מידע על מעלה עמוס

מצב
הנושא נעול.
  • הוסף לסימניות
  • #21
יאבטחו את הגישה?
לכאורה אין צורך לאבטח כי לפלשתינים לא יהיה נשק והם כבר יפסיקו להסית במוסדות החינוך...
מאיפה המידע?
מאיפה המידע שמה? שהתכנית לא תתבצע?
דיברתי עם ביבי והוא הסביר לי למה אין סיכוי שזה יקרה... :cool:
לא צריך לדעת יותר מידי כדי להבין שתכנית שלום שצד אחד חתם עליה והצד השני מחרים אותה בקללות וגידופים לא יכולה להתבצע.
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
מאיפה המידע?

יש לך צד שהתכנית הזו תצא לפועל?!
טראמפ הולך להתבאס....:mad:
נכון, רק שלא ברור לי מה התנאי ל 4 שנות הקפאה.
הבנתי שזה יהיה אפילו אם לא ישבו למשא ומתן, זה נכון?
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
פוטנציאל של לא יותר מ -300 דירות ולכן הוא אף לא יתפתח אף פעם לעיר
גדולה אלא למקום נחמד לא מידי רחוק אבל שצריך לנסוע לכל דבר שאין
במכולת לביתר או לי-ם וממילא גם תחבורה לשם לא יכולה מדי להתפתח
והמקום עצמו לא בעייתי אבל הדרך עוברת דרך ישובים ערביים ולא הכי
סימפטיים אבל מתרגלים ..
לא מדוייק, יש שם פוטנציאל של 4000 יח"ד
ולא צריך ליסוע לביתר או י-ם אלא לאפרת או קניון באיזור
התחבורה שם יכולה להתפתח ברגע שייבנה הפרוייקט שנמצא בבניה שם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
אחותי קנתה שם וגרה שם
בעקרון זה פתרון טוב למי שאין לו אפשרות במקומות אחרים
כמובן שהוציאו מהר רישיון

בעתיד מעדיפים למכור ולקנות בביתר
זה חיי ישוב לכל דבר
יש מכולת אחת ומוסדות בקטנה

ולצערי אם מדובר במשפחות ספרדיות אז לא קל להם כ''כ
לא רוצים שיהיה להם שם מינינים בנפרד ועוד כל מיני...
ויש וועדות קבלה מורכבות מאוד

ויותר מזה הוועדה שם מצהירה שהם לא רוצים להתפתח מדיי
הם רוצים להישאר במתכונת כזו
יש שם משפחות מבוגרות שגרות שם גם 30 שנה והמקום לא מדיי התפתח מאז

תכל'ס מקום יפה, נוף ורוגע, משפחות מעולות אוירה טובה
ובס''ה יחסית קרוב לירושלים וביתר.

מאמינה שתחבורה כן יתפתח
א''א לדעת,
(בנתיים יש להם שם קו של טרמפים ביישוב, יש הרבה אחדות וקשר)
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
אפשר להירגע,
נתניהו וגנץ סיכמו ביניהם בהסכם שנחתם שיחילו ריבונות על שטחי יהודה ושומרון ב-1 ביולי.

ריבונות זה אומר שהשטח יקרא מדינת ישראל באופן רשמי, וכל חוקי המדינה יחולו גם עליו,
בניגוד למצב כיום, שהצבא הוא השולט בפועל בשטחי יהודה ושומרון,וכל חוק שרוצים להחיל בשטחים הנ"ל
מחויב במתן צו מאלוף הפיקוד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
  • הוסף לסימניות
  • #30
אפשר מידע עדכני לגבי המקום?
איזה סגנון קבילות באות לשם?
ומה ההתפתחות שם?
 
  • הוסף לסימניות
  • #31
מכיוון שנעלו אשכול אחר דומה אבקש אם אפשר כל מידע על דיורים שם.
מתווכים, מחירים, ומה קורה עם וועדת הקבלה.
אגב, אני ליטאי אשמח לקבל מידע מותאם אישית...
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
מכיוון שנעלו אשכול אחר דומה אבקש אם אפשר כל מידע על דיורים שם.
מתווכים, מחירים, ומה קורה עם וועדת הקבלה.
אגב, אני ליטאי אשמח לקבל מידע מותאם אישית...
WhatsApp-Image-2024-09-12-at-20.22.14-768x512 (1).jpeg
 
  • הוסף לסימניות
  • #34
@המצפה לרחמיו חושבני, שכל עוד @מוטי. מסתובב כאן התגובה היחידה שתקבל היא 'הפצצה' של כתבות יח''צ על חסידי מעלה עמוס :LOL:.
הבהרה: אין לי מושג מה קורה שם ואיו לי קשר לאף אחד מהצדדים - פשוט מצחיק אותי הקמפיין ש @מוטי. עושה פה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #36
שלום לכולם
אכן "מוטי" הנ"ל אוהב להפציץ פה עם כל מיני דברים על מעלה עמוס.
אז נעשה קצת סדר.
היישוב מעלה עמוס הוא ישוב ליטאי, כשהגרעין המקורי של כ 40 משפחות נקראים ה"וותיקים".
בשנים האחרונות הצטרפו הרבה מפחות חדשות, רובם צעירות, והיום היישוב מונה כ 170 משפחות, כשרוב מוחלט משתייכים לקהילה המרכזית, הוותיקה, ומיעוט שמשתייכים לקהילות חיסידיות, ביאלה וכלל חסידי.
רב היישוב הוא הגאון ר' זאב וולף חרל"פ, שמכהן כרב היישוב כמעט 30 שנה.
היישוב מנוהל ע"י ועד הנהלה, שיש בו 5 חברים: שני ליטאים וספרדי אחד המייצגים את הקהילה המרכזית, ליטאי אחד המייצג את החסידים (שהצטרפו אליהם כמה בודדים מהקהילה המרכזית) ודתי אחד המייצג את היישוב הסמוך איבי הנחל.
בתקופה האחרונה יש מתחים בין הקהילות, אבל הדבר אינו משפיע על חיי היום יום למי שאינו מעוניין להתעסק בזה. רוב מוחץ של התושבים חברים של כולם.
ביישוב פועלת ועדת קבלה, בין לקניית דירה ובין לשכירות. אין שום אפשרות לקנות דירה בלי לעבור דרך הועדת קבלה. לגבי שכירות, לועדת קליטה אין סמכות חוקית, אבל היא פועלת על פי רצונם של רוב מוחלט של תושבי היישוב, וכפי שהונהג ביישוב עשרות שנים. בתקופה האחרונה ישנם כאלה המנסים לעקוף את הועדה לשכירות דירה, (מטעמים פוליטיים) דבר שעלול לפגוע קשות בצביון היישוב, והוא כנגד רצונם של רוב מוחלט של היישוב, שרוצים כמה שיותר פיקוח על הבאים לגור ביישוב, דבר שיש לו חשיבות עצומה במקום קטן ומתפתח.

מספר טלפון של מתווך שעובד עם היישוב: 0548595940 צבי
 
  • הוסף לסימניות
  • #37
מכיוון שנעלו אשכול אחר דומה אבקש אם אפשר כל מידע על דיורים שם.
מתווכים, מחירים, ומה קורה עם וועדת הקבלה.
אגב, אני ליטאי אשמח לקבל מידע מותאם אישית...
אתה יכול להתקשר ישר למתווך של היישוב והוא יעזור לך, הוא בן אדם מאד נחמד שמאוד אוהב לעזור
צבי 0548595940
 
  • הוסף לסימניות
  • #38
אתה יכול להתקשר ישר למתווך של היישוב והוא יעזור לך, הוא בן אדם מאד נחמד שמאוד אוהב לעזור
צבי 0548595940
בקיצור, לא רוצים חסידים.
אז איך ביאלא הצליחו 'להשתחל' לשם? היה פרצה בגדר?
 
  • הוסף לסימניות
  • #39
יש כ80 משפחות חסדיות השאר מתחלק בין ליטאים ספרדים ודתיים.
אם אתה חסיד או שמערימים עליך קשיים בגלל סיבות לא מוצדקות ומוסריות תפנה לחסידים ביישוב והם יעזרו לך.
הועדת קבלה של השולטים בישוב מסננת אברכי משי חסידיים ומקבלים מגדלי כלבים וותגיסים לצבא (מזכיר הקליטה עצמו ויו''ר היישוב באמצע שירות צבאי ומסתובבים ביישוב עם מדים)
אין כאן שמירה על צביון של היישוב אלא להיפך החסידים הם השומרים על צביון היישוב ובגלל זה נלחמים איתם.
מצורף ברכת ברוכים הבאים ל10 משפחות חסדיות איכותיות שהגיעו להתגורר בחודש האחרון על ידי ועדת האכלוס החסידית.
אי אפשר להגיד שמירה על צביון על ועדה שמקבלת רק את השוליים של הציבור החרדי מגויסי הצבא (בניגוד לדעת תורה) ומגדלי כלבים ומסרבת לקבל משפחות חרדיות איכותיות.
 

קבצים מצורפים

  • מודעת ברוכים הבאים.png
    מודעת ברוכים הבאים.png
    4.3 MB · צפיות: 48
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #40
שלום לכולם
אכן "מוטי" הנ"ל אוהב להפציץ פה עם כל מיני דברים על מעלה עמוס.
אז נעשה קצת סדר.
היישוב מעלה עמוס הוא ישוב ליטאי, כשהגרעין המקורי של כ 40 משפחות נקראים ה"וותיקים".
בשנים האחרונות הצטרפו הרבה מפחות חדשות, רובם צעירות, והיום היישוב מונה כ 170 משפחות, כשרוב מוחלט משתייכים לקהילה המרכזית, הוותיקה, ומיעוט שמשתייכים לקהילות חיסידיות, ביאלה וכלל חסידי.
רב היישוב הוא הגאון ר' זאב וולף חרל"פ, שמכהן כרב היישוב כמעט 30 שנה.
היישוב מנוהל ע"י ועד הנהלה, שיש בו 5 חברים: שני ליטאים וספרדי אחד המייצגים את הקהילה המרכזית, ליטאי אחד המייצג את החסידים (שהצטרפו אליהם כמה בודדים מהקהילה המרכזית) ודתי אחד המייצג את היישוב הסמוך איבי הנחל.
בתקופה האחרונה יש מתחים בין הקהילות, אבל הדבר אינו משפיע על חיי היום יום למי שאינו מעוניין להתעסק בזה. רוב מוחץ של התושבים חברים של כולם.
ביישוב פועלת ועדת קבלה, בין לקניית דירה ובין לשכירות. אין שום אפשרות לקנות דירה בלי לעבור דרך הועדת קבלה. לגבי שכירות, לועדת קליטה אין סמכות חוקית, אבל היא פועלת על פי רצונם של רוב מוחלט של תושבי היישוב, וכפי שהונהג ביישוב עשרות שנים. בתקופה האחרונה ישנם כאלה המנסים לעקוף את הועדה לשכירות דירה, (מטעמים פוליטיים) דבר שעלול לפגוע קשות בצביון היישוב, והוא כנגד רצונם של רוב מוחלט של היישוב, שרוצים כמה שיותר פיקוח על הבאים לגור ביישוב, דבר שיש לו חשיבות עצומה במקום קטן ומתפתח.

מספר טלפון של מתווך שעובד עם היישוב: 0548595940 צבי
כלטיאי הגר ביישוב , ועוקב זמן רב אחרי הדברים משתי הצדדים, חשוב לי לדייק קצת את העובדות, מסכים עם הקביעה שהמתחים משפיעים רק על הקומץ הקטן של מחרחרי הריב (ומחרחרי ריב נמצאים בכל מקום)
לא מסכים עם הקביעה של רוב מוחלט הדורש ורוצה את ועדת הקליטה הלא חוקית, ויתר הפעולות והדעות הנכפות בשם "רב המוחלט של הציבור" רב המוחלט של הציבור מעוניין לגור בשלום ובשלווה,המקום מקסים באמת, מלא חסד ואנשים נפלאים, למרבה הצער אף אחד לא שואל או מתענין בדעת הרוב, אלא, הקומץ הקטן , מחרחר הריב עושה דין לעצמו, וקובע בשם הכלל כללים תוך כדי שימוש ציני בשמו של המרא דאתרא, כולל כפיה של בחירת הנציגים שלהם בועד שלא מייצגים אף אחד זולת עצמם.
בקיצור, לא רוצים חסידים.
אז איך ביאלא הצליחו 'להשתחל' לשם? היה פרצה בגדר?
כליטאי, שמעתי ישירות מפי המרא דאתרא, שהוא זה שפעל להביא את ביאלא ליישוב, כל התנגדות לחסידויות הוא שימוש ציני ברב נגד פועלו.
 
נערך לאחרונה ב:

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

אשכולות דומים

כבר תקופה שאני רוצה ללכת לבקר במעלה עמוס.
המקום קרוב יחסית לירושלים (40 דקות בוויז) - בהשוואה לבית שמש לדוגמה, זה מרחק לגיטימי לחלוטין.
מה שהטריד אותי בנושא זה הנסיעה דרך כבישי יו"ש שחלקם עוברים ממש סמוך לכפרים ערבים וכולם משמשים גם את תושבי הרשות הפלסטינית.
זה לא משהו שחרדי מן היישוב רגיל לעשות וזה קצת מעלה חשש.

בשיחה עם תושב המקום (מבין מכרי) - טען האיש שזה משהו שמתרגלים אליו והוא לא מוטרד כלל מהנושא הזה.

במבט מלמעלה ובמחקר קצר ניתן לסכם את הנושא בכמה נקודות:
יתרונות במעלה עמוס:
1. קרבה לירושלים.
2. דיור זול בהשוואה לירושלים / בית שמש (ועוד ידובר..).
3. מקום שקט ופסטורלי (האמנם?).

חסרונות במעלה עמוס:
1. נסיעה דרך כבישים מפוקפקים וסכנת חיים ל"ע.
2. תחבורה ציבורית ירודה מאוד.
3. מחסור בתשתיות כמו סופר נורמלי, קופות חולים, בתי מרקחת, חנויות וכדו'.
4. באופן כללי זה נראה מקום שלא מתפתח (בלשון המעטה.. ועוד יורחב בהמשך בע"ה), יישוב שנוסד לפני למעלה מ-50 שנה ועדיין אין בו בית מרקחת או סופרמרקט ראוי לשמו - זה אומר דרשני.
5. הסכנה הביטחונית שבמגורים בהתנחלות. רק לפני שנה אחד מתושבי המקום כמעט ונסקל למוות בכביש הכניסה ליישוב כשחבורה של פורעים מכפר קיסאן הסמוך ניסו לבצע בו לינץ'.

---

לאחר פרק זמן ארוך שבו לא עלתה בידי לבקר ביישוב, נסעתי לשם אתמול ברגשות מעורבים.
מצד אחד לא היתה בי ציפיה גדולה מהמקום, אך מצד שני כמה מתושבי האזור ממכרי מדבררים את המקום ומשבחים אותו ביותר.

חשבתי לשתף פה את רשמי מהסיור שעשיתי בעיר על מנת להחכים גם אחרים שחושבים על הכיוון הזה כמקום להשתקע ולגור בו.

ברשותכם אתן סקירה קצרה על היישוב למי שלא מכיר ולאחר מכן אצרף גם עדות אמת ממה שראיתי (ואולי גם כמה תמונות שצילמתי, בבחינת טוב מראה עינים..).

---

על דרך חתחתים מתפתלת בין גבעות החול והטרשים של מזרח הרי יהודה נצבת ההתנחלות החרדית מעלה עמוס.

שמו של היישוב הקטן שהוקם בראשית שנות ה-80 (ונקרא על שם הנביא עמוס שפעל באזור) עולה מפעם לפעם בקונוטציות של בעיות משבר הדיור למגזר החרדי ואף לא אחת מוצע כפיתרון אפשרי למחירי הדיור המאמירים בארץ הקודש.

מזה זמן שגמלה בי ההחלטה לבקר בהתנחלות החרדית הראשונה, אך עברו אי אלו חודשים לפני שהצלחתי להתפנות לנושא ולהקדיש זמן לסיור של ממש בשטח היישוב.

למרות היתרון הראשי של מעלה המוס - קרבתה לירושלים - אי אפשר להתעלם מהעובדה שהמקום אינו נגיש במיוחד.
מבחינת תחבורה ציבורית - קו 365 נוסע מירושלים ליישוב בתדירות של פעם בין שעתיים לשלוש (בסה"כ 10 נסיעות ביום) ובדרך עובר גם ביישובים הסמוכים במזרח גוש עציון (מגדל עוז, אפרת, אלעזר וכו) - תדירות דלה מאוד בהשוואה למקובל בריכוזים החרדים.

נסיעה ברכב למעלה עמוס מוערכת במשהו כמו 40 - 45 דקות (עפ"י הוייז) - זמן סביר לחלוטין (בהשוואה לבית שמש לדוגמה),
*אבל!* בשונה מנסיעה רגילה בכביש 1, המסלול "הבטוח" למעלה עמוס עובר דרך רשת של כבישים מתפתלים בין כפרים ערביים עויינים כאשר חלק גדול משכניך לנסיעה הם תושבי הכפרים הנ"ל ולמעשה רוב לוחיות הרישוי שראיתי סביבי במהלך הנסיעה היו של הרשות הפלסטינית.
זוהי חוויה מטלטלת למי שלא רגיל בה, לנסות ולהתשלב בנתיב כאשר כל היושבים ברכבים שסביבך בחזקת מרצחים ומחבלים - סיטואציה לא נעימה בכלל.

במה דברים אמורים, בנסיעה בשעות היום, קל וחומר בשעות הלילה.
מה קורה אם יש תקלה או פנצ'ר ברכב ואתה נאלץ לעצור בצד הדרך במקום כזה?
זו אינה סיטואציה שמתאימה לכל אחד ויש לשקול היטב את הנושא.

ליישוב ניתן להגיע דרך כביש 60 ואז לפנות שמאלה לכביש 3157, לאחר מכן לעלות על כביש 356 ולעבור לכביש הכניסה של מעלה עמוס - 3698.

אפשרות נוספת ופחות מומלצת היא לנסוע דרך ההתנחלויות תקוע, הנוקדים, ההרודיון וכו' - מה שהגדיר לי אחד מתושבי האזור כ-"חוויה פחות נעימה..".

---

רשמים מסיור ביישוב:
ליישוב הגעתי בסביבות השעה 13:30 בצהריים,
בכניסה ליישוב קיבל את פני שלט חלוד "כאן תוקם מעלה עמוס..", מכיוון שהיישוב נוסד בימים בהם מנחם בגין במנוח כיהן כראש ממשלת ישראל יש להניח שהשלט המתקלף עומד שם למעלה מ-50 שנה, מה שמלמד קצת על האופי המנומנם של המקום ושל תושביו.

היישוב כולו קטן מאוד, כיכר וחצי עם כמה רחובות ללא מוצא.
את הרחובות ניתן לחלק:
האזור הוותיק שמורכב משילוב של מבני אבן עגומים ומתפוררים (אצרף פה תמונות בהמשך בעז"ה) ואזור נוסף של בניה חדשה יותר שבעיקרה כוללת בתים דו משפחתיים.
ניתנת האמת להיאמר - המראה הכללי של ההתנחלות לא עושה רושם של מקום מתוחזק.
גני שעשועים בסוף הקיץ ללא קירוי או ברזנט מלמדים שעריית המקום לא השקיעה בכיוון הזה (ובמה כן?).

תופעה נוספת אליה נחשפתי היא הימצאם של בתי רפאים נטושים לצד בתים בהם מתגוררות משפחות עם ילדים, מראה לא נעים בעליל שמשרה על היישוב הקטן אווירת תוגה וייאוש.

אי אפשר להתעלם מהנוף הבראשיתי והרוגע מסביב.
לעמוד מול הרי יהודה במלוא תפארתם ולנשום את ריחה של אדמת ארץ ישראל זו חוויה משכרת שיש בה כדי לרפא לבבות נדכאים ולהשקיט נפשות יגעות.
אבל אחרי כמה דקות בדממה וברוח - אי אפשר להתעלם מהרגשת אי הנוחות שעולה בך מהשקט הכבד בין ההרים המבודדים.
כשבוחנים את הנוף בעין מדוקדקת ניתן לפתע גם להבחין בצריחי המסגדים מהכפרים שבסביבה או לראות ענני אבק שמעלים טרקטרונים בין גבעות החול שבאופק.
כמו כן הנוף ביישוב וגם בכבישים סביב משופע במגרשי קברות של שלדי רכבים בעלי לוחיות רישוי לבנות וירוקות - מראה מחלחל כשלעצמו.

נוכחות צבאית הדוקה סובבת את האזור, ניתן לראות גם חרדים מאנ"ש נושאים כלי נשק ארוכים ברחובות היישוב, מראה חריג ללא ספק שמוסיף ומעלה סימני שאלה רבים על מצב הביטחון האישי והשקט המדומה בסביבה.

שאלה ששאלתי את עצמי היא: היכן תושבי האזור עושים קניות לשבת?
איפה קופות החולים? איפה בתי המרקחת? איפה קונים כיפה וציצית?
בכפר קיסאן?
בכפר תוקוע?

בשונה מהאזור המערבי של גוש עציון שבו יש מרכזי קניות וחנויות רבות - נראה שחלק זה של הרי יהודה לא מפותח דיו וגם לא נראה שמישהו מתכוון לשנות זאת.

לגבי מחירי הדיור - יש להניח ששכירות במקום שכזה תהיה זולה משמעותית משכירות באזור ירושלים או בית שמש.
דא עקא - קשה לתת תשובה לשאלה הזאת מכיוון שברגע כתיבת האשכול אין ולו נכס אחד מפורסם להשכרה באתר יד2 במעלה עמוס (לא להתבלבל היישוב הסמוך "איבי הנחל" אשר הוא סיפור בפני עצמו וראוי לאשכול משלו).
כנ"ל לגבי קניית בית - באתר יד2 מפורסם רק נכס אחד למכירה אך ללא ציון מחיר.

---

לסיכום,
במעט השקעה ורצון טוב ניתן היה לפתח באזור מעלה עמוס קהילה חרדית איתנה או אולי אפילו רצף של יישובים שהיו יכולים להקנות ביטחון אישי וכלכלי לאזור כולו ואף להוות פיתרון של ממש עבור זוגות צעירים רבים.
בממשלה שבה במשרד השיכון יושב שר חרדי ניתן היה לצפות לקצת יותר השקעה בכיוון הזה.
ניתן לקחת לדוגמה את העבודה של סמוטריץ להוספה והרחבה של התנחלויות דתיות ביו"ש, שיפור והרחבת הכבישים וכו' וכו',
ועוד חזון למועד.

אם יש פה מתושבי מעלה עמוס בפורום - אני חושב שכולנו נשמח לשמוע מכם עוד לגבי מוסדות לימוד וסגנון האוכלוסיה ביישוב.


___

מפה הגעה ליישוב:
1758884520231.png

מבנה נטוש במעלה עמוס - מראה אופייני לרחובות היישוב..
1758884530899.png


עמדת שמירה צהלית עזובה בשטח היישוב:
1758884544390.png


נוף לכיוון צפון (כפר קיסאן):
1758884556568.png


מראה הנוף לכיוון מערב:
1758884569867.png

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה