מחקר- קידום אישי, מה הכי חשוב לאנשים?

  • הוסף לסימניות
  • #1
כשפונים לאשת מקצוע בתחום הקידום האישי (פסיכולוגית, מאמנת אישית, קאוצ'רית וכו)
מה הכי חשוב לאנשים, על מה תשימי את הדגש, ומה את מצפה ממנה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
הקשבה אמיתית שמובילה להבנה אמיתית
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
אמינות גבוהה שמירת סוד הדוקה וכמובן מקצועיות
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

שבוע טוב!
רציתי להעלות כאן נושא כאוב ומורכב, שאני מרגיש שיש חשיבות עצומה לדבר עליו. חשוב לי להבהיר בפתח הדברים: האשכול הזה לא בא לשכנע אף אחד לא ללכת לאקדמיה או לשום קורס אחר. מטרתי היא אחת ויחידה - להעלות את המודעות והחשש, הן עבור מי ששוקל ללמוד בקורסים המקוצרים האלו, והן, וזה העיקר, עבור מי ששוקל ללכת לקבל טיפול אצל הבוגרים שלהם.

לאחרונה נתקלתי בכמה סוגי פרסומים של מכונים המציעים להפוך כל אדם עם רצון טוב למטפל בתוך זמן קצר. במבט ראשון, הפרסומים האלו נראים מבטיחים מאוד, אך קריאה שנייה וביקורתית חושפת תעשייה שלמה של קיצורי דרך מסוכנים ומה שנראה כמו מתכון ודאי לאסון.

כולנו יודעים שכדי להפוך לאיש מקצוע מוסמך בתחום הנפש, נדרשת דרך חתחתים של כמעט עשור. וצריך לומר ביושר: הטענה כאן היא לא שהאקדמיה היא חזות הכל. אבל המסלול האקדמי, על כל חסרונותיו, מספק דבר אחד קריטי: רשת ביטחון שנבנתה במשך מאות שנים של מחקר וניסיון. הוא מספק עוגנים כמו קוד אתי, חובת הדרכה, ומחויבות לשיטות בדוקות. המטרה הראשונה במעלה של הדרך הארוכה הזו היא לא להבטיח הצלחה, אלא קודם כל, ומעל לכל, להבטיח שלא ייגרם נזק.

בקורסי הבזק, כל רשת הביטחון הזו פשוט אינה קיימת. הם מציעים מסלולים מהירים שלכאורה בנויים על ניסיון מה"שטח" ומעניקים "ארגז כלים" מעשי – סיסמאות שיווקיות שמוכרות אשליה שניתן לדלג על שנים של לימוד מעמיק. השפה היא של אנשי מכירות, לא של מוסד אקדמי. הם מוכרים תחושת שייכות, לא הכשרה אמיתית.

וכאן מגיעים לטרגדיה האמיתית. בשיחות עם אנשי חינוך ותיקים, משגיחים וראשי ישיבות, עולה זעקה של ממש. הם מספרים שוב ושוב על מקרים בהם "מטפלים" בוגרי קורסי-בזק לא רק שלא הועילו, אלא גרמו לנזקים אדירים. כפי שאמר לי אחד מהם: "הם לא עוברים עשירית ממה שכל מטפל בעולם נדרש לעבור, זו סכנת נפשות של ממש, לא פחות".

בוגר מסלול כזה הוא פצצה מתקתקת. באופן אישי, נחשפתי למספר מקרים קשים שבהם הנזק לא נבע מרשעות. חשוב להבין, המוני פעמים, הנזקים הכי גדולים נובעים מטעות של מטפל שלא מכיר ולא יודע. הוא מגיע עם רצון טוב ותום לב לעולם הנפש, אבל בעולם הזה, תום לב לבדו, ללא הידע והכלים המתאימים, יכול להרוס, לנתץ ולהחריב. בשורה התחתונה, התעשייה הזו עלולה לייצר "מטפלים" שהם הסכנה הגדולה ביותר עבור האנשים שהם שואפים לעזור להם.

אם טקטס זה יציל ולו נפש אחת מישראל - והיה זה שכרי.
תקציר - לאחר 9 שנים שבהם צברתי חובות, הגעתי לנקודת בחירה בין ירידה משמעותית ברמת חיים, לבין הגדלת הכנסות משמעותית, (או שתיהם) בחרתי ללכת בדרך השניה.
נכון לעכשיו ב"ה עצרתי את החובות והתחלתי לייצר הכנסות, שהמטרה הסופית שלי להגיע לסכום שיאפשר לי חופש כלכלי אם ירצה ה'.
בשנה פלוס האחרונות עברתי הרבה ניסיונות, חלקם נכשלתי, חלקם הצלחתי, וכל התהליך הוא חוויתי, משעשע ועמוס תובנות.
אני מתכוון פעם בשבוע, להביא סיפור אחד, ומה למדתי ממנו, ואני ישמח לשמוע את דעתכם.

השבוע:
סיפור על מכה של (כסף) ערב סוכות:
בסוף בינה"ז אב פגשתי את אחי הצעיר בגאולה, אמרתי לו: " אני צריך הכנסה משמעותית, בחגים אנשים מוציאים הרבה כסף, הכסף הזה הולך לכיס של אנשים אחרים, השנה אני מתכוון שחלק מזה ילך לכיס שלי"
החלטנו שנעשה רשימה מפורטת של כל מה שאנשים צורכים בתקופת החגים, החל מערב ר"ה, ועד מוצאי שמחת תורה.
לאחר חצי שעה יצא רשימה כמעט מושלמת (מושלם לגמרי אני שונא... כי זה אף פעם לא יקרה, יום אחר נרחיב על זה בע"ה),
נתתי לעצמי שעה לקבל החלטה, כיון שאני יודע שאחד הדברים שהכי מעכבים בן אדם מלפעול, זה חוסר החלטה, קיבלתי ע"ע שעד סוף השעה אני מחליט על אחד מהאפשרויות, ומתמקד בו.

קיבלתי החלטה לבנות סוכות לאנשים, אני אישית לא יודע לבנות כלום, ולכן סגרתי עם עובדים שיבנו תמורת 50 ש"ח לשעה, ממוצע של סוכה גדולה לקחתי 1500 ש"ח לקח 10 שעות שתי עובדים, ככה יצא שהרווח הגולמי (רווח על המוצר בלי לחשב הוצאות נוספות שיש לעסק -- במקרה שלי פירסום, במקרים אחרים שכירות מקום\ מזכירות, וכדומה), לסוכה 500 ש"ח.

השלש שבועות הראשונים היו כמו חלום שמתגשם, עשיתי סוכה אחרי סוכה, נשאר לי רק להתאמן איך סופרים מזומנים מהר :)

ואז בין יוה"כ לסוכות, עשיתי סוכה אחת יותר מידי....

ביקשו ממני לתת הצעת מחיר לסוכה מורכבת, היה צריך להכשיר את השטח, להכשיר את המקום לדפנות, ועוד סיבוכים שונים, הציעו לי סכום כפול ממה שהייתי מורגל, ואמרתי כן...
מכאן ואילך נכנסתי לתסבוכת, שגרמה לי להיכנס לחג באופן אישי לא מאורגן, ל3 ימים של חוסר אונים שאני לא מאחל לאף אחד, ולקינוח לאיבוד כל מה שהרווחתי בשלש שבועות !
דבר ראשון, הבחורים שעבדו איתי אמרו לי שקרוב לחג הם לא יכולים... פירסמתי בקבוצות עבודה שונות, הגיעו אליי בחורים שלא ידעו את העבודה.. לקחו כסף ולא נתנו תועלת... בעל הבית עם עיני נץ בלי עין הרע היה חשוב לו עבודה מושלמת כמו שהתחייבתי...
היה ברור לי שהוא מכניס חג בלי סוכה בגללי... ה' ירחם
הייתי חסר אונים.. הרגשתי שאני משתגע.. כבר לא עניין אותי הכסף.. רק רציתי שיהיה לו סוכה איכשהו..
בימים הכי עמוסים לא הייתי בבית.. ויש לזה משמעות... הייתי עסוק בלהסיע מכל רחבי הארץ עובדים שינסו לעשות את העבודה.
...
יום לפני סוכות הבעל הבית קורא לי כולו כועס ובצדק רב, והוא אומר לי יש לך שתי ברירות, או שאתה חותם לי שאני מכניס חג עם סוכה בנויה, או שאני מביא בונה סוכות אחר... (ולא משלם לך שקל, אפילו שחלק מהשטח הוכשר)
לא הייתי צריך לחשוב אפילו...
אמרתי לו, כמובן שאני רוצה שתביא מישהו אחר, לא מעניין אותי הכסף, ואדרבה אם אתה מקפיד עליי אני יפצה אותך על עוגמת הנפש, אבל מאיפה תמצא עכשיו פחות מ24 שעות קודם החג?
ה' עשה לי חסד, והוא מצא כמה חבר'ס מעולים, שהרימו לו סוכה מעולה,
במקרה הזה לא הרווחתי אבל כן שילמתי לעובדים (זה תמיד יהיה ההבדל בין שכיר שמקבל בטוח אבל קצת מהעוגה, לבין עצמאי שלוקח את הסיכון בתקווה שהעוגה תיהיה גדולה).

תובנות שלי:
לקחת מקצוע שאתה מבין בו, באופן אישי.
כי אז אתה לא טועה בהערכת הקושי.
כי אז עובדים לא יכולים לסובב אותך.
כי אז אתה לא חסר אונים בשום שלב, כי תמיד במקרה של הברזה, אתה יכול לעשות בעצמך.

אשמח לשמוע כל תגובה

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה