עזרה מחפשת המשך סיפור של חיים ולדר "גנב הירושה"

[שרה רבקה]

יש לי חלק א' של סיפור שנקרא: גנב הירושה1. אני מחפשת את החלק השני שלו. אודה למי שיש לו ויוכל להעלות.

 

[שרה רבקה]

מקפיצה, אולי בכל זאת?

 

[מסתודד]

הסיפור הזה?

"הוא מצא עצמו לבד בכביש בלי אף אחד שייקח אותו, בלי לדעת לאן צריך להגיע, ובלי גרוש בכיס בשביל טקסי. איכשהו מישהו אסף אותו. הוא הגיע שעתיים אחרי כולם, בירר מה קרה לארוסתו (שנפגעה בפניה ואפה נשבר), ורק לאחר שווידא שהיא מטופלת כיאות, ניאות לקבל טיפול".
"והמסקנה שעלתה מהסיפור הזה?" התעניינו המשתתפים שהיו תחת הרושם של הסיפור הקודם, "שכדאי לסייע או לא?"
"בטח שלסייע", אמר, "אין אפילו נכד ונין אחד שלא מכירים את הסיפור הזה, ואנחנו כל כך מזדהים אתו שיש כזה דיבור שהמשפחה שלנו משפחת... תמיד נחשוב על אחרים ולא על עצמנו, תמיד נהיה במקום של אלה הנותנים ולא המקבלים. שנקריב את עצמנו למען הזולת, שנגלה תושייה ונושיט עזרה לאחר. אנחנו גם יודעים בפירוש שזה יכול גם לבוא על חשבוננו, אבל לא אכפת לנו, אנחנו מסכימים לזה וגאים בזה".
"היודע אתה", אמרתי לו, "ברגע אחד היה ניתן להפוך את הסיפור הזה, אז לפני שישים שנה, אם חלילה אבא שלך היה מספר לכם את הסיפור הזה בצורה של מרמור, או בתוספת המלצה 'אל תהיו טיפשים כמוני' – אותו סיפור היה הולך הפוך לגמרי. אבא שלך לקח את הסיפור למקום הנכון, למקום של לקיחת אחריות מירבית, גם אם אתה מקריב מעצמך".
5.
השלישי סיפר סיפור כאוב ומקומם במיוחד.
"אבא שלי, שלא היה שומר תורה ומצוות, לא חי בשלום עם הוריו", כך סיפר. "כל חייהם היו להם עימותים ומריבות. הוא גם רב עם האחים שלו. אל תשאל אותי מי צודק ומי אשם...
"אנחנו כילדים חיינו את המריבות הללו, את הניתוק מהמשפחה, את הפוליטיקה הזו. אני חושב שלראות את אבא שלנו לא מכבד כראוי את הוריו, זה השפיע גם עלינו. אני יכול להעיד שאני ורוב האחים שלי לא חיינו אתו בשלום והוא מעולם לא נופף באימרה 'כבד את אביך ואת אמך' מסיבות מובנות.
"סבתי נפטרה, אנחנו התחתנו בצל כל המריבות הללו, אך בחמש השנים האחרונות לפתע נרגע הכל. סבא שלי חידש את הקשרים עם אבי, היה בא לבקר ואבא שלי הביא אותנו לבקר אצלו. לא הבנו מה פשר השינוי, ורק פעם אחת אבא שלי אמר, 'לעת זקנותו הוא למד איך מתנהגים'. היה זה הסבר מחוצף ביותר מצד בן על אביו, אבל מילא, היינו רגילים לזה.
"לפני כמה חדשים הסבא שלי נפטר..." כך סיפר האיש, "היו לו נכסים רבים, קרקעות, בתים ורכוש רב, בקיצור ירושה של קרוב לעשרים מיליון דולר! וזה אמור היה להתחלק בין שלושה אחים ולהפוך אותנו מאנשים קשי-יום לאנשים עשירים.
"אבל מסתבר שלסבא היו תכניות אחרות.
"הוא הוריש את רכושו לשני האחים האחרים ואילו לאבי השאיר מכתב אצל עורך דין שתוכנו, פחות או יותר, כזה: "חשבת שהסתדרתי אתך? חשבת שנכנעתי לך? אז חשבת! אתה היית בן סורר ומורה, מעולם לא חשבת להוריד ראש מולי, לכבד אותי. ידעתי ששנותיי ספורות והדרך היחידה להכיר את הנכדים שלי זה ש אני אוריד את הראש. אז הורדתי... אבל כעת אני מודיע לך שמעולם לא הסתדרתי אתך באמת וכדי שתשתכנע בכך לגמרי, אני אוריש לך רק מאה שקל, אתה לא תראה שקל מכל הרכוש שצברתי".
6.
הקבוצה הייתה בהלם. וגם אני כמנחה. דומני שמעולם לא שמענו סיפור מלא וגדוש במידות רעות ובהתנהלות נוראה כמו הסיפור הזה.
"רגע", אני שואל אותו, "האחים מצדם לא נתנו כלום?"
"כלום".
"אבל הם קיבלו עשר מיליון דולר כל אחד", אמרתי, "שיפרישו מיליון, חצי מיליון".
"נראה לך?" אמר, "אז אתה לא מבין כמה שנאה יש ביניהם. כמה רוע לב יש כאן. הם היו מוכנים להפסיד את כל העשרה מיליון, העיקר שלאבא שלי לא יהיה כלום".
על כך נאמר רק: "אימא'לה"
7.
ואז סיפר משתתף נוסף את הסיפור הבא:
"הסבא שלי אימץ את בן אחיו שהוריו נהרגו בשואה. הוא גדל בביתו כמו אחד מילדיו. כאשר נפטר סבי, הוא השאיר אחריו שישה ילדים מחוץ לילד המאומץ ורכוש גדול על פי המושגים של אותם ימים.
כאשר הגיעו כמה מן אחים לבצע את הירושה נאמר להם כי האח הנוסף כלל אינו יורש פרוטה, מפני שהוא לא אומץ כדת וכדין על פי חוקי המדינה והמנוח לא הותיר אחריו צוואה ולפיכך הבן המאומץ אינו נחשב כיורש.
מה עשו? מיד כינסו את ששת האחים האחרים וכל אחד מהם תרם לקופה משותפת עבור האח הנוסף, ומכיוון שכל אחד מהם חשש שאולי האח הנוסף ירגיש שהפסיד משהו, לכן החליטו להפלות אותו לטובה ולתת לו חלק יותר גדול מאשר כולם, כדי שלא יהיה לו אפילו שמץ של הרגשה שהפלו אותו לרעה.
כעבור זמן קצר האח "עלה" על המעשה הנאצל של אחיו החורגים, והוא כתב מכתב מרגש לכולם, בו הוא מביע את רגשי התפעלותו, תודתו ואהבתו.
"המכתב הזה", אמר המספר, "עובר במשפחה מיד ליד. ואם תקראו אותו, אתם פשוט תבכו".
האמת שלא היינו צריכים שום מכתב, הסיפור זה הוזיל דמעות מכולנו. איזה סיפור מכונן, כמה אהבת אחים יש כאן, כמה מידות נאצלות. כמה יחסי משפחה חמים, הקרבה ומניעת מריבות הם חוללו לאורך דורות רבים, לא רק בינם ובין משפחת האח החורג, אלא בינם לבין עצמם. כמה הם הרוויחו בוויתור האצילי הזה ובצורה שעשו אותו.

 

[שרה רבקה]

לא, זה סיפור מוקלט באחת מתוכניותיו ברדיו קול חי בימי שני. הסיפור המוקלט מופיע בשתי חלקים ויש לי את החלק הראשון. מחפשת את השני. תודה.

 

[מסתודד]

ממתי הסיפור הזה מתי בערך הוא שודר אתם יודעים?

 

[שרה רבקה]

לא. קיבלתי אותו במייל לפני ארבעה חודשים (סוף נובמבר). היה כתוב שזה סיפור מדהים מדהים בפרט בחלק השני שלו. שיגיע במייל הבא ולא הגיע....

 

[מאי נפקא מינא]

@שרה רבקה אשמח לקבל את הסיפור המוקלט שיש לך. תודה.

 

[שרה רבקה]

בבקשה.

 

[הסכת ושמע]

אני מכיר את ההמשך
לספר?

היה לי את הסיפור וכעת אני לא מוצא

 

[שרה רבקה]

נשמח, תודה.

 

[איכפתי]

אני מכיר את ההמשך
לספר?

היה לי את הסיפור וכעת אני לא מוצא

נו תתחיל לספר אנחנו במתח

 

[איכפתי]

הסכת מה יהיה? מחכים להמשך

 

[מסתודד]

משהו יודע אם זה הקלטה מקול חי או מקול ברמה?

 

[הסכת ושמע]

נשמח, תודה.

הסכת מה יהיה? מחכים להמשך

תקציר:
החוקר אוסף את אחד העדים ואז מקבל טלפון מחברו
ההמשך
חברו מספר לו שאביו במצב קשה ושוכב בבית חולים
החוקר עונה לו אל תדאג יהיה טוב
חברו אומר לו יש לי בעיה
החוקר שואל אותו מה הבעיה
חברו אומר לו אני חייב להוציא צוואה מאבי על רכושו
החוקר אומר טוב נראה מה עושים
יש מצב שאני יצא לכיוון שלך השאלה היא כמה זמן זה יקח
חברו אומר לו גם לי יקח זמן
וכאן מתערב ה'עד'/טרמפיסט ואומר מה הבעיה
נזייף צוואה
ואני ועוד אחד שאני יביא נחתום
זה עולה כמה מאות שקלים....
.............

כמובן שהחוקר הלך עם זה למשפט וכו'
זה בקיצור ממה שאני זוכר

 

[מסתודד]

בס"ד
הנה הסיפור המלא
למי שנשאר במתח

 

[שרה רבקה]

בס"ד
הנה הסיפור המלא
למי שנשאר במתח

תודה רבה על כל המאמצים!