מחפשים דירה למכירה ירושלים ובית שמש

[ראש_יהודי]

אני שואלת עבור 2 מחברותי

1. דירה בבית שמש רמה א' 4 חדרים

2. דירה בירושלים, 4 חד' עד מליון מאתיים ש"ח באזור חרדי (נשמע הזוי המחיר אבל אולי...)

תודה מראש!

 

[אברימי]

אני שואלת עבור 2 מחברותי

1. דירה בבית שמש רמה א' 4 חדרים

2. דירה בירושלים, 4 חד' עד מליון מאתיים ש"ח באזור חרדי (נשמע הזוי המחיר אבל אולי...)

תודה מראש!

לגבי בית שמש - אין לי מושג.
לגבי ירושלים אז ככה: מליון ומאתיים ש"ח זה ממש כמו מליון עגול אלא אם כן הכוונה למליון ומאתיים אלף ש"ח...
ועכשיו ברצינות: 4 חדרים או 5 חדרים זה לא משנה, מה שמשנה זה הגודל של הדירה. ודירה בגודל של 4 חדרים צריכה להיות בגודל של 100 מ"ר מינימום. במחיר הזה בירושלים יש רק למצוא אולי בשיכוני שמואל הנביא או במעברות הקטמונים וגילה.

 

[יופי]

אברימי זה נראה שאתה מתמצא בענינים... תגיד מה הולך להיות בסוף ברמה ג'??? זה שיגעון המחירים בבית שמש אנשים רבים על כל בלטה...
הציעו לנו דירה בפרויקט בשלבי גמר איכלוס עוד חצי שנה והם רוצים 765 אלף שקל עבור דירת 3 חדרים זה נורמלי המחיר הזה???
דירות מוכנות נמכרות במינימום 800 אלף ש'ח זה אמור להשתנות האינפלציה הזאת במחירים???????????????????????????????????????????????????????????????......

 

[אברהם]

לגבי בית שמש - אין לי מושג.
לגבי ירושלים אז ככה: מליון ומאתיים ש"ח זה ממש כמו מליון עגול אלא אם כן הכוונה למליון ומאתיים אלף ש"ח...
ועכשיו ברצינות: 4 חדרים או 5 חדרים זה לא משנה, מה שמשנה זה הגודל של הדירה. ודירה בגודל של 4 חדרים צריכה להיות בגודל של 100 מ"ר מינימום. במחיר הזה בירושלים יש רק למצוא אולי בשיכוני שמואל הנביא או במעברות הקטמונים וגילה.

גם בנווה יעקב

 

[mig]

אני שואלת עבור 2 מחברותי

1. דירה בבית שמש רמה א' 4 חדרים

2. דירה בירושלים, 4 חד' עד מליון מאתיים ש"ח באזור חרדי (נשמע הזוי המחיר אבל אולי...)

תודה מראש!

גם אני אשמח לשמוע על דירת 4/5 חדרים 100 מ"ר (לא יותר, אחרת אין הנחה בארנונה...) ב-1200000 ש"ח.

כמובן שבמרכז, ובאזור נורמלי, עם אופציה, קומה שלישית אבל עם מעלית או מדרגות נוחות (ושתהיה אחרונה) וללא מבנים המסתירים את האור, הנוף, הפיח.

המוצא הישר שישלח לי פרטים באישי, אשמח לתגמל אותו. (הפעם ברצינות)

 

[אברימי]

אברימי זה נראה שאתה מתמצא בענינים... תגיד מה הולך להיות בסוף ברמה ג'??? זה שיגעון המחירים בבית שמש אנשים רבים על כל בלטה...
הציעו לנו דירה בפרויקט בשלבי גמר איכלוס עוד חצי שנה והם רוצים 765 אלף שקל עבור דירת 3 חדרים זה נורמלי המחיר הזה???
דירות מוכנות נמכרות במינימום 800 אלף ש'ח זה אמור להשתנות האינפלציה הזאת במחירים???????????????????????????????????????????????????????????????......

מספר סימני השאלה מציף את התסכול הרב מנושא הדיור.
אין כל צורך לפרוש כאן את המצוקה לאורך ולרוחב, כי כל אחד מאיתנו נתקל בה בסביבתו הקרובה.
בואו ונכניס טוב טוב לראש: אין, ולא יהיו יותר דירות חדשות במחיר של "מאה אלף דולר", בכל פרוייקט שהוא. ראשי המדינה, שרים כפקידי אוצר, אינם מעוניינים, ואולי אינם מסוגלים להוביל שינוי.
בשנות התשעים המוקדמות שטף את ארצנו גל עליה ממדינות הגוש הסובייטי. באותה עת היה שר שיכון פעלתן שהחליט להסדיר להם דיור מהיר וזול ("תתחילו לעבוד") לפתע פתאום חלפה לה רוח תנופה ובניה, ובזמן קצר ביותר נבנו עשרות אלפי דירות בכל רחבי הארץ, השוק הוצף, דבר שגרם בעקיפין לירידה גדולה במחירים. ההפסד הכספי היה בסופו של דבר גם למדינה.
לחגיגת המחירים הגבוהים שותפה המדינה באחוזים ניכרים, ומכיוון שראשיה ידועים בציבור כבעלי חסד החולקים מפתם הדלה לעניים, ומעניקים להם מידם הפרודוקטיבית הנדיבה, לא נראה לי שיש לצפות לשינוי במהרה.
התקופה הנוכחית מתאפיינת כ"תקופת מעבר" בנושא הנדלן בציבור החרדי. אם בעבר היו ההורים רוכשים דירות עבור ילדיהם, הרי שלאחר הזעקות מעל גבי העיתונים על המצב, ונסיונות "לערב את הרבנים" בקביעת תקנות וכו', הגיע הכח החזק ביותר - חסרון הממון, ובשקט בשקט הפסיקו ההורים לרכוש דיור לצאצאיהם.
תקופה נוכחית זו כאמור, מתאפיינת בכך שההורים כבר הפנימו שהם לא רוכשים דירות לילדים, אבל הילדים עדיין לא הפנימו שהם אלו שצריכים לרכוש דירה עבור עצמם, ומפסידים מעותיהם על שכירויות מטופשות.
ולא פסו פתרונות מקרב הארץ.
עדיין לא הבנתי מדוע מתעקשים לא לרכוש דירות בפחות ממחיר הבלוקים. הן מפוזרות ברבות מערי השדה. ולא, לא "להשקעה / חלוקה / השכרה יומית וכו', אלא פשוט למגורים.
אני לא נאיבי וגם כן יודע שדירות כאלה לא קונים מזלמן וביילא, (ציפרשטיין, אם כבר שאלתם..) אבל זו ההזדמנות לפתוח דף חדש ולהחיות את הנידחים האלה.
הראשונים מרויחים.

 

[RacheliArt]

http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20100309_1154981

למכירה: בית תמורת דולר

09:00 | 09.3.2010 כריס מקגריל | גרדיאן אחד מכל חמישה בתים בדטרויט, העיר שהולידה את תעשיית הרכב האמריקאית ואת המעמד הבינוני של ארה"ב, עומד כיום נטוש ■ "התגוררתי בשיקגו, וחבר אמר לי שניתן לקנות בית בדטרויט תמורת 500 דולר ■ אמרתי לו שאם הוא שומע על משהו זול יותר, שיודיע לי ■ בתוך שבוע הוא שלח לי תמונה של בית שהוצע למכירה תמורת 100 דולר"






יש שיגידו שג'ון ברומיט שילם יותר מדי, כשרכש את ביתו תמורת 100 דולר. יתרה מכך, אם תסעו דרך שכונות דטרויט, שבעבר היו עמוסות במכוניות שגרמו לכל ארה"ב לקנא בעיר, תראו בתים שמוצעים למכירה גם תמורת דולר אחד.
את הבתים האלה ניתן למצוא בסמוך למבנים סגורים, שרופים ומרקיבים, הממלאים את הרחובות הנטושים - מקומות שבהם האוכלוסייה מצטמצמת בקצב כה מהיר עד שרחובות שלמים נהרסים כדי לפנות מקום לחוות עירוניות. "התגוררתי בשיקגו, וחבר אמר לי שניתן לקנות בית בדטרויט תמורת 500 דולר. אמרתי לו שאם הוא שומע על משהו זול יותר, שיודיע לי. בתוך שבוע הוא שלח לי תמונה של בית שהוצע למכירה תמורת 100 דולר", אומר ברומיט, אמן המצוי בקשיים כלכליים שקודם לכן האמין כי לא יוכל לרכוש בית משלו.

בתים שעומדים למכירה תמורת דולרים בודדים נהפכו לאגדה אורבנית בארה"ב, בעקבות משבר המשכנתאות שאילץ מיליונים לפנות את בתיהם, אך בדטרויט לא מדובר באגדה. אחד מתוך כל חמישה בתים בעיר שבה נולדו עידן הרכב, מוטאון והמעמד הבינוני האמריקאי, עומד כעת נטוש.
מצבה של דטרויט הידרדר במשך עשרות שנים. אוכלוסייתה מונה כעת פחות ממיליון נפשות - כמחצית מגודל האוכלוסייה שלה ב-1950. המשבר בשוק הדיור האמריקאי ונפילת יצרניות הרכב הגדולות הובילו את העיר למצב ייחודי בקרב הערים הגדולות בארה"ב. מובטלים מהווים כשליש מהאוכלוסייה, ומחירי הבתים נפלו ב-80% או יותר בשלוש השנים האחרונות. בשנה שעברה מחיר ממוצע של בית בעיר היה 7,500 דולר.
לא שילמו את המשכנתה ונטשו את הבית
המשבר הפיננסי הוביל לשטף עיקולי בתים, שנרכשו על ידי אנשים שלא יכלו לעמוד בתשלומי המשכנתא או עזבו את הבית, לאחר שערכו נפל לשבריר מערך ההלוואה שלקחו כנגדו. הבנקים מוכרים כיום בתים בשכונות הגרועות ביותר בדטרויט, המוקפים בבתים ריקים והרוסים, תמורת כמה דולרים בלבד. גם בתים בשכונות טובות יותר מוצעים למכירה בסכומים זעומים.
מבחינה טכנית, ברומיט שילם 95 דולר עבור הקרקע ו-5 דולרים עבור הבית עצמו. "היה חור גדול בגג, מהפעמיים האחרונות שמכבי האש מנעו ניסיונות להצית את הבית", הוא אומר. הבעלים הקודמים ניסו להצית אותו כדי להימנע מתשלום המשכנתה. אז כעת יש חור בגג והצנרת נתלשה כמעט לחלוטין, וכך גם כבלי החשמל", אומר ברומיט. ניסיון להצית בית כדי להיחלץ ממשכנתא או לגבות את דמי הביטוח אינו תופעה נדירה בדטרויט. במורד הרחוב של ברומיט שוכן השלד המושחר של בית שהוצת. עם זאת, רוב הבעלים פשוט עוזבים את הבית ואת המשכנתא כאחד.
ג'ואן וילסון, סוכנת נדל"ן בצפון-מזרח העיר, שהחברה שלה מציעה למכירה בית בן שלושה חדרים ברחוב אלבני תמורת דולר, אומרת כי יותר ממחצית מהבתים שהיא מוכרת כיום היו שווים עשרות אלפי דולרים לפני שעוקלו. "רוב האנשים שמצלצלים אומרים מיד שהם רוצים לקנות בית מעוקל - לרוב מדובר בבית שראו ברשת. אני צריכה לומר להם להסתכל קודם על השכונה. האם מדובר בבית היחיד שנותר עומד ברדיוס של קילומטר?".

 

[mig]

מספר סימני השאלה מציף את התסכול הרב מנושא הדיור.
אין כל צורך לפרוש כאן את המצוקה לאורך ולרוחב, כי כל אחד מאיתנו נתקל בה בסביבתו הקרובה.
בואו ונכניס טוב טוב לראש: אין, ולא יהיו יותר דירות חדשות במחיר של "מאה אלף דולר", בכל פרוייקט שהוא. ראשי המדינה, שרים כפקידי אוצר, אינם מעוניינים, ואולי אינם מסוגלים להוביל שינוי.
בשנות התשעים המוקדמות שטף את ארצנו גל עליה ממדינות הגוש הסובייטי. באותה עת היה שר שיכון פעלתן שהחליט להסדיר להם דיור מהיר וזול ("תתחילו לעבוד") לפתע פתאום חלפה לה רוח תנופה ובניה, ובזמן קצר ביותר נבנו עשרות אלפי דירות בכל רחבי הארץ, השוק הוצף, דבר שגרם בעקיפין לירידה גדולה במחירים. ההפסד הכספי היה בסופו של דבר גם למדינה.
לחגיגת המחירים הגבוהים שותפה המדינה באחוזים ניכרים, ומכיוון שראשיה ידועים בציבור כבעלי חסד החולקים מפתם הדלה לעניים, ומעניקים להם מידם הפרודוקטיבית הנדיבה, לא נראה לי שיש לצפות לשינוי במהרה.
התקופה הנוכחית מתאפיינת כ"תקופת מעבר" בנושא הנדלן בציבור החרדי. אם בעבר היו ההורים רוכשים דירות עבור ילדיהם, הרי שלאחר הזעקות מעל גבי העיתונים על המצב, ונסיונות "לערב את הרבנים" בקביעת תקנות וכו', הגיע הכח החזק ביותר - חסרון הממון, ובשקט בשקט הפסיקו ההורים לרכוש דיור לצאצאיהם.
תקופה נוכחית זו כאמור, מתאפיינת בכך שההורים כבר הפנימו שהם לא רוכשים דירות לילדים, אבל הילדים עדיין לא הפנימו שהם אלו שצריכים לרכוש דירה עבור עצמם, ומפסידים מעותיהם על שכירויות מטופשות.
ולא פסו פתרונות מקרב הארץ.
עדיין לא הבנתי מדוע מתעקשים לא לרכוש דירות בפחות ממחיר הבלוקים. הן מפוזרות ברבות מערי השדה. ולא, לא "להשקעה / חלוקה / השכרה יומית וכו', אלא פשוט למגורים.
אני לא נאיבי וגם כן יודע שדירות כאלה לא קונים מזלמן וביילא, (ציפרשטיין, אם כבר שאלתם..) אבל זו ההזדמנות לפתוח דף חדש ולהחיות את הנידחים האלה.
הראשונים מרויחים.

לא יודעת מה עדיף,
-יש לי בני משפחה הגרים במרכז ירושלים ומחצית משכורתם יורדת חודש חודש לשכירות.
- יש לי בני משפחה הגרים בפריפריה, אחת מערי השדה, משוועים לחתיכת משכורת, חורשים את אזורם לאורך ולרוחב ואפילו מחצית המשכורת לא נשארת להם.

היום, אני כבר לא יודעת מה עדיף.

 

[miri]

ואני מחפשת דירה בביתר עילית דוקא בב' 1 בקומה נוחה ואזור מרכזי 4 חדרים ב850000 (קצת גמיש) כבר שנה שישית שאני עומדת לשלם שכירות וזה כואב.

 

[אברימי]

ואני מחפשת דירה בביתר עילית דוקא בב' 1 בקומה נוחה ואזור מרכזי 4 חדרים ב850000 (קצת גמיש) כבר שנה שישית שאני עומדת לשלם שכירות וזה כואב.

תפני לתיווך דיקמן, אני מכיר אותם מאד אישית...

ולגבי דטרויט, זהו סיפור עצוב על קבעון מחשבתי שהוליד את הטרגדיה הזו. לא יתכן לבנות עיר כה גדולה שתהיה מבוססת על תעשיה ממוקדת מסוג אחד בלבד. תארו לעצמכם מה היה קורה אילו כל תושבי מדינת תל אביב היו מתפרנסים מעבודת חייטות, ופתאום היה קורה משו ממש לאצפוי והיו מתחילים לייבא בגדים מטורקיה...
זה בדיוק מה שאירע עם דטרויט. ביססו עיר ענקית על תעשיית הרכב האמריקנית שהובילה בראש לאחר שנות המלחמה העולמית, ולכשהתעורר לו הענק הסיני ורק שאף נשימה עמוקה, חדלו תעשיות אלו להתקיים וסחפו אלי טרגדייתן את כל תושבי העיר.
אילו היו מגוונים את מקורות ההכנסה בדטרויט, עדיין הייתה נשמרת העיר כעיר בעלת צמיחה כלכלית, גם אם ענף אחד נכחד.

 

[כוכב103]

למי שמתלונן על ערי השדה,
בימינו אתה לא צריך להיות במקום פיזית כדי להיות שם.
אפשר למצוא עבודה גם במרחק גאוגרפי גדול, הטכנולוגיה עושה את שלה..
כמה מכם,חברינו הגרפיקאים פוגשים את לקוחותיהם (אם הם בכלל יודעים איך הם נראים...)

 

[mig]

את באמת רוצה שכל מי שגר בערי השדה יהיה גרפיקאי?

 

[אא]

כמי שגרה הרחק בערי הפריפריה, אני יכולה לומר שבעיניי זהו הפתרון למצוקה העולה כאן באשכול.
את איכות החיים של ילדיי, את הדירה רחבת הידיים (כ-150 מ"ר וגינה ומחסן) לא הייתי מקבלת בחיים בירושלים או בבני ברק. מקסימום בשוויה של דירתי הייתי מצליחה לקבל חדרון+שירותים באיזה מרתף.
על הדרך אני גם מרוויחה עוד כמה דברים הקשורים באיכות חיים, שלא כאן המקום לפרטם.
לשיקול דעתם של כל מי שמשליכים כספם מדי חודש על שכירות.

 

[mig]

שלא תחשבו שאני נגד ערי הפריפריה, ממש לא.

אבל אין ספק שהנקודה של תעסוקה מאד מאד קשה שם.

 

[אא]

שלא תחשבו שאני נגד ערי הפריפריה, ממש לא.

אבל אין ספק שהנקודה של תעסוקה מאד מאד קשה שם.

לא יותר מאשר בערים הגדולות,
כפי הידוע לי גם שם אף אחד לא רץ אחרי אנשים ומספק להם מקומות תעסוקה.
וכיום, שהתחבורה הפרטית והציבורית מפותחת כל כך, אנשים עובדים גם ברדיוס רחב יותר ממקום מגוריהם ובדרך כלל מסתדרים.

 

[mig]

... כפילות

 

[mig]

אין לי כח להתנצח,
אבל סטטיסטית גם בציבור הכללי האבטלה גבוהה יותר במקומות הנ"ל.
ואין ספק שהעיר מספקת יותר מקומות תעסוקה, על בשרי חויתי, ונוכחתי.
לא שחלילה בפריפריה אין, אבל, הרבה יותר קשה, מה יש לדבר בתוך עמי אנוכי יושבת.
וזה אחרי שחורשים את הסביבה. לא כולם מסוגלים לצאת רחוק, לא כולם מסוגלים לעבוד בכל מיני, בעיר המבחר גדול יותר.

אגב יש להבדיל בין פריפריה דרומית, מרכזית, או צפונית.
כשהראשונה הגרועה ביותר, האמצעית סבירה ביותר, והאחרונה בין לבין.

 

[sem]

יש לי חברות שגרות בעיר ויש להם עבודה רק מה כל המשכורת הולכת על השכירות+מטפלת+עוד הוצאות נוספות שיש כשהאשה עובדת (כדוג' מנקה, הפסד הנחה בארנונה וכו') וגם צריכים לקחת בחשבון שכהאשה לא עובדת והבעל הוא אברך מקבלים הבטחת הכנסה
וזה עוד חוץ מזה שהם גרות בדירות שבחיי לא הייתי מסכימה לגדל שם ילדים
אני גרה בפריפריה ועובדת בעיר הדבר המעצבן היחיד הן הנסיעות וגם אותם לומדים לנצל (תפילת שחרית בניחותא בבוקר, מנוחה בצהריים אחרי העבודה..)

 

[שי דרומי]

לא יודעת מה עדיף,
-יש לי בני משפחה הגרים במרכז ירושלים ומחצית משכורתם יורדת חודש חודש לשכירות.
- יש לי בני משפחה הגרים בפריפריה, אחת מערי השדה, משוועים לחתיכת משכורת, חורשים את אזורם לאורך ולרוחב ואפילו מחצית המשכורת לא נשארת להם.

היום, אני כבר לא יודעת מה עדיף.

אני מסכים עם כל מילה. אני כיום גר בפריפריה הרחוקה. רוב ידידי בקהילה משוועים לפרנסה ואין. מקומות העבודה המוצעים רחוקים 45 דקות נסיעה מינימום לכל כיוון לא כולל פקקים ועומס. אם נצרף לזה חמישה ילדים אז קיבלנו 4 שעות עבודה ליום. וזה לא כולל הוצאות נלוות בשל זה שאתה גר בשום מקום. פתיחת תיק עובד בביטוח לאומי למשל, מבזבזת עוד שעה וחצי מינימום של נסיעות חוץ מהשלוש בביטו"ל עצמו. אז מי אמר מה כדאי? כל אלו שקונים דירות בטבריה, צפת ונצרת, מישהו עשה בירור יסודי על אחוזי האבטלה שיש שם? או על החלק היחסי במשכורת וזמן העבודה שמתבזבז על נסיעות (אפילו הכרחיות בלבד) וכדומה לעומת המרכז?
נחמד לשבת במרכז ולדבר על הפריפריה אבל במציאות זה לא תמיד הבשורה הטובה.

שי דרומי

 

[יופי]

כשאנחנו הגענו לבית שמש היא הייתה עוד עיר פריפריה נדחת ביותר.... אפילו חתולים היו צריכים ליבא מירושלים כדי שנרגיש בעיר.... אבל עוד נחשון ועוד נחשון ואחר כך קבוצה שמגיעה יחד והעיר התפתחה לאט אבל בטוח היום בית שמש היא אחת הערים הכי מבוקשות בציבור החרדי... נכון שהיה קשה בהתחלה עם מוסדות חינוך חניות וכ'ו אבל אותנו לימדו שאם אין אז מיצרים את זה... וכדאי מאוד להסתכל על הצד החיובי שבדבר הרבה כאלו שבערים הגדולות היו צריכות להתחנן לאיזה חתיכת משרה של מורה או גננת מקבלות את זה בכיף בערים המתפתחות... זה הזדמנות לצעירים להתברג בתפקידי מפתח וזה חוץ מהשלווה שיש לילדים בעיר שקטה מאשר הסכנות (גם הרוחניות)שעורבות לילדינו בעיר גדולה וסואנת....