דיון מטרות הכתיבה

  • הוסף לסימניות
  • #41
.
אולי אני קצת נוראית בקטע הזה, אבל מלבקר אחרים (וזו יכולה להיות ביקורת טובה), למדתי להיות סופרת.
זוכרת את עצמי מבקרת בגיל 6 את מנוחה פוקס, ובגיל 14 את ג'י. קי. רולינג. -אמיתי, על קוצו של פסיק, נכון, אבל זה אפלו יותר קשה.
ומה זה ספר ערוך בעיניי?
ספר שאין בו מילה מיותרת. זוכרת שקראתי ספר שהמליצו לי עלייו בעיניים נוצצות (אתם בטוח מכירים את הסופר\ת), והיתה שם סצנה שלמה! שכל מה שסופר בה היה שהאיש מאוד חזק וכולם מכבדים אותו.
זה ספר???
שואלת בכאב.

***אגב, אני ממש לא חושבת שאני מושלמת ויכולה להיות מלכת העולם בכתיבה. יודעת את החסרונות שלי. וזו הסיבה שאני מעלה לכאן את הספר שלי "אויב כפול", שעבר עריכה והוצאתי עליו אלפי שקלים, והוא עוד לא בחנויות. הוא פשוט לא עמד ברף שהצבתי לעצמי, והרף היה ספר כמו של ג'י.קי. רולינג, רק יותר יפה.***
וזה נוגע גם למה ש @בובה בובה אמרה - אם הרבה אנשים אוהבים את זה, כנראה שזה מספק להם את מה שהם מחפשים, ואת כמבקרת - יכולה לחפש מהו הדבר הזה, ולנסות לשלב את זה ביצירה שלך. ביקורת חיובית זה גם דבר יעיל.

אז יש לך דרישות למה שאת מוכנה להנות ממנו, וזה מובן. אבל לי יש דרישות אחרות. אין דבר כזה ספר מושלם, ובכל יצירה יש איזון ייחודי שמחפה על החסרונות. ויש קוראים שדווקא מה שהולך בספר הזה - הוא מה שהם מחפשים.

לי למשל יש הרבה מה לומר על הארי פוטר, למרות שזה פופולארי. וחבל לי שמתייחסים לזה כמו איזה רף עליון - על גבי הפורום הזה.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #42
.
אולי אני קצת נוראית בקטע הזה, אבל מלבקר אחרים (וזו יכולה להיות ביקורת טובה), למדתי להיות סופרת.
זוכרת את עצמי מבקרת בגיל 6 את מנוחה פוקס, ובגיל 14 את ג'י. קי. רולינג. -אמיתי, על קוצו של פסיק, נכון, אבל זה אפלו יותר קשה.
ומה זה ספר ערוך בעיניי?
ספר שאין בו מילה מיותרת. זוכרת שקראתי ספר שהמליצו לי עלייו בעיניים נוצצות (אתם בטוח מכירים את הסופר\ת), והיתה שם סצנה שלמה! שכל מה שסופר בה היה שהאיש מאוד חזק וכולם מכבדים אותו.
זה ספר???
שואלת בכאב.

***אגב, אני ממש לא חושבת שאני מושלמת ויכולה להיות מלכת העולם בכתיבה. יודעת את החסרונות שלי. וזו הסיבה שאני מעלה לכאן את הספר שלי "אויב כפול", שעבר עריכה והוצאתי עליו אלפי שקלים, והוא עוד לא בחנויות. הוא פשוט לא עמד ברף שהצבתי לעצמי, והרף היה ספר כמו של ג'י.קי. רולינג, רק יותר יפה.***
יפה שכתבת ספר ערוך בעיניי
כי גם על זה, וגם אחרי שתוציאי בעז"ה את הספר שלך לאור כשהוא יהיה ברמה מצוינת בעיניך, ברור לי שיהיה אפשר לבקר אותו...

יש לי גם השגות על ספרים, כמו שכתבתי כבר. אבל כשזה קורה אני גם חושבת שאם זה יצא לאור ונמכר בחנות מוכרח להיות שלפחות 3 אנשים אהבו וחשבו שהוא ראוי. ואם כן, אלה חילוקי דעות אבל מותר לקבל את זה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #43
וזה נוגע גם למה ש @בובה בובה אמרה - אם הרבה אנשים אוהבים את זה, כנראה שזה מספק להם את מה שהם מחפשים, ואת כמבקרת - יכולה לחפש מהו הדבר הזה, ולנסות לשלב את זה ביצירה שלך. ביקורת חיובית זה גם דבר יעיל.

אז יש לך דרישות למה שאת מוכנה להנות ממנו, וזה מובן. אבל לי יש דרישות אחרות. אין דבר כזה ספר מושלם, ובכל יצירה יש איזון ייחודי שמחפה על החסרונות. ויש קוראים שדווקא מה שהולך בספר הזה - הוא מה שהם מחפשים.

לי למשל יש הרבה מה לומר על הארי פוטר, למרות שזה פופולארי. וחבל לי שמתייחסים לזה כמו איזה רף עליון - על גבי הפורום הזה.
זה שאנשים אוהבים לקרוא מתח, לקרוא על צרות של אחרים, שידוכים ועוד הרבה נושאים בסיפורת של היום,
לא הופך את הכתיבה שלהם ואת הספר לטובים.
יש גם סופרים/ות טובים ,בהם, העלילה היא מורכבת ולא חד משמעית, לא הכל שחור לבן ולא תמיד הסוף טוב וכמובן פרמטרים של איכות הכתיבה, התוכן והעומק.

וסליחה, הארי פוטר זה לא ההדוגמא לסיפורת טובה זו סתם ההשראה כנראה של תמיר לבין.
 
  • הוסף לסימניות
  • #44
זה שאנשים אוהבים לקרוא מתח, לקרוא על צרות של אחרים, שידוכים ועוד הרבה נושאים בסיפורת של היום,
לא הופך את הכתיבה שלהם ואת הספר לטובים.
יש גם סופרים/ות טובים ,בהם, העלילה היא מורכבת ולא חד משמעית, לא הכל שחור לבן ולא תמיד הסוף טוב וכמובן פרמטרים של איכות הכתיבה, התוכן והעומק.

וסליחה, הארי פוטר זה לא ההדוגמא לסיפורת טובה זו סתם ההשראה כנראה של תמיר לבין.
צודק (בשתי הנקודות). אבל אם אנשים אוהבים משהו, לא צריך להתעצבן רק בגלל שזה לא מוצא חן בעיני הטעם "הנעלה" שלי לכל מיני דרישות ספציפיסטיות בסיפורת. אפשר ללמוד מזה. אחרי הכל, אחד המטרות שלי בכתיבה הוא להעניק לאנשים הנאה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #45
צודק (בשתי הנקודות). אבל אם אנשים אוהבים משהו, לא צריך להתעצבן רק בגלל שזה לא מוצא חן בעיני הטעם "הנעלה" שלי לכל מיני דרישות ספציפיסטיות בסיפורת. אפשר ללמוד מזה. אחרי הכל, אחד המטרות שלי בכתיבה הוא להעניק לאנשים הנאה.
אממממ להתעצבן אולי אין עניין, אבל כנראה שמי שקרא ספרות טובה וקלאסית גם ובעיקר ספרות מיושנת יותר. (ובהחלט לא רק)
מרגיש בגדול את ההבדלים, ואולי זה לא מעצבן, אבל מציק, שציבור גדול וטוב קונה וניזון מספרות שהיא לא מספיק מזוקקת, לא מספיק עם תוכן ורמה, כמובן שלא בהכללה.
לכתוב בשביל להעניק הנאה זו מטרה יפה אבל בשביל ספרות שהיא אומנות יש עוד פרמטרים חוץ מהנאה.

ובאשמתי, כיוון שזו דעתי, כתבי וסיפורי לרוב נשארים במגירה, (ואולי זו טעות) אבל לא מסוגלת לא לעמוד ברף הציפיות שלי, מכל קטע כתוב ומילה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #46
אממממ להתעצבן אולי אין עניין, אבל כנראה שמי שקרא ספרות טובה וקלאסית גם ובעיקר ספרות מיושנת יותר. (ובהחלט לא רק)
מרגיש בגדול את ההבדלים, ואולי זה לא מעצבן, אבל מציק, שציבור גדול וטוב קונה וניזון מספרות שהיא לא מספיק מזוקקת, לא מספיק עם תוכן ורמה, כמובן שלא בהכללה.
לכתוב בשביל להעניק הנאה זו מטרה יפה אבל בשביל ספרות שהיא אומנות יש עוד פרמטרים חוץ מהנאה.

ובאשמתי, כיוון שזו דעתי, כתבי וסיפורי לרוב נשארים במגירה, (ואולי זו טעות) אבל לא מסוגלת לא לעמוד ברף הציפיות שלי, מכל קטע כתוב ומילה.
ואוו, בול.
 
  • הוסף לסימניות
  • #47
לכתוב בשביל להעניק הנאה זו מטרה יפה אבל בשביל ספרות שהיא אומנות יש עוד פרמטרים חוץ מהנאה.
מי אמר שהספרים ההם שלדעתכם הם רק הנאה לא מזוקקת, ברמה ותוכן נמוך וכו' נוצרו לשם האמנות. אולי כל המטרה שלהם היא להנאת הציבור (אני מניחה שכך האמת) ואז הם טובים מאד ליעודם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #48
אממממ להתעצבן אולי אין עניין, אבל כנראה שמי שקרא ספרות טובה וקלאסית גם ובעיקר ספרות מיושנת יותר. (ובהחלט לא רק)
מרגיש בגדול את ההבדלים, ואולי זה לא מעצבן, אבל מציק, שציבור גדול וטוב קונה וניזון מספרות שהיא לא מספיק מזוקקת, לא מספיק עם תוכן ורמה, כמובן שלא בהכללה.
לכתוב בשביל להעניק הנאה זו מטרה יפה אבל בשביל ספרות שהיא אומנות יש עוד פרמטרים חוץ מהנאה.

ובאשמתי, כיוון שזו דעתי, כתבי וסיפורי לרוב נשארים במגירה, (ואולי זו טעות) אבל לא מסוגלת לא לעמוד ברף הציפיות שלי, מכל קטע כתוב ומילה.
אני מזדהה עם התחושה. אכן יש הבדל בסגנון, וזה לא תמיד כוס הקפה שלי. אבל לא אצהיר בגלל זה שהסיפורת שלנו אינה איכותית. אובייקטיבית - וודאי שיש הרבה מה ללמוד ולקבל השראה גם בסיפורת שלנו.

אם אחלק את הסופרים לשניים: יש את אלה שהמטרה העליונה שלהם היא לעשות אומנות. ויש את אלה שהמטרה העליונה שלהם היא לענג את הקהל. אני לא חושבת שזה סותר, אבל כנראה שזה שם אותי בקבוצה השנייה. ואין לי בעיה עם זה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #49
בלת"ק, ל @תמר לבין
אז בעינייך ספר זה עבודה שהסופר מגיש לקהל?
כי בעיני ספר הוא אמנות. ואמנות כל אחד יכול לקחת למקום שלו.
נכון שיש כללים- צייר לא יכול לצייר בן אדם עם זנב ושלוש עיניים, ולהגיד שצייר אדם,:censored:
אבל בסופו של דבר סופר טוב זה מי ש"יש לו את זה", ומי שהולך עם הלב שלו והכתיבה שלו עד הסוף.
וכמובן שהוא צריך גם ללמוד ולהתמקצע אם הוא רוצה שהקהל יבין, יאהב ויקרא את החומרים שלו,
אבל העיקר בסיפור או בספר, הוא ממש לא האם האקדח מהמערכה הראשונה ירה במערכה השלישית או הרביעית, או מתי בדיוק חלה נקודת המפנה. - אילו נקודות חשובות, אבל אם הן לא באו בדיוק ספרותי נמרץ, זה לא בהכרח מעיב על הספר
ובוודאי שלא אמור להיות גורם לכעס, שהרי אם תראי את אותו ציור של צייר עם הזנב וכו', תגידי לעצמך: אוקיי, הוא לא הצייר הכי נבון, ולא אקנה את הציורים שלו, אבל לכעוס?.....:unsure:
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #50
מי אמר שהספרים ההם שלדעתכם הם רק הנאה לא מזוקקת, ברמה ותוכן נמוך וכו' נוצרו לשם האמנות. אולי כל המטרה שלהם היא להנאת הציבור (אני מניחה שכך האמת) ואז הם טובים מאד ליעודם.
טובים ליעודם כלומר הרבה מהציבור קורא ונהנה (אולי כי לזה התרגל?)
ומה עם אלו שלא? שקוראים וחושקים שיניים, קוראים ולא מבינים איך הספר עבר את הגבול מהלב או המחשב;) של הסופר לחנות.
שוב, בהדגשה, לא כל הספרים כאלו, אבל לצערי הם ישנם:(
 
  • הוסף לסימניות
  • #51
ומה עם אלו שלא? שקוראים וחושקים שיניים, קוראים ולא מבינים איך הספר עבר את הגבול מהלב או המחשב;) של הסופר לחנות.
אלו שלא - טעו. חשבו שקנו ספר אמנותי, והתברר להם שהם קנו ספר מסוג אחר לאנשים שרוצים להנות מסגנון כזה.
לא נורא. לא סיבה להאשים אחרים בטעות של עצמך.
 
  • הוסף לסימניות
  • #52
ומה עם אלו שלא? שקוראים וחושקים שיניים,
איינשטיין היה החכם היחיד בסביבה שלו, אז הוא אתגר את עצמו בפילוסופיות.
כשאני מרגישה ש"אין לי מה לקרוא", בדיוק מהסיבות הנ"ל, אני פשוט הולכת וכותבת לי משהו. (לא משווה את עצמי לאיינשטיין!! היה רוצה!!)
אנשים, תתמודדו! יש גם מסעדות שמוכרים אוכל זוועתי ואנשים הולכים לשם. אז שאניני הטעם יבשלו לעצמם בבית ולא יתלוננו!
 
  • הוסף לסימניות
  • #53
כשאני מרגישה ש"אין לי מה לקרוא", בדיוק מהסיבות הנ"ל, אני פשוט הולכת וכותבת לי משהו. (לא משווה את עצמי לאיינשטיין!! היה רוצה!!)
אנשים, תתמודדו! יש גם מסעדות שמוכרים אוכל זוועתי ואנשים הולכים לשם. אז שאניני הטעם יבשלו לעצמם בבית ולא יתלוננו!
אל דאגה אנחנו מתמודדים יופי.
קודם כל הולכים למסעדות טובות.
אוכלים גם אוכל זוועתי, ומתלוננים, מה יש? זה כיף! ולומדים מה אנחנו בשום אופן לא רוצים להכין בבית...
לא שווה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #55
בלת"ק, ל @תמר לבין
אז בעינייך ספר זה עבודה שהסופר מגיש לקהל?
כי בעיני ספר הוא אמנות. ואמנות כל אחד יכול לקחת למקום שלו.
נכון שיש כללים- צייר לא יכול לצייר בן אדם עם זנב ושלוש עיניים, ולהגיד שצייר אדם,:censored:
שהרי אם תראי את אותו ציור של צייר עם הזנב וכו', תגידי לעצמך: אוקיי, הוא לא הצייר הכי נבון, ולא אקנה את הציורים שלו, אבל לכעוס?.....:unsure:
צייר דווקא כן יכול לעשות את זה. השאלה היא: האם ה"שגיאה" שהאמן הכניס ליצירה, משפרת את היצירה? האם זה משרת את המטרה של הסיפור יותר טוב מאשר המציאות/כללים? אם כן, שיקרא לזה אדם, שיכנו את זה אומנות, ומן הסתם יהיו אנשים שיהנו מהסיפור הזה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #56
צייר דווקא כן יכול לעשות את זה. השאלה היא: האם ה"שגיאה" שהאמן הכניס ליצירה, משפרת את היצירה? האם זה משרת את המטרה של הסיפור יותר טוב מאשר המציאות/כללים? אם כן, שיקרא לזה אדם, שיכנו את זה אומנות, ומן הסתם יהיו אנשים שיהנו מהסיפור הזה.
מסכימה עם כל מילה.

כן מבינה לליבו של מי שלא יבין את כוונת המשורר... אה סליחה, הצייר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #57
מי אמר שהספרים ההם שלדעתכם הם רק הנאה לא מזוקקת, ברמה ותוכן נמוך וכו' נוצרו לשם האמנות. אולי כל המטרה שלהם היא להנאת הציבור (אני מניחה שכך האמת) ואז הם טובים מאד ליעודם.
לדעתי העניה הם לא להנאת הציבור אלא נטו להרוויח כסף.
סורי, אבל אני לא מבינה למה קונים אותם בהמוניהם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #58
לדעתי העניה הם לא להנאת הציבור אלא נטו להרוויח כסף.
סורי, אבל אני לא מבינה למה קונים אותם בהמוניהם.
ואני לא מבינה למה אנשים משלמים כדי להכנס למבוך אימה.
ולדעתי הוא לא נוצר להנאת הציבור אלא נטו כדי להרוויח. אבל מה זה אכפת למי שכן נהנה מזה.

אולי אני חושבת שאלו אנשים פחות רגישים, או בעלי טעם יותר פשוט, אבל למה השלילה והזלזול?
 
  • הוסף לסימניות
  • #59
אולי אני חושבת שאלו אנשים פחות רגישים, או בעלי טעם יותר פשוט, אבל למה השלילה והזלזול?
את צודקת, ולא.
אני לא מדברת על אמנות, באמת שלא.
כמה דרישות סף לספר -
שיהיה אמין,
שיביא משהו - שיהיה שינוי בין הכריכה הקדמית לאחורית
שתהיה סביבו עבודת מחקר ואל סתם שטויות לא יודעת מאיפה
שיהיה הגיון
שתהיה עריכה, לפחות לשונית ותחבירית אם לא עריכה תוכנית
ואין את זה, אין.
וזה שיש כל כך הרבה ספרים שלא שווים את הנייר גורם לפיחות בספרים הטובים כי הם פחות רווחיים כבר.
 
נערך לאחרונה ב:

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

החלטתי לקפוץ למים 🐋 ולרענן תקציר ופרקים ראשונים למשהו אפשרי לקריאה.
אשמח שתכתבו ביקורת מכל סוג שהוא (למעט קיצוץ כנפיים "אתה כותב נורא והסיפור שלך גרם לי לצמרמורות שיעמום" ;) ), כל הערות והארות על בוסריות הכתיבה ופיסוק לקוי תתקבלנה בברכה. (אם כי את השינויים אערוך בעיקר אצלי).
ו....כמובן! קצת עידוד ותמיכה לכותב, לליוויתן הכחול ולגיבורי הסיפור לא תזיק.
(אם אין ביקוש לסיפור אשמח גם שתכתבו לי, הוא בסך הכל נכתב בהשראת כל הספרים בסגנון הזה עד שלא נותרה לי 'ברירה' וכתבתי גם).
תדירות הפרקים לא תהיה צפופה, אבל נקווה לשמור על התמדה (לפחות בהתחלה!).
אז, חלא'ס בירבורים, פמפמפם! חצוצרות! שטיח אדום! קבלו את.... הפרק הראשון!

מאזן כוחות

פרק 1

עבר. תשע שנים אחורה. אחת מערי המרכז :




הוא הלך ברחוב. לא מבין למה בכלל הסכים לעצמו לצאת החוצה. הוא משוגע. בכל רגע עלול מישהו לגשת אליו. מי יודע אם זה לא הבחור לבוש השחורים שצועד במדרכה ממול.

הוא הגיע לסוף הרחוב במהירות, פונה בכיכר ימינה לכיוון רחוב פני יהושוע.

רגליו נעות בקצב מוגבר, כמעט רצות. הוא לא מצליח ולא רוצה לעצור אותן. משהו נשבר בתוכו. הוא לא יכול יותר עם המתח הזה. אולי צוות שלם הוקפץ בניסיון ללכוד אותו, ואולי הוא סתם מדומיין ואיש לא יודע שהוא קיים.

טכנית, הוא הכליל יותר מדי. ההורים והאחים שלו בטוח מודעים לקיומו והוא יכול לספור עוד כמה אנשים שמכירים אותו במידה כזו הוא אחרת.

הוא הניע את ראשו בחדות, מסיט את המחשבה הלא חשובה הצידה. הוא צריך להתרכז. לבדוק שלא עוקבים אחריו או לחילופין, לבדוק שלא הפך לפרנואיד.

יכול להיות שהוא יכול להירגע.

הרי המחשב הושמד, והוא רכש אותו דרך הספק שמוכר בשחור לאיתן, הוא שילם במזומן בלי לראות קבלה. מן הסתם הוא לא היחיד שקונה בשחור מהאיש והדגם של המחשב היה די נפוץ. לא אמורים לעלות עליו. הוא בעצמו כל כך נבהל כשהבין מה עשה, פעל במהירות מבלי לחשוב על ההמשך בכלל. העיקר לא להתגלות. יהיה כל כך טיפשי להרוס את חייו עכשיו, ובצורה כזאת.

הוא הגיע כבר לקצה השכונה נוחת מתנשם ומתנשף על ספסל עץ מקולף, מוחה את זיעתו. מבטו שוטט כה וכה, אין איש באזור. מעולה. זה באמת אזור מבודד יחסית. בבין הזמנים הוא שוקק חיים, עמוס במשפחות מרובות ילדים המשכנעות את עצמן כי החורשה הקטנה והמוזנחת, שעדיין לא ברור איך לא פינתה את מקומה לגורדי שחקים, היא אטרקציה של ממש.

הזיכרונות בהקשר הזה מעלים לו חיוך מריר. הוא לא סובל את המקום הזה.

קודם כל להירגע. הוא באמת אימפולסיבי מדי. גם בהסתתרות, וגם ביציאה החפוזה הזו החוצה.

ממה בעצם הוא חושש?

הוא נאנח. כל מה שהוא יודע על מי שאולי רודף אחריו מגיע מספרי המתח שאושי אחיו צובר לעצמו בהנאה.

לא בטוח בכלל שזה אמין. זאת אומרת, ממש בטוח שלא.

הוא נשך את שפתיו.

כן יש לו ממה לחשוש. הסופרים תמיד מודים בסוף הספר לאנשי הצללים שהם לא יכולים להזכיר את שמם, על המידע האמין והמועט שחלקו איתם. לא רק הספרות החרדית מוצפת בספרי מוסד ושב"כ כל יכולים, גם בספרות החילונית קיימים ספרים רבים כאלה. עוד לפני שעף בפעם הראשונה הוא הספיק לקרוא כמה מהם.

משהו מכל זה חייב להיות נכון.



###



הווה. אי שם במעמקי הים התיכון. הסוכנות. בסיס 301 :




"אני לא מבין"

"מה יש לא להבין?" קווין התעצבן.

"לא הסברת לי למה זה קשור אלינו, למה זה לא בטיפול של המוסד? אנחנו בכלל לא אמורים להיחשף לזה!" אריאל חש חוסר אונים. מבקשים ממנו בקשה הזויה לחלוטין. מילא הזויה, המטרה של המשימה מעורפלת, משהו שמריח כמו משחק מסוכן נודף פוליטיקה מצחינה.

"זה מאוד. מאוד. קשור אלינו" קווין בולע אוויר. יש לו דם חם "ואם תתבונן קצת במקום לקפוץ למסקנות, תוכל לראות שאתה מצוות עם עוד חייל משלנו לכמה חברה מהמוסד. מדובר במבצע חשוב עם מטרות משותפות, הרבה גורמים ביטחוניים מעורבים פה"

"מ''ם! אתה עדיין לא נותן לי סיבה הגיונית אחת! הכל פה מאוד מעורפל ולא ברור, גם המידע שהבאת לי," הוא מטיח את הטאבלט הקטן על השולחן "זה רק סיבובי מילים! בפועל אין פה כלום. לא מה אנחנו עושים, לא למה אנחנו עושים, לא שום דבר! רק קשקוש אחד שלם. אני לא מוכן לזה"

קווין נאנח. לבן אדם הזה יש חיישנים. זו הסיבה שהם רוצים אותו למבצע הזה, אבל זו גם הסיבה שהוא לא מוכן לצאת אליו. בעיה.

אריאל נעץ מבט חודר במ''ם שלו, נותן לו להתבשל בתוך עצמו. הוא מכיר אותו. תיכף יגיע שלב ההסברים לו הוא מחכה.

כמו בתחזית מדויקת מראש, קווין פולט עוד אנחה. אין לו ברירה. הוא צריך לספר לו.

"תראה, אריאל. המידע שאנחנו צריכים להשיג, לפי הערכות המודיעין, קשור בעיקר אלינו. אבל כמו שאתה יכול להבין לבד, בגלל שהפעולה הנוכחית היא באחת ממדינות כדור הארץ, המוסד עשה שרירים כדי לנכס אותה לעצמו. בסופו של דבר הצלחנו להגיע לסיכום של שיתוף פעולה, וציוות של שני חברה משלנו. לוחם, ואיש סייבר ומודיעין"

"בסדר הבנתי איך זה קשור אלינו. לא הבנתי, איך זה קשור אלי. למה דווקא אני? לפעולה כזו אתה יכול לקחת את אחד החדשים, אלו שסיימו את הטירונות לאחרונה. אני יכול להביא לך כמה שמות שיצלחו את הדבר הזה בלי למצמץ"

"אריאל, אנחנו לא יודעים מה רמת הטכנולוגיה שמשתמש בו האויב. חוץ מזה, לך יש הרבה מאוד ניסיון. יכול להיות שזה פיצוחים בשבילך, אבל היו''רים החליטו שאתה זה שיוצא למשימה הזו. יש לנו מעט מאוד ידע מקדים, ועדיף לנו להוציא את ההכי טובים, מאשר לגלות פתאום באמצע משימה שהטירונים שלנו לא יכולים להתמודד אתה. אתה מבין?"

"אם אני מבין? מה שהבנתי בסך הכללי זה, שאני יוצא לשמור שהצוות של המוסד לא יעשו שטויות. וגם בגלל, שאנחנו יודעים שהצוות שהם חיברו לנו יתוחקר על כל צורת החשיבה וההתנהלות שלנו. הם הרי רוצים ללמוד כמה שיותר על הסוכנות שאין להם יד ורגל בה. לכם אין דרך למנוע את זה, אז אתם רוצים לכל הפחות להרשים אותם. אני צודק?"

"בכל מילה" קווין תלה מבט מיואש בסוכן שלו. לפעמים הוא ממש לא יודע מה לעשות עם הבן אדם הזה.

"יפה. ואני לא מוכן לצאת למבצע הזה. אני מספיק שנים בסוכנות בשביל שלא אני אצא לשם"

"אין לך ברירה, אריאל. היו''רים כבר חתמו. אתה נפגש מחר בארץ עם צוות המשימה. את האימונים למבצע הזה אתם תעשו ביחד איתם בניהול המוסד. תתארגן. בלילה יבואו לאסוף אתכם"

"מה? אתה לא רציני" הבעתו של אריאל נדהמת ומלאת חוסר אמון. אין מצב שעושים לו את זה. אבל הם עושים את זה טוב. בטוח שדובר על המבצע הזה כבר חודשים, אבל הם מודיעים לו שניה לפני שהוא יוצא כדי למנוע התנגדות.



###



הווה. מטה המוסד. 4 קילומטר מנקודה אלמונית בכביש 6 לכיוון דרום :

"אני לא מבין"

"מה יש לא להבין?" אוהד התעצבן.

"לא הסברת לי מי זה בכלל החבר'ה האלה ולמה אנחנו מצוותים אתם? מה הסיפור? ובכלל, כל המידע על המשימה הזו מאוד מעורפל, מה קורה כאן?" ניתאי חש גרד קל בקצות האצבעות. זו משימה מוזרה, עם מטרה מוזרה ואנשים מוזרים. לא מתכון בדוק להצלחה.

"אוקי, עזוב את הקשקשת שאמרו לי להעביר לך. אמנם כרגע זה מוקדם מדי, אבל בכל מקרה מחר או מחרתיים אתה כבר תדע. אתה הולך להיות המפקד של צוות המשימה, השניים שבאים יהיו תחת פיקדוך והאימונים למשימה יהיו פה, תחת אחריותנו, כדי למנוע תקלים בשעת המבצע. לך כמפקד יש עוד מטרה, לגלות כל מידע שתוכל להוציא מהם כולל דרכי הפעולה שלהם בזמן אמת והארגון אליו הם משתייכים, ברור עד כאן?"

ניתאי מצמץ "הם לא ישראלים?"

"הם ישראלים. וזה מביא אותי לחלק הבא, המשימה שלכם. שני חברי הצוות שבאים מגיעים מה'סוכנות'. הם שלחו אלינו איש סייבר וביון ואיש שטח. עכשיו, מדובר בחבר'ה מוכשרים מאוד שלא עשו צבא או כל מסגרת מהסוג הזה ולרוב מגויסים מגיל צעיר, כך שהם כמעט ולא מכירים את העגה המבצעית המדוברת פה, תצטרכו לגשר על זה באימונים, ברור?"

כל שרירי פניו של ניתאי רטטו מחוסר נוחות, מה זה הדבר המשונה הזה שהנחיתו עליו? "מהסוכנות היהודית? מה הקשר?"

"מה?! מי אמר הסוכנות היהודית? אני מדבר על ה'סוכנות'!, לא שמעת עליהם אני מבין, מסתובבות עליהם עשרות קונספירציות במסדרונות המודיעין. הם סוג של אגדה שלא מאמינים שהיא קיימת, אבל הם אמיתיים. הם כמעט ולא קשורים לשום מוסד ממשלתי, בקושי ראש הממשלה מעודכן. וזה רק מה שאני יודע, בעיקר משמועות. בימים הראשונים אתם תתרגלו בכלל לעבוד בצוות, ואחרי זה תועבר אליך מטרת המשימה. ישירות מיאיר אגב, אני ממודר" סיים בחיוך מאולץ.

ניתאי הופתע ממשמעות המידע שנחת עליו והפיקוד על המשימה הזו הלך ודמה בעיניו למפלצת אימתנית. אין לו כוח לזה. "למה אתה ממודר? מה עד כדי כך רגיש?"

"אני לא חושב שהמשימה רגישה כל כך, ה'סוכנות' היא זו שרגישה. וזה כל מה שאני יכול לומר בנושא. החבר'ה משלנו שמצטרפים אליך: לביא, אדם, ינון ובן. מהסוכנות: אריאל הוא איש הסייבר והביון ונתי איש השטח. ברור?"

"כן המפקד. ברור."

"יופי" אוהד חייך, מכיר את הסוכן שלו "זה לא אמור להיות מסובך מדי ובערב ישלח אליך תדריך מלא יותר. בהצלחה" אוהד כבר הפנה את מבטו וידיו למחשב מסלק בכך את ניתאי שיצא מחדרו במילת פרידה כלשהי.

העסק הזה לא נראה לו בכלל. ושני סוכנים סנובים בצוות שלו גם לא.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה