הסופרת.
כן, זה עולה כסף. וכן, זה כנראה יהיה שווה כל שקל.
כי מעבר לשיפור המסתמן שתחוו בכתיבה, תכניסו את עצמכם למעגל הנכון.

אני יודעת שזה ישמע קצת מיסטי, אבל אפשר להאמין למשפט הבא:
אם שפרה'לה מכירה את מיה קינן, שמכירה את כל עורכות העיתונים החרדיים,
בעצם רק אישה אחת- מיה- מפרידה בין שפרה'לה לבין העורכות הנכספות.

איך תכלס' יקרה החיבור הזה? לא יודעת. אבל התקדמתם קצת.
אתם תבחרו איך לקחת את זה מכאן והלאה.
טיפהל'ה לדחוף, עוד קצת להתחנף, להעיז לבקש טובה. הכל יותר קל כשיש היכרות אישית והערכה.


ומילה לסיום:
סליחה שביאסתי, ומקווה לראות אתכם בעיתון בעתיד הרחוק.
ועד אז - יש לכולנו דרך לעשות. שיהיה בהצלחה!

יש לכם חוקים נוספים שיכולים לעזור? תעלו. אשמח לקרוא.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה