כללי מחפש סדר "הברכות לטו בשבט" ותמונות

[amik770]

שלום רב!

מחפש סדר "הברכות לטו בשבט" (או משהו כזה, שאומרים לפי מנהגים מסויימים בט"ו בשבט לפני אכילת הפירות) יש כאלה בירכונים שראיתי, אבל אני מחפש את התוכן שלהם שמוקלד ואם אפשר גם מנוקד.

כמו כן אבקש למי שיש תמונות הקשורות לט"ו בשבט (פירות יבשים, פירות סלסלת פירות עסיסיים וכו') ממש יעזור לכולם .

תודה רבה תבורכו מן השמים ממשמני הארץ וכל טוב בגשמיות ורוחניות!

 

[יצחק וי]

הנה כמה.
בהנאה..

 

[ir]

טו בשבט...

 

[א ל י]

תודה על התמונות..
אגב בתמונה הראשונה למעלה זה תפוז ?! איך בדיוק הוא התפלח לשם ?
הוא תפס לתמר ת'מקום לא יפה....

תרומתי הצנועה..

 

[ariels]

כנראה תמונה שנוצרה בחו"ל, והרי א"י ידועה כמקום שממנו מגיעים תפוזים...
(ראיתי איך מוכרים אותם בחו"ל - כל תפוז בנפרד בעטיפה מיוחדת כמו האתרוגים בארץ)

 

[yaniv_55]

מה לגבי זכויות יוצרים?
כל התמונות שהועלו כאן חינמיות?
תודה!

 

[~נעמי~]

חיפוש בגוגל:
http://wind.prohosting.com/yakovn/main_tu.htm

*******************
ביום שמחת האילן – בט"ו בשבט - גם אנו שמחים ולא אומרים תחנון. *
הדרך הטובה ביותר לגמול טוב לאילן היא לברך על פירותיו בכוונה ולאכלם בקדושה וטהרה.
על כן נהגו לאכול בליל ט"ו בשבט מפירות האילן ובמיוחד מפירות שבעת המינים,
ואם יש פירות שגדלו בארץ ישראל ממש - הרי זה משובח.

יש מנהגים רבים בעריכת ליל ט"ו בשבט. ספרים וחוברות רבות חוברו לצורך כך,*
וענינם הוא לברך על פירות העץ. להעדיף פירות משבעת המינים ולהעדיף פירות ארץ ישראל.
בין כל פרי ופרי חשוב ללמוד על המצוות התלויות בפירות הארץ. פסוקים ומדרשים על כל פרי ופרי.

חשוב לשים לב במיוחד ביום זה לאכול פירות כשרים ללא חשש,*
דהיינו: שאינם ערלה. שהם מעושרים, שאין בהם חשש שביעית וכמובן שנקיים מתולעים.

רמז נתנו לסדר הברכות: מג"ע א"ש *
דהיינו אם יש לפניו מינים שונים ורוצה לאכול מהם - יקדים לברך כסדר הזה:
המוציא, מזונות, גפן, עץ, אדמה, שהכל.
אם יש לפניו פירות משבעת המינים יברך עליהם תחילה:

סידור קערות הסדר

קערות הסדר יונחו מול עורך הסדר בגבהים שונים

בקערה הראשונה: תפוזים, אגוזים ושקדים
פירות עולם העשייה - תוכנם נאכל, קליפותיהם נזרקות

בקערה השנייה: תמרים, זיתים ותפוחים
פירות עולם היצירה - עיקרם נאכל, זרעם יוצר חיים חדשים

בקערת השלישית: תאנים (דבלים), חרובים וצימוקים
פירות עולם הבריאה - הכול בהם נאכל


עורך הסדר פותח במקורו של ט"ו בשבט

ארבעה ראשי שנים הם
באחד בניסן - ראש השנה למלכים ולרגלים
באחד באלול - ראש השנה למעשר בהמה
באחד בתשרי - ראש השנה לשנים ולשמיטין וליובלות, לנטיעה ולירקות
באחד בשבט - ראש השנה לאילן, כדברי בית שמאי. בית הלל אומרים
בחמישה עשר בו
(ראש השנה, פרק א, משנה א)

נטיעות
וכי תבואו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל...
(ויקרא יט, כג)
אמר להם הקדוש-ברוך-הוא לישראל: אף-על-פי שתמצאו אותה
מלאה כל טוב, לא תאמרו: נשב ולא נטע, אלא הוו זהירים בנטיעות,
כשם שנכנסתם ומצאתם נטיעות שנטעו אחרים אף אתם היו
נוטעים לבניכם.
(ויקרא רבה כ"ה)
*************************
פסוקים מדרשים וברכות
*************************
** יקחו מאכל העשוי מן החטה או שעורה – לחם או עוגות ויברכו עליו.
על לחם יברך - ברוך אתה ה’ אלוקינו מלך העולם המוציא לחם מן הארץ.
על מזונות יברך- ברוך אתה ה’ אלוקינו מלך העולם בורא מיני מזונות.
** אחר שיאכלו מעט יאמרו פסוקים בענין חיטה ולחם:
ספר דברים פרק ח ו-יח
וְשָׁמַרְתָּ אֶת מִצְוֹת יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לָלֶכֶת בִּדְרָכָיו וּלְיִרְאָה אֹתוֹ:
כִּי יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ מְבִיאֲךָ אֶל אֶרֶץ טוֹבָה אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם עֲיָנֹת וּתְהֹמֹת יֹצְאִים בַּבִּקְעָה וּבָהָר:
אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ:
אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת:
וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ עַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נָתַן לָךְ:
הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לְבִלְתִּי שְׁמֹר מִצְוֹתָיו וּמִשְׁפָּטָיו וְחֻקֹּתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם:
פֶּן תֹּאכַל וְשָׂבָעְתָּ וּבָתִּים טֹבִים תִּבְנֶה וְיָשָׁבְתָּ:
וּבְקָרְךָ וְצֹאנְךָ יִרְבְּיֻן וְכֶסֶף וְזָהָב יִרְבֶּה לָּךְ וְכֹל אֲשֶׁר לְךָ יִרְבֶּה:
וְרָם לְבָבֶךָ וְשָׁכַחְתָּ אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ הַמּוֹצִיאֲךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים:
הַמּוֹלִיכֲךָ בַּמִּדְבָּר הַגָּדֹל וְהַנּוֹרָא נָחָשׁ שָׂרָף וְעַקְרָב וְצִמָּאוֹן אֲשֶׁר אֵין מָיִם הַמּוֹצִיא לְךָ מַיִם מִצּוּר הַחַלָּמִישׁ:
הַמַּאֲכִלְךָ מָן בַּמִּדְבָּר אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּן אֲבֹתֶיךָ לְמַעַן עַנֹּתְךָ וּלְמַעַן נַסֹּתֶךָ לְהֵיטִבְךָ בְּאַחֲרִיתֶךָ:
וְאָמַרְתָּ בִּלְבָבֶךָ כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִי אֶת הַחַיִל הַזֶּה:
וְזָכַרְתָּ אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ כִּי הוּא הַנֹּתֵן לְךָ כֹּחַ לַעֲשׂוֹת חָיִל לְמַעַן הָקִים אֶת בְּרִיתוֹ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ כַּיּוֹם הַזֶּה:
מדרש תנחומא תזריע סימן ז
"שאל טורנוסרופוס הרשע את ר’ עקיבא איזה מעשים נאים של הקב"ה או של בשר ודם?
אמר לו ר’ עקיבא: של בשר ודם נאים.
אמר לו טורנוסרופוס הרשע: הרי השמים והארץ יכול אתה לעשות כהם.
אמר לו ר’ עקיבא: לא תאמר לי בדבר שהוא למעלה מן הבריות, שאין שולטין בהן, אלא בדברים שהן מצויין בבני אדם.
אמר לו: למה אתם מולים?
אמר לו: אף אני הייתי יודע שאתה עתיד לומר לי כן. לכך הקדמתי ואמרתי לך מעשה בשר ודם הם נאים משל הקב"ה.
הביאו לטורנוסרופוס שבולים וגלוסקאות (ועוגות).
אמר לו רבי עקיבא: אלו מעשה הקב"ה! ואלו מעשה בשר ודם! אין אלו נאים?
הביאו לטורנוסרופוס אנוצי פשתן וכלים מבית שאן (בגדים יפים),
אמר לו רבי עקיבא: אלו מעשה הקב"ה! ואלו מעשה בשר ודם! אין אלו נאים?
אמר לו טורנוסרופוס: הואיל הוא חפץ בברית מילה, למה אינו יוצא מהול ממעי אמו?
אמר לו ר’ עקיבא: ולמה שוררו (חבל הטבור) יוצא בו? לא תחתוך אמו שוררו!
ולמה אינו יוצא מהול? לפי שלא נתן הקב"ה לישראל את המצות אלא כדי לצרף בהן.
לכך אמר דוד "אמרת ה’ צרופה" וגו’
\תהלים יח לא -

** יברכו על כוס יין או מיץ ענבים.
** טוב לומר מזמור תהילים זה (תהלים פרק קד):
בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְהֹוָה יְהֹוָה אֱלֹהַי גָּדַלְתָּ מְּאֹד הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ:
עֹטֶה אוֹר כַּשַֹּלְמָה נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְרִיעָה:
הַמְקָרֶה בַמַּיִם עַלִיּוֹתָיו הַשָֹּם עָבִים רְכוּבוֹ הַמְהַלֵּךְ עַל כַּנְפֵי רוּחַ: עֹשֶׂה מַלְאָכָיו רוּחוֹת מְשָׁרְתָיו אֵשׁ לֹהֵט:
יָסַד אֶרֶץ עַל מְכוֹנֶיהָ בַּל תִּמּוֹט עוֹלָם וָעֶד:
תְּהוֹם כַּלְּבוּשׁ כִּסִּיתוֹ עַל הָרִים יַעַמְדוּ מָיִם:
מִן גַּעֲרָתְךָ יְנוּסוּן מִן קוֹל רַעַמְךָ יֵחָפֵזוּן:
יַעֲלוּ הָרִים יֵרְדוּ בְקָעוֹת אֶל מְקוֹם זֶה יָסַדְתָּ לָהֶם:
גְּבוּל שַׂמְתָּ בַּל יַעֲבֹרוּן בַּל יְשֻׁבוּן לְכַסּוֹת הָאָרֶץ:
הַמְשַׁלֵּחַ מַעְיָנִים בַּנְּחָלִים בֵּין הָרִים יְהַלֵּכוּן:
יַשְׁקוּ כָּל חַיְתוֹ שָׂדָי יִשְׁבְּרוּ פְרָאִים צְמָאָם:
עֲלֵיהֶם עוֹף הַשָּׁמַיִם יִשְׁכּוֹן מִבֵּין עֳפָאיִם יִתְּנוּ קוֹל:
מַשְׁקֶה הָרִים מֵעֲלִיּוֹתָיו מִפְּרִי מַעֲשֶׂיךָ תִּשְׂבַּע הָאָרֶץ:
מַצְמִיחַ חָצִיר לַבְּהֵמָה וְעֵשֶׂב לַעֲבֹדַת הָאָדָם לְהוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ:
וְיַיִן יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ לְהַצְהִיל פָּנִים מִשָּׁמֶן וְלֶחֶם לְבַב אֱנוֹשׁ יִסְעָד:
יִשְׂבְּעוּ עֲצֵי יְהֹוָה אַרְזֵי לְבָנוֹן אֲשֶׁר נָטָע:
אֲשֶׁר שָׁם צִפֳּרִים יְקַנֵּנוּ חֲסִידָה בְּרוֹשִׁים בֵּיתָהּ:
הָרִים הַגְּבֹהִים לַיְּעֵלִים סְלָעִים מַחְסֶה לַשְׁפַנִּים:
עָשָׂה יָרֵחַ לְמוֹעֲדִים שֶׁמֶשׁ יָדַע מְבוֹאוֹ:
תָּשֶׁת חֹשֶׁךְ וִיהִי לָיְלָה בּוֹ תִרְמֹשׂ כָּל חַיְתוֹ יָעַר:
הַכְּפִירִים שֹׁאֲגִים לַטָּרֶף וּלְבַקֵּשׁ מֵאֵל אָכְלָם:
תִּזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ יֵאָסֵפוּן וְאֶל מְעוֹנֹתָם יִרְבָּצוּן:
יֵצֵא אָדָם לְפָעֳלוֹ וְלַעֲבֹדָתוֹ עֲדֵי עָרֶב:
מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ יְהֹוָה כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ מָלְאָה הָאָרֶץ קִנְיָנֶךָ:
זֶה הַיָּם גָּדוֹל וּרְחַב יָדָיִם שָׁם רֶמֶשׂ וְאֵין מִסְפָּר חַיּוֹת קְטַנּוֹת עִם גְּדֹלוֹת:
שָׁם אֳנִיּוֹת יְהַלֵּכוּן לִוְיָתָן זֶה יָצַרְתָּ לְשַׂחֶק בּוֹ:
כֻּלָּם אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּן לָתֵת אָכְלָם בְּעִתּוֹ:
תִּתֵּן לָהֶם יִלְקֹטוּן תִּפְתַּח יָדְךָ יִשְׂבְּעוּן טוֹב:
תַּסְתִּיר פָּנֶיךָ יִבָּהֵלוּן תֹּסֵף רוּחָם יִגְוָעוּן וְאֶל עֲפָרָם יְשׁוּבוּן:
תְּשַׁלַּח רוּחֲךָ יִבָּרֵאוּן וּתְחַדֵּשׁ פְּנֵי אֲדָמָה:
יְהִי כְבוֹד יְהֹוָה לְעוֹלָם יִשְׂמַח יְהֹוָה בְּמַעֲשָׂיו:
הַמַּבִּיט לָאָרֶץ וַתִּרְעָד יִגַּע בֶּהָרִים וְיֶעֱשָׁנוּ:
אָשִׁירָה לַיהֹוָה בְּחַיָּי אֲזַמְּרָה לֵאלֹהַי בְּעוֹדִי:
יֶעֱרַב עָלָיו שִׂיחִי אָנֹכִי אֶשְׂמַח בַּיהֹוָה:
יִתַּמּוּ חַטָּאִים מִן הָאָרֶץ וּרְשָׁעִים עוֹד אֵינָם בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְהֹוָה הַלְלוּ יָהּ:

** יברכו "בורא פרי העץ" על אחד מפירות העץ.

** אם יש כדאי להעדיף פירות משבעת המינים ולהעדיף פירות ארץ ישראל.

** אם יש זית – יברך עליו תחילה כי הוא הקודם. וכשמברכים עליו פוטרים את כל פירות העץ שעל השולחן.

** אם לאו יברך על תמר או תאנה או רימון.

** טוב לומר מדרש או פסוקים על פירות ארץ ישראל אחרי הברכה והאכילה.

"ארץ זבת חלב ודבש" ארץ שפירותיה שמינים כחלב ומתוקים כדבש:
פעם אחת נכנס רבי לבני ברק ומצא שם אשכול ענבים רובץ כעגל בן שלש שנים:
פעם אחת הלך רבי יהושע לסכנין ומצא עז רבוצה תחת התאינה וחלב שותת ממנה ודבש יוצא מן התאנה ומתערבין זה בזה".
** זית
"זית רענן יפה פרי תואר קרא ה’ שמך" כשם שהשמן מאיר - כך ביהמ"ק מאיר לכל העולם.
שנאמר \ישעיה ס\ "והלכו גוים לאורך", לכן נקראו אבותינו זית רענן שהם מאירים
לכל באמונתם" \שמות רבה פרשה לו\
** תמר
דרש רבי חייא בר לולייני: מאי (תהלים צ"ב) צדיק כתמר יפרח כארז בלבנון ישגה,
אם נאמר תמר למה נאמר ארז, ואם נאמר ארז למה נאמר תמר?
אילו נאמר תמר ולא נאמר ארז הייתי אומר: מה תמר אין גזעו מחליף - אף צדיק חס וחלילה אין גזעו מחליף,
לכך נאמר ארז, אילו נאמר ארז ולא נאמר תמר, הייתי אומר: מה ארז אין עושה פירות - אף צדיק חס וחלילה אין עושה פירות,
לכך נאמר תמר ונאמר ארז.
מסכת תענית דף כה עמוד א
** תאנה

אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן מאי דכתיב "נוצר תאנה יאכל פריה"?
למה נמשלו דברי תורה לתאנה?
מה עץ תאנה זה כל זמן שאדם ממשמש בה מוצא בה תאנים.
אף דברי תורה כן כל זמן שאדם הוגה בהם מוצא בהם טעם טוב.
** רמון

אמר ריש לקיש: פושעי ישראל אין אור גיהנם שולטת בהן קל וחומר ממזבח הזהב,
מה מזבח הזהב שאין עליו אלא כעובי דינר זהב עמד כמה שנים ולא שלטה בו האור,
פושעי ישראל שמליאין מצות כרמון שנאמר (שיר השירים ו’)כפלח הרמון רקתך.
ואמר רבי שמעון בן לקיש: אל תיקרי רקתך אלא ריקתיך,
שאפילו ריקנין שבך מליאין מצות כרמון - על אחת כמה וכמה "
עירובין דף יט עמוד א.

****************
ברכה אחרונה
****************

בָּרוּךְ אַתָּה ה’ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם.
אם אכל מזונות יאמר: עַל הַמִּחְיָה ועַל הַכַּלְכָּלָה
אם שתה יין יאמר: עַל הַגֶּפֶן ועַל פּרִי הַגֶּפֶן
אם אכל פירות?משבעת המינים יאמר: עַל הָעֵץ?ועַל פּרִי הָעֵץ
ועַל תּנוּבַת הַשָּׂדֶה ועַל אֶרֶץ חֶמְדָּה טוֹבָה וּרְחָבָה
שֶׁרָצִיתָ והִנְחַלְתָּ לַאֲבוֹתֵינוּ
לֶאֱכוֹל מִפִּרְיָהּ ולִשְׂבֹּעַ מִטּוּבָהּ.
רַחֵם ה’ אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ. ועַל יִשְׂרָאֵל עַמָּךְ. ועַל ירוּשָׁלִַם עִירָךְ. ועַל
הַר צִיּוֹן מִשְׁכַּן כּבוֹדָךְ. ועַל מִזְבָּחָךְ.
ועַל הֵיכָלָךְ. וּבְנֵה ירוּשָׁלִַם עִיר הַקֹּדֶשׁ בִּמְהֵרָה ביָמֵינוּ.
והַעֲלֵנוּ לתוֹכָהּ. ושַׂמּחֵנוּ בּבִנְיָנָהּ. וּנְבָֽרכָךְ עָלֶיהָ בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהְרָה.
בשבת: וּרְצֵה והַחֲלִיצֵנוּ בּיוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה.
בראש־חודש: וזָכְרֵנוּ לטוֹבָה בּיוֹם רֹאשׁ חֹדֶשׁ הַזֶּה.
בפסח: ושַׂמּחֵנוּ בּיוֹם חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה, בּיוֹם )ביו"ט: טוֹב( מִקְרָא קֹדֶשׁ הַזֶּה.
בשבועות: ושַׂמּחֵנוּ בּיוֹם חַג הַשָּׁבוּעוֹת הַזֶּה, בּיוֹם־טוֹב מִקְרָא קֹדֶשׁ הַזֶּה.
בסוכות: ושַׂמּחֵנוּ בּיוֹם חַג הַסֻּכּוֹת הַזֶּה, בּיוֹם )ביו"ט: טוֹב( מִקְרָא קֹדֶשׁ הַזֶּה.
בשמיני־עצרת: ושַׂמּחֵנוּ בּיוֹם שׁמִינִי חַג עֲצֶרֶת הַזֶּה, בּיוֹם־טוֹב מִקְרָא קֹדֶשׁ הַזֶּה.
בראש־השנה: וזכְרֵנוּ לטוֹבָה בּיוֹם הַזִּכָּרוֹן הַזֶּה, בּיוֹם־טוֹב מִקְרָא קֹדֶשׁ הַזֶּה.
כִּי אַתָּה טוֹב וּמֵטִיב לַכּל ונוֹדֶה לךָ ה’ אֱלֹהֵינוּ עַל הָאָרֶץ
אם אכל מזונות יאמר: ועַל מִחְיָתָה ועַל כַּלְכָּלָתָהּ (על תבואת חו"ל ועַל הַמִּחְיָה)
אם שתה יין יאמר: ּועַל פּרִי גַּפְנָה (על ענבי חו"ל - ועַל פּרִי הַגֶּפֶן)
אם אכל פירות?משבעת המינים יאמר: ּועַל פֵּירוֹתֶיהָ (על פירות חו"ל - ועַל הַפֵּירוֹת)
בָּרוּךְ אַתָּה ה’ עַל הָאָרֶץ
אם אכל מזונות יאמר: ועַל מִחְיָתָה ועַל כַּלְכָּלָתָהּ (על תבואת חו"ל ועַל הַמִּחְיָה)
אם שתה יין יאמר: ּועַל פּרִי גַּפְנָה (על ענבי חו"ל - ועַל פּרִי הַגֶּפֶן)
אם אכל פירות?משבעת המינים יאמר: ּועַל פֵּירוֹתֶיהָ (על פירות חו"ל - ועַל הַפֵּירוֹת)
ויש שאין אומרים בחתימה "על כלכלתה" של חו"ל "על הכלכלה".

 

[ariels]

מה שאני העלתי חינמי

 

[amik770]

תודה רבה לכל הגולשים שטרחו ושלחו תמונות ותגובות!!

תבורכו תמיד מן השמים בכל המצטרך!

 

[ohrchadash]

יש לי תפילה לאתרוג לחמשה עשר בשבט
השאלה אם יש למישהו עוד תפילות או עניינים לחמשה עשר בשבט הייתי רוצה לצרפם ביחד
תודה לכל העוזרים והמסייעים
ידידכם
ממכון אור חדש
http://www.hebrewpublishing.com/product.asp?P_ID=573

 

[eden7115]

מצאתי באתר "ישיבה":
ארץ
דברים פרק ח
כִּי יְדֹוָד אֱלֹהֶיךָ מְבִיאֲךָ אֶל אֶרֶץ טוֹבָה אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם עֲיָנֹת וּתְהֹמֹת יֹצְאִים בַּבִּקְעָה וּבָהָר: אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ: אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחֹשֶׁת: וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת יְדֹוָד אֱלֹהֶיךָ עַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נָתַן לָךְ:

יחזקאל פרק לו
(ח) וְאַתֶּם הָרֵי יִשְׂרָאֵל עַנְפְּכֶם תִּתֵּנוּ וּפֶרְיְכֶם תִּשְׂאוּ לְעַמִּי יִשְׂרָאֵל כִּי קֵרְבוּ לָבוֹא:

תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף צח עמוד א
ואמר רבי אבא: אין לך קץ מגולה מזה, שנאמר ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל וגו'.
רש"י- כשתתן ארץ ישראל פריה בעין יפה, אז יקרב הקץ, ואין לך קץ מגולה מזה.


חיטה ושעורה
יקח עוגה מקמח של ארץ ישראל ויברך עליה:
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם בּוֹרֵא מִינֵי מְזוֹנוֹת:

בראשית פרק כז
)כח) וְיִתֶּן לְךָ הָאֱלֹהִים מִטַּל הַשָּׁמַיִם וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ וְרֹב דָּגָן וְתִירֹשׁ:
(כט) יַעַבְדוּךָ עַמִּים וְיִשְׁתַּחֲווּ לְךָ לְאֻמִּים הֱוֵה גְבִיר לְאַחֶיךָ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְךָ בְּנֵי אִמֶּךָ אֹרְרֶיךָ אָרוּר וּמְבָרֲכֶיךָ בָּרוּךְ:

תלמוד בבלי מסכת כתובות דף קיא עמוד ב
אמר רבי חייא בר יוסף: עתידה ארץ ישראל שתוציא גלוסקאות (לחמניות) וכלי מילת (בגדי משי) ... עתידה חטה שתתמר כדקל ועולה בראש הרים; ושמא תאמר, יש צער לקוצרה? תלמוד לומר: ירעש כלבנון פריו, הקדוש ברוך הוא מביא רוח מבית גנזיו ומנשבה עליה ומשרה את סלתה, ואדם יוצא לשדה ומביא מלא פיסת ידו, וממנה פרנסתו ופרנסת אנשי ביתו.


גפן
<object classid="clsid<img src=" http:="" www.prog.co.il="" images="" smilies="" biggrin.gif="" alt="" title="Big Grin" smilieid="3" class="inlineimg" border="0"></object>מה קודם - בורא פרי הגפן על יין או בורא פרי העץ על זיתים שמוקדמים ל"ארץ"?
נחלקו הפוסקים - הבית יוסף ריא פוסק שזיתים ותמרים קודמים ליין, וכן פסק הרב עובדיה יוסף (ילקוט יוסף ריא, ג), וכן מנהג חלק מהספרדים. אולם הרמ"א (ריא, ד) פוסק שיין קודם לעץ, כיוון שהוא חשוב וכן נוהגים האשכנזים, וכן פוסקים הבן איש חי (מטות א') והרב מרדכי אליהו.
ימלא כוסו ביין או מיץ ענבים ויברך:
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן


דברים פרק לב
יג) יַרְכִּבֵהוּ עַל בָּמֳתֵי אָרֶץ וַיּאכַל תּנוּבֹת שָׂדָי וַיֵּנִקֵהוּ דְבַשׁ מִסֶּלַע וְשֶׁמֶן מֵחַלְמִישׁ צוּר:
(יד) חֶמְאַת בָּקָר וַחֲלֵב צֹאן עִם חֵלֶב כָּרִים וְאֵילִים בְּנֵי בָשָׁן וְעַתּוּדִים עִם חֵלֶב כִּלְיוֹת חִטָּה וְדַם עֵנָב תִּשְׁתֶּה חָמֶר:

מלכים א פרק ה
(ה) וַיֵּשֶׁב יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל לָבֶטַח אִישׁ תַּחַת גַּפְנוֹ וְתַחַת תְּאֵנָתוֹ מִדָּן וְעַד בְּאֵר שָׁבַע כֹּל יְמֵי שְׁלֹמֹה:


מדרש תנחומא (בובר) פרשת תצוה סימן י
מעשה בסופר אחד שהיה עולה לירושלים בכל שנה ושנה, והכירו אותו בני ירושלים שהיה גדול בתורה, אמרו לו טול לך חמשים זהובים בכל שנה ושנה ושב לך אצלינו, אמר להם יש לי גפן אחת והיא יפה לי מכולן, והיא עושה לי שלש דיפריאות (פעמים) בכל שנה, ושש מאות חביות היא עושה בכל שנה, הראשונה היא עושה שלש מאות, ושניה מאתים ושלישית מאה, ואני מוכר אותם בדמים יקרים הרבה, וכל השבח הזה לירושלים, בשביל ניסוך היין שהיו מקריבין.


זית
הכלל הוא, שכל הסמוך למלה "ארץ" בפסוק קודם לברכה (שו"ע ריד, א), לכן זית הסמוך ל"ארץ" קודם לברכת בורא פרי העץ. ויש להוסיף - פרי הגדל בארץ ישראל קודם בברכה לפרי הגדל בחוץ לארץ (הגר"מ אליהו - מובא 'וזאת הברכה' עמוד 124).
יקח זית שלם (ויכוון על כל פירות האילן) ויברך:
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ:

ישעיהו פרק מא
(יט) אֶתֵּן בַּמִּדְבָּר אֶרֶז שִׁטָּה וַהֲדַס וְעֵץ שָׁמֶן אָשִׂים בָּעֲרָבָה בְּרוֹשׁ תִּדְהָר וּתְאַשּׁוּר יַחְדָּו:


ירמיהו פרק לא
(יא) וּבָאוּ וְרִנְּנוּ בִמְרוֹם צִיּוֹן וְנָהֲרוּ אֶל טוּב יְדֹוָד עַל דָּגָן וְעַל תִּירֹשׁ וְעַל יִצְהָר וְעַל בְּנֵי צֹאן וּבָקָר וְהָיְתָה נַפְשָׁם כְּגַן רָוֶה וְלֹא יוֹסִיפוּ לְדַאֲבָה עוֹד:

ילקוט שמעוני תורה פרשת וזאת-הברכה רמז תתקסב
מעשה שנצרכו אנשי לודקיא לשמן מינו להם פולמרכוס (ממונה) אחד. אמרו לו - לך וקח לנו שמן במאה רבוא... הלך לגוש חלב, אמר להם: שמן במאה רבוא (מיליון) אני צריך. אמרו לו - לך אצל פלוני, הלך לביתו ובקשו ולא מצאו. אמרו לו: הרי הוא בשדה. הלך ומצאו, שעוזק (עודר) תחת הזית , אמר לו שמן במאה רבוא אני צריך, אמר ליה המתן עד שאגמור את הזית ואבוא. כיון שבא לביתו קרא לשפחתו אמר לה בואי ורחצי את רגלינו, מלאת את הספל שמן ורחצה להן רגליהם לקיים מה שנאמר וטובל בשמן רגלו... עמד ומדד לו שמן במאה רבוא. אמר לו - רצונך שוב (עוד)? אמר לו - אין לי מעות. אמר לו - טול ואני אבוא עמך ואטול את מעותי. עמד ומדד לו שמן בשמנה עשרה רבוא, אמרו - לא הניח אותו אדם לא חמר ולא גמל בארץ ישראל שלא משכו עמו.


תמר - (דבש)
דברים פרק כו
(א) וְהָיָה כִּי תָבוֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יְדֹוָד אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה וִירִשְׁתָּהּ וְיָשַׁבְתָּ בָּהּ:
(ב) וְלָקַחְתָּ מֵרֵאשִׁית כָּל פְּרִי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר תָּבִיא מֵאַרְצְךָ אֲשֶׁר יְדֹוָד אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ וְשַׂמְתָּ בַטֶּנֶא וְהָלַכְתָּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְדֹוָד אֱלֹהֶיךָ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם:
(ג) וּבָאתָ אֶל הַכֹּהֵן אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם וְאָמַרְתָּ אֵלָיו הִגַּדְתִּי הַיּוֹם לַידֹוָד אֱלֹהֶיךָ כִּי בָאתִי אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְדֹוָד לַאֲבֹתֵינוּ לָתֶת לָנוּ:...:
(ח) וַיּוֹצִאֵנוּ יְדֹוָד מִמִּצְרַיִם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה וּבְמֹרָא גָּדֹל וּבְאֹתוֹת וּבְמֹפְתִים:
(ט) וַיְבִאֵנוּ אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה וַיִּתֶּן לָנוּ אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ :
(י) וְעַתָּה הִנֵּה הֵבֵאתִי אֶת רֵאשִׁית פְּרִי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתָּה לִּי יְדֹוָד וְהִנַּחְתּוֹ לִפְנֵי יְדֹוָד אֱלֹהֶיךָ וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ לִפְנֵי יְדֹוָד אֱלֹהֶיךָ:
(יא) וְשָׂמַחְתָּ בְכָל הַטּוֹב אֲשֶׁר נָתַן לְךָ יְדֹוָד אֱלֹהֶיךָ וּלְבֵיתֶךָ אַתָּה וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר אֲשֶׁר בְּקִרְבֶּךָ: ס

ספרי דברים פיסקא לז ד"ה הרי הוא
נחלת צבי, מה צבי זה קל ברגליו מכל בהמה וחיה כך פירות ארץ ישראל קלים לבוא מכל פירות ארצות. מה צבי זה קל לאכל מכל בהמה וחיה כך פירות ארץ ישראל קלים לאכל מכל הארצות, אי קלים לא יהו שמנים תלמוד לומר - ארץ זבת חלב ודבש, שמנים כחלב ומתוקים כדבש .
תאנה
יואל פרק ב
(כא) אַל תִּירְאִי אֲדָמָה גִּילִי וּשְׂמָחִי כִּי הִגְדִּיל יְדֹוָד לַעֲשׂוֹת:
(כב) אַל תִּירְאוּ בַּהֲמוֹת שָׂדַי כִּי דָשְׁאוּ נְאוֹת מִדְבָּר כִּי עֵץ נָשָׂא פִרְיוֹ תְּאֵנָה וָגֶפֶן נָתְנוּ חֵילָם:
(כד) וּמָלְאוּ הַגֳּרָנוֹת בָּר וְהֵשִׁיקוּ הַיְקָבִים תִּירוֹשׁ וְיִצְהָר:

תלמוד ירושלמי מסכת פיאה פרק ז דף כ טור ב /ה"ג
מעשה שאמר ר' יהודה לבנו בסיכנין עלה והבא לנו גרוגרות (תאנים יבשות) מן החבית, עלה, והושיט ידו ומצאה של דבש. אמר לו - אבא, של דבש היא. אמר לו - השקע ידיך ואת מעלה גרוגרות. מעשה שאמר רבי יוסי לבנו בציפורין עלה והבא לנו גרוגרות מן העליה עלה ומצא את העלייה צף עליה דבש.

מדרש תנחומא (בובר) פרשת תצוה סימן י
מעשה בר' יונתן בן אלעזר שהיה יושב תחת תאנה אחת, והיתה התאנה מלאה תאנים יפות, ירד טל והיו התאנים שואבים דבש, והיה הרוח מגבלן בעפר, באתה עז אחת והיתה מנטפת חלב בדבש, וקרא לתלמידים ואמר להם בואו וראו דוגמא מעין העולם הבא, וכל כך למה שהיו הקרבנות קריבין.

רימון
עמוס פרק ט
(יג) הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם יְדֹוָד וְנִגַּשׁ חוֹרֵשׁ בַּקֹּצֵר וְדֹרֵךְ עֲנָבִים בְּמֹשֵׁךְ הַזָּרַע וְהִטִּיפוּ הֶהָרִים עָסִיס וְכָל הַגְּבָעוֹת תִּתְמוֹגַגְנָה:
(יד) וְשַׁבְתִּי אֶת שְׁבוּת עַמִּי יִשְׂרָאֵל וּבָנוּ עָרִים נְשַׁמּוֹת וְיָשָׁבוּ וְנָטְעוּ כְרָמִים וְשָׁתוּ אֶת יֵינָם וְעָשׂוּ גַנּוֹת וְאָכְלוּ אֶת פְּרִיהֶם:
(טו) וּנְטַעְתִּים עַל אַדְמָתָם וְלֹא יִנָּתְשׁוּ עוֹד מֵעַל אַדְמָתָם אֲשֶׁר נָתַתִּי לָהֶם אָמַר יְדֹוָד אֱלֹהֶיךָ:

משנה מסכת ביכורים פרק ג
כיצד מפרישין הבכורים יורד אדם בתוך שדהו ורואה תאנה שבכרה אשכול שביכר רמון שביכר קושרו בגמי ואומר הרי אלו בכורים... הקרובים מביאים התאנים והענבים והרחוקים מביאים גרוגרות וצמוקים והשור הולך לפניהם וקרניו מצופות זהב ועטרת של זית בראשו החליל מכה לפניהם עד שמגיעים קרוב לירושלם הגיעו קרוב לירושלם שלחו לפניהם ועטרו את בכוריהם.

מקורות
"המגיד" (לרבינו הבית-יוסף)

דע לך, שישראל משום שניסו כמה נסיונות להקב"ה, נתחייבו שלא להכנס לארץ, אלא שברב רחמיו וחסדיו, הכניס הקב"ה בליבם, שיבקשו לשלח אנשים לתור את הארץ. ואלו היו זוכים באותה השליחות כראוי, היה מכניסם לארץ בזכות אותה השתוקקות והשתדלות.
ואמר להם משה שיסתכלו "השמנה היא" וגו' משום שידע שוודאי היא שמנה וטובה ויש בה עץ, ורמז להם שיספרו בשבחה, כדי שיכספו להכנס אליה, ועל ידי כך יזכו.
("מגיד מישרים" פרשת "שלח לך", מתורגם)
בית חדש (לר' יואל סירקיס)
קדושת הארץ, הנשפע בה מקדושת הארץ העליונה, היא נשפעת גם בפירותיה, שיונקים מקדושת השכינה השוכנת בקרב הארץ. כי על כן הזהיר ואמר בסוף פרשת מסעי (במדבר לה: לד) "ולא תטמא את הארץ אשר אתם יושבים בה, אשר אני שכן בתוכה, כי אני ד' שכן בתוך בני ישראל" ...ועל כן ניחא שאנו מכניסים בברכה זו (מעין שלש) "ונאכל מפריה ונשבע מטובה" כי באכילת פירותיה אנו ניזונים מקדושת השכינה ומטהרתה, ונשבע מטובתה.
(ב"ח על טור או"ח סי' ר"ח)

ר' נחמן מברסלב
עקר שבח ארץ-ישראל מה שהתורה משבחת אותה, שהיא ארץ זבת חלב ודבש, וכן בשבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ-ישראל, עקר הכונה ששם שופע שפע נעם העליון שהוא שרש כל הנעימות והמתיקות שמלובש בכל הטעמים שבעולם. וזה שרש נעימות ומתיקות הפרות של ארץ-ישראל, ושם דיקא יכולין להתקשר לנעם העליון על ידי הפרות הטובים שבה, על-ידי שנזכה לקדש אכילתם כראוי על-ידי המצות התלויות בארץ שכלם במיני מאכל. וזה בודאי שבח גדול ונוראה מאד, כי זה עיקר עבודת האדם כל ימי חיו לזכות לנעם העליון, לחזות בנעם
ה' ולבקר בהיכלו. ובשביל זה נתאווה משה כל-כך לארץ-ישראל, כי זה עיקר תשוקת כל הצדיקים לחזות בנעם ה'.
(הלכות ברכת הפירות, הלכה ד, אות ג)


מור וקציעה
"ואף על גב דאמרינן (סוטה יד.) 'וכי משה לאכול מפריה ולשבוע מטובה היה צריך', אנו ודאי צריכין להם, כי פירות ארץ ישראל מוסיפים כח וחכמה , כמו שאמרו (ב"ב קנח) : באוירא דמחכים, ולא על חנם האריך התלמוד (ברכות מד. עירובין ל.) להזכיר אכילה מופלגת דר' יוחנן ותלמידיו כי אכלו פירות גינוסר, שנראת באמת גוזמא, אבל ח"ו שכוונו לספר בגנותם, אלא בשבחם ובשבח א"י נתכוונו. ולהודיענו שפירותיה נותנים חיים לעם עליה, ומוסיפים כח וגבורת ההשכלה , לפיכך היו מרבים לאכול מהם...".
מור וקציעה להגאון היעב"ץ (או"ח סי' רח)


אורות הקודש ח"ג לב עמוד רצה
המאכל של ארץ ישראל מקדש בפנימיותו, ואינו מגשם
כי אם בחיצוניותו, אבל ממאכלי חוץ לארץ צריכים להזהר.
ולפי רוב הצפיה לארץ ישראל מתעלה
המאכל שבחוץ לארץ גם כן.
וזהו סוד הזכרת ירושלים, בעל נהרות בבל
או בשיר המעלות שובה בכל סעודה. צפית ארץ ישראל,
הבאה תכף למזון, מעדנת את המאכל שבחוץ לארץ
ועושה אותו קרוב לעילוי של ארץ ישראל.


ברכה אחרונה מעין שלוש:
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם:
אכל מזונות:
עַל הַמִחְיָה וְעַל הַכַּלְכָּלָה:
שתה יין:
עַל הַגֶּפֶן וְעַל פְּרִי הַגֶּפֶן:
אכל פירות משבעת המינים:
עַל הָעֵץ וְעַל פְּרִי הָעֵץ:
על מזונות, יין ופירות ביחד:
עַל הַמִּחְיָה וְעַל הַכַּלְכָּלָה וְעַל הַגֶּפֶן וְעַל פְּרִי הַגֶּפֶן וְעַל הָעֵץ וְעַל פְּרִי הָעֵץ:
וְעַל תְּנוּבַת הַשָּׂדֶה וְעַל אֶרֶץ חֶמְדָּה טוֹבָה וּרְחָבָה שֶׁרָצִיתָ וְהִנְחַלְתָּ לַאֲבוֹתֵינוּ לֶאֱכֹל מִפִּרְיָהּ וְלִשְׂבּוֹעַ מִטּוּבָהּ, רַחֵם (נָא) יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ וְעַל יְרוּשָׁלַיִם עִירֶךָ וְעַל צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶךָ וְעַל מִזְבְּחֶךָ וְעַל הֵיכָלֶךָ, וּבְנֵה יְרוּשָׁלַיִם עִיר הַקֹּדֶשׁ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ וְהַעֲלֵנוּ לְתוֹכָהּ וְשַׂמְּחֵנוּ בְּבִנְיָנָהּ וְנֹאכַל מִפִּרְיָּהּ וְנִשְׂבַּע מִטּוּבָהּ וּנְבָרֶכְךָ עָלֶיהָ בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה:
בשבת - וּרְצֵה וְהַחֲלִיצֵנוּ בְּיוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה:
כִּי אַתָּה יְהֹוָה טוֹב וּמֵטִיב לַכֹּל וְנוֹדֶה לְךָ עַל הָאָרֶץ וְעַל:
על של ארץ ישראל אומר - מִחְיָתָהּ וְעַל כַּלְכָּלָתָהּ:
על של ארץ ישראל אומר - פְּרִי גַּפְנָהּ:
על של ארץ ישראל אומר - פֵּרוֹתֶיהָ:
על מזונות יין ופירות של ארץ ישראל יחד - מִחְיָתָהּ וְעַל כַּלְכָּלָתָהּ: וְעַל פְּרִי גַּפְנָהּ: וְעַל פֵּרוֹתֶיהָ:
הַמִּחְיָה וְעַל הַכַּלְכָּלָה:
פְּרִי הַגֶּפֶן:
הַפֵּרוֹת:
על מזונות יין ופירות - הַמִּחְיָה וְעַל הַכַּלְכָּלָה:וְעַל פְּרִי הַגֶּפֶן: וְעַל הַפֵּרוֹת:
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, עַל הָאָרֶץ וְעַל:
על של ארץ ישראל אומר - מִחְיָתָהּ (וְעַל כַּלְכָּלָתָהּ):
על של ארץ ישראל אומר - פְּרִי גַּפְנָהּ:
על של ארץ ישראל אומר - פֵּרוֹתֶיהָ:
על מזונות יין ופירות של ארץ ישראל יחד - מִחְיָתָהּ (וְעַל כַּלְכָּלָתָהּ): וְעַל פְּרִי גַּפְנָהּ: וְעַל פֵּרוֹתֶיהָ:
הַמִּחְיָה (וְעַל הַכַּלְכָּלָה(
פְּרִי הַגֶּפֶן:
הַפֵּרוֹת:
על מזונות יין ופירות - הַמִּחְיָה (וְעַל הַכַּלְכָּלָה):וְעַל פְּרִי הַגֶּפֶן: וְעַל הַפֵּרוֹת:

והנה קישור לדיני ועניני ט"ו בשבט (זה ארוך מידי אז לא העתקתי לכאן):
http://www.yeshiva.org.il/midrash/Shiur.asp?id=1203

 

[יצחק למפרט]

דבר עם "קוממיות" יש להם נוסח מוכן:

02-9974424

 

[מישהי]